מכירה מס' 115

ספרי קודש, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב''ד, כתבי יד, אומנות יהודית, מסמכים היסטורים נדירים

יום רביעי, כא' תמוז תשע"ט (24.07.2019) שעה 18:00
פתיחה $2,500
הערכה $10,000 - $15,000
לא נמכר

מכתב שכתב אלברט איינשטיין לדיוויד בוהם, מגדולי הפיזיקאים בארה"ב שנרדף בשל דעותיו הקומוניסטיות. במכתב איינשטיין מזכיר את הארכיטקט הברזילאי אוסקר נימאייר Niemeyer , שנרדף גם הוא בשל דעותיו הפוליטיות.

דיוויד בוהם (1917-1992) היה פיזיקאי יהודי, נולד בארה"ב, ועוד בצעירותו נמשך לקומוניזם, והתרועע בחברת קומוניסטים. לאחר סיום לימודיו עבר לברקלי, שם היה חלק מקבוצת הפיזיקה התיאורטית בראשות רוברט אופנהיימר, מי שימונה אחר כך להיות מנהל "פרויקט מנהטן", המיזם שפיתח את פצצת האטום. רוב חברי הקבוצה של אופנהיימר עבדו איתו ביחד בפרוייקט מנהטן, אך לבוהם לא הותר לעבוד שם בשל דעותיו הקיצוניות. הוא נשאר בברקלי ועבד על הדוקטורט שלו, באופן אירוני, ממצאי המחקר שלו היו נחוצים מאד לפיתוח פצצת האטום כך שמייד לאחר שסיים לכתוב את עבודתו, הוא לא היה יכול לגשת אליה כי היא סווגה כחשאית. בוהם אפילו לא היה יכול להגן על עבודתו כי היה אסור לו לדבר עליה, כך שמורו, אופנהיימר, הגיש את עבודתו עבורו. לאחר תום המלחמה, בוהם עבד עם איינשטיין בפרינסטון, אך בסוף שנות הארבעים החלה תופעת המקארתיזם בארה"ב, במסגרתה פוטרו ונחקרו המוני אנשים שנחשדו בקרבה לקומוניזם. ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית זימנה את בוהם שיעיד בפניה בשל דעותיו הקומוניסטיות. לאור כל הרדיפות הוא בחר להגר לברזיל. בסוף שנות החמישים הוא שהה בישראל כשנתיים ושימש כפרופסור בטכניון, ולאחר מכן היגר לבריטניה.

אוסקר נימאייר (1907-2012) היה מגדולי האדריכלים של המאה ה20, גדל בברזיל למשפחה שככל הנראה היתה יהודית, והיה ידוע גם הוא בשל דעותיו הקומוניסטיות. היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הברזילאית, בשנת 1945 החל לסבול מרדיפות, ובחר להגר לאירופה, הוא שהה זמן מה בישראל והיה מעורב במספר פרויקטים כמו אוניברסיטת חיפה, כיכר המדינה ועוד.

במכתב כותב איינשטיין שהערתו של מר נימאייר היא אופיינית לזמננו, ושזה מזכיר לו את גרמניה בתקופת וויליאם השני. (ווילהלם השני היה ידוע כקיסר קשוח מאד) איינשטיין היה ידוע בעזרה שהגיש למי שסבל מרדיפות פוליטיות, ונכלל בעצמו ב'רשימות השחורות' שהוכנו בזמן המקארתיזם. 
לפנינו דוגמא חיה כיצד איינשטיין מביע את מורת רוחו מהרדיפות הפוליטיות שהיו באותן שנים.

[1] עמ', נייר. 21x27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. כתובתו של איינשטין מוטבעת בראש הדף.

קטגוריה
אוטוגרפים של אישים מפורסמים