- כתבי יד (9) עדכן
- כתבי יד והגהות מזרחיות (9) עדכן
- מכתבים מאת פרפו' איינשטיין ועמיתים (9) עדכן
- יודאיקה (7) עדכן
- מכתבי אדמו"רים (7) עדכן
- שונות (6) עדכן
- שושלת איגר-סופר (6) עדכן
- ספרי חסידות (6) עדכן
- מגדלי בשמים ובצלאל ירושלם (5) עדכן
- קבלה וקמיעות (4) עדכן
- עותקים וחפצים מיוחסים (4) עדכן
- מגילות אסתר (4) עדכן
- כתבי יד ומכתבי רבנים אשכנזים (4) עדכן
- שושלת טשרנוביל טברסקי (4) עדכן
- דפוסים קדומים (4) עדכן
- שואה (3) עדכן
- מטבעות ארכיאולוגים (3) עדכן
- דפוסי זיטאמיר (3) עדכן
- שושלת אבוחצירא (3) עדכן
- שושלת אויהעל - סיגעט (3) עדכן
- שושלת הלברשטאם (3) עדכן
- פולמוס (3) עדכן
- ספרי הגר"א (3) עדכן
- אמנות יהודית (2) עדכן
לפנינו אוסף מכתבים יקרי המציאות שנכתבו בידי פרופ' אלברט איינשטיין, פרופ' לואי דה ברויי, פרופ' וולפגנג פאולי ופרופ' ליאון רוזנפלד.
פרופ' אלברט איינשטיין, מדען יהודי דגול בעל שם עולמי, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. זוכה פרס נובל על הסברת האפקט הפוטואלקטרי, מפתח תורת היחסות, ממעצבי תורת הקוונטים ועוד.
באוסף המכתבים שלו המובא כאן, חושף איינשטיין את גישתו המדעית לסוגיות שעל הפרק ועל יסודות הגישה המדעית שלו באופן כללי. הוא עומד על חשיבות הסביבה האינטלקטואלית, על חשיבות התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח, ומביע הערכה למחקר המדעי בישראל, אם כי בצורה מסויגת. איינשטיין מציין את יחסו למורכבותו של עולם הטבע, מביע את דעתו ביחס לבורא העולם ודרכי פעולותיו וכן לקשיים בהמשך פיתוח תורת הקוונטים. הוא הסתכל על תהליכי הפצת הגזענות בגרמניה ומציע תובנות שיש לשמור עליהם על מנת למנוע את הישנות הטרגדיות הללו העתיד.
שאר כותבי המכתבים נמנים אף הם על חוג הפיזיקאים מהשורה הראשונה בעולם, בעלי השם הנודעים בזמנם, שקדמו רבות את התיאוריות הפיזיקליות. כולם זוכי פרס נובל למעט פרופ' לאון רוזנפלד. במכתבים אלו נדונים נקודות מתחומי המחקר והתיאוריות שהעסיקו את הכותבים, ולעתים הם עומדים על גישותיהם למחקר המדעי בכלל ולפיזיקה התיאורטית בפרט.
רוב המכתבים כאן נכתבו לפרופ' דויד ג'וזף בוהם (1917-1992). בוהם היה פרופסור חבר באוניברסיטת פרינסטון, ועבד לצד אלברט איינשטיין. בתחילת תקופת המקארתיזם, סירב פרופ' בוהם להעיד כנגד אנשים שנחשדו כקומוניסטים, והדבר הוביל למעצרו בשנת 1950, ולהשהייתו מהאוניברסיטה, גם לאחר זיכויו בדין, בוהם היגר לסאן פאולו, ברזיל והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה. בשנת 1955 הגיע בוהם לכהן כפרופסור אורח בטכניון בישראל. לאחר שנתיים היגר לאנגליה, ועבד באוניברסיטאות בריסטול ולונדון.
מקור: המכתבים הגיעו מעזבון הגב' שרה בוהם אלמנתו של פרופ' דיויד בוהם.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1951.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 21x28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה עם חתימת ידו, תיקונים והוספות בכתב ידו בגוף המכתב ובסופו כתה איינשטיין נוסחה פיסיקלית בתוספת הסבר.
רקע: איינשטיין שמח לשמוע שפרופ' בוהם מרוצה מעבודתו בסאן פאולו, הוא שלח לו את ספרו הדן בתיאוריית השדה המוכלל, ומציין שישלח לו בקרוב שיפורים שמצא לאחרונה בענין. להבהרת הענין הוסיף איינשטיין הסברים ונוסחאות בתחתית הדף.
איינשטיין מציין שהופתע מאד לשמוע על נסיונו של בוהם למצוא קשר בין יסודות תיאוריית הקוונטים לתיאורית השדה היחסי. הוא מתוודה שאין ביכולתו לנחש איך ניתן להשיג את היעד של איחוד תיאוריות אלו.
מצב: טוב. מעט כתמים. קרע קל בחלקו העליון של המכתב ללא פגיעה בטקסט.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21x28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה, מילה אחת הגיה איינשטיין בכתב ידו וחתם בסופו. כתובתו של איינשטיין מוטבעת בראש הדף.
תוכן: איינשטיין מציין ששמע בסיפוק על ההתפתחויות בעניינו של בוהם והציע לעזור בכל מה שיכול לסייע בעניין. עוד הוא כותב שהוא שמח שבוהם שקוע בחיפוש אחר תיאור אובייקטיבי של תופעות, ושהוא הסיק שהעניין הרבה יותר מורכב ממה שחשב עד כה. הוא מציין שאסור להיות מדוכדך מעוצמתה של בעיה: "אם האל יצר את העולם, עיקר דאגתו בוודאי לא היתה לעשות את הבנתנו אותה קלה עבורנו. אני חש זאת בחוזקה כבר חמישים שנה".
"If God has created the world his primary worry was certainly not to make its understanding easy for us. I feel it strongly since fifty years".
מצב: טוב. קמטים וכתמי זמן.
מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, על תסכולם של אינטלקטואלים בודדים, על ההשקעה במחקר ופיתוח ועל אפשרויות התעסוקה למדענים בכירים בישראל, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר. 20x28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין עם תיקונים בכתב ידו.
תוכן: איינשטיין מתייחס במכתבו זה לתסכולים של פרופ' דויד בוהם, בייחוד לחוסר היציבות של קיבתו, וכן לחסרון באווירה אינטלקטואלית במקום מושבו בסאו פאולו. מתוך הזדהות עם תחושות אלו הוא מבין עכשיו מדוע פרופ' בוהם מעוניין לעבור למקום אחר:
The first difficulty could be overcome by a reliable cook, but not the second one. Therefore I can understand now why you so eagerly wish to escape from there.
הוא ממליץ לו שימתין עד לקבלת אזרחותו הברזילאית, שכן בטווח הנראה לעין הוא לא צופה לגישה פוליטית סבירה יותר, ביחס לבוהם, מצד ארץ המוצא שלו. איינשטיין מציע כלל שנכון בהוויה האוניברסיטאית לא פחות מאשר בבורסה, [לא להראות עודף להיטות לקבל משרה, כדי שלא ירד ערכו בעיני המעסיק]: What is offered for sale is falling in price.
עוד המליץ לו להוציא לאור פרסומים בארצות אליהם הוא מעוניין להגר. ביחס לאפשרות להגר לישראל, איינשטיין מציין שישראל חיה אינטלקטואלית ומעניינת, אך האפשרויות בה מוגבלות, וחבל לעבור עליה על דעת לעזוב אותה בהזדמנות הראשונה. עוד הוא מסכים עם חששותיו ביחס לאירלנד. לכן, למרות ההזדהות עם הרגשת התסכול, הוא מציע שהטוב ביותר שניתן לעשות, נכון לזמן הנתון, הוא לשלב סבלנות עם הנאה מחייו שם, עד כמה שזה מתאפשר.
איינשטיין מתפלא שהשלטון הברזילאי אינו עושה מאמצים רציניים לעודד לימודים גבוהים, שהם הכרח גמור לפיתוח טכנולוגי של מדינה. וזאת בניגוד לדרכם של היפנים במאה ה-19.
רקע: פרופ' דויד ג'וזף בוהם (1917-1992) היגר לסאו פאולו ברזיל לאחר שהושעה מאוניברסיטת פרינסטון והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה בסאן פאולו. כפי שעולה במכתב שלפנינו הוא לא מצא בה סביבה אינטלקטואלית ראויה למחקריו, וביקש להגר מברזיל. למרות המלצתו של איינשטיין, עבר בוהם לכהן כפרופסור אורח בטכניון בישראל, ולאחר שנתיים היגר לאנגליה ועבד באוניברסיטאות בריסטול ולונדון.
מצב: טוב. סמני קיפול וכתם דיו קל.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1953.
מפרט: [1] עמ', נייר. 21x27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. כתובתו של איינשטין מוטבע בראש הדף.
רקע: איינשטין כותב שהערתו של מר Niemeyer היא אופיינית למצבה הנוכחי של מדינה זו (ארה"ב), וכי זה מזכיר לו את גרמניה בתקופת הקיסר הגרמני ווילהאם השני.
בנוסף הוא מציין שפרסם לאחרונה את הערות ביחס לשאלת פרשנות התיאוריה בקובץ לכבוד שנת הששים של דה ברויי שיצא לאור בפריז, ובמספר דפים בכרך בורן, שהעתק מהם שלח לפני שבוע לבוהם.
מצב: טוב. מעט כתמי זמן.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1953.
מפרט: [2] דף, נייר רשמי. 21x27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין עם תוספות בכתב ידו.
מאפיינים ייחודיים: בתחילת במכתב זה מתייחס פרופ' איינשטיין בהרחבה לגישתו ביחס לפרשנותו פרופ' נילס בוהר, לפונקציית < פי >.
מצב: טוב. סמני קיפול. כתמי דיו קלים.
* העתק מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' מקס בורן, פרינסטון, ניו ג'רסי, 7 ספטמבר, 1944.
מפרט: [2] עמ', נייר. 20x25 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה, לא חתום. ישנם מספר תיקונים כנראה בכתב ידו על גבי המכתב.
תוכן: במכתבו כותב איינשטיין לבורן על חוויותיהם לפני 25 שנה, כשנסעו בחשמלית לרייכסטאג, משוכנעים ביכולתם לעזור ביעילות להפוך את המחוקקים הגרמנים לדמוקרטים. כשהוא נזכר בזה הוא יכול רק לצחוק על הנאיביות שלו אז. שניהם לא הבחינו אז, עד שמה שיושב בעמוד השדרה הוא כבד יותר ממה שיושב במוח הגדול. תובנה זו יש לשמר, על מנת למנוע את הישנות הטרגדיות שהתרחשו בעבר. אין זה מפתיע לגלות שהמדענים (ברובם) אינם יוצאים מן הכלל בזה. והיוצאים מהכלל לא פועלים מכח יכולתם האינטלקטואלית המיוחדת, אלא מהכח ההומני שלהם, כדוגמת [מקס פון] לאואה [שהתנגד למדיניות הנאצית בגלוי]. איינשטיין מציין שהיה זה מעניין לצפות בשלב התנתקותו מההשפעה המונית הרווחת, לאור תחושת הצדק המפותח שלו. אנשי הרפואה לא נחלו הצלחה רבה במימוש ה"קוד האתי", והסיכוי להתנהגות אתית היתה קטנה עוד יותר בחוג המדענים, בשל דפוסי המחשבות המכניות והייחודית שלהם.
ההבנות לגבי מה נכון ומה לא נכון לעשות, מתפתחות ומתות, כמו עץ, בלא השפעה רבה לסוג הדישון הניתן לו. כל מה שהפרט יכול לעשות הוא להוות דוגמה אישית זכה ולהיות אמיץ דיו בכדי לסנגר ברצינות על הרשעותיו האתיות בחברת הציניקנים. איינשטייין מעיד שכך ניסה לפעול בעצמו במשך תקופה ארוכה (וזכה בדרגות שונות של הצלחה).
הוא לא מתרגש יתר על המידה מהתחושה שהעלה בורן שהוא זקן מידי, הוא מכיר תחושות אלו. הוא מציין שניתן בבטחה להשאיר לטבע להפוך אותנו בהדרגה לעפר, אלא אם כן היא תעדיף תהליך מהיר יותר. איינשטיין מביע את בטחונו שלא ניתן להשמיד את "הפיזיקה היהודית".
בסיום מכתבו כותב איינשטיין ששניהם נעו לעמדות קוטביות מבחינת צפיותיהם המדעיות. בעוד בורן מאמין באל הזורק קוביות, והוא עצמו מאמין בסדר מוחלט בעולם של קיום האובייקטיבי, אותו איינשטיין מנסה לתפוס בדרך ספקולטיבית פרועה. ההצלחה ההתחלתית האדירה של תיאורית הקוונטים לא מסוגלת לשכנע אותו ביסודות המשחק בקוביות.
רקע: פרופ' מקס בורן (1882-1970) פיזיקאי שנולד בגרמניה למשפחה יהודית, קיבל תואר ד"ר מאוניברסיטת גטינגן. לימד באוניברסיטאות ברלין ופרנקפורט, במכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה ולימד באוניברסיטאות קיימבריג' ואדינבורו. בשנת 1953 חזר גרמניה, וכעבור שנה זכה בפרס נובל לפיזיקה.
* מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 28 אוקטובר, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21x27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. החתימה נרטבה ונמרחה.
תוכן: איינשטיין מבטה את התנגדותו להדפסה חוזרת של כתביו המדעיים, שערכם פג עם ההתקדמות הרבה במדע:
"You know very well that even those publications which had value at the time of their appearance have lost to later progress of science their actual interest".
הוא מרוצה מבריאותו של בוהם ומהצלחותיו במחקר.
הוא מציין שבשנים אחרונות נערכו ניסיונות להשלים את תיאורית הקוונטים, אך נראה לו שהם עדיין רחוקים מפתרון משביע רצון. הוא עצמו ניסה לפתור את העניין ע"י יצירת גרסה מוכללת לגרביטציה. אך הוא נאלץ להודות שטרם מצא הסבר לאופי האטומי של עולם הטבע, ואין לו עדיין מושג כל שהוא לגבי התפיסות היסודיות הנדרשות לתיאוריה זו.
"I have not the slightest idea what kind of elementary concepts could be used in such a theory".
* מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 24 נובמבר, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21x27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. החתימה נרטבה ונמרחה.
תוכן: פרופ' איינשטיין מתנגד אינסטינקטיבית לגישתם של בוהם ושל רבים מהפיזיקאים בדורו, ועל אף שהם הצליחו לתמוך את התיאוריה שלהם בסדרת ניסויים מרשימה, הוא לא מאמין בחוקי מיקרו וחוקי מאקרו, אלא בחוקים בעלי מבנה בעלות תוקף כללי קפדני. הוא יוצא מהנחת יסוד שהחוקים הם פשוטים ברמה הלוגית (Logical simplicity), ומציין שהסתמכות על קיומה לוגיקה פשוטה היא הקו-המנחה הטוב ביותר במחקר. די יהיה להתחיל לבחון את העניין במספר קטן של ניסויים לבדוק האם הטבע מאורגן בהתאם לאותה הנחת יסוד. אם הטבע איננו מאורגן כך, אזי ישנה רק תקווה מזערית להשגת תובנות מעמיקות יותר.
איינשטיין מציג את בעייתיות הקו המנחה של הלוגיקה הפשוטה, בעיקר כשהחוקר מתבסס על תפיסות יסוד שגויות. והוא מודע למגבלות השיטות המתמטיות הקיימות בתקופתו, המשפיעות על יכולתו להסיק מסקנות מתוך הניסויים המדעיים.
מטרת דבריו איננה לשכנע את בוהם, אלא לפרוס לפניו את הדרך בא הוא, איינשטיין, פיתח את גישתו המדעית, ומציין שללא נקודת המבט של הפשטות המקומית לא ניתן היה להגיע למשוואות הגרביטציוניות.
מצב: טוב. כתמי דיו מרוח.
צמד מכתבים בכתב ידו וחתימתו של לואי דה ברויי, אוניברסיטת פריז, 1952-1953.
מפרט: [4] עמ' בכל אחד מהמכתבים, נייר רשמי של אוניברסיטת פריז. 13x21 ס"מ. המכתב בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' דה ברויי (Louis de Broglie). צרפתית.
מכתביו של דה ברויי מעידים על שיתוף פעולה גבוה בין הפיזיקאים התיאורטיים בפיתוח התיאוריה הקוונטית.
* במכתב משנת 1952 הוא מציג נוסחאות פיזיקליות המקשרות בין תיאוריות שונות ומסביר את היחס ביניהם. הוא מסביר את פונקציית הגל כעניין הסתברותי ומסביר את הקשר בינה ובין המציאות הפיזיקאלית הממשית, כפי שהיא עולה במדידת ערכי הגל.
בהמשך המכתב הוא מתייחס לתיאוריות שלVigia ושל אלברט איינשטיין על תנועת החלקיקים ועומד על משמעות התנועה הכימית של האטומים בקצות החומר. הוא מתמודד עם קושיות איינשטיין על התיאוריה של בוהם. ומציין את כוונתו להוציא לאור בספר ובו רשימות שכתב יחד עם Vigia בשנים 1924-1927.
בסיום המכתב הוא מתעניין בעבודתו של בוהם ומקווה שמעברו של Vigia לברזיל יקדם את המחקר שלו.
* במכתב משנת 1953 דה ברויי מוסיף וכותב על מאמציו לקבל מימון למחקרי Vigia שחזר מברזיל.
הוא ממשיך להתפלמס עם טענותיו של איינשטיין וההסברים שנתן לתאוריות של בוהם. דה ברויי מציין שתיאוריית הקוונטים היא סובייקטיבית מאוד, ומסביר את דבריו.
בהמשך מדבר על השפעת התיאוריה של יונג על התפיסות הפיזיקליות שלו, שעזרו לו רבות בהבנת מכניקת הגלים, אותה פיתח ב1923-1926.
לסיום הוא כותב על כך שבוהם צפוי להגיע לצרפת והוא מייחל לנצל זאת לשיתוף פעולה בתחום המחקרי.
רקע: פרופ' לואי ויקטור פייר ריימונד דה ברויי (1892-1987) פיזיקאי צרפתי, למד ולימד באוניברסיטת פריז. בשנת 1929 זכה בפרס נובל על חקר טבעם הגלי של האלקטרונים. מחקריו על קרינה אלקטרומגנטית ועבודתו על תאוריית דה ברויי-בוהם, קדמו רבות את תאורית מכניקת הקוואנטים.
מצב: טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
מכתב חתום מאת פרופ' וולפגנג פאולי לפרופ' דויד בוהם, המכון הטכנולוגי של ציריך, 1951.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 21x29 ס"מ. המכתב הוקלד משני צדי הדף במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' פאולי עם תוספות בכתיבת ידו.
תוכן: המכתב הוא מענה למכתבו של פרופ' בוהם ומתייחס לסוגיות בתחום התיאוריות הפיזיקליות שלו בענייני מכניקת הגל, האנרגיה הפוטנציאלית הקוונטית, משמעות הלינאריות של המשוואות עבור פונקצית שרדינגר ועוד.
רקע: וולפגנג ארנסט פאולי (1900-1958), פיזיקאי אוסטרי זוכה פרס נובל. לאחר קבלת תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן, עבד במחקר באוניברסיטת גטינגן ובמכון לפיזיקה בקופנהגן, והיה מרצה באוניברסיטת המבורג. בשנת 1940 היגר לארה"ב, וכיהן כפרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1945 הוענק לו פרס נובל בשל עקרון האיסור הנקרא על שמו, אשר קבעה שלא ייתכן ששני אלקטרונים יהיו באותו מצב קוואנטי. על אף שלא פרסם מאמרים רבים, ועל אף שרבים ממסקנותיו לא פורסמו מעולם, הוא תרם רבות לחקר מכניקת הקוונטים ושיתף את התובנות שלו במכתביו לעמיתים שלו, כפי שעשה במכתב שלפנינו.
מצב: טוב. סמני קיפול וקרעים זעירים בקיפולים ללא פגיעה בטקסט. מעט כתמים.
מכתב חתום מאת פרופ' לאון רוזנפלד לפרופ' דויד בוהם, מעבדות אוניברסיטת מנצ'סטר, 1952.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 20x26 ס"מ. המכתב הוקלד משני צדי הדף במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' רוזנפלד עם תיקונים בכתב ידו.
מאפיינים ייחודיים: במכתבו מציין הכותב מניסיונו במחקר עם פרופ' בוהר, איך טעויות שגילו שוב ושוב במהלך מחקרם, הביאו לזיקוק התגליות המדעיות שלהם ולוודאותם בנכונותם.
"… I and even Bohr are also subject to error. I may reassure you by telling you something of my experience in working on this subject with Bohr. In our work on the problem of measurability of fields we have made probably all the errors that could conceivably be made before reaching at last solid ground. It is just because we have undergone this process of purification through error that we feel so sure of our results".
כן ציין על קושי שיש לרוב האנשים בגישה מדעית ראויה בשל תפיסות מטפיזיות מגיל הילדות בהשפעת הדת או הפילוסופיה אידאליסטית. ועל החוקר שלא להתעלם מכך, אלא ללמוד להשיר ממנו את המטפיזיקה ולהביט על המציאות באופן דיאלקטי.
בעניין הנטיה של בוהם למצוא להעדיף הסבר בשל פשטותו, כתב רוזנפלד שהתאמה של תיאוריה פיזיקלית אינה תלויה בפשטותה, ועל הפיזיקאי להתאים מחשבתו לטבע, בין אם הדברים פשוטים ובין אם הם אינם כאלו.
רקע: לאון רוזנפלד (1904-1974) פיזיקאי בלגי שעבד בשיתוף פעולה צמוד עם הפיזיקאי נילס בוהר. הוא חקר תחומים רבים בפיזיקה מחקר האלקטרודינמיקה הקוונטית, סטטיסטיקה פיזיקלית, תיאורית השדה הקוונטי ועוד.
מצב: טוב. מעט כתמים.
רקע: המרד הגדול (66-70 לסה"נ) היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרדו היהודים כנגד האמפריה הרומית. בין הגורמים לו - אכזריות השלטון הרומי, סכסוך בין יהודים ולא-יהודים, ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון, וכן מתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים. לאחר הצלחות ראשוניות של המורדים, נשלחו אספסיאנוס ובנו טיטוס לדכא את המרד. שיאם של הקרבות היו עם כיבוש העיר וחורבן בית המקדש על ידי טיטוס, אולם דיכוי המרידה בכל מעוזי המורדים, נמשך כשלוש שנים נוספות.
המרד נכשל, ומנהיגיו נהרגו או נשבו. מאות אלפי יהודים נהרגו, נפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות.
עם פרוץ המרד היהודי נגד הרומאים, הפסיקו להטביע בירושלים את שקל הכסף הצורי והחלו להטביע מטבע עצמאי, הדומה בתכונותיו לשקל הצורי, ובכך קראו תגר כנגד רומא (שכן טביעת מטבעות סימלה ריבונות ועצמאות). בדרך של הטבעת מטבעות עצמאיים גם הפיצו סיסמאות מלחמה ומסרים לציבור היהודי. הסיסמאות הביעו את כמיהת העם לניצחון (למשל בכתובת 'חרות ציון'), אמונה בניצחון בעזרת האל ('לגאולת ציון') ואזכור ירושלים ('ירושלים הקדושה'). הסמלים המופיעים במטבעות מציגים את שפע תנובת ארץ ישראל (ענף רימונים, עלה גפן, עץ תמר) וכלים המזוהים ככלי המקדש (גביע העומר, כלי ניסוך היין).
למרות שהכתב בזמנם היה כתב אשורי, הכתב על גבי המטבעות הוא כתב עברי קדום - כדרך להתקשר למקורות מימי בית ראשון ומלכות דוד.
השנה השניה והשנה השלישית למרד (67-68), היתה תקופת השיא בכוחם של המורדים ובפעילותם בירושלים ובמקדש, אולם השימוש בשקלים אלו היה לתקופה קצרה בלבד, שכן עם כישלון המרד וחורבן ירושלים ובית המקדש פסק השימוש במטבעות אלו, ורבים מהם היוו חומר גלם ליצירת מטבעות חדשים.
כ 60 שנה מאוחר יותר פרץ מרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ) ובמהלכו נטבעו מטבעות בעלי סמלים וכתובות דומים לעיטורים המופיעים במטבעות המרד הגדול. תוצאות המרד היו טרגיות, ובעקבותיו הוחלף כינויו של בר כוכבא לבר כוזיבא, ביטוי ייאוש ואכזבה. סלעים ממרד בר כוכבא נטבעו בעיקר על גבי מטבעות מסוריה מתקופת שלטונו של טריאנוס קיסר.
בשנים האחרונות איסוף מטבעות מתקופת המרידות הפך לפופולרי יותר ויותר ולו רק בשל הרגש הסנטימנטלי העמוק בין היהודים לעברם המפואר בארץ ישראל. בשל עובדה זו מחיר מטבעות מעין אלו הולך ומאמיר והופך אותם מלבד ערכם האספני, לאפיק השקעה משתלם.
המטבעות נמכרים תחת רשיון למסחר בעתיקות מס' 318 ומצורף לכל מטבע אישור מקוריות.
תאור: 14.17 גרם, 21 מ"מ, ציר 12. במארז של חברת NGC, שדרגה את המטבע בדרגה AU.
פנים: גביע ועל שפתו אחד עשר נקודות ומסביבו הכתובת 'שקל ישראל'. מעל הגביע מופיע התאריך 'שג' (- קיצור של שנה ג = שנה שלישית למרד). גב: ענף הנושא שלושה רימונים מסוגננים ומסביבו הכתובת 'ירושלים הקדושה'. כל הכיתוב הוא בכתב עברי קדום.
שקל כסף מהשנה השנייה למלחמת היהודים ברומאים, עם כיתוב עברי קדום.
תאור: 14.12 גרם. 22 מ"מ, ציר 12. אינו מדורג.
פנים: גביע העומר מעוטר בפנינים ומסביבו הכתובת 'שקל ישראל'. מעל הגביע מופיע התאריך 'שב' (- קיצור של שנה ב = שנה שניה למרד). גב: ענף הנושא שלושה רימונים מסוגננים ומסביבו הכתובת 'ירושלים הקדושה'. כל הכיתוב הוא בכתב עברי קדום.
מצב: טוב.
תאור: 14.16 גרם, 23 מ"מ, ציר 1. במארז של חברת NGC, שדרגה את מטבע בדרגה ch XF.
פנים: חזית מקדש בעל ארבעה עמודים, ביניהם מבנה דמוי שער. מעל העמודים, קורה המורכבת משני קווים מקבילים של נקודות. המבנה ניצב על בסיס מוגבה, דמוי סולם שוכב. מימין ומשמאל מופיעה הכתובת 'שמעון'. מעל המבנה מופיע סימן דמוי *. גב: אגד של לולב, הדס וערבה (ללא אתרוג משמאל). מסביב הכתובת 'לחרות ירושלם'. כל הכיתוב הוא בכתב עברי קדום. מטבע בלתי מתוארך.