מחזור, שני כרכים. בפורמט גדול במיוחד הנועד לחזנים, ובאותיות גדולות. המכיל תפילות לכל מעגל השנה ימות החול, שבתות ומועדים. עם ביאורים, פירושים והלכות. כמנהג פולין [נוסח אשכנז]. בעריכת והגהת רבי זנוויל הנובר.

* הכרך הראשון כולל תפילות לימות החול, לשבתות, סליחות לכל הימים הנוראים, תפילות לראש השנה וליום הכיפורים, עם כל הפיוטים והמזמורים. כולל את כל התפילות המיוחדות שנהגו בקהילות אשכנז.

* הכרך השני כולל את כל תפילות השבת, תפילות שלושת הרגלים, יוצרות לכל שבתות השנה - לפי כל מנהגי אשכנז – פולין, סליחות, תפילות לחנוכה, פורים, שבת הגדול, 'אהבה לשבת עקב', יוצרות לברית מילה, וכל התפילות המיוחדות שנהגו בקהילות אשכנז.

בתחילת כל כרך שני שערים. השער הראשון מצויר בתחריט נחושת, ושם האמן נדפס בתחתית הציור. בסוף כל כרך 'קונטרס מנהגים' ובו בירור מנהגי אשכנז.

[5] שצ [צ"ל שפ], 34 ס"מ; [5] תל דף, 32 ס"מ. הפרשי גובה בין הכרכים.
מצב כללי טוב. בחלק שני שיקום במספר דפים בודדים עם פגיעת טקסט. כריכות שונות.

סדר התפלות לרפואת הקיסרית מריה תרזה שתיקן רבי יחזקאל לנדא רבה של פראג, בעל 'הנודע ביהודה'. גרמנית.

"Gebeth, welches auf Anverlangen deren Aeltesten, und Gemeindeaeltesten der Prager Judenschaft|. von dem Ober-Rabiner Ezechiel Lande". 

סדר תפילות, פרקי תהלים, מי שברך וכל סדר התפילה לרפואת הקיסרית, וסדר תפלת ההודיה לאחר שנרפאה ממחלתה ביום 17 יוני 1767.

ידוע על יחס הקיסרית מריה תרזה ליהודים בכלל, וליהודי פראג בפרט, שגילו נאמנות לבית המלוכה במלחמות שנערכו בתקופתה. וכן על היחס המיוחד לו זכה רבה של העיר בבית המלוכה. בחוברת הנדירה שלפנינו הדבר מקבל ביטוי מושלם. פריט בעל חשיבות היסטורית. 

בספר מופת הדור (נדפס בשנת תרס"ג) כותב המחבר ר' יקותיאל קמלהר, את השתלשלות הדברים, ומציין שבכל פראג קיימת חוברת אחת או שתיים, והוא השיג אחת מהן, ולכן העתיק בספרו את תרגום החוברת אות באות, בכדי שישאר הדבר לדורות. מדבריו ניתן לראות את נדירות החוברת שלפנינו, שכבר בשנת 1903 לא הייתה בנמצא אפילו בעיר פראג בה נדפסה.

[13] עמ', 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב זעיר בשער ללא פגיעת טקסט. מספר נקבים בדפי הספר אף הם ללא פגיעת טקסט. כריכה חדשה.

אלה דברי הברית, מכתבים מגדולי ישראל, "להפר דת חדשה (אשר בדו מלבם איזה יחידים הדיוטים שאינם בני תורה) ליסד מנהגים שלא כדת משה וישראל", בהוצאת בית דין צדק דקהילת המבורג. 

ניצניה הראשונים של תנועת הרפורמה בגרמניה החלו בהנהגת "תיקונים" בסידורי התפילה, התפילה ב"היכל" שבעיר המבורג. במסגרת זו השמיטו הרפורמים מן הסידור את התפילות על הגאולה, הוכנס עוגב אל ההיכל והונהגו בו תפילות בשפה הגרמנית. את התיקונים ביססו הרפורמים על מקורות תלמודיים ורבניים, ופרסמו לשם כך ספר בשם "נוגה הצדק - אור נוגה" (דסאו תקע"ח), שבו הופיעו חוות דעת של רבנים מטעמם המצדיקים את עריכת התיקונים. ה'סידור המתוקן' נדפס בהמבורג תקע"ט בסמוך להקמת ה'היכל' TEMPLE הראשון [ואף הוא מופיע בקטלוג שלפנינו].

בתגובה נדפס ספר זה, המכיל עשרים ושתים תשובות הלכתיות מאת גדולי הרבנים בגרמניה, הונגריה, פולין ומדינות אחרות, המביאים ראיות מההלכה והפוסקים כי התיקונים אסורים מכל וכל. בין גאוני הדור שתשובותיהם מופיעות בספר: רבי יעקב מליסא בעל 'נתיבות המשפט', רבני פראג - רבי אלעזר פלעקלש ורבי שמואל לנדא, ה'חת"ם סופר' (מספר מכתבים), המהר"ם בנעט, רבי עקיבא איגר, רבי משולם זלמן הכהן (מהרז"ך) מפיורדה בעל 'בגדי כהונה', ועוד.

בתחילה התנגד ה'חת"ם סופר' להדפסת הספר, כי סבר שעצם העלאת הדיון בנושא, וניהול הויכוח עם אנשי הרפורמה עלול לחזק את כוחם ומעמדם של הרפורמים. יחד עם זאת, לאחר מעשה הסכים עם נחיצותו והשפעתו של הספר וכתב: "בק"ק המבורג הדפיסו קובץ אגרות מגאוני הזמן וקראוהו ספר דברי הברית ותלי"ת [ותודה לה' יתברך] פעל ישועות בקרב הארץ".

XVI , קלא עמ'. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב מאד.

"שומו שמים... איך ערב אל לבו לבדות שקר מלבו... והנני מקבל עלי חרם אם ראיתי כתיבת ידו מעולם... אשר לפי דבריו הנ"ל נתן לי חבורו לקרות".

מבין חידות, פירוש על המסורה, מאת רבי יוסף בן דוד מהיילבורן. מהדורה ראשונה. 

פירוש נרחב על המסורה לחמשה חומשי תורה, עם הקדמה אודות המסורה. לספר ניתנו הסכמות מאת רבני אמשטרדם הספרדים והאשכנזים.

רבי אשר אנשיל ווירמש הדפיס בשנת קכ"ו [שנה אחרי הדפסת הספר שלפנינו] ספר בשם סייג לתורה, ובהקדמה שם הוא כותב שכתב היד של חיבורו היה בידי רבי יוסף בן דוד, כדי שיקרא את החיבור, אך הוא העתיקו והדפיסו ושייך אותו אליו. וכך הוא כותב: "מים גנובים יומתקו, יען חבורי זה נעתק משונים אשר שלחו יד בפקדון ואשמם בראשם, כי לקריאה נתתיו ולא לכתיבה, והם כתבו ספר בשמם כאלו הם הולידוהו, ולולי חרש בעגלתי לא התפאר מבין חידות שצפנת פענח הוא". רבי יוסף בן דוד לא טמן את ידו בצלחת ופרסם שני כרוזים חריפים, בהם נשבע שלא ראה מימיו את כתב היד של הספר. האחד 'מריבת קדש' בו הוא כותב: "על דבר כזב בני איש... כתב בהקדמת ספרו סייג לתורה כי חבורי ספר מבין חידות לקוח הוא מאתו, שומו שמים איך ערב אל לבו לבדות שקר מלבו והנני מקבל עלי חרם אם ראיתי כתיבת ידו מעולם, אשר לפי דבריו הנ"ל נתן לי חבורו לקרות... הנה בדברי אלה עשיתי התנצלותי שלא אהיה נתפס כגנב". הכרוז השני שפרסם רבי יוסף נקרא 'פרודגמא חדשה' בו כתב: "הנה דבר עלי סרה הרופא רבי אנשיל ווירמיזא וכתב שטנה על חבור ספר מבין חידות אשר חברתי, בחבורו אשר כנהו בשם סייג לתורה, עוד יתירה עשה הביא לו תנא דמסייע ר' אברהם חעלם נר"ו... ראיתי כי זאת הרשעה היוצאת היא מהרופא... שהשגותיו עלי אינן אלא דברי פתיות והזיות, אעפ"כ ארוצה נא ואשיב לדבריו... אנכי אשבע שלא ראיתי כתיבת ידו מעולם, הנה בדברי אלה עשיתי התנצלותי, למען לא אהיה נתפס כגנב" וחותם: "אמשטרדם י"ג טבת שנת יעצו להד'י'ח' י'ר'צ'ו' כ'ז'ב' [תקכ"ז] לפ"ק. נאום העלוב המוכרח להוציא את עצמו מן החשד יוסף בלא"א הר"ר דוד ז"ל מעשווא מחבר ספר מבין חידות" (ראה גם: רוזנטל, יודע ספר עמ' 179).

[11] צג, 20 ס"מ. תו ספר. חתימות; מצב טוב. כתמי זמן. כריכה פשוטה.