- ספרי קודש (114) עדכן
- מכתבי רבנים (60) עדכן
- ארץ ישראל וציונות (54) עדכן
- גלויות וצילומים (42) עדכן
- כרזות פוסטרים ותחריטים (39) עדכן
- שואה (33) עדכן
- עותקים מיוחסים לרבנים, הקדשות והגהות (22) עדכן
- עותקים מיוחסים, הגהות, וחתימות (18) עדכן
- שואה ואנטישמיות (17) עדכן
- ספרי תפילה (17) עדכן
- כתבי יד (15) עדכן
- הגדות קיבוציות ולא מסורתיות (13) עדכן
- אמנות יהודית (12) עדכן
- שונות (11) עדכן
- חב"ד (9) עדכן
- מסמכים היסטוריים (7) עדכן
- בולים (6) עדכן
- ספרי ילדים (5) עדכן
- חפצים (4) עדכן
- מפות וספרי מסע (2) עדכן
'אספת הציונים בזל א', ב', ג' אלול תרנ"ז' - תמונה משותפת של 162 הצירים אשר השתתפו בקונגרס הציוני הראשון 29-31 באוגוסט 1897.
כשהתמונה מקופלת מופיע בצדה האחורי כיתוב באנגלית: The delegates to the First Zionist Congress, Basle, August, 1897
גודל תמונה פתוחה: 30x27 ס"מ. מקופלת: 18x27 ס"מ.
מצב טוב מאד.
תש"ד שנת התאזרחות והשם העברי בהוצאת יועץ הסוכנות היהודית לענייני הג"א לשכת ההדרכה המרכזית ת"א תש"ד [1944].
חוברת הוראות מטעם הסוכנות עם הצעות לשינוי השם משמות 'גלותיים' לשמות עבריים מקוריים. בדברי המבוא לחוברות מנמק המו"ל את כוונתו: "הגיעה השעה שהתאזרחותנו השלימה- לרבות עבריותנו בשם הפרטי ובשם המשפחה של כל אחד ואחד מאתנו- תתגשם במאמץ קולקטיבי של הישוב כולו... שבתשוקתנו אל הטבעיות והשלימות העברית רוצים אנו להתנער גם מן הספציפיות הזאת, שהיא גלותית, ואכן, בהבלטת השם העברי של כל אחד מאתנו יש משום ויתור על ירושת הגלות ומשום הבלטת הרצון להתנערות במולדת העברית."
בהמשך כותב המו"ל כי שנת תש"ד נועדה לביצוע המפעל הישובי של הסרת שמות הלעז והחלפתם בשמות עבריים מקוריים. שינוי השם יתבצע ע"י הודעה למחלקת העליה ובפרסום השם החדש בעיתון רשמי. על פני כ 25 העמודים הראשונים של החוברת מנסה המו"ל להדוף טענות שונות מטעם העולים הדביקים בשמותיהם המקוריים ומסרבים לשנות את שמם. חלקה השני של החוברת מציע מאות שמות משפחה עבריים המיועדים להחלפה משמות לועזיים בעלי צליל דומה, כך למשל 'אבא' יהפוך ל'אבי -חי', 'באר' ל'בארי', 'דאר' ל'דובדבני' וכו'. בסוף החוברת מופיעים שמות תנכיי"ם המותרים בשימוש ואין צורך לשנותם מפאת צלילם החדיש כביכול כגון אבידן, אבנר ואחיטוב.
לפנינו חלק ב' של המיזם, החוברת שיצאה לאור כחלק א' עסקה בנושא ההתאזרחות. חוברת זו הינה מקור היסטורי רב חשיבות לשרשיה של תופעה שהיתה רווחת בשנות ה 40 והיתה לחלק משמעותי בשינוי הצביון היהודי המקורי בארץ ישראל.
47 עמ'.17 ס"מ.
כתמים. מצב טוב.
גיליון עיתון "הארץ" מיום ה 30 בנובמבר 1947 המדווח על החלטת האו"ם בעד הקמת מדינה יהודית.
כותרתו: "הוחלט על הקמת המדינה היהודית 33 מן האומות המאוחדות הצביעו בעד החלוקה, 13 נגד 10 נמנעו, 1 נעדרה".
בדף הראשי מופיעות תמונת הרצל, חיים ויצמן ומפה של תכנית החלוקה. מאמרי העיתון עוסקים בהחלטת האו"ם, בנסיבות שהביאו להחלטה ובתוצאותיה.
[2] דף. 57 ס"מ. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשולים.
מצב בינוני-טוב.
ששה גליונות עיתונים של "יום המדינה" המבשרים את הקמת מדינת ישראל.
* עתון מעריב מתאריך ה' אייר תש"ח 14/5/1948 כותרתו: "המנדט מת! תחי מדינתנו!". קרע מימין למעלה עם פגיעה בשתי אותיות הכותרת.
* עתון 'עצמאות ידיעות מלחמת תש"ח' מיום ה' באייר תש"ח 14/5 1948 כותרתו: 'תוכרז העצמאות הלילה פלישה ממצרים' ו 'הכרזת העצמאות תקרא ממגילה'.
* מהדורת ערב של "ידיעות אחרונות" מיום ה' ד' אייר תש"ח 13/5/1948 כותרתו: 'לונדון: נמל יפו ל"הגנה" ו "90 ערבים נהרגו בכפר דרום". "הנציב הסתלק מהמו"מ לשביתת נשק בירושלים".
* עתון "היום"- ירושלים, מיום 2 ביולי 1948 כותרתו: "גורל ירושלים על כף המאזנים".
* עתון 'ידיעות מעריב' מיום ד' אייר תש"ח 13/5/1948 כותרתו: "יפו חותמת על הכניעה. הכרזת המדינה - מחר לפני כניסת השבת".
* די וואך אין ארץ ישראל, ירושלים. מיום י"ח כסליו תש"ח 1/12/47 כותרתו: "די יידישע מדינה- א פאקט! דער יישוב יובלט שטייענדיק אויף דער וואך!
בחלק מהעיתונים יתכן כי חסרים חלק מדפי הפנים. בחלקם חיזוקים בהדבקות נייר. כתמים. דפים שברירים. מצב כללי בינוני.
השקל בשנות המלחמה, בהוצאת הנהלת ההסתדרות הציונית ירושלים תש"ד 1944. על גבי שער המעטפת חתימת דוד בן גוריון.
חוברת חשובה הסוקרת את תולדות השקל בתנועה הציונית כפי שכותב המו"ל במבוא: "במעמד באי כוח כל הגופים המשתתפים במפעל השקל בארץ - המפלגות וההסתדרויות השונות - התקיים בת"א בז' אדר תש"ד (2/3/44) כנוס ארצי למען השקל, אשר בו ניתן בטוי למהותו וערכו של השקל בתנועה הציונית. בזה אנו מגישים את תמצית הנאומים שהושמעו באותו כנוס, בלוית הקדמה קצרה וטבלא על התפתחות מוסד השקל בשנות המלחמה בארץ ובתפוצות."
העותק של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון עם חתימת ידו על גבי שער המעטפת.
32 עמ', 16 ס"מ. כתם דיו באחד הדפים.
מצב טוב.
גליון מס' 1 של עתון רשמי, דפוס הפועל הצעיר, תל-אביב 14/5/1948. נדפס מטעם הממשלה הזמנית.
בגיליון הודפסו ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הנימוקים ההיסטורים להצדקת קיומה, ועקרונות היסוד של המדינה. בעמ' 4 הודפס מנשר מטעם מועצת המדינה הזמנית באשר לסמכויות המדינה, וביטול הספר הלבן.
4 עמ', 32 ס"מ.
כתמים. חורי תיוק. נקבי עש מינורים ללא פגיעת טקסט למעלה משמאל. חיזוק בהדבקת נייר סמוך לשוליים בעמ' ראשון ואחרון. נקבים קטנים סמוך לשולים אשר שוקמו מקצועית.
מצב בינוני- טוב.
חוברת פרסומית שיצאה לאור לרגל פתיחת משחקי המכביה הראשונה בת"א 1936.
החוברת פותחת במאמר מאת נורדוי 'יהדות שרירית'. כמו"כ מופיעים דברים מאת מ. מ. אוסישקין ['על המכבים'],יצחק קורנלד ['המכביה והרעיון הציוני'] ואחרים. בהמשך מובאים תחת הכותרת: "המכביה הראשונה... תחת חסותו האדיבה של הוד מעלתו הנציב העליון לארץ ישראל לט. גנרל סיר ארתור ג. ווקופ" - שמות הנשיאים, המועצה, ההנהלה, הועדות השונות, תצלומים שונים, תרשימים של בית המכבי בת"א ובחיפה,פרסומות, תכניה של סדר היום במכביה הראשונה ועוד.
איננה מופיעה בספריה הלאומית.
31 ס"מ. חסרה פינה שמאלית עליונה ופינה ימנית תחתונה [כ 9 ס"מ כלפי מעלה] בכריכת המעטפת.
מצב טוב.
מחברת בכתב ידו של מייסד קיבוץ "לוחמי הגיטאות" [ממורדי גטו לודז'] - יעקב דרורי. דרורי כתב את המחברת במהלך השנים 1947-1949 בזמן ששכב פצוע בבית חולים ברעננה. הוא מתאר בה את קורותיה של קבוצת החלוצים שהשתתפו עמו בהקמת הקיבוץ, ואת ההתפתחויות המדיניות שהשפיעו על נסיונותיהם להתגבש כקבוצה מאורגנת ומגובשת למטרת בנין הארץ. המחברת מהווה מעין סיכום תקופה ומופיעים בה גם העתקות מכתבים שכתב לפעילים ולחברים בזמנים שונים.
המחברת מלווה בתיאורים אישים ורגשיים אשר לוו את דרורי בפעילותו החלוצית בארץ ישראל. הוא מרבה לתאר את השאיפה לעצמאות מדינית על רקע האירועים שקדמו למלחמת העצמאות: "חברים יקרים! גורלנו כגורל כל הקבוצות החלוציות בארץ ועם ישראל בעולם. לא מרצוננו התפזרנו מחיים בצותא ומהמשך הגשמת מטרתינו מלהיות גוף עצמאי בהתיישבות העובדת וליצור מפעל חדש ע"ש לוחמי גיטאות ולוחמי ישראל. אנו הוכרחנו להלחם מלחמה זו ע"י הריאקציה האימפראליסטית ערבית בריטית. ועלינו להתגונן ולהלחם עד הנצחון לעצמאות מדינית ושחרור העם כולו בארצו. ואני בטוח שיבוא היום שתגמר המלחמה, ואנחנו כעם משוחרר נעמוד על הבמה הבינלאומית... כי עלינו הוכרח הגורל להיות בין שארית הפליטה מששת מליוני היהודים שנשמדו ונרצחו על קידוש השם ע"י החיה הנאצית ועלינו מוטל הגורל ליצור ולייסד בית חדש שסמלו יהיה מורדי הגיטאות ולוחמי ישראל... עוד קצת סבלנות ונגיע לשיא חפצינו..."
כמו"כ מספר דרורי אודות נסיונות הקמת קיבוץ "לוחמי הגיטאות" תוך כדי מלחמת העצמאות שנכפתה על המקימים ועכבה את הקמתו: "מאז באתי ארצה עם קבוצתי הקטנה אחרי שנתיים של טלטולים ממחנה רכוז דרך איטליה וקפריסין שאיפתי ועיקר דאגתי היה איך ללכד את שרידי תנועתנו "דרור" מפולניה וליצור גוף שלם להתיישבות שאופיו יהיה טיפוס חלוצי של לוחמי גיטאות... אולם השלב החדש בחיי ארצנו קרא את מיטב חברינו להתייצב לשורות העם טרם גמרנו את שנת ההכשרה ולהלחם מלחמה זו אשר הוכרחנו ע"י הריאקציה האימפריליסטית ערבית-בריטית חברנו נשבעו להתגונן ולהלחם עד הנצחון למען עצמאות מדינית ושחרור העם כולו... ".
פה ושם כותב דרורי אודות התפתחויות מדיניות בזמן אמת: "היום רדיו מוסר שמניסטר מרשל מארצות הברית ובווין מברטניה תומכים בהצעה של המנוח רוזן ברנדוט להצטרף את ארץ ישראל הערבית לעבר הירדן... את ירושלים להכריז כעיר בינלאומית ואת חיפה הנמל והעיר ליד כעיר חפשית..." ועוד.
בין מספר דפים צירף דרורי קטעי עתונות רלוונטים לזמן כתיבת השורות, כמו כן מופיעים קטעים אישיים שכתב לחבריו החלוצים שהשתתפו עמו בפעילות היומיומית, בדפים מסויימים הוא מביא פסוקים מהמקרא הרלוונטים לנושא המתואר. הוא מאריך באופן שבו יצויין יום מרד גטו ורשה במדינת ישראל העתידית ["אינני יודע איך יבין וירגיש יליד הארץ את גודל היום בו עם ישראל בגולה קמו למרוד באויב האנושי שמטרותיו היו קודם כל להשמיד את עם ישראל מעל פני האדמה...לפי דעתי צריכים להראות לנוער את גבורת העם בארצו בו הוא חי במציאותו את "גבורת טירת צבי", את איתנות "גוש עציון" ו"נגבה" וכו' את זה הוא יבין יותר כי הוא רואה את תוצאות המלחמה בעצמאות ישראל. ככה אני מבין..."] ועוד.
[158] דף. ללא מעטפת. חלק מהמכתבים כתובים עברית וחלקם ביידיש. חמשים הדפים הראשונים ניזוקו מפגעי מים והנם מחוקים או מחוקים חלקית.
כתב רהוט וקרי היטב.
'דף אינפורמטיבי' - 8 דפי אינפורמציה מחודשים מאי-יוני 1948 שהוציא לאור קיבוץ 'דורות' במסגרת פרסום פנימי של ההתרחשויות השונות בזמן המלחמה - הדפסת סטנסיל. הוצאה פרטית של הקיבוץ, ללא שם מו"ל ומדפיס.
הדף שמש כידיעון פנימי שהופץ מדי יום ומתאר את התרחשויות המלחמה ומסר דווח שוטף ומרתק יומיומי. תחת כותרות שהופיעו מידי יום כגון: 'הוראות מטה האזור' או 'חדשות הארץ וחזית הדרום' העביר המו"ל ידיעות חשובות אודות ההתפתחויות השונות של המלחמה: "בליל אמש מסרו על פשיטות כוחותינו לסוריה ולבנון. הודיעו על התקפות על משטרת מלקיה ומחנה צבאי בסביבה. שתי משטרות גבול סוריות פוצצו...אחרי חילופי יריות ברחו המצרים לכיוון עזה...כוחותינו התקדמו במדה ניכרת לעבר תול - כרם... בולגריה מסכימה להכיר במדינת ישראל אם תתבקש לכך." ועוד.
בשולי ההודעות נכתבו קטעים בנימה סובייקטיבית במטרה לעודד את הלוחמים, למשל: אין לראות במלחמת מועצת הבטחון על הפסקת האש אלא מזימה אנגלית...אנו נמשיך ללא ספק בשיטה של מכות נגד, פשיטות וכוננות." או: "יש בידינו ידיעות חמורות מגוש עציון על התנהגות פרועה כלפי אנשינו... עלינו לדעת ולזכור על אף הידיעות מהעיתונות את קוי האופי של האויב הידועים לנו יפה: אכזריות, ערמה, קנאות, חוסר כל מדות מערביות (אשר הן בשעת מלחמה מפוקפקות במקצת) וזלזול מוחלט בחיי האדם בכלל." כמו"כ מבשר הידיעון על מועדי הפסקת האש, חדשות כלליות [ראשי פרקים מדבריו של בן גוריון במועצת הבטחון], דיווחים על הנעשה במשק ועוד.
כל פרסום כלל 'דף אינפורמטיבי' אחד. שמונת ה'דפים' שלפנינו כוללים:
דף מס' 2: 30/5/1948
דף מס' 5: 2/6/1948
דף מס' 6: 3/6/1948
דף מס' 7: 4/6/1948
דף מס' 9: 6/6/1948
דף מס' 10: 7/6/1948
דף מס' 11: 8/6/1948
דף מס' 14: 11/6/1948
'דפי האינפורמציה' שלפנינו אינם מופיעים בספריה הלאומית.
מצב כללי טוב מאד.
חליפת מכתבים אישיים בין זוג ידידים בארץ ישראל [דליה ואלי] בשנים 1947-1949 אשר נכתבו על רקע מלחמת העצמאות במקומות שונים [חצרים, חיפה, תל יוסף].
מרבית המכתבים עוסקים בקשר האישי שבינו לבינה אלא שפה ושם מופיעים איזכורי רקע אודות המלחמה,המתיחות, מחנות המעצר בקפריסין, השהות בבונקר ועוד. פרט מעניין הוא שבמשך תקופה ארוכה חשב הידיד שיחסה של חברתו אליו זהה לשלו כלפיה אלא שבסוף כאשר גלתה לו את לבה נתברר שהיא לא מעוניינת בו כל כך כפי שחשב. חלק מהמכתבים נשלחו מאמה של הנערה אליה, ואינם מסודרים בסדר כרונולוגי.
כ 100 עמודים. כתב צפוף רהוט וקרי היטב. גדלים ומצבים שונים, כללית מצב טוב.
* מחברת שירים ופתגמים מאוירת אשר נכתבה בין השנים 1944-1946 ונתנה במתנה לנערה בשם רחל ברנד מחברות כיתתה. משפטים, שירים ופתגמים אשר נכתבו באופן אישי והוקדשו לרחל מחברותיה בנות כיתתה ועולה מהם המתח והתקוה אשר לוותה את הנערות בשנים גורליות אלה. למשל: "אם זקנה תהיי הרבה בחייך תראי זכרי כי בימיי מלחמה חיית ובהרבה הפצצות בכית..." וכן: "צפי ליום המחרת בו נגאל כולנו פה בארץ ישראל הכל יהיה שלנו...", "את הדגל שמרי ואותי לעד זכרי", "טוב לחיות חיי עוני בארצנו הקדושה מאשר לחיות חיי עשר בארץ נכריה", "כי בימים של פרעות ודמים ימי רצח אלפים יהודים לכי תמיד זקופה ואמיצה ולכל קרב היי מוכנה." ועוד. מופיעים מספר שירים וקטעי פתגמים מקוריים מחברות אחרות. כריכה קשה עם הטבעה מוזהבת של נמל תל-אביב. 31 עמ' כתובים. יתר הדפים ריקים. מצב טוב.
ספר הבריגדה היהודית מאת קפטן יעקב ליפשיץ הוצאת יבנה ת"א תש"ז [1947]. בדף הפרוזץ הקדשה מהמחבר לליפמן לוינסון.
הספר כולל 175 תצלומים של חיילי בריגדה בשדה הקרב, תהלוכות, חיילות עבריות מארץ ישראל בהתנדבות בניכר, מחנות ריכוז בזמן השואה ומפות. מעטפת מקורית עם סמל הבריגדה ותצלומים.
413 [1] עמ'.
קרעים במעטפת. מצב טוב.
שלושה כרכים בהם 73 גיליונות של השבועון האמריקאי THE PALESTINE WEEKLY. בגליון הפותח את שנת 1924 ליטוגרפיה בעיצוב מאיר גור אריה.
שנים 1921, 1924, 1925. שער הכרך של שנת 1924 בעיצוב מאיר גור אריה [1891-1951] - ליטוגרפיה של מקום המקדש עם זריחת החמה ברקע . מאות תצלומים של הווי החיים בארץ ישראל בשנות ה 20, תצלומי י. בן דוב, קריקטורות, חלוצים, פרסומות ועוד.
מופיעים:
שנת 1921 חודשים יולי-דצמבר: 25 גליונות מספרים 25-50.
שנת 1924 חודשים ינואר-יוני: 25 גליונות מספרים 1-25. כריכה מנותקת חלקית.
שנת 1925 חודשים ינואר-יוני. 23 גליונות מספרים 252-275 . כריכת הגליונות מנותקת.
מצב טוב.