מכירה 117
חב"ד, חפצי צדיקים וקמיעות, ספרי קבלה וחסידות, דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, כתבי יד ומכתבי רבנים
זמני התצוגה:
יום רביעי 11.9
יום ראשון 15.9
בין השעות 19:00 - 12:00
יום שני 16.9 יום המכירה בין השעות 12:00-14:00
- (-) Remove ספרים מיוחסים לאדמו"רים filter ספרים מיוחסים לאדמו"רים
- (-) Remove ספרים מיוחסים לאדמו"רים filter ספרים מיוחסים לאדמו"רים
ספר תהלים עם שילוב הוי"ה ואדנ"י, ירושלים, תשנ"א. חותמת האדמו"ר: משולם פייש סג"ל לאווי, אבד"ד דק"ק טהאש תע"א, קרית טהאש, קענעדע תע"א.
כריכה אופיינית לספרי האדמו"ר, עם כיתוב שמו באותיות מוזהבות: משולם פייש סג"ל לאווי.
רבי משולם פייש סג"ל לאווי [תרפ"א-תשע"ה, 1921-2015], האדמו"ר הרביעי של חסידות טאש. זקן האדמו"רים בדורנו, משרידי דור דעה, שמסכת חייו הייתה כולה קדושה, תורה ותפילה, לצד מעשים כבירים של צדקה וחסד. בשנת תשי"א עקר למונטריאול שבקנדה, עמו הגיעו שמונה-עשרה משפחות מחסידיו. עם השנים התקבצו סביבו חסידים רבים ואוכלוסיית קריית טאהש גדלה במהירות מטאורית, בשנת 1987 היו בה כבר אלף תושבים, ובשנת 1999 דיווח כתב ניוזוויק, ג'ושוע האמר כי בקריה גרים כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש פזורים בקהילות טאש בעולם: בברוקלין, בלונדון, בישראל ובבלגיה. האדמו"ר היה קרוב בהשקפתו לעמדת חסידות סאטמר ולעדה החרדית (ומכאן דוגמת הקפוטה שלפנינו המזכירה את לבושם של בני היישוב הישן בירושלים). עבודתו בעריכת השולחנות הייתה מחזה נורא הוד, בסביבות השעה 12 בלילה נטל ידיים לסעודת שחרית, והייתה זו הסעודה היחידה שאכל במשך היום. נטילת ידים הייתה אורכת משך זמן רב מאוד (האדמו"ר מסקווירא אמר על כך: שידוע בשם הבעש"ט, שאת סוד נט"י אין מגלין אלא לחד בדרא, וכשנפטר ה'אור החיים' גילו אותו לבעש"ט. והפטיר הרבי מסקווירא 'שבדורינו בעל סוד נט"י הוא הטאשער רבי'), בברכת המוציא על הפת היה חוזר שוב ושוב על תיבת 'הארץ', עד כי פניו היו מכחילות. היה מתעסק רבות בעניין חלוקת השיריים, ובעצמו היה מחלק לכל אחד בידו מנה גדושה עם שיריים, ומכאן גם ריבוי הכתמים על הקפוטה שלפנינו. ניכר היה בזה שיש לו כוונות ועניינים טמירים בהנהגות מופלאות אלו. מצוות הצדקה הייתה פרק מיוחד במסכת חייו הקדושה, וצדקת פרזונו לא נראתה כמותה אף בדורות קודמים. את כל כספי הפדיונות הרבים חילק לנזקקים, כאשר הגבאים רואים ועיניהם כלות.
מסופר על יהודי נגיד ועשיר גדול, שנכנס אל האדמו"ר לקבל ברכה, והשאיר מעטפה עם צ'ק על סכום עתק של רבבות דולרים לפדיון נפש. לאחר שיצא מהאדמו"ר, התעכב מעט ושוחח עם הגבאים, וכשפנה לעבר רכבו בכדי לשוב לביתו פנה אליו יהודי שביקש להצטרף לנסיעה, והלה הסכים בשמחה. בדרך ראה הנגיד כי הטרמפיסט שעמו פותח מעטפה, זו הייתה המעטפה שהנגיד השאיר אצל האדמו"ר, וכנראה היהודי האורח, שהיה נזקק, נכנס אחריו לאדמו"ר, והאדמו"ר נתן לו את המעטפה כמות שהיא. נודע בדבקותו הרבה, ידועה האמרה בשמו: אילו היו לי כ"כ הרבה דולרים כמספר הפעמים שאני חושב ביום "וכולה קמיה (כל העולם לפני ה') כלא חשיב" הייתי עשיר גדול, ואחרי כמה רגעים תיקן את עצמו ואמר "לא, אילו היה לי כ"כ הרבה סנטים כמספר הפעמים שאני חושב ביום "וכולה קמיה כלא חשיב", הייתי ג"כ עשיר גדול. מופתים לרוב 'התגלגלו תחת שולחנו' מדי יום ביומו, ורוח הקודש דיברה מתוך פיו. שיחותיו וסיפורים בשמו הודפסו בסדרת ספריו 'עבודת עבודה',
מצב טוב מאוד.
האדמו"ר מריבניץ כמנהגו בקודש אמר את כל התהלים בשבת קודש בבוקר, לפני התפלה. בדף הפורזץ מעיד המשמש בקודש- גבאי האדמו"ר על כך שבספר שלפנינו הוא אמר את כל התהלים במשך תקופה ארוכה.
כ"ק האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברמוביץ [תרנ"ח-תשנ"ו], כונה 'הריבניצער רבי', או 'הרימניצער רבי'. צדיק פלאי ואיש קדוש, אמרו עליו כי היה "צדיק מהדורות הקדומים". בגיל שנתיים וחצי נתייתם מאביו, והצדיק הפלאי רבי אברהם מתתיהו פרידמן 'הרבי משטפנשט', שלא היו לו ילדים משל עצמו, אימצו וגידלו כבן, והיה אומר עליו "אתה החידוש שלי".
היה בעל מסירות נפש עצומה ושום דבר לא הרתיע אותו מקיום מצווה, היה מל במסירות נפש את ילדי ישראל ברוסיה הקומוניסטית, וגם את בניהם של בכירי הממשל, לעתים ללא ידיעת האבא.
היה נוהג לשבור את שכבת הקרח שמעל הנהר, ודרך החור שנוצר היה משתלשל וטובל בנהר, תוך סיכון נפשו שמא לא ימצא את החור בכדי לעלות בחזרה. עד זקנה ושיבה היה טובל רבות במקווה טהרה, והיה עושה זאת במהירות עצומה עד להפליא.
ברוסיה היו לרבי מריבניץ שני חברים קרובים, איתם למד סוגיות רבות בש"ס (הוא העיד על עצמו שבגיל 18 ידע את כל הש"ס עם פירוש רש"י). ברבות הימים שלושת הרעים נהיו למנהיגי ישראל, הלא הם: הרבי, האדמו"ר מסקווירא זצ"ל והאדמו"ר מסקולען זצ"ל.
נודע כבעל רוח הקודש ופועל ישועות, ורבבות נהרו אליו ונושעו מברכותיו, נפטר בשיבה טובה קרוב לגיל מאה שנה, קברו שבעיר מונסי הפך למוקד עליה לרגל, והמונים נוהרים לשם ביום ההילולה ובשאר ימות השנה. מחסידיו המפורסמים הוא ענק הזמר החסידי מרדכי בן דוד, שהקדיש לו את השיר 'אוי רבי' באלבומו 'אין עוד מלבדו'.
מצב טוב. כריכה מקורית.
"...למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה..." (הצדיק משטפנשט).
עטרת תפארת ישראל חיבור סגולי על פרשיות השבוע מאת רבי ישראל ב"ר שלמה חריף מתלמידי הבעש"ט. עם הסכמות רבות מאת אדמור"י רוז'ין, טשערנוביל, קוסוב, טולנא, ועוד. לפנינו העותק האישי של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל הדף היומי.
"אשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה ושמירת ארבעה אבות נזיקין ולשפעת ברכה והצלחה לכן (הרה"ק מרוז'ין) אמר בפיו הק' בצחות לשונו שכתבי יד קדוש המחבר האלו מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה" (מדברי הסכמת הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא בשם אביו הרה"ק מרוז'ין). האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט כתב: "...למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה". והאדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל כותב בהסכמתו: "עוד זאת אני אומר כל איש אשר יקנה את הספר הקדוש הזה במחיר אשר נקבע עליו יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגין עליו זכות המחבר הקדוש וקדושת המחברת להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאות שלימה ולהצליחם כשנים הטובות לברכה...".
חותמות בעלות אישיות של רבי מאיר שפירא מלובלין בכהנו כאב"ד פיעטרקוב וחותמות של ישיבת חכמי לובלין. כידוע, לאחר שהקים רבי מאיר שפירא את ישיבת חכמי לובלין העביר לישיבה חלק מהספרייה הפרטית שלו.
[4] פב, דף, 25 ס"מ. טבלאות עם שמות קבליים.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. חיזוקים למספר דפים, ולדף השער ללא פגיעת טקסט. קרע בפינה העליונה של דף [2] עם פגיעת טקסט קלה מאוד. כריכה פשוטה.
ספר קבלה, מאת המקובל רבי מאיר אבן גבאי. למברג, תר"ט. 1848-1849. ארבעה חלקים, עם ארבעה שערים. העותק של האדמו"ר רבי פנחס חיים טויב מראזלע:
בדף הפורזץ רישום בכתב יד האדמו"ר "זה הספר הקדוש עבודת הקודש שייך לי הצעיר פינחס חיים טויב בהרב אבדפ"ה ז"ל הכ"מ נכד הרב הקדוש מקאמרנא שליט"א". רישום דומה בכתי"ק מופיע באותו דף פעם נוספת ופעם שלישית בסוף הספר. בשער הספר חותמת האדמו"ר "פינחס טויב אבד"ק ראזדל". חותמת נוספת "משה עזרא טויב בן הה"צ מראזלא חתן הה"צ מקאלאמייא שליט"א".
האדמו"ר רבי פנחס חיים טויב מראזלע, נולד בשנת תרכ"ז, נכד רבי אליעזר צבי מקומרנא ואת עיקר חינוכו קיבל ממנו. בילדותו הכיר את סב אמו רבי יצחק אייזיק מקומרנא. לאחר נשואיו עבר ללינסק, בשנת תרמ"ז אירעה שריפה בלינסק בעקבותיה חזר לרוזלא. באותה שנה נסתלק אביו והוא הוכתר כממלא מקומו רבנותה של העיר בהיותו בן י"ט שנה. קיבל בחסידות מרבי יחזקאל שרגא משינוויא ומדודו רבי יהודה צבי מסטרטין ורבי יעקב משה מקומנרא. על אף נסיעותיו אל צדיקי החסידות החלו חסידים להסתופף בצילו ולקבל את הנהגתו. התפרסם בגדלותו בתורה ובעיקר בחכמת הקבלה, ידוע שהיה בקי בכל ספרות הקבלה. נחשב ונערץ על כל גדולי וצדיקי דורו. רבי אלימלך מבלוז'וב קרא לו "חד בדרא" רבי ישראל מוויז'ניץ היה לובש לכבודו בגדי שבת. חיבר ספרים רבים וכולם נשארו בכתב יד. נפטר בשהת תרמ"ו, תולדות בספר אבידת הפרח [מארגהיטא , תרצ"ו].ראה עוד: אנצקילופדיה לחסידות ג', תקנ-תקנא.
בנו רבי משה עזרא, היה אדמו"ר בסאמאש-איוואר, רנציקלופדיה לחסידות ג, שס"ח.
עותק נדיר ומיוחד: במפעל הביבליוגרפיה נרשם שהחלק הראשון נדפס בלי שער. בספריה הלאומית ישנם כמה עותקים לא שלמים מהספר, ונכתב בקטלוג: כפי הנראה לא נדפס שער לחלק א. העותק שלפנינו עם השער לחלק הראשון ומאחוריו הסכמת רבי ענזיל צאזמיר מסטריא, תלמידו הנודע של בעל קצות החושן שערך את ספרו אבני מילואים, מחבר שו"ת מהריא"ז.
[1] מט [צ"ל מה], כ, כה-סה [צ"ל סט, [1], קג, [1] נח דף. 20 ס"מ.
מצב טוב. כריכה פשוטה. מעט נקבי עש בשוליים הלבנים.
חידושי הרי"ם על חשן משפט. בשער הספר חותמת האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס מנחם יוסטמאן מפילץ, נכד המחבר ובעל ה'שפתי צדיק'. הגהות בכתב יד.
בשולי דף השער חותמת (מטושטשת) של האדמו"ר בעל ה'שפתי צדיק' מפילץ. שהוא אף היה המו"ל של ספרי ה'חידושי הרי"ם' שלפנינו. נוסח החותמת: "פנחס מנחם בהרב ז"ל יוסטמאן מגור - .P.M.J". החותמת מתקופת היותו דר בעיירה גור, וקודם שהוסיפו לו את השם 'אלעזר'. בדפים הראשונים, תיקונים, הגהות וסימנים בשולי העמודים, ייתכן שאף הם מאת האדמו"ר.
רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן [תר"ח-תרפ"א 1848-1920], נולד לרבי בנימין אליעזר יוסטמן, ולאמו הצדקת מרת צינא פעסא - בתו של החידושי הרי"ם מגור. התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו שאף חיתן אותו עם נכדתו בת הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר בנו של החידושי הרי"ם, ואחותו של 'השפת אמת'. היה מחשובי החסידים והרבנים בגור במשך עשרות שנים. לאחר פטירת האדמו"ר בעל ה'שפת אמת' מגור סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, ולכן עבר לפילץ, ושם החל לכהן באדמורו"ת, בד בבד היה מחשובי מנהגי יהדות פולין. נקרא על שם סדרת הספרים שחיבר, בעל ה'שפתי צדיק'.
290, [2] 262 עמ', 30 ס"מ. שני שערים. חותמות רבי אליעזר סילבר.
מצב טוב. כתמי זמן. נייר שברירי. שער ודפים ראשונים מנותקים. שדרה חסרה. כריכה קדמית מנותקת.
מסכת עירובין עם כל המפרשים כאשר נדפס בסלאוויטא ובווילנא. [לעמברג] תרכ"ב [1862]. חותמות האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש.
בדף השער מספר חותמות של האדמו"ר.
כיתוב נוסף של הקלויז בבוהוש.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן [תרט"ז-תרפ"ג] האדמו"ר מבוהוש, היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק פרידמן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין, שהיה האדמו"ר הראשון מבוהוש. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו, הוא התמנה לממלא מקומו. אך כל זמן שאחיו שהו בבוהוש, סירב להתנהג בגינוני אדמו"רות, מלבד נטילת קוויטלאך. בזמן מלחמת העולם הראשונה גלה ונדד לגליציה. עמד בנשיאות כולל רומניה ובימיו נבנו בארץ ישראל ששה בתי כנסת של חסידי בוהוש, ארבעה בצפת, וכן בטבריה ובירושלים. הקים ישיבה ראשונה באזור בוהוש, בשם "בית ישראל", ישיבה שהייתה תחת פיקוחו האישי.
דברי תורתו כונסו בספר "פאר ישראל".
מצב טוב. כתמי זמן. כנראה חסר דפים אחדים.