מכירה 117
חב"ד, חפצי צדיקים וקמיעות, ספרי קבלה וחסידות, דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, כתבי יד ומכתבי רבנים
זמני התצוגה:
יום רביעי 11.9
יום ראשון 15.9
בין השעות 19:00 - 12:00
יום שני 16.9 יום המכירה בין השעות 12:00-14:00
- (-) Remove ספרי חסידות וקבלה filter ספרי חסידות וקבלה
- (-) Remove ספרי חסידות וקבלה filter ספרי חסידות וקבלה
מהדורה קדומה של ספרו של רבי אלימלך מליזענסק. נדפס ללא מקום ושנת דפוס. [פולין-רוסיה 1820 בערך].
הספר נדפס ללא מקום ושנת דפוס כנראה מאימת הצנזורה שרדפה במיוחד אחרי ספרי חסידות. בנוסף, בשער לא נכתב שם המחבר, אלא אף נרמז שהמחבר הוא רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בשער נכתב שהדפיסו גם צוואות מהרב החסיד המחבר רבי יחיאל מיכל [מזלוטשוב] – בהגדשת תיבת 'המחבר'. ומאחורי השער נדפס 'הנהגות האדם' מהרב המגיד איש אלקי המפורסם מוה"ר יחיאל מיכל זצ"ל. אולם המחבר האמיתי הוא רבי אלימלך מזליענסק. כפי הנראה ספר הנועם אלימלך במהדורה שלפנינו הוא הראשון שנדפס בתוכו הנהגות האדם, ואכן במהדורות הבאות תוקן שם המחבר.
בשער חתימת בעלים: הק' הילל פאללק מאנעיש פיעטרא. רבי הלל פולק רבה של סאסרעגען, תלמידו המובהק של החתם סופר שרבו קרא עליו 'קודש הלולים', נולד בשנת תק"ע. בהיותו צעיר נפטרו הוריו ועבר להתגורר בפרשבורג שם למד אצל החתם סופר. נישא לבתו של רבי יעקב בער הלוי פלדמן מהיישוב פעטרא MONOSPETRI שליד מרגרטין, ובה התגורר. לאחר פטירת חמיו נתמנה לכהן כרבה של קהילת בודוש שבטרנסילבניה, שם כיהן כמה שנים. בשנת תרכ"ו בערך הוכתר לרבה של הקהילה היהודית בססרגן, קהילה שנוסדה באותו זמן. שם כיהן 27 שנים עד לפטירתו בשנת תרנ"ג. ראה אודותיו: החתם סופר ותלמידיו, קכד-קכו. מעט מכתביו נדפסו בשם 'קודש הלולים' (-כפי שכינהו רבו החתם סופר).
סטפנסקי חסידות 380. חתימת בעלים נוספת.
[1], ג, ה-צא, צג-צה דף, 21 ס"מ. מצב טוב-טוב מאוד.
סט חמשה חומשי תורה עם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, על דרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין מקאמרנא. מהדורה ראשונה שהדפיס המחבר בחייו. סגולה לשמירה.
החומש שלפנינו עם הפירוש המיוחד על דרך הקבלה והחסידות נדפס על ידי המחבר בעצמו וההדפסה ארכה עשר שנים. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה, והתחבב מאד על גדולי החסידות מכל החוגים, שהחשיבוהו ביותר.
האדמו"ר מבטיח במכתבו: "ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו, ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון, ויהי ביתו מלא ברכת השם וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו"
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מקאמרנא [תקס"ו – תרל"ד], בן אחיו ותלמידו המובהק של רבי צבי הירש מזידיטשוב - שר בית הזוהר, ותלמידם של רבי אברהם יהושע השל מאפטא [ה'אוהב ישראל'] ושל רבי ישראל מרוז'ין שהפליגו מאד בשבחו. מלבד היותו מחשובי האדמורי"ם בדורו אשר קהל רב של חסידים סרו למרותו והיותו מפורסם כבעל מופת. נודע גם בגאונותו הרבה בנגלה ובפרט בקבלה וחיבר חיבורים בנגלה ובנסתר, ואף שימש כרב בפועל בעיירות: זידיטשוב וקאמרנא.
א. בראשית, תרכ"ט: [1], רפג, [9] דף. חסר השער המפורט, ורוב השער הראשון.
ב. שמות, תרכ"ז: [2], שכ, [46] דף. בסופו מגילת אסתר עם פירוש כתם אופיר מאת המחבר.
ג. ויקרא, תרכ"ו: [2] , ש, [11] ; [4], טו-סב דף. שער מיוחד לשיר השירים. במפעל הביבליוגרפיה נרשם אודות דף נוסף בתחילת הכרך עם הקדמה והסכמה, תוך כדי ציון כי הם ראו את הדף המדובר רק בדפוסי צילום של הספר, ולא בטפסים המקוריים.
ד. במדבר, תרכ"ד: [3], רכה, [7] דף. חסר מגלת רות. בדף [3] הקדמת המחבר, הפותחת במילים: "מבואר בדברי מרן האר"י", מעבר לדף הסכמת רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. דף זה מופיע בחלק מן הטפסים בתחילת חומש ויקרא. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו לאחר שני השערים, [2] דפים אחרים עם הקדמת המחבר. אולם תחילת הכרך שלפנינו הוא כפי שיצא מבית הדפוס.
ה. דברים, דפוס מענקיש - מארגאשיש. [תרל"ד]. [3], ריא, [1], כו דף. בסופו מגילת איכה ומגילת קהלת. חסר שער ראשון.
28 ס"מ. סטפנסקי, חסידות 218; מצב כללי טוב. כריכות עור מקוריות (מלבד ספר דברים).
חמשה חומשי תורה עם שלשה תרגומים, פירושי רש"י, שפתי חכמים ובעל הטורים. וכן פירושי אור החיים ומאור ושמש. למגילות שבסוף החומשים נוסף פירוש 'ראשון לציון' מבעל האור החיים. דפוס באלבאן.
חומש חסידי קדום. מהדורה שנייה של הפירוש החסידי החשוב 'מאור ושמש' מאת האדמו"ר הקדוש רבי קלונימוס קלמן אפשטיין מגדולי תלמידי הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. עם הסכמה מאת רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים, בה הוא כותב כי רבי אהרן בנו של בעל ה'מאור ושמש' ביקש ממנו הסכמה לספר. ההסכמה נדפסה על דף נפרד בראש החלק הראשון.
לחומש צורף גם פירוש 'אור החיים' הנלמד בקביעות בקהילות החסידים. לפנינו המהדורה הראשונה של החומש עם שני הפירושים הללו יחדיו.
חומשים נדירים במיוחד ואינם מופיעים באוסף הספרייה הלאומית. במפעל הביבליוגרפיה נרשם חומש דומה, כאשר הם מציינים כי הם ראו רק את חומש דברים בלבד, (השינויים בין העותקים שלפנינו לעותק המופיע במפעל הביבליוגרפיה: שם בשער מופיעה השנה 1865, ויש מספור דפים, ואילו בעותקים שלפנינו השנה 1864 ואין מספור דפים).
חמשה כרכים. שער נפרד לכל כרך בצבעי שחור ואדום. בשער נכתב שיש גם סדר תפלה לשבתות השנה, אולם בכל החלקים אין סידור.
21 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. מספר דפים מנותקים. חסר שער של חומש דברים. כריכות זהות.
לשון הזהב, חידושים על מסכת עירובין, מאת רבי זאב וולף מליזענסק, תלמיד בעל הנועם אלימלך.
המחבר רבי זאב וולף היה רבה של ליזענסק במשך שנים רבות, בזמנו של רבי אלימלך מליזענסק בעל הנועם אלימלך, והיה מחסידיו. רבי זאב ווולף נמנה בין המסכימים לספר נועם אלימלך במהדורתו הראשונה, והסכמתו נדפסה הראשונה מבין ההסכמות!
כפי הנכתב בשער שלפנינו: "ארי שבחבורה אספקלריה המאירה סבא קדישא חו"פ מלאך ד' צב-אות חבר מאח להר"ר אלימלך... נפטר בשיבה טובה בן קי"ג שנה בעיר ליזענסק", הוא נפטר בשנת תקנ"ג שנים אחדות אחרי בעל הנועם אלימלך. רבי אברהם יוסף פישר מלודז' ערך את כתב היד וסדרו לדפוס, והוא חתם בכתב ידו על העותק שלפנינו.
לספר ניתנו 30 [!] הסכמות מגדולי האדמו"רים, לצד רבי חיים מבריסק: האדמור"ים משינאווא, באבוב, בויאן, אוסטרבצא, גור, סוכטושוב, טריסק, אלכסנדר, וורקא, רדומסק, לובלין, ביאלה, סדיגורא, טשורטקוב, הוסיאטין ועוד רבים.
ישנם עותקים שבהם אין את כל דפי ההסכמות. העותק שלפנינו הוא מושלם עם כל דפי ההסכמות ועם הדף האחרון ובו גם רשימת הפרונעמרנטן.
[15], 2 – 154 [2] עמ’. 26 ס"מ. שני שערים.
מצב טוב מאוד.
מגיד דבריו ליעקב. מאמרי חסידות מאת רבי דב בער ה'מגיד ממעזריטש'. לבוב. נדפס ללא שם המדפיס ושנת דפוס, ובפרט השנה תנ"ז [תקנ"ז, תקע"ב, תק"ץ?]
בשער: נדפס פעם שלישית, כפי המהדורה שנדפסה בלבוב בשנת תקנ"ב [1792].
במפעל הביבליוגרפי העברי נרשמה מהדורה זו כמי שנדפסה בשנת תקנ"ז [1797], ולפי זה בפרט השער יש טעות של מאה שנה. אמנם יש ששיערו שהספר נדפס בשנת תק"ץ 1830 בערך.
חתימות בעלים רבניות בעמוד השער ובדף אחרון... מנחם מענדל בן מו"ה שמואל....
ד [1] ד-לא דף, 23.5 ס"מ. נייר כחלחל.
מצב טוב. כתמי זמן. לא כרוך.
חיבור יחודי המבאר יסודות בקבלה: ביאור שמות, כינויים ומושגים בקבלה, לפי סדר אותיות א"ב, מאת רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר'] מגדולי אדמו"רי החסידות. מהדורה ראשונה.
המחבר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, קרוב משפחתו של רבי אלימלך מליזענסק, והוא שבחר את השם לילד על שמו כסגולה. היה גאון בנגלה ובנסתר וזכה להערכתם של גדולי דורו. בחסידות היה תלמידם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב. ואחר כך הסתופף בצל המגיד מקוזניץ ובעל ה'אוהב ישראל' מאפטא. היה רב בכמה קהילות, בהם תיקן תקנות חשובות, ולחם נגד ההשכלה. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ושמו נקבע לדורות על שם הספר 'בני יששכר'.
חתימות בעלים, משה אהרן הורוויץ, ישראל איסר רוזנר.
מז, [5] דף, 24 ס"מ. סטפנסקי, חסידות 534.
מצב טוב. קיפולים בפינות הדפים. כריכה מפורקת.