כתב יד של מילון אנגלי-תימנית-יהודית. בכל עמ' שלשה טורים: המילה ככתיבתה באנגלית, הקריאה באנגלית ובאותיות עבריות, והתרגום לתימנית-יהודית. חתימות המחבר בעברית, אנגלית וערבית: "שילה יוסף ישועה עדני", מחשובי העדה התימנית בירושלים. שלושה כרכים. עדן, [סוף המאה ה-19]. למיטב בדיקתנו כתב היד לא נדפס מעולם.
לפנינו פריט מקורי ביותר – שכיית חמדה לחוקרי השפות היהודיות בפרט ולחוקרי יהודי המזרח בכלל! זהו ככל הנראה המילון הראשון שנכתב אי פעם אודות הדיאלקט הייחודי של ערבית-יהודית המדובר על ידי יהודי תימן, שלאחר הגירתם של יהודי תימן, כמעט ועבר מן העולם. רק כמאה שנים לאחר מכן (!) חיבר הרב יוסף קפאח את הספר הליכות תימן (ישראל, תשס"ב) ובו גם מילון לערבית-יהודית.
היסטוריה: יצחק גלוסקא מניח שבתחילה, לאחר גלותם מארץ ישראל והגעתם לחג'אז ולצפון תימן, שימשה את יהודי תימן הארמית הארץ־ישראלית. בהמשך, עם הדורות, הוחלפה זו בשפה הערבית-יהודית שהושפעה משפתם של ערביי תימן. גלוסקא מצביע על השימוש הרב, גם לאחר המעבר לדיבור בערבית, במילים ובצורות לשוניות ארמיות בשפה. השפה התפתחה, בין השאר, כ"שפת סתרים" שהבדילה את יהודי תימן מהמוסלמים תושבי תימן, ושימשה אותם כשרצו לומר דבר שלא יובן על ידיהם. היקף השימוש במילות סתר היה נרחב יותר בערים, שם הצורך בהסתרת מידע היה רב יותר. בכפרים, שבהם היה דו־קיום נרחב יותר בין היהודים למוסלמים, שפת הסתר נשאה לרוב נופך הומוריסטי. כשמרבית יהודי תימן עלו לישראל במסגרת מבצע מרבד הקסמים ולאחריו, מרבית התימנים החליפו את התימנית־יהודית בעברית בתור שפת האם ושפת הדיבור היום־יומי שלהם.
מחבר המילון הינו הרב שילה יוסף ישועה עדני שחתימותיו מתנוססות בראשי הכרכים. ככל הנראה מדובר ברב שילה בן יוסף מ' ישועה מהעיר עדן, שעלה לארץ ישראל והיה מהאישים הבולטים בעדה התימנית בירושלים בתקופת המנדט. הוא הדפיס בירושלים בשנת תרס"ז את הספר "נחלת יוסף" מאת אחיו המקובל רבי שמואל יוסף ישועה עדני. מהספרים החשובים שחוברו על ידי יהדות תימן [ראה צילום]. הוא הספר שהותקף בחריפות על ידי הרב יחיה קאפח, ראש כת "הדורדעה" בס' מלחמות השם. הרב קפאח משווה שם את ספר נחלת יוסף לספרי הקבלה החשובים ביותר וז"ל: "והוא בתומו הולך לא סר מדברי הזהר ומקדש מלך, וכס"א, והרש"ב, ויושר לבב, וספר הברית ור' האר"י ומהרח"ו בס' עץ חיים ונחלת יוסף".
כרך א': כ-[200] עמ', מתוכם למעלה כ-[110] עמ' כתובים. 21X13 ס"מ. כריכת חצי עור מתקופת הכתיבה.
כרך ב': כ-[44] עמ', מתוכם כ-[23] עמ' כתובים. 18X11 ס"מ. כריכת מעטפת.
כרך ג': כ-[80] עמ', מתוכם כ-[42] עמ' כתובים. 11X17 ס"מ. לא כרוך.
מצב כללי טוב. כתמי זמן.