מכתב ארוך בדברי תורה בכתב ידו וחתימתו של הגאון הרב יקותיאל יהודה רוזנברגר. שתי תשובות שהשיב בענייני הלכה.

הגאון נשאל בעניין ימים שאין מספידים בהם כמו חודש ניסן, ערב שבת, ערב ראש חודש וכיו"ב אם מותר לספר בשבח המת כמו שמספר בשבח חברו. הוא מאריך בתשובה מש"ס ופוסקים להוכיח שעניין ההספד הוא להרבות המרירות והכאב אצל החיים למען ישובו בתשובה, ואין יוצאים ידי חובת הספד בסיפור דברים בעלמא אודות הנפטר, ובימים שאין מספידין בהם המניעה היא מצד שאין להרבות בהם המרירות אצל השומעים מכח מעלת הימים. ומביא בזה ראיות רבות מגדולי האחרונים, בעל התשובה מאהבה, המגן אברהם, שו"ע בכמה מקומות ועוד. וכן מופיעה תשובה נוספת בעניין איסור נעילת הסנדל בתשעה באב ליוצא חוץ לעיר.

רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר [תרמ"ה-תש"ד, 1885 - 1944], כיהן בדיינות וברבנות בדעירעש [מרמרוש, הונגריה] משנת תרס"ז. מחבר שו"ת 'תורת יקותיאל'. עמד בקשרי הלכה ושו"ת עם רבותיו וגדולי דורו- בעל ערוגת הבושם, בעל עצי חיים ובשו"ת דברי יואל (סאטמר). נספה בשואה.

[1] דף כתוב משני צידיו. 34x21 ס"מ. 

סימני קיפול. מצב טוב.

שתי קבלות מטעם ישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ - כתובות וחתומות בחתימת ידו של ראש ישיבת קאמניץ, הגאון הרב ראובן גרוזובסקי.

הרב ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח), בנו של רבי שמשון גרוזובסקי מרבני מינסק, וחתנו הגדול של רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. בבחרותו היה מגדולי תלמידיו של ה"סבא מסלבודקה". גדולי ראשי הישיבות בליטא ובארה"ב. יד ימינו של חותנו הגדול בהנהגת ישיבת קמניץ. בשנות השואה נמלט לארה"ב שם עמד בראשות "בית מדרש עליון" של ישיבת "תורה ודעת" ומראשי "מועצת גדולי התורה בארה"ב". נודע במאמריו החריפים נגד הלאומנות והציונות, שנדפסו בספר "בעיות הזמן". שיעוריו העמוקים נדפסו בארבעת חלקי "חידושי רבי ראובן" ובספרים נוספים שנדפסו מתורתו. 

[2] דפי נייר 12x15 ס"מ. סימני קיפול.

מצב טוב.

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג.

המכתב נשלח לרבי יוסף חיים זוננפלד. בראשית הדברים מפליג הרב בשבח תארים מופלגים לרבי יוסף חיים זוננפלד "תפארת ישראל והדרו... כמותו ירבו בישראל...", לאחר מכן מספר הרב זילברברג על שהותו בבית החולים לרגל מיחוש שתכפהו, ומספר שרוב היום עובר עליו בבישול מאכלים לעצמו כיון שאינו אוכל משל הבית חולים מאומה, וכן שעליו לשהות רוב היום במנוחה. לאחמ"כ הוא עובר לעניינים משפחתיים "אודות אחותי הצדקת הנשגבה תחי'...", ומבקש בעבורה עזרה כספית. כמו"כ ישנם מופיעים דברים הקשורים ללימוד התורה ועוד.

רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג [תר"י-תר"צ], מגדולי המוצי"ם בוארשא. תלמידם של הגר"י סלנטר וה"בית הלוי". איש אמונם של הנצי"ב מוולז'ין וה"חפץ חיים". רבי אלחנן וסרמן היה מקפיד לכנותו "הגאון הצדיק". עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, הדפיס כרוזי קול קורא לחיזוק שמירת ההלכה. הביא לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב, וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל הזית רענן.

[2] דפים כתובים משני צדיהם. 28x23  ס"מ. חורי תיוק. סימני קיפול.

מצב טוב.

קבלה רשמית של ת"ת הכללי והישיבה הגדולה "עץ חיים" מתוארכת: ניסן ת"ש. בשולי הקבלה חתימת ידו של רבי איסר זלמן מלצר.

מפרט: [1] דף נייר רשמי. 17x10 ס"מ.

מצב: טוב מאד, קרע קל בצדה הימיני. 

שתי קבלות כתובות וחתומות בכתב ידו של רבי משה יעקב רביקוב - הסנדלר הקדוש. אחת מוקדמת משנת תרפ"ב 1922 והשניה משנת 1931.

רבי משה יעקב ב"ר יוסף הכהן רביקוב [תרל"ג-תשכ"ז,1873-1967], "הסנדלר הקדוש" תלמידו של בעל ה'לשם', צדיק נסתר מקובל ופועל ישועות. לאחר שמרן בעל החזו"א עודדו לצאת מד' אמותיו לעזרת הרבים- נודע לציבור, ורבים פקדו את מעונו מדי יום ביומו, התברכו מפיו וחזו בישועות.

גדלים שונים.

מצב טוב.