דברי תורה בכתב יד הגרי"ש אלישיב. דברי אגדה ומוסר בענין מעלת התורה.
חידושים בענין 'תורת ה' תמימה משיבת נפש' שהתורה משלימה את החלקים הפגומים בנפש האדם, 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך' נאמר על דור מקבלי התורה שבשעת מעמד הר סיני הגיעו לשלימות נפשית ולכן ניתנה להם דוקא כפי שהיא שלימה, דברי חיזוק בענין שמירת השבת שרק בזכותה התקיים עם ישראל כעם, חידוש בדברי חז"ל 'אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין' שהכוונה היא שמירת השבת בעצמו ולדאוג גם לשמירת השבת של חברו וזה נקרא 'שתי שבתות', חידושים בענין 'אלמלא ניתנה תורה לישראל היינו לומדים צניעות מחתול, גזל מנמלה וכו' שכל המעלות הטובות ניתנו לאדם בטבעו, טעם הגדרים והסייגים שגדרו חז"ל הם בעיקר לדור אחרון שיבואו פושעי ישראל ויאמרו שזמנים השתנו ויש להתאים את התורה לרוח הזמן, ענין מה שאומרים 'ויכולו' בלחש ואח"כ בקול בציבור, ועוד עניינים.
רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב], נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. בשנת תרפ"ד עלה ארצה עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, נודע בעיקר בשל התמדתו המופלאה במשך כל שנותיו מיום עמדו על דעתו. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור, ולמנהיג הדור.
[1] דף נייר כתוב משני צדיו 21×16 ס"מ.
מצב טוב מאד.