Winner's Unlimited - מס' 099
ספרי קודש, מכתבי רבנים ואדמור"ים, יודאיקה, מפות, כרזות, גלויות, שטרות, ארץ ישראל וציונות
- (-) Remove מכתבי אדמור"ים filter מכתבי אדמור"ים
- (-) Remove מכתבי אדמור"ים filter מכתבי אדמור"ים
מכתב ארוך ששולח בן לאביו ומספר לו באותנטיות את קורות החצר בתקופת פורים ואת המאבקים עם ה'רשעים' [מתנגדי האדמו"ר], ובפרט את הטיש בפורים ואת תורותיו החריפות של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק שבחלקם מעולם לא נדפסו! וכן על כניסתו אל הקודש פנימה ומה אמר לו האדמו"ר ועוד הרבה עניינים.
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק איכנשטיין מזידיטשוב [תקס"ה-תרל"ג, 1805-1873]. תלמידו וממלא מקומו של דודו הרה"ק רבי צבי הירש המכונה 'שר בית הזוהר', שאף התבטא עליו ששלחו לו בחג הסוכות נשמה גבוהה מן השמים והוא נתנה לאחיו רבי בעריש (אביו של רבי יצחק אייזיק), ועוד ביטויים מפליגים. נודע כבעל מופת ומקובל גדול. בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, ספינקא, קומרנא וקאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידויות בעלזא ומונקטש. נודע בתורותיו החריפות שנדפסו בספריו פירוש מהרי"א וליקוטי תורה.
[1] דף נייר 21X27 ס"מ. כתוב משני צדיו.
מצב: בינוני. נקרע לגמרי בקיפולים ללא פגיעה בטקסט. כתמי זמן.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם אלימלך פרלוב - האדמו"ר מקרלין. נכתב ע"ג גלוית דאר שהוחתמה בשנת 1934.
במכתב משיב האדמו"ר אודות שמוש בתרופה מסויימת ש"אין בה שום סכנה", ומברך לרפואה שלימה, חג שמח, וברכות נוספות. בשולי המכתב הוא מבקש: "אם אפשר לעשות שום דבר לטובת ישיבתנו".
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין [תרנ"ב-תש"ג, 1942-1892] היה בנו של האדמו"ר רבי ישראל 'הינוקא' מקרלין. הוא כיהן כאדמו"ר משנת תרפ"ב [1921] לאחר פטירת אביו בפרנקפורט, והיה לאדמו"ר המפורסם מבין אחיו. הוא ביקר פעמים אחדות בארץ ישראל. ביקורו האחרון היה בשנת תרצ"ט ערב פרוץ השואה, חסידיו ניסו לעצור בעדו מלשוב לאירופה, אך הוא סירב והפליג בספינה האחרונה שיצאה מהארץ, ונהרג בשואה הוא וצאצאיו.
[1] דף – גלוית דואר. 10X15 ס"מ.
מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יוסף לייפער. המכתב נשלח לאחיו מאיר "הצדיק המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא מאד נעלה נאוה תהלה...". במכתב הוא מבשרו על שמחת חתונה המתקרבת, וכן ברכת מזל טוב לחתונה אחרת שזמנה קרב לבוא.
רבי יוסף לייפער מייסד חסידות פיטסבורג בנו של רבי ישכר בער מסאטמר הנהיג חסידותו בעיר קארלי, ולאחמ"כ בשנת תרפ"ו עבר לארה"ב שם הנהיג את חסידיו בעיר פיטסבורג שבמדינת פנסילבניה, ונודע לצדיק גדול ובעל מופת.
[1] דף נייר רשמי. 22x28 ס"מ.
סימני קיפול, מצב טוב.
קלסר ובו אוסף חשוב של מכתבי רבנים ואדמור"ים.
בין הרבנים המופיעים נציין:
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אליעזר כהנא מספינקא [דברי אגדה והלכה], מכתב בחתימת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מנדבורנא רבי חיים אלטר דוד לייפער [פסק הלכה בענין השינוי במטבע ברכת "המוציא לחם מן הארץ"...], מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי ישכר בער לייפער [דברי חיזוק לבחור שימשיך לעיין במשנת הרבי...], מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי מאיר בראנדסופר, מכתב בכתב ידו של האדמו"ר מסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן ["המוסיף בעבודת ה' מוסיפין לו בתורה..."], מכתב בכתב ידו וחתימתו של המשפיע החסידי רבי אברהם אלימלך בידרמן, מעטפה מיוחדת שיצאה לרגל יום ההולדת ה 85 של האדמו"ר מליובביטש, איור דיוקנו של האדמו"ר מקאזמיר, מכתב כפי הנראה בכתב ידו של רבי חנניה ליפא דויטש, ועוד.
האוסף לא נבדק ביסודיות.
גדלים ומצבים שונים, כללית מצב טוב.
כ 25 מכתבים מבתי אדמורי"ם.
ביניהם נציין:
* שני מכתבים בכתב ידו של "צדיק המזוזות" הרב משה בן-טוב [תר"צ-תש"ע 1930-2010], בנושא טהרת המשפחה. הצדיק כונה כך בשל כוח מיוחד בו ניחן, לראות דרך המזוזה את עברו וסודותיו של האדם.
* צרור מכתבים [20] מבית האדמו"ר קרעטשיניף-סיגעט, בחלקם הדרכות בעניינים רוחניים ["להתפלל בבוקר ובערב כמה שאפשר בביהכנ"ס בציבור, ללמוד בערב רמב"ם" ועוד.] ברכות, ומטלות שונות. מרבית המכתבים כתובים וחתומים בחתימת משמשו של האדמו"ר "הכותב בפקודת אדמו"ר שליט"א", יתכן וחלקם נכתבו בכתב יד האדמו"ר.
* מכתב מאת האדמו"ר ישראל חיים וויס מספינקא.
* מכתב מאת האדמו"ר רבי חיים לייפר מנדבורנא-חיפה. ועוד.
גדלים ומצבים שונים, כללית מצב טוב.
אוסף גדול של כ 230 הזמנות לשמחות נישואין במשפחות אדמור"ים, שתי הזמנות מוקדמות משנת תרצ"ז 1937, ות"ש 1940. היתר הזמנות לחתונות במשפחות אדמור"ים מהשנים תש"מ-תש"ע לערך. רבות מן ההזמנות הן של בני אדמורי"ם שנעשו אדמורי"ם בעצמם במשך השנים.
הזמנות לחתונות מבתי אדמור"י קרעטשניף, נדבורנה, אלכסנדר, בעלז, ספינקא, סקולען, ראחמיסטריווקא, שאץ, מישקלוץ, זידיטשוב, תולדות אברהם יצחק, שומרי אמונים, אלכסנדר, פרמישלאן, זלאטשוב, שידלובצא, סדיגורא,אוסטרובה-ביאלא, בוטשעטש, סאסוב, קאפיטשניץ, קאליב, צאנז, סארט-ויזניץ, באיאן, ועוד רבים.
הזמנות בודדות יועדו לחגיגות בר-מצוה של בני אדמור"ים. בחלק מן ההזמנות כיתובים בכתב יד. מצורפת החוברת 'קול רנה וישועה באהלי צדיקים'- צילומים והעתקות של הזמנות רבותינו לבית גור לחתונות צאצאיהם.
האוסף לא נבדק ביסודיות.
בחלק מההזמנות סימני קיפול.
מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מאוז'רוב לרבי משה יאיר וינשטוק, בענין סכומים ששלח לו בעבור הכולל, הגהות על ספריו, זיכוי הרבים, משלוח ספרי זוהר ועוד.
בשולי המכתב מבקש האדמו"ר כי "יראה שיתפללו עלי להצלחה ברוחניות ובגשמיות כי רבים צריכים לי, ויה"ר שיתקדש שם שמים על ידי." ומצרף שמות חולים לתפילה.
הרב הצדיק רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין [תר"ן-תשל"א 1889-1971], האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, נולד באוז'זרוב לאביו, רבי אברהם שלמה ששימש כאב"ד ואדמו"ר בעיר. בגיל 22 החל לשמש כאדמו"ר בעצמו. בשנת תרפ"ו [1926] היגר לאמריקה ועלה לארץ בשנת תשי"ג [1953]. היה חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח [1968]. חיבר את הספרים 'אש דת' ו'באר משה' על התורה.
[1] דף שורות, כתוב משני צדיו. 25x19 ס"מ.
סימני קיפול, מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי משה יחיאל הלוי אפשתיין, נשלח לרבי משה יאיר ווינשטוק.
מכתב בענין הוצאות כספים להדפסת ספריו [ומזכיר בהקשר זה את הר"מ מרגליות], וסיום העתקת ההשמטות לספריו. הוא מזכיר את האדמו"ר מגור ומבקשו שיעתיר בתפילה לרפואתו משום חולשתו. כמו"כ הוא מבקשו שיתפלל במקומות הקדושים בעבורו, ומצרף שמות לתפילה לזקוקות לזווג ועוד.
הרב הצדיק רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין [תר"ן-תשל"א 1889-1971], האדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, נולד באוז'זרוב לאביו, רבי אברהם שלמה ששימש כאב"ד ואדמו"ר בעיר. בגיל 22 החל לשמש כאדמו"ר בעצמו. בשנת תרפ"ו [1926] היגר לאמריקה ועלה לארץ בשנת תשי"ג [1953]. היה חבר מועצת גדולי התורה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשכ"ח [1968]. חיבר את הספרים 'אש דת' ו'באר משה' על התורה.
[1] דף שורות. כתוב משני צדיו 13x20 ס"מ.
נקבים קלים בחלקו העליון עם פגיעת טקסט מינורית.
מצב טוב.
[2] דפי נייר שנשלחו בשנים תרכ"ב/כ"ג [1863] מרדוביץ ומויז'ניץ שבבוקבינה לארץ ישראל.
המכתבים מספרים על תלונות ועל אי סדרים כספיים בכספי החלוקה שנשלחים לארץ הקודש, ומה בדעת האדמו"ר לעשות בנידון. נשלחו אל הרב יהודה לייב מסניטין שעלה לארץ ישראל בשנת תרי"ט, [בספר מאורי גליציה מופיע מכתב המלצה עבורו מאת האדמו"ר ה'צמח צדיק' מויז'ניץ].
סימני קיפול, כתמי זמן, מצב טוב מאוד.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ. מתוארך י"ט אדר ב' תשמ"א 1981.
ברכות לרגל חג הפורים, חודש אדר 'שמרבים בו בשמחה ומזלו דגים', וחג הפסח הקרב.
רבי אלעזר הגר: [תרפ"ה-תשע"ה] האדמו"ר השני לחסידות סרט-ויזניץ.
[1] דף נייר רשמי. 16x20 ס"מ. חורי תיוק. סימני קיפול.
מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אלעזר הגר האדמו"ר מסרט-ויזניץ מתוארך: כ' אדר א' תשמ"א 1981.
במכתב ברכות שונות שמברך האדמו"ר, ודברים בענין תרומה לישיבה.
רבי אלעזר הגר: [תרפ"ה-תשע"ה] האדמו"ר השני לחסידות סרט-ויזניץ.
[1] דף נייר רשמי. 16x20 ס"מ. חורי תיוק. סימני קיפול.
מצב טוב.
מכתב בענין האסור לפתוח פקק הבקבוק בשבת [נכתב כארבעה חודשים לפני פטירתו].
האדמו"ר מביא ראיות מש"ס ופוסקים לאסור, מצרף לדעתו את הכרעת הגאון רבי מאיר ברנדסופר שהורה אף הוא לאסור, ומאריך בדברים בענין האסור להורות את בני ישראל אשר לא כדת מספר שערי תשובה לרבינו יונה, מספר חסידים, ועוד. בשולי המכתב חתימת יד קדשו של האדמו"ר: "הק' יצחק אייזיק ראזענבוים בהרה"ק מוה"ר איתמר זצללה"ה". המכתב נשלח לגאון רבי ניסים קרליץ בכ"ח אדר א' תש"ס [מתוארך בגוף המכתב].
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים [תרס"ו-תש"ס 1906-2000], בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנא כהן באדמור"ות בעיר זוטשקא, וואשקוביץ, שרד את השואה ובה' בניסן תש"ד אירע עמו נס הצלה וצאצאיו חוגגים את יום הצלתו עד היום. בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל. בהגיעו ארצה התגורר בת"א ולאחר מכן קבע משכנו בעיר בני ברק שם ייסד את בית מדרשו. רבים היו צובאים על פתחו לקבל ברכה או עצה, ונודע ל"פועל ישועות".
[1] דף נייר רשמי. 21x30 ס"מ. קרע לאורך המכתב [שהודבק מאחור], סימני קיפול. מצב טוב.