מכתב נדיר בכתיבת יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי יוסף קאליש מאמשינוב.
המכתב נשלח אל תנועת אגודת ישראל, אשר במדינת פולין נקראה בשם 'שלומי אמוני ישראל' עקב הגבלות החוקה הפולנית. האדמו"ר כותב "השגתי נכון טופס הקול קורא – כן תניחו גם את חתימתי על הקול קורא, להפיץ ההתעוררות בישראל. והשי"ת יתן שיתרומם מהרה קרן התורה וקדושת שמו יתברך עלינו לעיני כל חי". ומסיים: "הנני החותם בב'[רכת] כוח"ט, שנת גאולה, ישועה, רחמים… יוסף בהרה"ק זצללה"ה מ"ק אמשינאוו".
בסמוך לחתי"ק מופיעה חותמתו האישית "יוסף קאליש בהה"ק זצ"ל, אב"ד ק"ק אמשינאוו פלך ווארשא".
האדמו"ר תמך בתנועת אגו"י, – חתם על ה'קול קורא' השונים שיצאו מעת לעת, קרא לחסידיו לתמוך בנציג התנועה ל'סיים' הפולני, וכן נאם בכנסיה העולמית של אגו"י בשנת תרפ"ט.
הרה"ק רבי יוסף מאמשינוב [תרל"ח-תרצ"ו], בן הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב בן הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב בהרה"ק מווארקא. חתן הגאון בעל 'נפש חיה', בגיל צעיר נתמנה לרבה של אוסטרובה שהייתה ידועה בלמדניה, ומשנת תרע"ח אדמו"ר על מקום אביו באמשינוב. כבר משחר נעוריו התפרסם בכשרונו והתמדתו אשר נמשכה גם לאחר שנתמנה לאדמו"ר. לא פסק פומיה מגירסא, דמותו הייתה הדורה ומרשימה, וביתו היה פתוח לרווחה, בשנותיו האחרונות עבר לאוטוואצק ובה נסתלק. (אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' קכה).
ראה אודותיו בספר 'בדרכי ווארשא האבלות' (תל אביב תשס"א), עמ' 343-349.
[1] דף נייר. 17.5×11 ס"מ בקירוב.
מצב טוב. סימני קיפול, מעט כתמים. שני נקבים זעירים, רחוק מהטקסט.