שאלות ותשובות הב"ח, מאת רבן של ישראל רבי יואל סירקיש אב"ד קראקא ובעל הפירוש החשוב 'בית חדש' על ארבעה טורים. דפוס יוהן וואושט. בעמוד השער תחריט עץ של מסגרת מעוטרת וציורי מלאכים.

המביא לדפוס כותב על השתלשלות כתב היד. הוא גם תרגם בסוף הספר קטעים מלשון יידיש ללשון הקודש "לכבוד חכמי ספרדים".

רבי יואל סירקיש [ה'שכ"א-ה'ת'], מגדולי וחשובי פוסקי ההלכה שבכל הדורות. חיבר את הפירוש הנודע 'בית חדש' (ב"ח) על ארבעה טורים, ומני אז נקרא על שם חיבורו: "הב"ח". תלמידו של רבי ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה). שימש רב בפוזן (כיום פוזנן שבפולין) ובערים נוספות ביניהן: לובמלא, מז'יבוז', בעלזא, בריסק וקרקוב וסביבותיה שם כיהן עד יום פטירתו. מלבד גדולתו בתורה, היה נערץ גם על גדולי החסידות, ומקובל אצלם איש מפי איש, שקודם פטירתו של הב"ח, ציננו לכבודו את הגהינום במשך ארבעים יום בכדי שיוכל להוציא משם את נשמות הרשעים. 

[6], קו, [2] דף. 31 ס"מ. נייר איכותי; מצב טוב מאוד. כתמי זמן. שיקום אמנותי לשולי דף השער, ולשולי מספר דפים. כריכת עור מהודרת.

אילן הגדול שחיבר הרב המקובל... ר’ מאיר כ"ץ פאפרס... בסימנים קטנים לידע בחכמה... לעלות בסולם... כולל כל כתבי האר"י.

חיבור קבלי חשוב ביותר בצורת מגילה גלולה (באורך של יותר מ 3 מטרים), נדפס מלמעלה למטה. ומלא שרטוטים, שמות קודש וצורות קבליות. החיבור מכיל את כל יסודות חכמת הקבלה בצורת תרשימים, וכדברי ר' ישעיה מוסקט "הבקי בדבריו הקדושים יכול בנקל לעסוק בחכמת הקבלה". כמו הספר 'רזיאל המלאך' משמש גם החיבור שלפנינו כקמיע לשמירה (דבר נדיר גם ביחס לספרי קבלה אחרים, אפילו כספרי מהרח"ו). 

האילן הגדול או בשמו המוכר יותר 'האילן הקדוש' נדפס לראשונה בווארשא בשנת תרכ"ה, בצירוף הסכמת רבי ישעיה מושקאט. לפנינו הדפסה חוזרת על פי המהדורה ההיא, בהשמטת ההסכמה, ומבלי ציון מקום ושנת הדפוס. מהדורה נדירה שאינה מוכרת ביבליוגרפית ואינה מופיעה באוסף הספריה הלאומית.

אורך: 308 ס"מ, רוחב: 22 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. כתמי זמן. חיזוקים בנייר דבק.

חסד לאברהם, ספר יסוד בחכמת הקבלה. מאת רבי אברהם אזולאי הנקרא על שם ספרו שלפנינו בעל ה'חסד לאברהם'. 

באותה השנה בה נדפסה המהדורה שלפנינו, נדפסה מהדורה נוספת, באמשטרדם. אולם מהדורת אמשטרדם מלאה קמשונים ואף חסרה, כפי שכתב נכדו החיד"א בספרו שם הגדולים [מערכת ספרים, ספר חסד לאברהם].

רבי אברהם אזולאי [ה'ש"ל - ה'ת"ד], זקן זקנו של החיד"א וידוע כבעל ה'חסד לאברהם'. מקובל חשוב, למד את תורת הקבלה אצל הרב חיים ויטאל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת אונייה. בשל מגפת דבר שפרצה בעיר הוא נדד, והגיע לעזה בשנת שע"ט בה חיבר את הספר שלפנינו, חסד לאברהם "לזכור חסדי ה' אשר גמלני ומחרב מלטתני". על פטירתו נפוץ סיפור: בשנת ה'ת"ד, נפלה חרבו של הפחה לתוך מערת המכפלה. והפחה גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, והרב אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל במקווה ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר קשרו אותו בחבל וירד פנימה. הוא ראה שם את האבות ולא רצה לצאת. אך האבות אמרו לו שזה בלתי אפשרי,  "עכשיו צא ומחר אתה עמנו". הרב אזולאי הועלה מהמערה בחבלים וכל הלילה דרש בפניו חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל" ונפטר. נציין כי סיפור הפטירה אינו מופיע בספרי החיד"א.

עו דף, 19 ס"מ. שרטוטים קבליים. חתימה; מצב טוב. שער משוקם עם פגיעת טקסט קלה. שיקום אמנותי למספר דפים. כריכה חדשה.