מכתב ארוך מאת כ"ק האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. כתיבת סופר עם תוספת ארוכה מאוד [כ-20 שורות!] בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר. [ברוקלין, שנות ה60].
במכתב מבקש האדמו"ר מהנמען שישתדל להמריץ את בני קהילתו להרים את שקל הקודש עבור מוסד חינוכי שהקים האדמו"ר למען ילדי הפליטים, "שבעלותם לאה"ק לא ירדו ילדיהם ח"ו לטמיון". האדמו"ר כותב כי "הענין נחוץ מאוד להצלת אחב"י וילדיהם מרשת החנוך החפשי".
בסיום המכתב מברך האדמו"ר ברכות רבות וחשובות: "לבי רוחש לו להדר"ג שליט"א ברכה מעומקא דליבא – אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיף ה' לו למר נ"י, תגמר חתימתו בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונעימים ומתוקים, ויחד עם ביתו הרבנית תחי' יזכה לראות נחת וענג דקדושה בכל זרעו וז"ז. בתו הצריכה לרפואה, יקוים בה הבטחת השי"ת לישראל כי אני ה' רופא, והסיר ה' ממנה כל חולי וכל מדוי וגו' בתוך ח"י" וחותם: "בברכת התורה הנצחית והגאולה האמיתית, אוהבו וידידו עוז, ה' אליעזר זוסיא בהרהגה"ח ר' ישראל אברהם זצ"ל".
האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל [תרנ"ח – תשמ"ב] , האדמו"ר הראשון לבית סקולען, חצר המונה כיום אלפי חסידים, בעיקר בארה"ב. הוא נחשב כעילוי וכשנפטר אביו, והוא היה בן שבע עשרה בלבד, הוכתר כממלא מקום אביו ברבנות העיר סקולען. ברבות השנים החלו להתקבץ סביבו חסידים רבים והוא הוכתר כאדמו"ר מסקולען. הרבי נודע במיוחד בליבו הרחום ובמסירות נפשו. לאחר השואה פעל למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו, כשבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. (פעולות בהן המשיך עד סוף ימיו בהקמת רשת בתי היתומים 'חסד לאברהם' והחזקתם על חשבונו. בניו-יורק וגם בישראל). המשטר הקומוניסטי אסר אתו בעקבות כך יחד עם בנו. וכך כותב בנו האדמו"ר על אותו המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". באותה תקופה, לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא. ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. מסופר כי הרבי מסקולען הודיע לשלטונות שהוא אינו יודע לנאום ובמקום זאת ישיר באירוע שיר. הרבי שהיה מלחין מחונן, הלחין את הניגון המפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעניינו נקמת דם עבדיך השפוך/ תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה/ והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' ". באמצעות שיר זה רמז הרבי לעולם החופשי על מצבם העגום של היהודים מעבר למסך הברזל הסוביטי. חיבוריו: “קדושת אליעזר” – על ענייני חנוכה; “נעם אליעזר” – על התורה.
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. בלנק רשמי של קהל 'חסד לאברהם' – סקולען. 28X21.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. קרע במרכז הדף ללא חסרון. סימני קיפול עם קרים זעירים בשוליים. כתמים.