Winner's - מס' 110
ארץ ישראל וציונות, גלויות ותצלומים, כרזות, מפות, יודאיקה, ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים ואדמור"ים
- (-) Remove ארץ ישראל וציונות filter ארץ ישראל וציונות
- (-) Remove ארץ ישראל וציונות filter ארץ ישראל וציונות
פריט 1
מכתב מוקדם מאת תיאודור הרצל. רייכנאו, [אוסטריה] 1890
טקסט עבור כותרת המשנה
מכתב מוקדם בכתב ידו וחתימתו של תיאודור הרצל, לקידום מחזה שאמור היה להיות מוצג בבימת התיאטרון. רייכנאו [אוסטריה תחתית], 29.06.1890.
הרצל מפרט את כוונתו להעלות מחזה נוסף לתאטרון בשם "Der Schwanenhals", וכותב את תוכן המחזה בכלליות והעבודה הרבה שהשקיע ביצירה זו, שביצועה תוכנן להיערך ערב שלם. בין היתר מספר הרצל אודות מחזות קודמים שכתב, ובהם מחזה שכשל בעבר וירד מעל הבימה.
אף שלמד והוסמך כדוקטור למשפטים באוניברסיטת ווינה וביצע התמחות, בחר הרצל לאחר זמן קצר לעזוב את תחום העיסוק המשפטי ולעבוד כעיתונאי, סופר ומחזאי. מחזותיו, שכללו גם קומדיה וסאטירה, הועלו על בימות התאטרון במספר ערים באירופה ובהם ברלין, וינה ופראג. חלק מהמחזות מילאו אולמות וזכו לשבחים רבים מצד המבקרים והצופים. מאידך התמודד הרצל גם עם כישלונות וכמה מהתיאטראות שפנה עליהם לא קבלו את מחזותיו, הבולט בסירובו היה ה'בורגתיאטר' - התיאטרון העירוני של וינה. המחזה המדובר במכתב זה, ככל הנראה, לא הועלה על הבימה לבסוף.
[1] דף, נייר. 12X20 ס"מ.
מצב טוב מאד.
מכתב בחתימת בנימין זאב הרצל בנושא התעמולה הציונית באנגליה. וינה 1900
במכתבו מבקש הרצל לנצל את התעמולה הציונית באמריקה לטובת עליית כוחה של הציונות באנגליה. זאת על ידי חוברת תעמולה שיצאה לאור באותם ימים ואותה מבקש הרצל להעביר לכל הנוגעים בדבר. בתוך הדברים מזכיר הרצל את מר א. ד. מוריסון שהוא בעל השפעה בענין. הדפסת סטנסיל, בשולי המכתב חתימת ידו של הרצל.
[1] דף נייר רשמי של הועד הפועל של הקונגרס הציוני 31x21 ס"מ. מצב טוב.
מכתב נימוסין משפחתי מאת "הדוד דוד" ו"הדודה פאני", אל Henny.
[1] דף נייר. 11X18 ס"מ. כתוב משני צדיו. בצד אחד מכתבו של דוד וולפסון בכתב ידו וחתימתו, ובגבו מכתבה של רעייתו בכתב ידה וחתימתה. גרמנית.
דוד וולפסון (1855-1914) ידידו ועוזרו האישי של ד"ר תיאדור הרצל, ולימים מחליפו בתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית עד לשנת 1911. לקראת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, הגה את עיצוב דגל התנועה הציונית בהשראת הטלית. בשנת 1952 הועלו עצמותיו ועצמות אשתו פאני לקבורה בירושלים בצמוד לקברי משפחת הרצל.
סימני קיפול, כתמים, מצב טוב.
"מתגשם חזון הדורות: קמה מדינת ישראל" . גיליון "הארץ" מיום א', ז' אייר תש"ח 16.5.1948. "במעמד מועצת העם וקהל מוזמנים ולקול שירת (התקוה) הוכרז על עצמות העם בארצו והקמת הממשלה הזמנית".
כתבות נרחבות בנוגע להכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בין הכותרות "בוטלו כל חוקי 'הספר הלבן' מ-1939 שאר החוקים הקיימים בארץ ישארו בתוקפם". בעמוד הראשון נדפס נוסח מגילת העצמאות, ותצלום של בן גוריון בעת הכרזת העצמאות, ותצלומים של חברי "מנהלת העם".
[4 עמ']. 58x53 ס"מ.
סימני קיפול, חורים זעירים במרכז הדף בסימן הקיפול. מצב טוב-טוב מאוד,
גליון עיתון 'ידיעות מעריב' מיום הכרזת העצמאות למדינת ישראל. המנדט מת! תחי - מדינתנו! "הנציב הבריטי האחרון עוזב את יבשת הארץ, ממשלת ישראל מקבלת לידה את השלטון". יום ו' ה' אייר תש"ח. 14.5.1948.
[4] עמ' [מתוך 8 במקור?]. 43x29 ס"מ.
מצב: טוב מאוד. סימני-קיפול.
גליון עיתון 'הצופה' המכריז על הקמת מדינת ישראל. כותרתו:'מדינת ישראל קמה - תחי!'. יום א', ז' אייר תש"ח 1948.
הגליון יצא עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. בגיליון כתבות נרחבות אודות הכרזת האו"ם על הכרה במדינת ישראל. במרכז עמ' השער תצלום של תיאודור הרצל בצבע. בעמ' האחרון בקשה מעניינת לכלל אזרחי ישראל "כספך למדינת היהודים למימון המלחמה, ולציוד הצבא... כספך דרוש לעם עוד היום הזדרז!"
4 עמ' [1] דף, נייר עיתון. עברית.
סימני קיפול. מצב טוב מאוד.
סקיצה של טקס הכרזת העצמאות - ה' באייר תש"ח - מעשה ידי אוטה וליש, רישום בעפרון חתום[מימין למטה].
המעצב הנודע אוטה וליש [1906-1977] לקח חלק מרכזי בטקס הכרזת המדינה. הוא היה זה שעיצב את הקליגרפיה של מגילת העצמאות. במעמד הטקס שהתקיים בה' באייר, דוד בן גוריון לא הקריא מהמגילה עצמה אלא מטיוטה שהודפסה במכונת כתיבה, משום שוליש הספיק לכתוב רק את חלקה התחתון של המגילה, בשל המחלוקת על נוסח הכרזת העצמאות שטרם הוכרעה באותם רגעים. המגילה היתה עשויה משלושה ריבועי קלף תפורים ולאחר הטקס היא נתפרה אל החלק בו חתמו חברי המועצה. וליש עיצב גם את היכל העצמאות במוזאון תל אביב הראשון לקראת טקס העצמאות וכן עיצב עשרות כרזות של חברות מובילות קק"ל, קרן היסוד, כרזות פרסומיות רבות, הסקיצות למטבעות ישראל, ועוד רבים.
גודל: 36x27 ס"מ. מצב טוב מאד.








'שנה בישראל תש"ח-תש"ט - פרשת השנה בתמונות' בעריכת ד. ב. שרירא, הוצאת הועד הארצי למען החייל. על גבי הכריכה איור דגל מדינת ישראל וסמל צה"ל בעיצוב ש. בן דוד. בצדה הפנימי שתי מפות ארץ ישראל על פי תכנית החלוקה. פרסום נדיר.
חוברת תצלומים שיצאה לרגל ראש השנה תש"ט ומסכמת את שנת תש"ח בתצלומים של האירועים הגדולים שהתרחשו בשנת הקמת המדינה על פי סדר כרונולוגי. בחוברת בין היתר, תצלומים היסטורים של גיבורי 'יציאת אירופה' המוחזרים בכח למחנות ההסגר בגרמניה, התכנסות עצרת האו"ם, חגיגות כ"ט בנובמבר בחוצות תל אביב, ההתגייסות ההמונית לנוכח פרעות הערבים, התכנסות מנהלת העם לישיבתה הראשונה, דוד בן גוריון מקריא את מגילת היסוד ביום הקמת המדינה, מגילת העצמאות עם חתימותיהם של חברי מועצת המדינה הזמנית, סיומו של המנדט הבריטי, החיילות השונים, העולים באוניות המעפילים ועוד.
כל תצלום מתואר בשלש שפות- עברית, יידיש, וצרפתית.
67, [3] דף. 17x11 ס"מ. מצב טוב.
הודעה שנמסרה למשפחתו של החלל טוביה מזרחי, שנפל בעת מילוי תפקידו, במלחמת השחרור מיום ה 14.4.48. בשולי ההודעה חתימת ידו של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון. דיו על קלף - כתיבת סופר נאה.
17x13 ס"מ.
החתימה בכתב יד דהויה. מצב טוב מאוד.
'יש ענין דחוף שאינו סובל דיחוי... הענין נוגע לשלוש קבוצות של ישובים: בדרום המערבי (נגב), בדרום המזרחי (כפר עציון ובנותיה), והגליל המערבי, שאלת הבטחון בכל הישובים האלה היא קודם כל - הגדלת הישוב...' מכתב בהול וחשוב בחתימת דוד בן גוריון כחצי שנה לפני הקמת המדינה - דצמבר 1947. המכתב מוען לחברים במרכז החקלאי בבקשה להכפיל ולשלש את מספר המתיישבים 'עד קצה היכולת' - 'לפי הצעת ועדת הרוב אסור יהיה ליהודי להתישב בשטח הערבי בתקופת המעבר, ואם לא נעשה את הדבר במהירות נאחר אולי את המועד'. בן גוריון קורא לאמץ תכנית מיידית להגדלת ישובי הדרום והגליל במהירות האפשרית. 'קפלן' המוזכר במכתב בו תולה בן גוריון את הבטחון כי הכסף לענין ימצא הריהו אליעזר קפלן [1891-1952] אשר שמש באותם ימים כחבר הנהלת הסוכנות היהודית והיה לשר האוצר הראשון של מדינת ישראל.
[1] דף נייר 20x24 ס"מ, הדפסת סטנסיל בחתימת בן גוריון. קרעים בשולים, סימני קיפול. כתמים. מצב בינוני-טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון מיום 5/4/1948 בו הוא מבקש ממר הרצפלד לסייע לתושבי סג'רה [כיום אילניה] במתן מים.
'מזדמנת לך מצווה גדולה, יחידה במינה: לתת מים להשקיה לאנשי סג'רה, זוהי חובת כבוד לאכרים מרודים... שסבלו כל כך הרבה זה חמשים שנה... אל תחמיץ את הדבר... מהגורן ומהיקב, יוסף פיין לא יזוז ממך עד שתתחייב לעשות שלך.' בשולי הדברים חתימת ידו של בן גוריון בראשי תיבות:'ד. ב. ג.'
במלחמת העצמאות נערכו על המושבה סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקצ'י לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות עד שנסוגו הערבים מהסביבה. יוסף פיין [1903-1949] המוזכר במכתב היה מפקד בכיר בארגון ה'הגנה', לאחר מלחמת העצמאות שמש כמפקח הראשי על הרכוש הנטוש, כשנה לאחר מכן במאי 1949 נהרג מפליטת כדור רובה ציד. הממוען הוא כפי הנראה אברהם הרצפלד [1896-1973] איש העלייה השניה מהפעילים הבולטים בהתיישבות העובדת.
[1] דף, 21x17 ס"מ. סימני קיפול, כתמים. מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של פרופ' אלברט איינשטיין ע"ג כרטיס ביקור אישי. מוען לפרופ' אורשטיין, בבקשה לסייע לד"ר ... ביצירת קשרים עם גורמים יהודים בהולנד. 16.10.1926.
איינשטיין מבקש מעמיתו לסייע לד"ר ..., אשר מגייס כסף לטובת מציאת בית לילדים יהודים ממזרח אירופה בפלשתינה-א"י. הסיוע הנצרך הוא ביצירת קשרים עם ציונים ועם גורמים יהודים נוספים בהולנד.
כרטיס ביקור של אלברט איינשטיין, 10X6 ס"מ. בגב הכרטיס 13 שורות בכתב ידו וחתימתו של איינשטיין. גרמנית.
סימן קיפול, מעט כתמים זעירים. מצב טוב.