יומן אישי לשנת תש"ח בכתב יד של חייל ב'משמר העם' ששירת באזור ירושלים. בין דפי היומן מתאר הכותב אירועים שונים הקשורים בשירותו, התפתחויות שונות בתחום הבטחון בין יהודים לערבים, תיאור פעילות 'משמר העם', רשמים מועדות של 'הנהלת הועד הלאומי', תיאור של סידור ענייני השמירה באזורים רגישים, ביקור אצל יצחק בן צבי ועוד.

בעמ' מתאריך ג' כסליו תש"ח מתאר הכותב: 'לאחר שני לילות שעברו על ירושלים בליל שבת ובליל מוצש"ק כשעשרות אלפי כדורים נורו לעבר כל חלקי האזור היהודי בעיר ערכתי בבוקר השכם... בקור במקומות ששמשו בעקר מטרה לכדורי השוטרים והחיילים. המטרה העיקרית היתה שוב הבתים הסמוכים למעונות השוטרים שבבית החולים של המסיון האנגלי למראה התמונה המחרידה מההרס שנגרם בבתים אלה ושבנס לא נפגעו חיי אנשים... נגבו עדויות מעשרות אנשים...'

אירוע מעניין נוסף מתואר מתאריך כ"ג חשון תש"ח: 'משלחת מטעם התושבים היהודים בעיר העתיקה באה להעיר את תשומת לבנו לסכנה המאיימת עליהם מפתיחת בית קפה ערבי ליד הכניסה לרובע היהודי מצד שער ציון, לשאלתי את וינגרטן על ענין זה, הודיע שלדעתו לא ינתן רשיון לפתיחת בית קפה...'

כמו"כ מתאר הכותב ברישום מערב יוה"כ ט' בתשרי תש"ח: 'לאחר קבלת ידיעה על חלול בביה"כ שנגרם ע"י הצבא בעת החפושים, יצאנו הר' נתן ואנכי אל המקום לשם בירור נכונות הידיעה. הגענו למקום ... כל ספסלי בתי הכנסת, השלחנות, הכסאות והכרים היו הפוכים, כל ספרי הלמוד, משניות, זהר, גמרות, היו מפוזרים על פני הרצפה. ארונות הקדש היו פתוחים וספרי התורה היו פתוחים...'

ובכיתוב מה' חשון תש"ח: 'ביקור במקומות שניזוקו כתוצאה מפיצוץ המוקשים שהונחו על גבי דגלי פרסומת של אצ"ל...במקום אחד ליד בן יהודה השתמשו כוחות הביטחון בחמר נפץ לשם הורדת הדגל....'. ועוד.

'משמר העם' היתה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות - חיפה, תל אביב וירושלים. בחלק מהערים [כדוגמת ירושלים] היחידה הוקמה לפני קום המדינה. אנשי היחידה היו מעל גיל גיוס, או צעירים שלא גויסו לשורות הצבא מסיבות בריאותיות. הסניפים שפעלו לפני קום המדינה עסקו בעיקר בפעולות הגנה צבאיות ושמירת הסדר בעת הפגזות כפי שמתואר רבות ביומן שלפנינו.

דפי היומן מלאים ברובם בכתב יד בחודשי השנה הראשונים של שנה זו בין תשרי לטבת. מחודש שבט ואילך מופיעים ציוני אירועים פה ושם בכתב ידו בקיצור.

17 ס"מ. כריכת עור עם כיתוב מוזהב "תש"ח".

מצב טוב-טוב מאד.

אוסף של 13 פרטי אפמרה ופרסומים נדירים מוקדמים אודות הקרב על תל-חי ויום י"א באדר ['יום תל חי'], מרביתם משנות ה 30 וה 40.

* תצלום קבוצת 'תל חי -ביתר' ב Mezőkaszony [אוקראינה] בחנוכה 1940.

* גלויה לציון כ"ט שנה להגנת תל חי, י"א אדר תש"ט 'כל הארץ לנו תל חי'- עם תמונת האריה השואג, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י הועד הפועל. [מאחור ציטוט מברל קצנלסון].

* תעודת קבלה מטעם קרן תל-חי הלשכה הראשית - לונדון, הוחתמה בלודז' ב 14/4/1938.

* קבלה של 'קרן תל חי בארץ ישראל', הוחתמה בשנת 1936.

* קבלת מס של 'קרן תל חי' משנת 1940.

* יוסף תרומפלדור - ח"י שנים למותו מות גיבורים בתל-חי, תר"פ- י"א אדר - תרצ"ח, הוצאת קרן תל חי בארץ ישראל, תרצ"ח [1938].

* 'ליום תל חי' - חוברת עזר לגננת ולמורה בכתות א' ב', ת"א תשי"ב [1952]

* ילקוט תל חי בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. ת"א, י"א באדר תרצ"ד [1934]. נייר איכותי.

* שתי גלויות מצולמות עם מראות מכפר גלעדי - מצבת טרומפלדור - האריה השואג, ובית המרגוע.

* מורשת תל חי, הוצאת מערכות. ת"א תש"ח [1948]. תרשימים ותצלומים של לוחמי תל חי.

* תעודת צועד בצעדת הגליל "תל חי" תשכ"ו 1966 - שנת יובל ה 50 להתישבות הקבוצית בגליל.

* 'יום תל חי', הוצאת נ. טברסקי ת"א 1950.

גדלים ומצבים שונים.

מגלת אסתר משולבת בטקסטים ציוניים עם תרגום פורטוגזי בהוצאת הקרן הקיימת לישראל [EDITADO PELO DIRETORIO DO KEREN KAIEMET LEISRAL] ברזיל 1949, בעריכת משה פייגענבלום. עברית, יידיש, פורטוגזית.

סיפור המגילה מופיע בתמצתיות. כאשר מסתיים סיפור המגילה המסורתי המגילה ממשיכה בסיפור הציוני בלשון מועתקת מרוח המגילה: 'והולך ונשנה הדבר מדור לדור, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ולא היה בידנו להתגונן הגנה גדולה וגמורה. עד שנתכנס הקונגרס הראשון של הציונים לשם הצלה גדולה, שהיתה גם ההגנה הממשית ביותר והכריז: 'הציונות שואפת לכונן בארץ ישראל מקלט בטוח לעם ישראל... ותחל העבודה הגדולה לבנין הבית הלאומי... ובכל ארצות פזוריהם תורמים היהודים מהונם לכונן הריסות ארצם שתהא מגן ליהודים... ודרך שני צנורות גדולים זורמת התנדבות בני ישראל - דרך הקרן הקיימת לישראל הגואלת את אדמת העם ודרך קרן היסוד המיישבת ובונה..'. מגילה נדירה.

לא ידוע.

[13] עמ'. 25 ס"מ.

קרעים בשולי שער המעטפת. מצב טוב.