מכירה 117
חב"ד, חפצי צדיקים וקמיעות, ספרי קבלה וחסידות, דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, כתבי יד ומכתבי רבנים
זמני התצוגה:
יום רביעי 11.9
יום ראשון 15.9
בין השעות 19:00 - 12:00
יום שני 16.9 יום המכירה בין השעות 12:00-14:00
- (-) Remove כתבי יד ומכתבים מגדולי המזרח filter כתבי יד ומכתבים מגדולי המזרח
- (-) Remove כתבי יד ומכתבים מגדולי המזרח filter כתבי יד ומכתבים מגדולי המזרח
אגרת בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של הרב הגדול רבי דוד חסאן בעל קדשי דוד ומכתם לדוד תלמידו המובהק של רבי חיים בן עטר בעל האור החיים הקדוש.
הגאון רבי דוד שמואל חיים חסאן, נולד בעיר סאלי שבמרוקו, שם התקרב לרבינו בעל האור החיים הקדוש ונעשה לתלמידו המובהק. הוא עלה עם האור החיים הקדוש לירושלים דרך ליוורנו ואף בארץ המשיך ליצוק מים על ידיו.
רבי דוד נחשב לאחד התלמידים הידועים והקרובים ביותר לאור החיים הקדוש. החיד"א, בשם הגדולים מציין את עובדת היותו תלמיד האור החיים (מערכת ד' אות יח). רבי דוד נמנה בין החותמים, יחד עם קבוצת התלמידים, בהקדמה לספר ראשון לציון מאת רבם בעל האור החיים.
לאחר פטירת רבו נשאר ללמוד בישיבת כנסת ישראל שנוסדה על ידי בעל האור החיים, ולימים עמד בראש ישיבת יפאר ענוים, יצא כשד"ר לאיטליה בשנת תקי"ח ובשנית בסוף ימיו. נפטר בליוורנו בשנת תקמ"ה. לאחר פטירתו הוציא לאור בנו רבי שלמה חסאן (חתן המהרי"ט אלגאזי) את חיבוריו החשובים: קדשי דוד ומכתם לדוד.
במכתב הוא מזכיר תלמיד נוסף של האור החיים 'החכם השלם רבי שם טוב גבאי' שאף הוא חתום בהקדמה הנ"ל.
[1] גיליון נייר מקופל לשני דפים כתובים, 17X22 ס"מ כל דף. כתיבה מזרחית; מצב טוב. כתמי זמן.
"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: א-ל שד-י יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר".
ארבעה עמודים בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי'. המכילים ביאורים ופירושים על פסוקי 'ברכת כהנים'.
בכתב היד פירושים נפלאים על 'ברכת כהנים' ופסוקי ברכות נוספים. לדוגמא: (עמ' 1) "יאר ה' פניו אליך", מקשר הרי"ח את הסיבה לכך שדווקא "אליך" יאר ה' את פניו ולא לגוים, עם העניין שבישראל מחשבה טובה מצורפת למעשה ועם סגולת תושבע"פ שניתנה רק לישראל. (עמ' 3-4) ביאור פסוקי התהילים "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה... היינו שמחים", ו"מי יתן מציון ישועת ישראל", ומסיים את הדרוש במילים: "א-ל שד-י יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר". בסיום הדרוש תוספת מאוחרת אף היא בכתב יד קדשו של המחבר, על הטעם שפסוקי ברכת כהנים גדלים והולכים, "יברכך ה' וישמרך" - 3 תיבות, "יאר ה' פניו אליך ויחנך" - 5 תיבות, "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" - 7 תיבות, רמז לשפע מהקב"ה שמוסיף והולך.
כתבי ידו של ה'בן איש חי', נודעו בקרב יוצאי בבל בסגולתם להצלחה ולשמירה. ובפרט כתב היד שלפנינו המכיל את ברכת הכהנים ואת כל לשונות הברכה האפשריים ופירושיהן בכתב יד קדשו של ראש גולת אריאל בעל ה'בן איש חי', וודאי מהווה סגולה ושמירה למי שיחזיקו ברשותו.
רבינו יוסף חיים [תקצ"ג-תרס"ט], מקובל, מנהיג יהדות בבל ואחד מהפוסקים הבולטים בקרב יהדות המזרח. נקרא על שם ספרו ה'בן איש חי'. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד, ותלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, מילא את מקומו במשך כחמישים שנה. לדרשותיו בבגדד היו מגיעים עשרות אלפי אנשים. גדולתו בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוות תבל, הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל בפרט ובספריו בכלל. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להיפגש עם מקובלי בית-אל ולהשתטח על קברות הצדיקים, ושם נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא את שמות ספריו כשמותיו של בניהו בן יהוידע: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד עשרות חיבורים.
מצב טוב מאוד. כריכת עור חדשה.
דרשה אודות עניני תשובה הכל בכתב ידו, ובסיום כותב בעל הבן איש חי, ברכה מיוחדת: "א-ל ש-די יהיה בעזרינו אכ"י"ר (-אמן, כן יהי רצון)".
[2] עמ', דף אחד כתוב משני צדדיו, כעשרים שורות בעמוד, כ 10X14 ס"מ. מחיקות ותיקונים.
מצב טוב מאוד.
חיבור בקבלה, ביאור על דברי רבי חיים ויטאל מאת רבי חיים די לה רוזה. שאלוניקי, תר"ח [1848]. מהדורה ראשונה. מאות הגהות ותיקונים בכתב יד. התיקונים וההוספות הוכנסו למהדורה החדשה של הספר.
בכל דפי הספר נכתבו מאות רבות של הגהות תיקונים והוספות בכתב יד. את הספר הביא לדפוס רבי דוד [בכור] שירירו, נקרא גם סירירו, שהיה דיין בשלוניקי. יתכן שרבי דוד הוא שכתב הגיה והוסיף את ההערות בעותק שלפנינו. מרבית התיקונים וההגהות וההוספות נדפסו במהדורה החדשה של הספר, מהדורה מתוקנת, שנדפסה בירושלים בשנת תשס"ה.
תורת חכם הוא מספרי היסוד של קבלת הרש"ש. בדף האחרון נדפסה תפילה מהרש"ש לאומרה קודם הלילה. המחבר רבי חיים די לה רוזה מתלמידיו המובהקים של רבי שלום שרעבי–הרש"ש. היה מחכמי שלוניקי, עלה לירושלים, ולמד אצל רבו הרש"ש.לפני פטירתו ביקש מתלמידיו לעשות בו לאחר פטירתו ארבע מיתות בית דין כמנהג המקובלים. תלמידיו לא העיזו לעשות זאת מפני כבודו וערכו את ההלוויה ללא קיום הבקשה. באמצע הלוויה התנפלה עליהם קבוצת ערבים וחטפו את הגופה, זרקו אותה בביזוי והשליכו עליה אבנים. התלמידים התאבלו על בזיון רבם עד שהוא הופיע בחלום לאחד התלמידים ואמר לו שהוא שמח מכך שהתקיימה צוואתו. נקבר בחלקת המקובלים בהר הזיתים.
[2], קעב דף, חסר דפים קנג-קנד, 21 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד כתמי זמן. כריכה בלויה.
תשובה הלכתית מעניינת מאת הגאון רבי חיים מודעי אב"ד אזמיר. אל רבה של מאגניציאה רבי רפאל אברהם מצליח בעל ספר מאמר המלך.
התשובה עוסקת במעשה שהיה בעיר מאגנאציא (תורכיה), באחד ששאב 'מים-שלנו' לעת ערב לאפיית מצות, ובחצות הלילה קם ולש בהם את עיסת המצות, קודם שהספיקו המים ללון לילה שלם.
למיטב ידיעתנו התשובה לא נדפסה בספר תשובותיו של רבי חיים מודעי 'חיים לעולם' (אזמיר תרל"ט) ולא בספרו של השואל 'מאמר המלך' (שאלוניקי תקס"ו).
הגאון רבי חיים מודעי [ת"פ-תקנ"ד], מגדולי חכמי הספרדים בדורו, וידידו הקרוב של החיד"א. מרבני קושטא, אזמיר וצפת, עלה מקושטא לא"י, התייישב בצפת ויצא כשד"ר. בשנת תקנ"ג התקבל לרבה הגדול של אזמיר, אך באותה שנה כבר חזר לצפת ובה נפטר. בדרך שליחותו ביקר בפראג ונשא ונתן עם בעל 'נודע ביהודה'. ראה: שו"ת נודע ביהודה מהדו"ק יו"ד סי' פ"ז-פ"ח ובספרו חיים לעולם ח"א יו"ד סי' ב'. (ראה גם: שלוחי ארץ ישראל עמ' 451).
[1] דף נייר 21X15 ס"מ, כתוב משני צדיו. כתיבה מזרחית. כתב יד סופר עם שורת סיום בכתב ידו של מהר"ח מודעי ובחתימת ידו; מצב בינוני. פגעי עש.
שטר שותפות בעסק, בין רבי חיים עמרם ואברהם כהן עמאש מדמשק. על השטר חתומים: רבי גבריאל סתהון, רבי נסים סוכרי ואברהם הכהן עמאש הנ"ל.
רבי גבריאל סתהון, מחכמי ארם צובה. עלה לטבריה בשנת תק"ם ונמנה על רבניה. הותיר אחריו חידושי תורה בכתב יד. נכדו, בן בנו, הוא הרב המפורסם רבי חביב דוד סתהון בעל ספר תקפו של נס ועוד.
[1] גיליון נייר מקופל לשני דפים, 16X23 ס"מ כל דף. כתיבה מזרחית; מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. פגעי עש.
שטר קיום בית דין בעניין חצר בירושלים. בחתימת הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין ובית דינו.
בין החתומים:
הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין, מגדולי חכמי ירושלים. שימש כראשון לציון החל משנת תקפ"ו עד לפטירתו בשנת תקצ"ו. כבר בצעירותו נמנה בין חכמי ירושלים והיה צדיק ומקובל ו"אפילו הגויים היו מפחדים ממנו" (זכרון ירושלים עמ' ד). היה חברו וידידו של רבי מנחם מנדל משקלוב. תשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו.
רבי ישראל רפאל חיים סגרי, מחכמי ירושלים. יצא כשד"ר חברון בשנת תקנ"ו וכשד"ר טבריה בשנת תקס"ה. נפטר בירושלים בשנת תקצ"ג מתוך תעניות ותפילות על עצירת גשמים (תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 198, שלוחי ארץ ישראל עמ' 640-642).
רבי חזקיהו אברהם הכהן, נכד הגאון בעל 'בתי כהונה'. מדייני בית דינו של הרש"מ סוזין. נפטר בשנת תקצ"ג (תוח"י ח"ג עמ' 194, 211).
[1] דף נייר 27X20 ס"מ. כתיבה מזרחית; מצב טוב. שיקום אמנותי עם פגיעה במילים בודדות.
אגרת בכתב ידו, חתימת ידו המלאה וחתימתו המצוירת של שד"ר ירושלים רבי דוד יקותיאל הכהן אל הגביר רבי אברהם עזריה אוטלניגו מק"ק אקווי שבאיטליה.
באגרת מבקש השד"ר מרבי אברהם עזריה שיזרז את בני קהילתו לשלוח אליו את מעות הצדקה שהצטברו בקופה לטובת יושבי ארץ הקדש. באגרת מוזכרים גם: מהר"ם זכות [בנו של רבי אליהו הלוי, רבה של אליסאנדיריה דילא פאלייא] ורבי יעקב נוניס ואיס מליוורנו.
רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן, יצא שלש פעמים כשד"ר נאמן לטובת הישוב הספרדי בירושלים בשנים: תק"ן, תקס"ו ותקפ"א. בדרך שליחותו הדפיס את ספריו של זקנו רבי דוד הכהן [רפאפורט]: דעת קדושים (ליוורנו תק"ט) ובן הא הא (ליוורנו תקפ"ג). ראה: א, יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 704-706 וברבעון 'ירושלים' ספר שני עמ' קלט-קמו.
[1] דף נייר 15X18 ס"מ. כתיבה מזרחית; מצב טוב. מעט כתמי זמן,
שני שטרי שכירות של כוללות עיה"ק צפת בחתימת ידם של גדולי חכמי הספרדים. וחותמות רשמיות בעברית ובערבית.
בין החותמים: רבי משה מאמאן; רבי חיים מנשה סתהון; רבי אליהו רחמים ענתבי; רבי אברהם חיים שבאבו; רבי ישועה ואעיש; רבי ציון הכהן.
[1] דף נייר 21X27 ס"מ. כתוב משני צדיו. בכל צד שטר נפרד. כתיבה מזרחית; מצב בינוני-טוב. כתמים. שיקום, עם פגיעת טקסט קלה.
אגרת בחתימת גדולי חכמי הספרדים בחברון וראשי הישוב החסידי החב"ד בחברון אל ר' עזרא מזקנים. בדבר שליחותו של הגאון רבי נתן עמרם, למען הצלת הישוב היהודי בחברו מפני רדיפות הגויים ומצבם הכלכלי הנורא.
על האגרת חתומים חכמי הספרדים: רבי יום טוב אליקים, מגדולי חכמי חברון, יצא מספר פעמים כשד"ר לתורכיה בסוף ימיו שימש כרב בירושלים; רבי חיים שמואל חסאן; רבי יוסף הלוי; רבי יצחק רפאל שאול הכהן; כנראה רבי משה יום טוב (חתימה פגועה);
וכן ראשי הישוב החבד"י בחברון (ראה אודותם: ספר חברון עמ' 124-150): רבי שמואל ב"ר מרדכי סג"ל מו"צ מק"ק ראהאטשאוו, מהמתיישבים הראשונים של חסידי חב"ד בחברון וכנראה עמד בראשם; רבי משה מייזלש מווילנא – מראשי קהלת ווילנא ומרואי פני הגר"א, בהיותו צעיר לימים חיבר את הספר שירת משה (שקלוב תקמ"ח) על תרי"ג מצוות, לאחר ששמע מהגר"א שכל התרי"ג מצוות רמוזים בשירת האזינו. לאחר פטירת הגר"א התקרב לחסידות וסבל על כך רדיפות ובעל התניא באגרתו אליו, הפציר בו להיות מן הנעלבים ואינם עולבים. היה בין המייסדים של הישוב החבד"י בחברון בשנת תקפ"ג ומילא תפקיד חשוב כאחד מראשי הישוב החסידי בארץ ישראל; רבי בנימין בינוש ב"ר משה - נכד השד"ר רבי ישראל מפאלצק אף הוא היה מראשוני התיישבים בחברון; רבי יהודה ליב ב"ר זאב וואלף סענר – מזקני המתיישבים בחברון ממונה דעיר הקדש חברון.
[1] דף נייר 20X27 ס"מ. כתיבה מזרחית; מצב לא טוב. כתמי זמן. פגעי עש.
בשנת תקכ"ו ערך בעל 'זרע שמשון' צוואה, לאחמ"כ בשנת תקכ"ט הוסיף לה נספח קונטרס בן ד' דפים "כתוב וחתום מכתב ידי ומחתימת ידי". במסמך הנדיר שלפנינו עורך בעל זרע שמשון בשנת תקל"ג קיום לשתי הצוואות הנ"ל ובקבלת קניין בפני עדים. בראש הדף נרשם 'העתק' (שנעשה אף הוא באותו מעמד).
העדים הם: תלמידו, רבי חנניה אלחנן חי הכהן, לימים רבה של ריג'ייו (ניפי - גירונדי עמ' 324-325) והעד השני הוא ר' שמואל ידידיהו, בן מרדכי חיים גראסיטי.
הגה"ק רבי חיים שמשון נחמני [תס"ז-תקל"ט], מקובל אלוקי, חסיד ופרוש. מגדולי חכמי איטליה. תלמיד הרב"ך בקבלה. מחבר הספרים הקדושים: זרע שמשון על התורה ותולדות שמשון על מסכת אבות. החיד"א כותב עליו שהיה בקי בקבלה מעשית ולפני מותו ציווה לגנוז כל כתביו בקבלה בקברו. בשנים האחרונות התפרסמו סיפורי מופת וישועות על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות ספרו זרע שמשון, כפי שמבטיח בהקדמתו לספרו.
[1] גיליון נייר מקופל לשני דפים, 24X17 ס"מ כל דף. נייר לבן ומשובח. מצב טוב מאוד.
כתב סמיכה מאת רבי מאיר צאלח יוסף חיים עיני. לשוחט ר' יחזקאל חיים עזרא יחזקאל חיים הכהן מתושבי כלכתא (הודו).
בכתב הסמיכה מעיד המסמיך כי השוחט הנ"ל למד אצלו את מלאכת השחיטה ומצא סכינו יפה ושחט בפני והרשות נתונה לו לשחוט עופות. "וחתמתי שמי פה עיר להאבת". לא הצלחנו לזהות את המקום, האם הוא בהודו או שמא באזור בגדאד?
[1] גיליון נייר מקופל לשני דפים, 34X21 ס"מ כל דף. כתיבה מזרחית; מצב טוב. כתמי זמן.