מכתב תחנונים ארוך ונרגש בכתב יד קדשו של רבי מולא יוסף אור שרגא, רבה של העיר יזד שבפרס, אל שר משה מונטיפיורי. יזד פרס, תרל"ב [1872].
מפרט: [1] דף, נייר כחול. 18X27 ס"מ. מצורף דף בצבע ירוק, 10X6 ס"מ, עליו נכתב שם הנמען וכתובתו.
מאפיינים ייחודיים: במכתבו מתאונן רבי יוסף על הסבל העובר על בני יזד, חרפת רעב ועול מסים כבד, ובשפתו המליצית מאריך לתאר את מצבם הקשה, להלן קטעים מדבריו: 'צער בת רבים שריד רעב.. עול המסים והארנוניות אשר הכבידו עלינו משא כבד אשר לא יוכלון שאת בידי אדונים לא רחמנים… ועל דא ודאי קבכינא, הלוך ילך ובכה נאקת אביונים עד אשר לקולם תבקע הארץ… החובות סבבונו וכדבורים סבונו גם סבבונו, והנושים חשים וחובותיהם מבקשים, והנוגשים נוגשים עם רוכבי סוסים ופרשים, צרי מאות וצרי חמישים, ולייסר את הלווים בסיגופים ומכות אנושים… ואנחנו דלים ורשים בעירום ובחוסר כל מלבושים… הני דרדקי דבי רב חלושים ומבית רבם גרושים'. כאמור המכתב כולו בכתב יד קדשו של רבי יוסף, הוא חתום בצד ימין : הצעיר 'יוסף בכה"ר אור אור שרגא נכד לה"ה זיע"א' עם חותמו. לצדו חתומים עוד ארבעה מחכמי העיר.
רקע: הגאון הצדיק רבי יוסף שרגא, דור רביעי להצדיק האלוקי רבי מולא אור שרגא, כיהן כרבה של יזד, מלבד גדלותו וצדקותו, היה בקי גם בחכמת הרפואה, הוחזק בפרס לאיש מופת, והרבה סיפורי נפלאות סופרו אודותיו. חידושי תורתו וכמה סיפורי נפלאותיו נדפסו בספר תיקון הברית (עמ' פב-פו ובספר מיזד לארץ הקדש עמ' 170-175).
מצב: טוב למעט קרע קטן הפוגם מספר אותיות ומעט כתמים, ובהם כתם המטשטש מספר אותיות.