Winner's Unlimited - מס' 105
ארץ ישראל וציונות, גלויות ותצלומים, נומיסמטיקה, כרזות, מפות, יודאיקה, ספרי קודש, מכתבי רבנים ואדמור"ים
- ספרי קודש (69) עדכן
- מכתבי רבנים (66) עדכן
- כרזות, תחריטים וגרפיקה (56) עדכן
- גלויות וצילומים (44) עדכן
- שואה (43) עדכן
- עותקים מיוחסים לרבנים, הקדשות והגהות (39) עדכן
- מכתבי אדמור"ים (33) עדכן
- מסמכים היסטוריים, ספרי השכלה ופולמוס (22) עדכן
- שואה ואנטישמיות (18) עדכן
- ארץ ישראל וציונות (17) עדכן
- כתובות, שויתי, וקמעות (14) עדכן
- אמנות ישראלית (13) עדכן
- עותקים מיוחסים, הגהות, וחתימות (13) עדכן
- תצלומי רבנים (13) עדכן
- הגדות קיבוציות ולא מסורתיות (11) עדכן
- ספרי תפילה, תהלים ומיניאטורות (11) עדכן
- שונות (11) עדכן
- הגדות של פסח (10) עדכן
- חפצים (8) עדכן
- ספרי ילדים (8) עדכן
- פקסימיליות (7) עדכן
- בולים (5) עדכן
- אמנות יהודית (4) עדכן
ארבעה כרוזים נגד נסיונות הסוכנות היהודית ועליית הנוער להוציא את ילדי יוצאי מרוקו מרשות הוריהם ולהעבירם על דתם. ארץ ישראל, שנות ה 40.
* כרזה הקוראת לצאת ולהרים קול רעש גדול לקראת הגעתה של אוניה ובה 5000 ילדים ממרוקו העתידים להגיע ארצה ללא הוריהם ועומדים בסכנת העברה על דתם ע"י הסוכנות היהודית לכשיגיעו ארצה. 'ילדי מרוקו... זרע קודש הם, הוריהם חינכו אותם לתורה תמימה ויראת שמים. ההורים נשארו במרוקו, הילדים הופקרו לחסדי הסוכנות היהודית הציונית... מפטמים ילדי קודש חמץ בפסח ואתה עוצם עין? הה, אחריות כבדה מנשוא. בידו של כל אחד מאתנו להציל נפשות ילדי מרוקו ובידו של כל אחד מאתנו לעמוד על דמם ולסייע ע"י שתיקתו להסוכנות היהודית להכריתם לעולמים ח"ו...' לאחר מכן מופיעים פרטי כינוס החרום בירושלים בעיצומו של חול המועד פסח בשל נחיצות השעה. 30x25 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.
* שלשה כרוזים הקוראים לבוא ולהשתתף בכינוסים ובהפגנות בהשתתפות רבני עדת מרוקו רבי ישראל אבוחצירא ורבי רפאל טולדנו, רבי ש. נחמני, רבי משה חסקלוביץ, רבי דוב סוקולובסקי ורבי עמרם בלוי: 'למען ההגנה על בנינו... מפני המצודות והחרמים השונים הפרושים לרגליהם לצודם לתרבות אנשים חטאים... ע"י פתויים והסתות ללכדם לקבוצותיהם לבתי חינוך שונים, ולמועדונים כאלה המוכנים לכך..., 'ילדים נלקחו במרמה מהוריהם... לא עת דומיה עתה...". גודל זהה: 18X13 ס"מ.
דפים חומים. מצב כללי טוב.
יומן אישי לשנת תש"ח בכתב יד של חייל ב'משמר העם' ששירת באזור ירושלים. בין דפי היומן מתאר הכותב אירועים שונים הקשורים בשירותו, התפתחויות שונות בתחום הבטחון בין יהודים לערבים, תיאור פעילות 'משמר העם', רשמים מועדות של 'הנהלת הועד הלאומי', תיאור של סידור ענייני השמירה באזורים רגישים, ביקור אצל יצחק בן צבי ועוד.
בעמ' מתאריך ג' כסליו תש"ח מתאר הכותב: 'לאחר שני לילות שעברו על ירושלים בליל שבת ובליל מוצש"ק כשעשרות אלפי כדורים נורו לעבר כל חלקי האזור היהודי בעיר ערכתי בבוקר השכם... בקור במקומות ששמשו בעקר מטרה לכדורי השוטרים והחיילים. המטרה העיקרית היתה שוב הבתים הסמוכים למעונות השוטרים שבבית החולים של המסיון האנגלי למראה התמונה המחרידה מההרס שנגרם בבתים אלה ושבנס לא נפגעו חיי אנשים... נגבו עדויות מעשרות אנשים...'
אירוע מעניין נוסף מתואר מתאריך כ"ג חשון תש"ח: 'משלחת מטעם התושבים היהודים בעיר העתיקה באה להעיר את תשומת לבנו לסכנה המאיימת עליהם מפתיחת בית קפה ערבי ליד הכניסה לרובע היהודי מצד שער ציון, לשאלתי את וינגרטן על ענין זה, הודיע שלדעתו לא ינתן רשיון לפתיחת בית קפה...'
כמו"כ מתאר הכותב ברישום מערב יוה"כ ט' בתשרי תש"ח: 'לאחר קבלת ידיעה על חלול בביה"כ שנגרם ע"י הצבא בעת החפושים, יצאנו הר' נתן ואנכי אל המקום לשם בירור נכונות הידיעה. הגענו למקום ... כל ספסלי בתי הכנסת, השלחנות, הכסאות והכרים היו הפוכים, כל ספרי הלמוד, משניות, זהר, גמרות, היו מפוזרים על פני הרצפה. ארונות הקדש היו פתוחים וספרי התורה היו פתוחים...'
ובכיתוב מה' חשון תש"ח: 'ביקור במקומות שניזוקו כתוצאה מפיצוץ המוקשים שהונחו על גבי דגלי פרסומת של אצ"ל...במקום אחד ליד בן יהודה השתמשו כוחות הביטחון בחמר נפץ לשם הורדת הדגל....'. ועוד.
'משמר העם' היתה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות - חיפה, תל אביב וירושלים. בחלק מהערים [כדוגמת ירושלים] היחידה הוקמה לפני קום המדינה. אנשי היחידה היו מעל גיל גיוס, או צעירים שלא גויסו לשורות הצבא מסיבות בריאותיות. הסניפים שפעלו לפני קום המדינה עסקו בעיקר בפעולות הגנה צבאיות ושמירת הסדר בעת הפגזות כפי שמתואר רבות ביומן שלפנינו.
דפי היומן מלאים ברובם בכתב יד בחודשי השנה הראשונים של שנה זו בין תשרי לטבת. מחודש שבט ואילך מופיעים ציוני אירועים פה ושם בכתב ידו בקיצור.
17 ס"מ. כריכת עור עם כיתוב מוזהב "תש"ח".
מצב טוב-טוב מאד.
אוסף פרטי נייר השייכים לרחל הירשפלד - אשר היתה מראשוני המתיישבים במושבה ראשון -לציון. תצלומים, מכתבים, ופרטי נייר אישיים. סוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20.
בין הפריטים מופיעים:
* שטר מכירת קרקעה הפרטי בראשון לציון לארוסה עם חותמת רשמית של 'ועד עדת ראשון לציון' וחתימות העדים ראשי הועד ['בפנינו עדים ח"מ באה העלמה רחל הענא בת ר' אליהו מאיר הירשפלד ואמרה הוו עלי עדים איך שאנכי ברצוני הטוב בלי שום אונס והכרח הנני מוסרת את נחלתי פה בראשון לציון בערך 30 דונם קרקע מהם נטוע כרם ומהם נטוע שקדים לארוסי מר יעקב צבי מייזל...'], גלויות שנשלחו אליה עם ברכות ליום הולדתה ולנישואיה. כתובתה [מודפסת בחלקה בדיו זהובה עם חתימות אלחנן אליעזר שליט, ויהושע דב בן מן, וחתימת שו"ב ראשון לציון ר' יעקב מרדכי זינגער - תר"ס].
* 27 תצלומים מתקופות שונות בחייה, בעיקר תצלומי פורטרט מאז היותה ילדה ותצלומים משנות בגרותה, מרבית התצלומים סביב שנת 1900 [תמונות קבינט גדולות עם מצע קרטון מקורי של הצלם, ותצלומים בפורמט רגיל].
* מכתבים משפחתיים, ממנה לקרובי משפחתה מבני משפחתה אליה, מכתבים אישיים בינה ובין בעלה יעקב מייזל [חלקם מתוארכים - 'ראשון לציון כסליו תרס"ט, ותאריכים נוספים], יידיש ועברית. מכתבים מידידים [יעקב לובמן, מ. קרשבסקי, ואחרים].
לפרטים נוספים אודותיה ראה מוזאון ראשון לציון - 'אלבום משפחות'- ליבמן מרדכי.
כ 70 פרטי נייר בסה"כ. גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב.
אוסף של 13 פרטי אפמרה ופרסומים נדירים מוקדמים אודות הקרב על תל-חי ויום י"א באדר ['יום תל חי'], מרביתם משנות ה 30 וה 40.
* תצלום קבוצת 'תל חי -ביתר' ב Mezőkaszony [אוקראינה] בחנוכה 1940.
* גלויה לציון כ"ט שנה להגנת תל חי, י"א אדר תש"ט 'כל הארץ לנו תל חי'- עם תמונת האריה השואג, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י הועד הפועל. [מאחור ציטוט מברל קצנלסון].
* תעודת קבלה מטעם קרן תל-חי הלשכה הראשית - לונדון, הוחתמה בלודז' ב 14/4/1938.
* קבלה של 'קרן תל חי בארץ ישראל', הוחתמה בשנת 1936.
* קבלת מס של 'קרן תל חי' משנת 1940.
* יוסף תרומפלדור - ח"י שנים למותו מות גיבורים בתל-חי, תר"פ- י"א אדר - תרצ"ח, הוצאת קרן תל חי בארץ ישראל, תרצ"ח [1938].
* 'ליום תל חי' - חוברת עזר לגננת ולמורה בכתות א' ב', ת"א תשי"ב [1952]
* ילקוט תל חי בהוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. ת"א, י"א באדר תרצ"ד [1934]. נייר איכותי.
* שתי גלויות מצולמות עם מראות מכפר גלעדי - מצבת טרומפלדור - האריה השואג, ובית המרגוע.
* מורשת תל חי, הוצאת מערכות. ת"א תש"ח [1948]. תרשימים ותצלומים של לוחמי תל חי.
* תעודת צועד בצעדת הגליל "תל חי" תשכ"ו 1966 - שנת יובל ה 50 להתישבות הקבוצית בגליל.
* 'יום תל חי', הוצאת נ. טברסקי ת"א 1950.
גדלים ומצבים שונים.
ארבעה כרכי תוספות ל'עתון רשמי' - ספר התקנות והחוקים הראשונים של מדינת ישראל.
* שני כרכי תוספות ל 24 הגליונות הראשונים [החל מגליון מס' 2]. 21 במאי 1948- 29 בספטמבר 1948.
* שני כרכי תוספות לגליונות מספר 27-50. 15 באוקטובר 1948- 11 בפברואר 1949.
סה"כ ארבעה כרכים, עשרות גליונות כרוכים בכריכה המקורית.
העתונים מכילים את החקיקות והתקנות של ממשלת ישראל הזמנית, יחד עם פסיקות והחלטות של בתי המשפט השונים, וכן שפע של מידע על מצב החרום בארץ וראשית התארגנות מוסדותיה השונים של מדינת ישראל הצעירה.
מצב טוב.
מגלת אסתר משולבת בטקסטים ציוניים עם תרגום פורטוגזי בהוצאת הקרן הקיימת לישראל [EDITADO PELO DIRETORIO DO KEREN KAIEMET LEISRAL] ברזיל 1949, בעריכת משה פייגענבלום. עברית, יידיש, פורטוגזית.
סיפור המגילה מופיע בתמצתיות. כאשר מסתיים סיפור המגילה המסורתי המגילה ממשיכה בסיפור הציוני בלשון מועתקת מרוח המגילה: 'והולך ונשנה הדבר מדור לדור, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ולא היה בידנו להתגונן הגנה גדולה וגמורה. עד שנתכנס הקונגרס הראשון של הציונים לשם הצלה גדולה, שהיתה גם ההגנה הממשית ביותר והכריז: 'הציונות שואפת לכונן בארץ ישראל מקלט בטוח לעם ישראל... ותחל העבודה הגדולה לבנין הבית הלאומי... ובכל ארצות פזוריהם תורמים היהודים מהונם לכונן הריסות ארצם שתהא מגן ליהודים... ודרך שני צנורות גדולים זורמת התנדבות בני ישראל - דרך הקרן הקיימת לישראל הגואלת את אדמת העם ודרך קרן היסוד המיישבת ובונה..'. מגילה נדירה.
לא ידוע.
[13] עמ'. 25 ס"מ.
קרעים בשולי שער המעטפת. מצב טוב.
חוברת נדירה ובה דין וחשבון שנתי העשרים ותשעה של חברת דורשי ציון בקייפטאון שבאפריקה - תרפ"ז-תרפ"ח. עברית ואנגלית.
שער המעטפת עם ציור דמיוני מרשים בו נראה הרצל רכון על מעקה הקונגרס מביט לירושלים, לצד ציור מלאך האוחז ביהודי הרכון ומורה באצבעו אל עבר ציון [ליליאן], והמלים: 'אם אשכחך ירושלים תשכך ימיני, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'. בעמ' השער שמות הנשיאים והמנהלים.
חברת 'דורשי ציון' בנשיאות י. שווארץ ומ. גורלאנד שכנה ברחוב התקוה בקייפטאון. לפנינו דו"ח שנתי המפרט את פעילות החברה, הוצאותיה והכנסותיה לשנת 1927. בין היתר מופיע בה סיקור של אירועים שונים: קבלת פנים פאר אונזערע קאנגרעס דעלעגאטען [אירוע קבלת הפנים לנציגי הקונגרס], הערצל יאהרצייט [אירוע יום היארצייט לזכרו של הרצל], קאמפיין קרן היסוד [מסע התעמולה של קרן היסוד], רשימות הוצאות והכנסות כספיים ועוד.
שער בעברית ובצדה השני באנגלית, החוברת ביידיש ובמקביל באנגלית מצדה השני.
חוברת נדירה. בספריה הלאומית מופיעות שתי חוברות בלבד של חברת 'דורשי ציון' מקייפטאון, האחת משנת תרס"ג והשניה משנת תרע"ב, הדו"ח שלפנינו איננו מופיע בספריה הלאומית ואיננו ברשומות הביבליוגרפיות.
11, 19 עמ'. 22 ס"מ. מעט כתמים בכריכה. מצב טוב מאד.
'מיומנה של גננת' מאת י. זלצמן - מנהלת גן הילדים למופת ומורה בסמנריון לגננות של 'תרבות' בורשה, הוצאת "למען הילד", ורשה תרפ"ח.
הספר נכתב באוירה חלוצית בתחום החינוך העברי החדש, מדברי המחברת במבוא: 'זה כשבע שנים שאנחנו הגננות העבריות בפולניה הכרזנו על החנוך האינדיוידואלי ויצרנו את הגן החפשי העברי, את המוסד החנוכי הלאומי, השואף ליצור ולשכלל את התנאים והסביבה שיאפשרו לילד העברי לפתח את תכונות נפשו... מוסד חנוכי לאומי זה דורש מאת הגננת לא רק נסיון כביר, כי אם גם יצירה מתמדת. על הגננת לא רק להקים את הבנין, כי אם גם ליצור את החומר לבנין הזה לברוא יש מאין. עדיין לא מצאנו את הדרך הנכונה, מגששות אנו באפלה ומחפשות דרכים...".
ואכן את הספר מלווה אוירה של יצירה 'יש מאין' בין דפי ה'יומן' מתארת זלצמן את אופן חינוך הילדים בגן העברי בשנותיו הראשונות- הפעילויות השונות, זמנים מיוחדים בחיי הילד 'היום הראשון בגן', הנושאים הנלמדים ['הקריאה והכתיבה בגן הילדים הטבעי', 'השפה העברית בגן הילדים הטבעי', 'גן הילדים ובית ההורים'] והנסיונות להחדיר ערכים לאומיים בפעם הראשונה. הספר מלווה בהמלצות מעשיות יומיומיות מתוך נסיונה של המחברת בעבודה עם הילדים ['הוה זהיר בהבטחותיך לילדים, ואם הבטחת קיים הבטחתך. מאשר במקרה ובמצב רוח מרומם הבטחתי לילדים ללכת ולצוד דגים, הצטרכתי למלא הבטחתי. במשך השבוע לא חדלו הילדים להזכיר לי על דבר הדגים'] ועוד.
266 [6] עמ'. 21 ס"מ. כתמים ופגמים בכריכה. כתמים. מצב טוב.
מסכת אדמונים מן תלמוד בולשבי. עם פרש"ה ותוספות ישנים ונרדמים וחידושי מהרש"ע ועוד, מאת אבשלום בר דרומא. תל אביב, תרפ"ג [1923].
כתב סאטירה מושחז ועוקצני נגד התנועה הקומוניסטית. ערוך בסגנון התלמוד הבבלי, עם 'פירושים' סביב הטקסט: 'רש"ה', 'תוספות ישנים ונרדמים', חידושי מהרש"ע, 'עור תורא' ו'מסירת הסוס', במקום רש"י, תוספות, מהרש"א, תורה אור ומסורת הש"ס. "תנו רבנן: ששים רבוא קומונאים נמצאו ברוסיא. עשרה מהם משוגעים... עשרה למאה פתאים המאמינים לכל דבר. והשאר - גנבים וגזלנים... הרואה אדמונים בחלום יצפה לחפושים, לגזלה ולשפיכות דמים...".
אבשלום בר דרומא הוא שם העט של אברהם שלמה מלמד, מחבר 'מסכת סוחרים' ואוטוביוגרפיה 'חיים כמו שהם'.
שער מעטפת, חסר כריכה אחורית.
מצב טוב.
'זאב ז'בוטינסקי איננו' - גיליון עתון 'הבקר' מיום 5/8/1940 המודיע על מותו של זאב ז'בוטינסקי.
תחת הכותרת המבשרת את מותו מופיע: 'צנח הנשר ממרומי השמים', 'כבה עמוד האש שהלך לפני המחנה'. 'אמש נתקבל מברק דחוף של סט"א מלונדון: זאב ז'בוטינסקי מת היום פתאום משבץ הלב. כשהגיע הבוקר למחנה בית"ר חש לפתע בלבו ובראשו ובן רגע יצאה נשמתו'. במרכז תמונתו. בתוך הגיליון כתבות הסוקרות את פעלו בחייו, ותגובת היישוב היהודי למותו.
כתמי זמן. סימני קיפול. מצב בינוני-טוב.
עתון 'The Palestine Post' מתאריך ה 18 במאי 1948 - מהדורה מיוחדת בהדפסת סטנסיל ללא תמונות עקב מצב החרום ששרר בירושלים באותם ימים [יומיים לאחר שיצא העתון בכותרת: 'State of Israel is Born' [מדינת ישראל נולדת].
בעתון סיקור של פניית מדינת ישראל לאומות המאוחדות, הקרבות הקשים מול האויב הערבי בירושלים, מביא דברים מתוך נאום שנשא חיים ויצמן, מתאר את פעולות ההגנה ברחבי הארץ, הקרבות בתל-קאדי על נהר הירדן, מדווח על ספינה בת 600 מעפילים שהגיע לנמל תל אביב, ועוד.
4 דפים. 22x33 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.
חוברת המתארת את פועלם של חניכי תנועת בית"ר בסין. ללא שם מו"ל, [ת"א 1974]. עברית ורוסית.
המאמרים מלווים בתצלומים רבים של הווי התנועה בארץ ובסין, וכן תמונות רבות של חניכי התנועה כבוגרים.
סניף בית"ר הראשון בסין הוקם בשנת 1929 בעיר חרבין ע"י מרדכי אולמרט, ובעקבותיו הוקמו סניפים נוספים. בשנת 1947 היו סניפים אלו שותפים במימון האונייה "אלטלנה".
[2] 143, X עמ'. איורים, מפות, פורטרטים, פקסמיליות. 28 ס"מ.
כתמים בכריכה. מצב טוב.