מכירה פומבית מספר 096
ספרי קודש, כתבי יד, מכתבים רבניים, ציונות, ארץ ישראל, חפצי יודאיקה, ארכיאולוגיה ואומנות יהודית
המכירה תתקיים ביום שלישי, 29 בנובמבר 2016, בשעה 17:00.
זמני תצוגה:
יום חמישי 24 בנובמבר 2016, בין השעות 12:00 - 20:00
יום ראשון 27 בנובמבר 2016, בין השעות 12:00 - 20:00
יום שני 28 בנובמבר 2016, בין השעות 12:00 - 20:00
- הגהות, הערות וחתימות על ספרים (45) עדכן
- ספרי קודש (34) עדכן
- כתבי יד ומכתבי רבנים אשכנזים (29) עדכן
- מכתבי רבנים אשכנזיים קדומים (28) עדכן
- מכתבי אדמו"רים (24) עדכן
- עותקים מיוחסים לרבנים, הגהות והערות (23) עדכן
- דפוסים קדומים (21) עדכן
- ספרי חסידות וקבלה (20) עדכן
- מסמכים היסטוריים (19) עדכן
- מכתבי רבנים אטלקיים (19) עדכן
- ספרי תפילה, סידורים, הגדות (18) עדכן
- כתבי יד אשכנז (14) עדכן
- קבלה וקמיעות (13) עדכן
- חב"ד (12) עדכן
- ספרי ביבליוגרפיה ושונות (11) עדכן
- אנטישמיות ושואה (10) עדכן
- הגהות והערות לא מפוענחות (10) עדכן
- יודאיקה וטקסטילים (9) עדכן
- כתבי יד מזרחיים (9) עדכן
- בצלאל ירושלם ואמנות יהודית (8) עדכן
- מכתבי רבנים ספרדיים (7) עדכן
- ארץ ישראל וציונות (7) עדכן
- מפות וספרי מסע (6) עדכן
- כתבי יד תימניים (6) עדכן
- מגילות אסתר (5) עדכן
מגלת כפר סבא: קורות הגולים בכ"ס, תרע"ז-תרע"ח, מאת מנחם י. קליונר, יפו, א"י, תר"פ [1920]. עם חתימת המחבר. 77 עמ', 15 ס"מ. הוצאה פרטית מוגבלת עם חתימת המחבר במעטפת האחורית. בספרון נדיר זה, מגולל מנחם קליונר, שהיה יחד עם מאיר דיניגוף בראשותו של 'ועד ההגירה' של הגירוש, את האירוע ההיסטורי של גירוש יהודי תל אביב על ידי השלטון האות'מואני בימי מלחמת העולם הראשונה. באביב 1917 הוציאו השלטונות העות'מאניים צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאניים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים, כדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב בדרך הים, ובעקיפין טענו כי התושבים היהודים עלולים לבגוד ולסייע לחדירת האויב. סה"כ גורשו כ 10,000 יהודים מתל אביב. מנחם יצחק קליונר (תרמ"ה-תרכ"ה 1885-1965) יליד חווה חקלאית ליד העיירה דאנילוביץ. ממשפחה של חסידי חב"ד, למד בישיבות בווילנא ואצל ה'חפץ חיים' בראדין. כתב קבוע לטורים עיתונים עבריים באירופה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1914, עסק במסחר ובפעילות ציבורית בעיריית תל אביב, בין השאר בטיפול בענייני עלייה והתאזרחות. בפרשית גירוש יהודי תל אביב מונה כאחראי יחד עם מאיר דיזינגוף לדאוג למחסורם של המגורשים. כאשר חזרו הגולים מכפר סבא לבתיהם בתל אביב, עיצב קליונר עבורם דגל כחול לבן לתלות בבתיהם, ועיצוב דגל זה הוא שנבחר, כעבור שלושים שנה, לשמש כדגל מדינת ישראל. כריכת מעטפת מקורית אדומה. קרע קל ללא חסרון במעטפת. מעט נקבי עש דקים. מצב טוב-טוב מאוד.
פריט 2
ארכיון מסמכים היסטורי של ההתיישבות החקלאית בצפון הארץ עם חתימות יהושע חנקין ואחרים, 1927-1922
אוסף מסמכים אודות ההתיישבות החקלאית בעמק יזרעאל חתומים על ידי גואל האדמות יהושע חנקין, י. אטינגר ואברהם גרנוסקי (גרנות), 1927-1922.
[13] דף, חלקם על נייר רשמי של קק"ל והכשרת היישוב בארץ ישראל.מסמכים היסטוריים אודות ההתיישבות החקלאית בעמק יזרעאל והקמת המושבים והקיבוצים במקום. המסמכים נוגעים להעברת בעלות על שם קהק"ל של הקרקעות גניגר ומהלול, שהפכו לקיבוץ גנינגר ומושב נהלל.
* זכרון דברים של קניית הקרקעות משנת 1922.* נייר רשמי של קק"ל אודות 'עוררין על חלקות מהאדמה' חתומים ע"י י. אטינגר וא. גרנובסקי. * נייר רשמי של הלשכה הראשית קק"ל חתום ע"י א. גרנובסקי וחתימה נוספת לא מזוהה.* מסמך נוסף חתום ע"י יהושע חנקין אודות טחנות נוריס על נייר רשמי של 'הכשרת היישוב בארץ ישראל'. * חוברת רשימות משנת תרפ"א בכתב יד (7 דפים) עם תיעוד של התוצרת החלקאית בצפון הארץ (מכירות גרנות תל עדש, גינגר ומהלול) הכולל את סוג התוצר, היכן גודלו וכמות שנמכר.
יהושע חנקין (1864-1945) מאנשי הציונות המעשית, נקרא 'גואל האדמות' על שם עיסוקו בקניית קרקעות עבור ההתיישבות היהודית בייחוד בעמק יזרעאל. אברהם גרנות (גרנובסקי) (1890-1962ׂׂ) עלה לארץ בשנת 1924, עבד יחד עם מנחם אוסישקין, נבחר כיו"ר קק"ל, מחותמי מגילת העצמאות וחבר הכנסת הראשונה והשנייה. יעקב עקיבא אטינגר היה אגרונום ועסקן ציוני, ממעצבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כיהן כמנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.
מצב כללי טוב.
"תכנית בנין העיר תל אביב ערוכה על ידי המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב בעקבות תכניות הפרופ' פטריק גדס [בשנת 1925] ואושרה על ידי מועצת עיריית תל אביב בשנת 1926". [3], 9, 10, 62 עמ'. 32 ס"מ. נדפס בסטנסיל. שני שערים בעברית ואנגלית. עקב צמיחתה המואצת של העיר תל אביב, הזמין מאיר דיזינגוף את מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס, לתכנן קו מתאר לעיר תל אביב, התוכנית נועדה מראש ליצור תשתית עירונית רחבה לעיר העברית החדשה ההולכת וגדלה, תכניתו של גדס שיצרה מרקם עירוני אחיד התקבלה והיא בעצם תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, מבנה העיר כיום הבנוי לפי רחובות ראשיים ושדרות רוחב הוא על פי תוכנית זו. נדיר ביותר, אינו בספריה הלאומית בירושלים. כריכת מעטפת עברית מצד אחד ואנגלית מהצד השני. בשער העברי קרע ללא חסרון עם חיזוקים. נייר שביר. מצב טוב.
עבודות גילוף בחתיכות עץ זית עגולות. ירושלם 1850-1920. * הכותל המערבי עם עצי הר הבית, ירושלם בעברית ובאנגלית ו'הכותל המערבי'. קוטר מירבי: 14 ס"מ. מצב טוב מאוד.* יד אבשלום וקבר יהושפט יחד, Jerusalem. קוטר מירבי: 13 ס"מ. בקע קל בעץ. מצב טוב.* יד אבשלום, ירושלם. קוטר מירבי: 14 ס"מ. בקע קל בעץ. מצב טוב.
סדרת תצלומים נדירים של אתרי חורבות תנכיים מאת הצלם צדוק בסן [7]. ארץ ישראל, ראשית המאה. [7] תמונות שחור לבן בגודל 18X13 ס"מ, מודבקות על מסגרת קרטון מקורית בגודל 22X17 ס"מ. כותרות בגרמנית מודבקות ידנית. הסדרה ממוספרת 1-7 וכוללת אתרי חרבות תנ"כיים. מאחורי כל תצלום חותמת Bassan Photograph Jerusalem. צדוק בסן [TSADOK BASSAN) [1882-1956) נולד בירושלים והיה לצלם היהודי הראשון שנולד בארץ ישראל. בשנת 1900 הקים סטודיו לצילום בעיר העתיקה בירושלים. כמעט בכל שנות עבודתו עבד בשיטה הישנה של פלטות זכוכית. לעומת רוב תצלומיו, שצולמו בסטודיו שלו בירושלים, הרי כאן ניסיון של הצלם לזהות ולצלם אתרי נוף תנ"כיים, ייתכן עבור תיירים וצליינים. אודותיו ראה "צלמי הארץ" עמודים 32-33. מעט כתמים, מצב טוב.
הגדה של פסח [לא מסורתית]. חפציבה, תשכ"ט [1969]. נדיר.
28 עמ', 23.5 ס"מ, נוסף מעטפת מודפסת. נדפסה בסטנסיל.
כתב יד מאויר, עם ציורים רבים. לפני שתיית כל כוס מארבע כוסות נאמרת הכרזה מעניינת. במעטפת, רשימת המקורות. הגדה נדירה. אין בספריה הלאומית.
כתמים במעטפת. מצב טוב מאד.
הגדה של פסח לא מסורתית - עברית והולנדית. אמשטרדם, המחצית הראשונה של המאה ה20 . לא ידועה בביבליוגרפיה הגדה של פסח לא מסורתית - עברית והולנדית, בהוצאת Liberaal-Religieuse Joden In Nederland. אמשטרדם [המחצית הראשונה של המאה ה 20].ראשית המאה ה 20. לא ידועה בביבליוגרפיה.45 [2] עמ'. 19 ס"מ. בשער ההגדה כותר בעברית "הגדה של פסח" וכותר משנה בהולנדית. הגדה לא מסורתית עם אך למעשה לפנינו אוסף של תפילות, סיפורים, ושירים, שנועד להנעים חברת סועדים בפסח, עם טקסטים חלקיים מההגדה המקורית, עם סיפורים, ושירים. עם הוספות ברוח הליברליזם. יצא לאור ע"י קבוצת ברית היהודים הליברלים בהולנד, ללא ציון שנה. בסוף ההגדה תוי נגינה לשירי פסח.ידוע על מספר קבצי תפילה שיצאו לאור ע"י הארגון הליברלי היהודי Liberaal-Religieuse Joden In Nederland, אך לא ידוע על הגדה של פסח. מעטפת מקורית מודפסת בזהב עם סמל מגן דוד, מצב טוב-טוב מאד.
האלבום השחור. הוצאת הליגה האנטי-נאצית, תל אביב, ניסן ת"ש [1940]. עברית אנגלית וצרפתית. אוגדן גלויות שלם כולל כל עשר הגלויות.
[8] עמ', 10 גלויות [8] עמ'. גלויות 10x14 ס"מ. אוגדן 16x10.5 ס"מ.
הליגה האנטי נאצית [בלשונה: האנטינצית] שהוציאה לאור את האלבום באפריל 1940 עסקה בתעמולה פרסומית ע"מ לחשוף את זוועות הנאצים שבזמן מוקדם זה של מלחמת העולם עדיין לא נתפרסמו ברחבי העולם. וכפי שכותבים בפתח האלבום: "הדבר הטראגי ביותר הוא שאנשים אינם שמים עוד לב לידיעות המחרידות מפולין...לכן קבלה עליה הליגה האנטינאצית בארץ ישראל את התפקיד לשבור את האדישות וההתאבנות של הקהל העולמי כלפי המאורעות...בדעתה לפרסם סריות שונות של צלומים וציורים אשר יבליטו את מעשי השדים האלה. שליחי השטן, בצורה מתאימה. ההוצאה הזאת היא לפי שעה הסריה הראשונה ומכילה 10 תמונות..."
דברי ההקדמה המופיעים בפתח האלבום, ועשרת הגלויות הן אחד הפרסומים הראשוניים, ואולי הראשון שבהם לזוועות הנאצים על אדמת אירופה, הגלויות נועדו למשלוח למכרים על מנת לגלות את פרצופו הברבארי של הנאציזם לעיני כל. במקביל לכל גלויה הודפס הכיתוב:"שלח את הכרטיס הזה לכל מכיריך בעולם והשתתף בגלוי מעשי פשע הנאצים". כל גלויה מתוארת וחושפת פשע מסויים. למשל: "המות בעקבותיו של היטלר"-בפולין הכבושה משמיד היטלר את האוכלוסיה הפולנית והיהודית באופן שיטתי ואכזרי שאין דוגמתו. "עבודת התליינים הנאצים"-בפולין מוציאים להורג יום יום מאות אנשים חפים מפשע, גופות הנרצחים- שביניהם הרבה רבנים, סופרים... נשארות תלויות על העמודים. "הרוצחים הנאצים מתענגים"- אנו רואים בני המשפחה הנאלצים לקבור את מתיהם בקברים אשר הוכנו כבר ברוב המקרים על ידי הנרצחים עצמם. "הרחוב למנצחים"- כך הוכרז ע"י הנאצים בעיר טורן בפולין במודעה. לפי מוסר הנאצים שייכים להם לא רק הרחובות של הארץ הכבושה, אל גם הבתים וכל הרכוש שבהם, ואפילו- האויר לנשימה. למנוצחים נשארת רק הדרך האחת, הדרך לשערי המות. "מרוץ זועה"- כדי להגביר את תענוגם הסדיסטי מצווים הנאצים על האסירים הפולנים לרוץ בכל כחם לפני אוטו נוסע. הכושלים שאינם מגיעים על המטרה הקבועה, נהרגים בירייה או נדרסים על ידי אוטו.".... כמו"כ לפנינו תיאור מפורט של שיטות ההתעללות וההשמדה הנאציות שנחשפו לעיני העולם רק בשנים שלאחר מכן כגון: היצור הגרמני של "תוצרת אפר", מוות של אלפים ממחלות מקור ומרעב, הוצאה להורג יום-יומית ותליית גופות על גרדומים בחוצות ערי פולין, עבודות פרך, ניקיון רחובות בפה ובידיים, שריפת הגופות לאפר ועוד.
לפנינו עדות הסטורית ממדרגה ראשונה מתוארת בכתב ומצולמת של מעשי הנאצים שנודעו לעולם הרחב רק בשנים שלאחר מכן. סיסמת הליגה [כפי שמובאת בפתח האלבום]: זכור את אשר עשה לך היטלר! מחה תמחה את זכר היטלר מתחת השמים--- לא תשכח! היא אשר הנחתה את אנשי הליגה שפרסמו את הדברים למטרה זו.
ההקדמה לאלבום כתובה עברית ואנגלית. הגלויות מתוארות באנגלית, פירוט כותרות הגלויות בעברית ובצרפתית.
כתמים. מצב טוב. שלש גלויות מנותקות.
Entartete Kunst - Ausstellungsführer מדריך מתערוכת הנאצים בשם 'Entartete 'Kunst בו הציגו אמנות לא ראויה לעם הגרמני, ברלין 1937. 30 עמ', [1] דף, 21 ס"מ. שר התעמולה הנאצי ג'וסף גבלס, יחד עם נשיא הלשכה לאמנויות יפות אדולף זיגלר, יזמו תערוכת אמנות בשם 'האומנות המנוונת' ובה הציגו 650 יצירות אמנות שהוחרמו מ-32 מוזיאונים וגלריות ברחבי גרמניה, מכיון שהם היוו 'עלבון' לעם הגרמני. כחלק מהתפיסה של הגדרת הארי מצד אחד ושלילת האחר מאידך, כל אמנות שלא עלתה בקנה אחד עם התפיסה הארית של אמנות נשללה, כגון השפעות מודרנית של האימפרזיוניזם והסוריאליזם וכן אמנות של 'היהודים-הבולשבקים'. בתערוכה, שנפתחה במינכן ב-19 ליולי 1937, ביקרו למעלה משלושה מיליון בני אדם, והיא התקיימה במינכן ובשנים עשר ערים נוספות ברחבי גרמניה, עד חודש אפריל 1941. כריכת מעטפת מודפסת בצבע. הדף האמצעי מנותק. מצב טוב-טוב מאוד.
מנורה מאולתרת של רבי ידידיה זילברמן, שהודלקה על ידו במחנות הריכוז אושוויץ בימי מלחמת העולם השניה. אירופה, שנות ה 40. 33X10 ס"מ. גב מחתיכות פח בגובה 22 ס"מ. שמונה נרות מפח בעיצוב פרחים פרימיטיבי ומקום בגב לשמש (השמש אבד). על פי העדות המצורפת חנוכיה זו היתה שייכת לרב ידידיה זילברמן, יליד קלם ומדמויות ההוד של ירושלים בשנים לאחר המלחמה. אורה הודלק במחנות הריכוז ו"אף באושוויץ היא האירה את האור היהודי עם האש הבוערת של בעלה... על ידה הואר המחנה באורות של גבורה תחת אפם של הקלגסים הגרמנים". מצורף מכתב פרוביננס עם עדות שכנו של הרב זילברמן בירושלים שהיה עד שנה בשנה להדלקת המנורה המיוחדת הזו בירושלים ע"י הרב ידידיה כשהיא משמיעה קול זעקה שקטה ש'עם ישראל חי וקיים'. מצב חלוד ומשומש.
ויזת מעבר מקובנה לאי קורוסאו דרך יפן, אשר הונפקה ע"י חסיד אומות העולם סמפו סוגיהרה רגע לפני השמדת יהודי ליטא, להצלת חיי היהודי נחמן יצחק סרוקה, שנמלט מוורשא לליטא עם פרוץ המלחמה. פריט היסטורי נדיר. קובנה, ליטא, אוגוסט 1940.
[1] דף נייר כפול. 23X29 ס"מ, כתוב משני צדדים. תעודת אזרחות פולנית של Nachman Icchok Sroka אשר ניתנה בחסות קונסול הבריטי והמשרד הבריטי לאינטרסים פולניים בקובנה, ליטא. תמונה של סרוקה עם חותמות פולניות ובריטיות ומילוי פרטים אישיים בכתב יד. בעמוד השני, ויזת מעבר לאי קוראסאו דרך יפן מהתאריך 8.8.40 כתובה וחתומה אנגלית ויפנית, ע"י הקונסול היפני סמפו סוגיהרה.
מסמך היסטורי נדיר וחשוב, עדות למעשיו האצילים של הדיפלומט סמפו סוגיהרה אשר עשה את כל אשר ביכולתו להציל יהודים ברגעים הקריטיים של קיץ 1940 בליטא. מעשיו של סוגיהרה, שפעל בניגוד להוראות, הוכרו בעולם כולו כאקט של גבורה עילאית ואנושית והוא זכה לאות חסיד אומות העולם.
עם פלישתה של גרמניה לפולין בפרוץ מלחמת העולם השנייה, יהודים רבים מפולין נמלטו אל המדינות הבלטיות. בקיץ 1940, כאשר רוסיה סיפחה את ליטא בכח, ניסו הפליטים להימלט מאירופה בכל דרך אפשרית. שערי העולם היו נעולים ואי אפשר היה לעבור בברית המועצות ללא ויזה בעלת תוקף ליעד הסופי. לאחר שיאן זווארדניק, הקונסול ההולנדי הזמני בליטא, הסכים להנפיק ויזות אל האי קוראסאו ההולנדי, הרוסים הסכימו שהפליטים יעברו בברית המועצות בדרכם לקוראסאו, ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר. כיוון שכך פנה ד"ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי ה'מזרחי', לקונסול היפני, סמפו סוגיהרה וביקשו להעניק את האשרות. צ'יאון "סמפו" סוגיהרה (1900 - 1986 ) (Chiune Sugihara) שימש כסגן הקונסול של האימפריה היפנית בליטא בקובנה, ושימש כקונסול בפועל בחלון ההזדמנות הקריטי של קיץ 1940. למרות שממשלתו דחתה את ההצעה, החליט סוגיהרה לפעול ולהעניק את האשרות לפליטים היהודים הרבים שצבאו על דלתות הקונסוליה. בשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה הוא פעל ללא לאות, למעלה מ 18 שעות ביממה, למתן האשרות הללו בהבינו כי כל ויזה היא מצילה חיים. תלמידי ישיבה רבים, כגון תלמידי ישיבת מיר שנמלטו אף הם לליטא, ניצלו את ההזדמנות לצאת משם. במהלך חודש אוגוסט 1940, עם כניסתם בפועל של הרוסים לאזור, נאלצו סוגיהרה וזווארדניק להפסיק את פעילותם. עוד בעלותו על הרכבת, המשיך סוגיהרה בחתימת הדרכונים, בידעו כי כל אחד מהם הוא הצלת חיים עבור המקבל.
במאגר הרשמי של סוגיהרה ישנו רישום של 2139 שמות ובשורה 1500 מופיע שמו של נחמן סרוקה ושמו אף הוצג בתערוכה 'הנמלטים' של מוזיאון השואה בוושינגטון.
סימני קיפול, קרעים קלים בקצוות ללא חסרון. מצב טוב-טוב מאוד.
סט הצלה דיפלומטי כפול, נדיר ביותר: מכתב חסות Schutzpass חתום ע"י חסיד אומות העולם ראול וולנברג ומכתב חסות SchutzBrief של חסיד אומות העולם קרל לוץ, שניהם ניתנו להצלת חייה של אשה אחת, בודפשט, ספטמבר-אוקטובר 1944.
לפנינו מסמכים היסטוריים של הגברת סימקו, אשתו של סיגמונד סימקו, מנהל מפעל פלדה בבודפשט:[1] דף, מכתב חסות דיפלומטי שוודי Schutzpass (של ראול וולנברג), מס' 01337, מהתאריך 22 לספטמבר 1944 עם חותמת ושתי חתימות. 34X21 ס"מ. סימני קיפול, קרע קל בקיפול.[1] דף, מכתב חסות דיפלומטי שוויצרי Schutzbrief (של קרל לוץ), מסמך מקורי עם אותיות כותרת בצבע אדום, סימן מים של הדואר היפני, מס' 2523, מהתאריך 23 לאוקטובר 1944 עם חותמת דיפלומטית שוויצרית. 30X21.5 ס"מ. דיו המספר מרוח, חורים קלים כתוצאה מהקיפול, מצב טוב.[2] דף, Jegyzőkönyv 'פרוטוקול', הונגרית. פרוטוקול ממשלתי עם פירוט מדוקדק של החרמת רכושם של הזוג סימקו. 34X21.5 ס"מ. חתימות רבות בשני העמודים. סימני קיפול, מצב טוב. [4] כרטיסי ביקור של מנהל מפעל הפלדה, מר סיגמונד סמקו. 7X11.5 ס"מ.[1] תעודת זהות הונגרית של הגברת סימקו עם תמונה מקורית משנת 1944. 11.5 ס"מ. מעט סימני חלודה בסיכות, מצב טוב.
עם כיבוש הונגריה על-ידי הנאצים והגעתו של אדולף אייכמן אליה, ב-19 במרץ 1944, גורשו לאושוויץ ולמחנות השמדה נוספים כחצי מיליון מיהודי הונגריה במהלך חודשים ספורים. במהלך חודשים אלו, מכתבי החסות הדיפלומטים היו למשאת נפשם של היהודים והוו הצלת חיים ממש עבור עשרות אלפי יהודים מהם. בפנינו עדות היסטורית ראשונית, לא ידועה עד כה, שאשה יהודייה הצליחה להשיג את מסמכי ההצלה משני הדיפלומטים וולנברג ולוץ יחד!
ראול וולנברג (?1922-1947) אחד מחסידי אומות העולם המפורסמים ביותר, דיפלומט שוודי שנעלם בידי הרוסים לאחר המלחמה ונודע על פעילותו הנועזת להצלת אלפי יהודים בבודפשט. וולנברג היה איש עסקים שוודי אשר שימש כמזכיר שגרירות שוודיה בבודפשט בחודשים הגורליים של קיץ 1944. במהלך חודשים אלו, וולנברג פעל ללא לאות להצלת היהודים ע"י חלוקת מכתבי חסות (שבפועל לא היה להם תוקף) והעברת היהודים אל בתי מחסה בינלאומיים. בנוסף הוא הקים שני בתי חולים, בתי אוכל ובית ילדים. עם גירוש היהודים ע"י מפלגת "צלב החץ" הפשיסטית, בראשות פרנץ סלאשי, וולנברג עמל ללא הרף להצלת חיי-אדם ולעצירת הטרור. הוא איים, שיחד, ניהל משא ומתן ואף התערב אישית על-מנת להציל עשרות אלפי יהודים מגירוש, כולל ברכבות עצמן ובצעדות המוות. הפעולות האמיצות שלו סיכנו את חייו והביאו את אייכמן לאיים עליו שיירה בו, וכינהו "כלב היהודי". לאחר המלחמה, וולנברג נעצר ע"י הרוסים והואשם בריגול, ומאז 1947 נעלמו עקבותיו, כאשר ישנן גירסאות רבות באשר לסוף גורלו המר.
קרל לוץ (1895-1975) מהבולטים שבחסידי אומות העולם, דיפלומט שווייצרי שהציל עשרות אלפי יהודים תוך כדי השמדת יהדות הונגריה ושילוחם לאושוויץ. לוץ פעל להצלת יהודי בודפשט ע"י הנפקת "כתבי חסות" שווייצריים ליהודים שהיו להם סרטיפיקטים, וניהל משא ומתן עם פקידים נאצים גבוהים, ביניהם אדולף אייכמן. לוץ היה זה שהגה את הרעיון של מכתבי החסות (רעיון שאימצו ראול וולנברג ואחרים) ממודל שהכיר מזמן היותו סגן-קונסול בפלסטינה ב 1934. בסה"כ לוץ הנפיק כ-8,000, אותם הרחיב על מנת להציל את חייהם של 30,000 יהודים והוא היה מעורב בהקמת ה'גטו הבינלאומי' שהגן על היהודים שהחזיקו בכתבי החסות מפני השמדתם. לוץ זכה על פועלו להיות מהראשונים שהוכר כחסידי אומות העולם, וכן הנפיקו לזכרו מדליה ממשלתית ובול.