הגדה לא מסורתית עם איורים מרשימים, וטקסטים המתייחסים לגורלו ארוך השנים של העם היהודי, לשואת יהודי אירופה, לאויב הערבי, לתקומת מדינת ישראל, ולתולדות הקיבוץ.
הטקסט של 'מה נשתנה' הוחלף ל: 'שבכל הלילות היינו עורכים את סדר חג חרותנו כשאנו בידי שלטון זר וצורר נאבקים על הבנין והעליה, והשתא אנו בני חורין במדינת ישראל, השערים פתוחים לשבי גולה ומרחבי ארצנו בידינו להתישב בהם?… שבליל פסח העבר עמדנו מול אויב רב אונים, שחדר לארצנו ושאף להשמידנו, והצאנוהו ביד חזקה ובזרוע נטויה, השתא הננו מסובין בביתינו אף כי האויב בשער?…'.
מופיע קטע בן שבעה בתים הפותח במלים 'אנחנו נבוא', הפונה לחוסנו של העם: 'עוד תראינו קרבים ונעים עם ענן האבק הנשא, עם השמש בכחול השמים… ואנחנו נבוא רבבות ואחד ועינינו חדוה ועינינו אורות, גופנו עמוס לעייפה…'. מופיע קטע 'יזכור' קשה הכולל את הנרצחים בשואה, והן את הנופלים במלחמה על הארץ: 'נזכור את רבוא רבבות הנשמות של אחינו ואחיותנו אשר הושמדו בידי חיות אדם, אשר הובלו בקרונות המות ונשרפו במשרפות הזועה… את נשמות חברנו, גבורי הענות ומקדשי שם ישראל בגטאות, ביערות, במרתפים, ובעבי האדמה… את נשמות אחינו המעפילים, אשר אבדו בגבולות ובדרכים לא דרך ואשר הטבעו בגלים זידונים… נזכור את חללי ההגנה, אלה אשר הלכו הראשונה ונפלו הראשונים'.
בהגדה זו נוסף קטע מעניין בלשון מקראית בתוך איור של מגילה, המתאר את תהפוכות העם היהודי, מפיזורו בעמים, דרך השואה האיומה, ותקומת העם בארצו: 'ותהי בו לאחרונה יד חומסי עמים… ויהי ישראל היתום בעמים… נפוץ על פני תבל… ויקומו מתי מעט מישראל ויעפילו שנית לעלות ארצה ישראל ונעל אחריהם חלוצים לשממה להפרותה ולבנות בה בית לעמנו… ותפרוץ מלחמת העולם ועמנו מפרפר ברשת הגולה עד אשר הדבקתו השואה הגדולה – רצח אשר לא היה כמותו מיום היות האדם. וקומץ חלוצים שומר על גחלת המרד לבל תכבה… ותעמוד ההגנה העברית בשער ויקם צבא ההגנה לישראל והוא מחשל את נשקו ובעודו חם חש למערכה וילחמו לחיים ולמוות… וילך צבא ישראל מחיל אל חיל ומנצחון לנצחון… ויפתחו שערים לשבי גולה, ויגאלו מרחבי ארץ…'.
בעמ' האחרון קטע העוסק בגורלו של קבוץ בארי: 'צא וראה מה פעלנו מיום עליתנו באדמות תל ג'מע ומגולל את תולדות הקיבוץ, ורומז להפצצות שהופצץ ע"י הצבא המצרי במלחמת העצמאות, ללא חימוש מספיק של תושבי הקיבוץ שהיו מצויידים במספר מצומצם של רובים ומרגמות. ועוד.
קבוץ בארי ע"ש ברל כצנלסון ['בארי' היה שמו הספרותי] הוקם בנגב בשנת 1946 ע"י שני גרעינים – הכשרת הנוער העובד והלומד במעוז חיים, אליהם הצטרפה קבוצת עולים מעיראק שעברו הכשרה ברמת הכובש.
[16] דף. 23 ס"מ. כריכה מנותקת חלקית. מצב טוב.