מכירה 120
מכירה מיוחדת
3 מרץ 2020
יום שלישי, 3.3.20, 19:00 (שעון ישראל)
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים
- מכתבי רבנים אשכנזים (21) עדכן
- כתבי יד אשכנז (15) עדכן
- כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה (11) עדכן
- חב"ד (10) עדכן
- פקסימיליות ואמנות יהודית (10) עדכן
- ארץ ישראל, ציונות, שואה ואנטישמיות (9) עדכן
- חפצי צדיקים וקמיעות (9) עדכן
- הגהות וחתימות על ספרים (8) עדכן
- עותקים מיוחסים לרבנים ואדמו"רים (8) עדכן
- אגרות ושטרי שדרו"ת (7) עדכן
- ספרי חסידות, סלאוויטא וזיטאמיר (7) עדכן
- ספרי קודש (7) עדכן
- מכתבי אדמו"רים (6) עדכן
- דפוסים קדומים (4) עדכן
- מיוחדים (3) עדכן
פתיחה $10,000
הערכה $20,000 - $25,000
אגרת ארוכה בחתימת ענקי ירושלים, ביניהם: המקובל רבי יעקב צמח, הרב המוסמך רבי חיים אבועלפיה הראשון, הגאון רבי יעקב חאגיז ועוד. אל רבי מלאכי מונטיפוצקי רבה של ליוורנו (זקנו של בעל יד מלאכי), בעניין שליחותם של רבי שלמה אשכנזי ורבי דוד קאריגאל. תעודה היסטורית יוצאת דופן בחשיבותה.
על שליחותם של שני החכמים הנ"ל כמעט ולא ידוע דבר. שליחותם אינה נזכרת בספר שלוחי ארץ ישראל ועד עתה היה ידוע עליהם רק מתוך חתימתם על תשובה של החכם האיטלייאני רבי מהללאל הללויה שנדפסה מכתב יד בקובץ המעין (קובץ נב, טבת תשע"ב, עמ' 92). כפי הנראה השד"ר רבי דוד קאריגאל הוא רבו וחותנו בזיוו"ר של רבי יעקב חאגיז (ראה קרבן מנחה אזמיר תל"ד סי' קה דף יב, ב).
הרבנים החתומים על האיגרת בחתימת יד קדשם:
הרב המוסמך רבי חיים אבואלעפייה הראשון [ש"מ בערך - תכ"ח בערך], תלמיד המהרי"ט וחבירו של בעל כנסת הגדולה. רבי חיים יצא לחו"ל כשד"ר צפת ובחזרתו נמנה על דייני העיר. הוא נסמך על ידי אביו רבי יעקב אבועלפיה מכוח הסמיכה שסמך מרן הבית יוסף את זקנו אבי אמו מהר"י בירב השני ולכן נקרא 'הרב המוסמך'. נכדו הוא רבי חיים אבועלפיה השני, רבה של אזמיר וטבריה, בעל מקראי קדש, עץ החיים ועוד. בסוף ימיו עבר רבי חיים לירושלים והחזיק בה ישיבה. תלמידו המובהק היה הרב המוסמך רבי יאשיהו פינטו בעל פירוש הרי"ף על ספר עין יעקב ועוד, ראש שושלת משפחת פינטו.
המקובל הגדול רבי יעקב צמח [ש"ל-תכ"ז], מגדולי המקובלים. ראש וראשון לעורכי תורת מהרח"ו, חיבר ספרים עמוקים בקבלה. רבי יעקב נולד בליסבון משם עלה לצפת שם למד קבלה מפי רבי שמואל ויטאל בן המרח"ו וממנה עלה לירושלים והשקיע את כל זמנו בחיבור ספרי קבלה ועריכת כתבי מהרח"ו. מחיבוריו ידועים: נגיד ומצווה, זהר הרקיע , קול רמה, עולת תמיד, צמח צדיק, אדם ישר, רנו ליעקב, אוצרות חיים ועוד וכן הגהות רבות בכתבי מהרח"ו.
הגאון רבי יעקב חאגיז [ש"פ-תל"ד], ראש רבני ירושלים, בעל עץ חיים והלכות קטנות וראש ישיבת 'בית יעקב' בירושלים בה למדו גדולי חכמי ירושלים. בזיווג שני היה חתנו של רבי משה גאלנטי (המג"ן) ומזיווג זה נולד בנו הגאון רבי משה חאגיז (המני"ח). חתנו היה הגאון רבי משה בן חביב בעל 'גט פשוט'. נודע במלחמתו העיקשת בשבתי צבי. בשנת תל"ג נסע לקושטא להדפיס את ספרו ושם נפטר. מחיבוריו: שו"ת הלכות קטנות, עץ חיים על המשניות, תחילת חכמה, קרבן מנחה, אורח מישור, פתיל תכלת ועוד.
רבי יצחק נסים בן ג'אמיל, בעל ספר 'חיים וחסד' הנדפס בסוף ספר חנן אלוקים לנכדו בן בתו רבי חיים אבועלפיה השני (לפני כן נדפס בשם באר לחי ראי בסוף ספר ישרש יעקב). חידושים ממנו מפוזרים בספרי נכדו הנ"ל.
רבי אברהם גדילייא, בעל הפירוש הנודע 'ברית אברהם' על ילקוט שמעוני (ליוורנו ת"י-ת"כ). גדולי ירושלים וחברון מעידים בהסכמתם שם שרבי אברהם היה בקי בששה סדרי משנה על פה.
רבי ברוך ב"ר ישראל בנימן, מגדולי חכמי ירושלים "עמקן גדול ופסקן וחסיד" (קורא הדורות מט, א). תשובותיו מופיעות בספרי חכמי דורו. מהר"ם בן חביב בספרו גט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז) מוכיח שיש לכתוב בגט בנימן חסר יו"ד מחתימתו של רבי ברוך בנימין שהיה חותם בלי יו"ד (הובא בשם הגדולים ערך רבי ישראל בנימין).
רבי יצחק ביטון, רב גדול מרבני ירושלים. חתום בתקנות ירושלים ובמכתב הנודע של רבני ירשלים בעניין עשרת השבטים. החיד"א הזכירו בשם הגדולים ערך רבי שמואל גארמיזאן.
רבי יוסף מולכו, מגזע הקדוש רבי שלמה מולכו, "חכם מעיין שבא מצפת לירושלים" (קוה"ד מט, ב). שם למד בישיבת מהר"י חאגיז. בנו הוא הרב החסיד רבי יעקב מולכו שהחיד"א מביא ממנו תשובות ופסקים להלכה. (תולדות חכמי ירושלים ח"ב עמ' 73).
[1] גיליון נייר מקופל לשני עמודים. 21X24 ס"מ כל עמוד (בעמוד הראשון מופיע גוף המכתב ובעמוד השני פרטי השולח והנמען). כתיבה מזרחית. נייר איכותי.
מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים ללא פגיעת טקסט שוקם אמנותית. מצורף תיעוד היסטורי על הרבנים החתומים.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $5,000
הערכה $8,000 - $10,000
אגרת שליחות מאת חכמי ירושלים לשד"ר רבי יעקב אשכנזי לק"ק מודינא באיטליה. ירושלים, תקי"ח [1758].
באגרת נכתב אודות השליחות והשד"ר: "עם היותו זקן ויושב בישיבה לסובב נתיבות בארצות נפוצות לאוסף כסף לבית מקדש מעט ק"ק ת"ת קול תפילה יומם ולילה והבל פיהם של תינוקות שלש עשרה שולחנות וצריך לבנות בנין חדש לת"ת ולהרוס ולבנות בסך עשרים אלף פייסלס וכן לבנות גדרות חדשות לבית החיים אשר שם קבורים כמה רבנים קדושים".
השד"ר רבי יעקב אשכנזי [די קורונא], היה מחכמי ירושלים. (אודות שליחותו ראה: א. יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 397-396).
חתומים רבני ירושלים:
רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל (מחבר 'פרי האדמה', לימים הראשון לציון).
רבי שלמה חייא מזרחי (בנו של רבי ישראל מאיר מחבר פרי הארץ, החיד"א בספריו מביא כמה פעמים דברים ששמע ממנו).
הצעיר רפאל יצחק זרחיה אזולאי ס"ט (אביו של החיד"א, מגדולי חכמי ודייני ירושלים).
רבי יום טוב אזולאי (מהרי"ט אלגאזי, לימים הראשון לציון).
רבי פנחס יוסף מזרחי (בנו של רבי משה מחבר 'אדמת קדש').
רבי ניסים ברכה (חותנו של החיד"א, מחכמי ודייני ירושלים).
רבי רפאל משה בולה (מחבר גט מקושר, לימים הראשון לציון).
וכן פניה מפקידי ירושלים אשר בקושטא שמצטרפים לבקשת חכמי ירושלים, בחתימת:
יהושע צוניצין; חיים שמואל חובב; יצחק בכ"ר שמואל אנגל; משה אשיאו; משה בכ"ר יעקב אשכנזי; חיים יוסף.
לפנינו כתב שד"רות בחתימת גדולי חכמי ירושלים של התקופה, מהם שהתמנו אחר כך לתפקיד 'ראשון לציון'.
[1] דף נייר, 22X33 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $3,000
הערכה $6,000 - $8,000
אגרת ארוכה בחתימת יד קדשם של גדולי חכמי ירושלים ובראשם המהרי" ט אלגאזי ורבי אברהם אזולאי בן החיד" א.
האגרת נשלחה אל ראשי קהילת מודינא ועוסקת בעניין מצבו הקשה של הישוב בירושלים ובעניין שליחותו של רבי רפאל אברהם לב אריה.
על האיגרת חתומים:
רבינו יום טוב - המהרי" ט אלגאזי [תפ" ז-תקס" ב], גאון קדוש ומקובל, מגדולי דורו. (ראה אודותיו בקטלוג זה).
רבי אברהם אזולאי [נפטר בשנת תקנ" ט], בנו של החיד" א. הוא היה גדול בתורה ואביו מזכירו בחיבוריו בכבוד רב. יצא פעמיים לאירופה כשד" ר ירושלים. הגהותיו נדפסו בספר מחזיק ברכה. נפטר בחיי אביו.
הראשל" צ רבי משה מרדכי יוסף מיוחס [תצ" ח-תקס" ו], בנו של בעל 'פרי האדמה' וחתנו וממלא מקומו של המהרי" ט אלגאזי. מחבר הספרים: ברכות המים ושו" ת מים שאל.
רבי יהודה בורלא [נפטר בשנת תקע" ד], מדייני בית דינו של המהרי" ט אלגאזי. בעל נחלת יהודה הנדפס יחד עם ספר מקור ישראל לאביו הראשל" צ רבי ישראל יעקב בורלא. נספד על ידי החקרי לב. (תוח" י ח" ג עמ' 209).
רבי יצחק קובו (הראשון) [נפטר בשנת תקס" ז], מחכמי בית דינו של המהרי" ט אלגאזי. (שם עמ' 126).
רבי משה אהרן הלוי [נפטר בשנת תקע" ד], מדייני ירושלים בזמן המהרי" ט אלגאזי וכל הדבר הקשה יביאו אליו (ראה בהקדמה לספרו). בעל ספר מטה אהרן ב' חלקים (שאלוניקי תקע" ט-תק" פ). (שם עמ' 196).
הראשל" צ רבי מרדכי הלוי [נפטר בשנת תקס" ז], נודע בשם הרב המליץ. יצא כשד" ר ירושלים לאיטליה. שימש זמן קצר כראשון לציון, לאחר פטירת הרב מי" ם מיוחס.
[1] גיליון נייר כפול. 23X36 ס" מ. נייר ירקרק, משובח. כתיבה מזרחית.
מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמי זמן.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $2,000
הערכה $3,000 - $4,000
אגרת בקשה מאת חכמי צפת העומדים בבית ה' בציון התנא האלוקי קדוש ה' מכובד גדול אדוננו הרשב" י זיע" א. צפת [1773].
חכמי צפת מבקשים על עול החובות - סך עשרת אלפים גרוש ועוד חובות סך שנים עשר אלף גרוש וכותבים על יציאת הצדיק מן המקום רבי מסעוד בונאן נר" י שמאז רבו החובות והבעיות ועזר להם ונסע לעיר צידון ואח" כ הסכים לחזור בחזרה ועכשיו שולחים אותו בכתב שדר" ות לק" ק מודינא והא ממש פדיון שבויים בשנת התקל" ג ליצירה.
חתומים כעשרה מרבני צפת, ביניהם:
רבי נתן בהרב המנוח מוה" ר לוי זצ" ל; רבי אברהם ב" ר יוסף הלוי; רבי אליהו פראג" י(?) ס" ט; הק' שמחה אשכנזי ס" ט; רבי יאודה לביא ס" ט; רבי יהושפט בירדוגו ס" ט; רבי אברהם אבגיל(?) ס" ט.
[1] דף נייר כפול. 21X32 ס" מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. חורים זעירים.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $1,500
הערכה $3,000 - $4,000
אגרת שליחות מעיה" ק חברון תובב" א לשלוחי דרבנן ר' חיים רחמים באג'יו ורבי יצחק זאבי אל ק" ק מודינא יע" א באיטליה - שנת התקכ" ג ליצירה [1763].
בענין משפט שהיה לישראל עם גוי בק" ק חברון ועלה סך התשלום חמשה ועשרים אלף רילי" ש, ומלבד זאת יש מלחמה בין שתי משפחות ישמעלים בחברון וסכנה לישראל שנמצאים שם וצריך הון רב לפזר בשביל למנוע הסכנה. על האגרת חתמו רבני חברון לסדר " ושמרו דרך ה' לעשות צדקה" שנת התקכ" ג ליצירה.
שמות הרבנים החתומים:
רבי אהרן אלפנדארי [מחבר יד אהרן ומרכבת המשנה]; רבי חיים יאודה גומיץ פאטו [קרוב משפחתו של החיד" א]; רבי יצחק הכהן; רבי חיים [שלמה] זאבי; רבי אלי' בן ארחא; רבי פנחס מרדכי באג'י; הצעיר אברהם גדיליה [הנכד].
[1] דף נייר. 22X33 ס" מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $3,000
הערכה $5,000 - $6,000
כתב שד" רות לרבי צבי הלוי בשליחות אל קהילת מודינא שבאיטליה, עבור ביהמ" ד כנסת ישראל שנתייסד ע" י הקדוש כמוהר" ר חיים בן עטר זלה" ה. ירושלים, תקכ" ו [1766].
חכמי ירושלים כתבו על המצב של בית המדרש כנסת ישראל, ומציינים לקהילת מודינא שבעל ה'אור החיים' עבר אצלם בקהילה ואז הבטיחו לסייע לו. כידוע, לרבינו חיים בן עטר היה חשוב המשך קיום ישיבת 'כנסת ישראל' ובספרו הוא כתב שאם יהיה למאן דהו שאלות על הספר, לאחר מותו, יפנה לתלמידיו בישיבתה שהקים. בכתב השד" רות נכתב באותיות גדולות 'זכות הרב הנזכר' (היינו האור החיים הק') יעמוד להם.
השד" ר רבי צבי הלוי עלה עם ה'אור החיים' לארץ ישראל, אך נאלץ לחזור לאיטליה, ואחר כך שב לירושלים. שמו נזכר ברשימת תלמידי ה'אור החיים' משנת תקי" ח. (ראה גם: א. יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ'544).
חתומים רבני וחכמי ירושלים:
רבי שם טוב גבאי, תלמידו המובהק של האור החיים הקדוש. עלה עמו ממרוקו לארץ ישראל ולמד בישיבתו בירושלים, הוא חתום יחד עם תלמידי האור החיים בהקדמתם לספר 'ראשון לציון'; רבי חיים דוד ב" ר שמואל עמאר, מגדולי תלמידו האור החיים, ויש אמרים שעלה אתו מליוורנו לירושלים. מחבר 'תהלה לדוד; רבי יאודה גרשון ס" ט; רבי משה קארבליו; רבי דוד מזרחי; רבי יהודה(?) בנבנשתי; רבי מרדכי שטרית; הצעיר אהרן בכ" ר משה; רבי ישראל מאיר בורלא [מחבר שו" ת מקור ישראל ונחלת יהודא].
[1] דף, 21X32 ס" מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
פתיחה $1,500
הערכה $2,000 - $3,000
אגרת בחתימת גדולי חברון אודות שליחות רבי יום טוב קריספי ורבי אברהם גידליא. חברון. תפ"ז [1727].
האגרת ממוענת לרבי משה וורמיש מליוורנו, עפ פירוט הסכומים הנצרכים.
שמות הרבנים החתומים:
רבי אברהם ן' ארחא (ראה: מקורות ומחקרים של בן צבי 188-194, גליס אצניקלופדיה לחכמי ארץ ישראל ג, לו],
רבי דוד מלמד (מחכמי ירושלים שעבר לחברון, תלמידו וחתנו של רבי ישראל זאבי, עבר להתגורר בחברון, ובשנת תקכ"ב נתמנה לראש רבני חברון),
רבי ישראל הכהן (מחמכי חברון, נתן הסכמה לספר מים רבים לרבי רפאל מילדולה, ושם תשובות ממנו),
רבי חיים יוסף בכ"ר אברהם אלישר (מחכמי חברון, בשנת תע"ב היה באמשטרדם עם רבי אברהם יצחקי והדפיס את הספר נגיד ומצוה לרבי יעקב צמח),
רבי יוסף קאשטיל,
רבי ישראל זאבי (רבי אברהם חיים זאבי נכדו של ה'חסד לאברהם' מחבר 'אורים גדולים'),
השליח רבי אברהם גדילייא – בעל הפירוש הנודע 'ברית אברהם' על הילקוט שמעוני (ליוורנו ת"י-ת"כ). גדולי ירושלים וחברון מעידים בהסכמתם שם שרבי אברהם היה בקי בששה סדרי משנה על פה.
אודות השליחות ראה, א. יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 492-493.
[1] דף נייר, 23X21 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. פינה תחתונה משוקמת אמנותית.
קטגוריה
אגרות ושטרי שדרו"ת 
מס. תמונות 18
פתיחה $8,000
הערכה $20,000 - $25,000
" ...ושמעתי שהיה לו [להרמ" ז] מגיד, והרב 'גור אריה' שחיבר הגהות על הש" ע ונדפסו במנטובא סביב לשו"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" (החיד" א).
מאות הגהות והערות בכתב-יד - חיבורו הגדול של הגאון רבי גור אריה הלוי ממנטובה, על שלחן ערוך אבן העזר, בעצם כתב יד קדשו של המחבר.
את חיבורו כתב רבי גור אריה סביב הספר נחלת צבי, על גבי גיליונות העותק שלפנינו (נחלת צבי, ונציה, תכ" א 1661). עדות כתובה לכך אנו מוצאים בעותק נוסף של הספר נחלת צבי, הנמצא במכון בן צבי, ובו הגהותיו של רבי גור אריה שנעתקו על ידי רבי יצחק לפמרונטי בעל פחד יצחק ובראשם כתב: "ההגהות שבו העתקתי אותן מאחר כזה של מהר" ר גור אריה הלוי פה מנטובה" . (ראה: ישורון, כרך יט עמ' תתסא).
רבי גור אריה אף חותם, בכתב היד שלפנינו, מספר פעמים תחת הגהותיו (ראה לדוגמה: דפים מח 2 ו-מט 2 שם הוא חותם בר" ת: " הגא" ל" – הצעיר גור אריה לוי; ובדף מ 2, בין השורות: " עיין פסק שלי, גאל" י" ).
מקור כתב היד: אוסף כתבי היד בספריית האדמו" ר רבי מנחם נחום דב מסדיגורא - אחת הספריות הפרטיות הגדולות והנדירות בזמנו. רבי נחום בער'ניו שנודע בחיבתו לספרים וכתבי יד, רכש ספרים וכתבי יד נדירים ויקרי המציאות, בנוסף על מה שהיה לו מירושת אבותיו. וכך עלה בידו לכונן בחצר הקודש סדיגורא את אחת הספריות הפרטיות, הגדולות. מפאת חשיבותו של כתב היד שלפנינו, חתם הרה" ק רבי נחום בער'ניו את שמו בעצם כתב יד קדשו: " זה הספר שייך לנחום דב בער פרידמאן" . זאת מלבד החותמות הרגילות בהן נהג להחתים את ספריו: חותמת 'האריה' עם שמו בעברית ובלועזית; חותמת 'קנין כספי'; והמדבקה האדומה עם הכיתוב: 'אוצר הספרים של מו" ה נחום דוב פרידמן בסאדאגורא'. (על ספרייתו של האדמו" ר ראה בהרחבה, קובץ מביני עמודי - מאמרו של הרב זושא דינקלס: 'סקירה הסטורית מקיפה על בית עקד הספרים של הרה" ק רבי נחום בער'ניו זצוק" ל').
הגאון המקובל רבי גור אריה הלוי פינצי - הרב גא" ל [נפטר בשנת תנ" ז, אוצר הרבנים 4370], מרבני מנטובה הידועים במאה ה-17 ומגדולי חכמי איטליה בדורו. נשא ונתן עם חכמי דורו ועשרות תשובות אליו וממנו נדפסו בספריהם: שו" ת דבר שמואל (סימנים: צז, קו-קכג, קלב-קלג, קמא-קמד, קנג-קנה, קסא-קסט, קעב-קעד, רי-ריא, ריז-רכ); שו" ת הרמ" ז (יו" ד סימן ב'; אהע" ז סימן א'); שו" ת הרב" ך; פחד יצחק ועוד. היו לו גם יד ושם בחכמת הקבלה, והוא הותיר אחריו, בכתב יד, תפילות, סודות וכוונות. על גדלותו בנסתרות ניתן ללמוד ממה שכותב עליו החיד" א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים, אות מ', בערך רבי משה זכות - הרמ" ז): " ושמעתי שהיה לו [להרמ" ז] מגיד, והרב גור אריה שחיבר הגהות על הש" ע ונדפסו במנטובא סביב לש" ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" . החיד" א מזכירו שוב בספרו, בערך מיוחד עבורו (מערכת גדולים, אות ג'): " גור אריה. הגהות על כל הש" ע נדפסו במנטובה סביב הש" ע והם להרב מהר" ר גור אריה הלוי אחד מרבני מנטובה בזמן הרמ" ז" . כתב היד שלפנינו נדפס לאחר פטירתו, ע" י תלמידו רבי אברהם ידידיה באזילה, וע" י בן-אחיו רבי גור אריה בן רבי בנימין הלוי פינצי, סביב השולחן ערוך (מנטובה, תפ" ב-תפ" ג).
האדמו" ר רבי מנחם נחום דב מסדיגורא [תר" ג-תרמ" ג], נסיך הכתר של חסידות רוז'ין. בנו של רבי שלום יוסף בנו בכורו וממשיכו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. בהגיע רבי נחום בער'ניו לפרקו נשא לאשה את בת דודו האדמו" ר הזקן רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בנו השני של הרה" ק מוז'ין, מי שהמשיך את השושלת לאחר פטירת רבי שלום יוסף. שם, בסדיגורא השפיע הרבי הצעיר והדריך בחכמתו רבים מהחסידים אשר התקרבו אליו. למגינת כל לב, הוא נפטר במיטב שנותיו, שבועות ספורים לפני פטירת חותנו. וכה נכתב בגיליון מחזיקי הדת (קראקא
תרמ" ג): " אבן יקרה אין ערוך אליה הוא הרב הצדיק הקדוש שושילתא דדהבא ספיר גזרתו מו" ה נחום דוב פרידמאן... והוד פניו כפני בן מלכים ורוזנים אף הראה עוז... בבית עקד הספרים אשר אסף וקבץ זה עשרים שנה, והרבה לפזר על ספרים יקרי ערך עתיקי יומין מבית גנזי מטמונים הון יקר עתק.
תרמ" ג): " אבן יקרה אין ערוך אליה הוא הרב הצדיק הקדוש שושילתא דדהבא ספיר גזרתו מו" ה נחום דוב פרידמאן... והוד פניו כפני בן מלכים ורוזנים אף הראה עוז... בבית עקד הספרים אשר אסף וקבץ זה עשרים שנה, והרבה לפזר על ספרים יקרי ערך עתיקי יומין מבית גנזי מטמונים הון יקר עתק.
מפרט: נחלת צבי, מאת רבי צבי הכהן כ" ץ. ונציה, תכ" א [1661]. מהדורה יחידה. [2], קלד דף, 28 ס" מ. בשלמות מלאה, עם דפי ההסכמות בתחילה ולוח הטעויות בסוף.
כתב היד: בשולי הגיליונות מאות ואלפי שורות של הגהות וחידושים החל מסימן א' עד סי' קטו (ככל הנראה, משם ואילך רשם רבי גור אריה את הגהותיו כספר בפני עצמו). כתיבה איטלקית. כתב היד שלפנינו הושווה ונמצא תואם לכתבי יד אחרים של רבי גור אריה הלוי. לא נערכה השוואה בין כתב היד לספר המודפס לבדוק אם כולו אכן נדפס.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש משוקמים. שיקום קל לשולי השער ללא פגיעת טקסט. כריכה ישנה, שמורה ומהודרת. הגהות בודדות קצוצות.
קטגוריה
כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה 
פתיחה $4,000
הערכה $10,000 - $12,000
"...ותתן לנו חיים ארוכים וטובים ושלום ותמלא כל משאלות ליבנו לטובה..."
דרשה קדומה בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבבל בעל ה'בן איש חי'. ובסופה תפילה לא ידועה עמוסה בברכות [שנת כת" ר?].
כתיבה רהוטה ותמה על דף גדול כתוב משני צדדיו.
הדרשה נאמרה כנראה בז' אלול תר"ך, במלאת שנה לפטירת אביו רבי משה חיים רבה של בגדאד. כידוע, מיד לאחר פטירת אביו בהיותו רק כבן 25 שנה, החל בהנהגת הקהילה. כך שלפנינו אחת מדרשותיו הראשונות. הדרשה נדפסה בשינויים רבים, בספר נוה שלום חלק א, דרוש ב.
"א-ל שד-י יהיה בעזרתנו וישמרנו ויעזרנו בחסד אכי"ר. אנכי טרם אכלה לדבר עיני לשמיא נטלית אוחילה לאל-הי ישעי אבינו אב הרחמן עינינו לך תלויות חננו ה' חננו ולא נוסיף לדאבה עוד ותאמר די לצרותנו וברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך ותתן לנו חיים ארוכים וטובים ושלום ותמלא כל משאלות ליבנו לטובה לעבדך. אנא ה' הושיעה נא, אנה ה' הצליחה נא, וראה כי עמך הגוי הגדול הזה עיניהם לך צופיה, בייא בייא (-תחנונים: ראה, ראה) צא לישע עמך לישע את משיחך, עביד בגין שכינתא זה כמה מייחלת..." .
בתחילת הדרשה יש קטע על זהירות משנאת חנם, ואחר כך באריכות על עניין הגאולה. לצד דברי הספד על אביו, יש דרוש נרחב על עניין השמחה בו הוא מביא מדברי הזוהר הקדוש מרבי שמשון מאוסטרפוליא ועוד.
רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[1] דף נייר גדול מאוד, כתוב משני צדיו ומחולק ל-3 עמודות (למעלה מ-100 שורות). כידוע מרבית כתב היד של רבינו בעל הבן איש חי נכתבו על דפים קטנים. ולפנינו דף גדול מראשית דרכו.
22X32 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
נתון בכריכת חצי עור חדשה מפוארת. מצב טוב מאוד.
קטגוריה
כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה 
פתיחה $1,200
הערכה $2,000 - $4,000
קונטרס דרשות ותפילות בכתב-יד קדשו של המקובל הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו בכורו של החיד"א ורבה של אנקונה. למיטב ידיעתנו, כתב היד לא נדפס מעולם.
פירוט כללי של כתב היד: פתיחה; דרשה לשבת שובה - בתוך הדברים מופיע איזכור של אביו, החיד"א; תפילה מיוחדת לימים נוראים, שחיבר רבי רפאל; דברי מוסר ותוכחה על חילול שבת וגילוי עריות.
רבי רפאל ישעיה אזולאי [תק"ג-תקפ"ו], נולד בירושלים לאביו החיד"א, הוא למד אצל אביו הגדול ונמנה בין חכמי ירושלים. כשהתפנתה משרת הרבנות בעיר אנקונה, העבירו פרנסי הקהילה בקשה דרך החיד"א אל בנו רבי רפאל ישעיה להתמנות עליהם כרב ראשי. ואכן בשנת תקמ"ח נתמנה רבי רפאל לרבה של אנקונה עד לפטירתו בשנת תקפ"ו. וכבר נכתב על כך שהוא חי 83 שנה בדיוק כשנותיו של אביו. החיד"א בספריו מביא דברי תורה רבים בשם בנו רבי רפאל, כך הביא שתי תשובות הלכתיות שכתב בנו, והרבה מאד חידושי תורה ממנו. בכל פעם שהחיד"א מזכיר את בנו, הוא מכנהו בכינויים מפליגים: 'הבן יקיר לי' 'ידיד נפשי' 'החכם השלם' 'הדיין המצויין' וכדומה. רבי רפאל ישעיה היה איש ידוע חולי והדבר מוזכר בחילופי האגרות בינו לבין אביו. בשנת תקנ"ו התגברה מחלתו, ואביו כתב לו שמרוב צער הוא עצמו נחלה, אמנם כתב לו שלא יאונה לו כל רע והוא התפלל עליו בדמעות. ואכן לאחר מחלה זו הוא חי עוד כשלושים שנה. תשובות ממנו נדפסו בספרי אביו, חיים שאל, יוסף אומץ, פני דוד, מראית העין. [ראה עוד אודותיו בספרו של בניהו על החיד"א עמ' תע"ו-תפ"ז].
[12] דף. כ-19X13 ס"מ. נייר משובח. כתיבה מזרחית.
מצב טוב. מספר מריחות ונקבי דיו. שיקום אמנותי בשולי הדפים. כריכה פשוטה.
קטגוריה
כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה 
פתיחה $1,000
הערכה $3,000 - $4,000
דרשה ארוכה המתפרסת על פני עשרה עמודים כתובים בצפיפות, בכתב יד קדשו הרהוט של המקובל הראשון לציון רבי יעקב ישראל אלגזי. ירושלים [תק"ג 1743]. לפי מיטב ידיעתינו לא נדפס.
בראש כתב היד מופיעה כותרת מתוארכת, אף היא בכתב יד קדשו: "דרוש שסידרתי לדרוש בק"ק של ירושלים פר' שלח לך התק"ג". הדרוש מתחיל בפסוק "טובה הארץ מאוד מאוד... אך בה' אל תמרודו", רבי יעקב ישראל מאריך בשבח ארץ ישראל ובשבח עיר הקודש ירושלים וכן מבאר את חטא המרגלים בשלוש דרכים, אחת מהן על פי הזוהר הקדוש.
הרב אלגאזי מסיים את דרשתו בתפילה בארמית לסילוקם של הישמעלים ממקום המקדש: "אנו לי-ה ולי-ה עינינו יתובי יתבין צווחין כי כרוכיא עד מתי לעדה עניה סוערה בהר ובשפלה... עד מתי ייתון בני עממיא לשלם אל מקום המזבח זה מקום המקדש...".
רבי יעקב ישראל אלגאזי [ת"מ-תקט"ז], מרבני איזמיר, ומגדולי החכמים והמקובלים בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל והיה מראשיה. בין רבותיו היו רבי חיים אבולעפיה (בעל 'עץ החיים') ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל 'בתי כהונה'). שימש כראש ישיבת 'נוה שלום ברית אברהם' בה למדו גדולי חכמי ירושלים, והיה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. החיד"א ספד לו. שימש כראשון לציון משנת תקט"ו [1755] ועד לפטירתו, ובנו המהרי"ט מילא את מקומו. חיבר ספרים רבים, ביניהם: 'שלמי ציבור', 'נאות יעקב', 'מענה לשון', 'אמת ליעקב', 'ארעא דרבנן' 'קהילות יעקב', 'מגיד דבריו ליעקב' ועוד.
[10] עמ'. 16X10 ס"מ. כתב חצי קולמוס צפוף בתוספת הגהות וציונים בשולי הדף.
מצב טוב. כתמים. שיקום שוליים אמנותי. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה 
פתיחה $500
הערכה $1,000 - $2,000
תעודת 'אשור נישואין' רשמית של העדה החרדית בירושלים, לנישואי מי שעתיד להיות מנהיגה של יהדות ספרד - מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף, לרבנית מרגלית. ירושלים, תש"ד [1944]. מסמך היסטורי קדוש.
במסמך מופיעים פרטים היסטוריים על החתן והכלה: מקום מגוריהם, תאריך ומקום הנישואין ועוד.
בשורת משלח ידו של החתן נכתב: "חכם"! עדי הקידושין הם רבותיו: חכם עזרא עטייא והרב עזרא שרים. מסדר הקידושין הינו המקובל חכם שאול שראבני. חתימת ידי שלושת החכמים - מגדולי הדור, מתנוססת על המסמך.
מזיווג זה נולדו חמישה בנים אשר כגובה ארזים גובהם ומאירים את העולם בתורתם, הלה המה: הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל; ויבדלחט"א הגאון רבי אברהם יוסף, רב העיר חולון; הגאון רבי יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל; הגאון רבי דוד יוסף, ראש כולל יחווה דעת וחבר מועצת החכמים של ש"ס; והגאון רבי משה יוסף, ראש בד"ץ בית יוסף.
מן המקום לספר על מעשה הקשור בשלושה מן האישים המופיעים במסמך שלפנינו, מעשה שהשפיע בעקיפין על עם ישראל כולו! אביו של הרב עובדיה, ר' יעקב עובדיה (מופיע במסמך בשורה 12) היה איש ישר דרך, בעל חנות מכולת, שעמל קשות לפרנסת משפחתו. כאשר קשתה עליו המלאכה לבדו, קרא לבנו הנער עובדיה, ואמר לו "עד עתה למדת בישיבה, מעתה עליך לסייע בפרנסת המשפחה". הנער עובדיה (שורה 7 במסמך), האמון על כיבוד הורים, נפרד בלב כבד ובדמעות מן הישיבה והלך לסייע לאביו בחנותו. למחרת בבוקר, מתייצב בחנות ראש הישיבה, חכם עזרא עטייה (שורה 19 במסמך), מסיר את גלימתו הרבנית ומפשיל את שרווליו. לתמיהתו של ר' יעקב עובדיה ושל הקונים הרבים, מכריז חכם עטייה: "מעתה אני אבוא יום יום לסייע בחנות, והנער עובדיה שמובטחני בו שיהיה מגדולי הדור, ישוב ללימודיו בישיבה". ר' יעקב עובדיה שנוכח לראות כי חכם עטייה רציני בכוונותיו, שלח את בנו בחזרה לישיבה, ועם ישראל זכה בגדול הדור, ובסדרות הספרים 'יביע אומר' ו'יחווה דעת' המפארות את כותל המזרח של הספרות התורנית.
[1] דף נייר רשמי, 25 ס"מ. שמות החתן, הכלה וההורים נכתבו בכתיבה מזרחית, ככל הנראה בכתב ידו של מסדר הקידושין המקובל חכם שאול שרבאני. ובנוסף, נכתבו לצדם השמות פעם נוספת, ככל הנראה בכתב ידו של הרב עובדיה;
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולים ובקיפולים ללא חיסרון או פגיעה.
קטגוריה
כתבי יד מגדולי המזרח, תימן ואיטליה