הגדה לא מסורתית, הדפסת סטנסיל עם איורים מרשימים וטקסטים אקטואלים.
לצד שירים מקוריים העוסקים ביציאת מצרים ובזמן האביב ישנו טקסט קשה המתייחס להתרחשות השואה בזמן הווה ולנסיונות ההעפלה לארץ ישראל: 'וגדול התהו מסביב ונורא מסביב התהו, וכי נתפלל אזן מי תשמע… וכי נחרק שן ואגרף זעם נקפץ על קדקד מי ינחת, את כולם יבלע התהו ישא הרוח וכאשר יאבדו יאבדו ואין דרך עוד ואזלת יד ומשען אין… סביב גלים הזועמים… הלב הומה חרד יתר אל מול עולם אויב וזר '.
ולעומת התחושות הקשות הללו ישנו קטע המביע תקוה: 'יכנסו לארץ התועים בלב ים… כל אלה אשר שום חוף בעולם לא יקבלם בלתי אם חוף ארצם. אם תועות עתה אניות בלב ים ובהן פליטים יהודים מקומם אתנו כי אין להם מקלט אלא בארץ הזאת. כי ארץ ישראל זקוקה עתה לכל אדם המתדפק על שעריה נאמן ומוכן לחזק את ישובה… אניות בלב ים ובהן פליטים יהודים יכנסו אל הארץ אל ארץ ביתם הלאומי ויהיו אתנו…'. כמו"כ ישנו קטע מעניין המתייחס לביאת המשיח ועוד.
גבעת ברנר הוא קבוץ שהוקם בידי חלוצים יוצאי ליטא ווהלין בגרעין שהתגבש בשנת 1926.
[26] עמ', 21 ס"מ. קרע קל אלכסוני בפינת הדף השני משמאל למעלה [חסר] ללא פגיעת טקסט. פרט לזה מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית. שיכפול של הדפסה במכונת כתיבה. איורים וטקסטים אקטואלים.
בפתיח לסדר ההגדה ישנו קטע המתייחס לניצולים מ'שעבוד מצרים' של אירופה: ' הריני מוכן ומזומן לספר ביציאת מצרים יחד עם כל ישראל אחינו, עם כל ישראל אשר אפפוהו חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוהו פריצי גויים קמו עליו לבלעו ויאמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד'.
מופיע קטע המתייחס לשארית הפליטה: 'אם קצרה ידנו מהציל לקוחים למות אנחנו המוצלים אחראים לשארית ישראל… אין גב להתחבא מאחריו. העובדה כי אותנו הניצבים כאן העלה הגורל, גורל ישראל אל החוף מחייבת. אי אפשר שלא תחייב…'
כמו"כ מופיע קטע המתייחס לתולדות הקיבוץ: 'ליל פסח זה, שנת תש"ו הוא האחד עשר על אדמתנו בקבוץ אפיקים, שנה הארבע עשרה לפרוץ מימי הירדן על אדמת כנרות ואפיקיה וישקו כל רגב צחיח…בליל סדר פסח הוא העשרים ואחד בקיבוצנו מיום היותו קבוץ 'השומר הצעיר' מס.ס.ס.ר. מפוזר לפלוגותיו עדי התרכזו באפיקים…'. ועוד.
קיבוץ אפיקים נוסד בשנת 1932 על ידי חברי גרעין חניכי השומר הצעיר מרוסיה ונקרא 'קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר' הנודע גם בשם קיבוץ 'נצח' – נוער צופי חלוצי מרוסיה כשמה של התנועה העולמית של השומר הצעיר. הוא כלל חבורת עולים מברית המועצות ומלטביה.
[14] דף. 22 ס"מ. בחלק מהדפים כתמים. מצב טוב.
הגדה לא מסורתית – הדפסה בדיו חומה עם איורים.
ההגדה פותחת בשירים העוסקים בעומר. טקסט 'מה נשתנה' מתייחס לגורל ישראל בין העמים: ' מה נשתנה עם ישראל מכל העמים, שכל העמים אין אומרים לאבדם מתחת פני השמים ואילו עלינו קמים הגויים לכלותנו… שכל העמים יושבים בארצם ועובדים אדמתם ואילו אנחנו פזורים בין הגויים… שכל העמים שערי ארצם פתוחים לפניהם בשובם לביתם, ואילו שרידי עמנו מתדפקים על שערים נעולים.' בהמשך מופיע קטע שירה מאת ח. נ. ביאליק 'מתהום האבדון' ומי. קצנלסון 'הננו ועלינו' ועוד.
קבוץ עין חרוד הוקם בעמק יזרעאל ע"י אנשי העלייה השנייה והשלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי 'השומר' בשנת 1921.
24 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב מאד.
[19] דף, 22 ס"מ. הגדה של פסח לא מסורתית עם איורים מאת לודוויג שוורין [כפי הנראה], בדפוס ה. לנגר ת"א. בגוף ההגדה שולבו טקסטים הקושרים את תולדות הקיבוץ בטקסט המסורתי של ההגדה ["ליל סדר פסח זה של שנת תש"ז הוא הסדר העשירי על אדמתינו… הוא לנו השנים עשר להיות קבוצנו גוף מאוחד המגבש בתוכו בני גלויות שונות…"],אזכורים של הנספים בשואה: "רבבות הנשמות של בניו ובנותיו שנכרתו בלא עתם… אשר הוצאו להורג בראש כל חוצות על לא עול בכפם, כי מזרע היהודים המה…", מרד הגטו: "רבו בין בניו ובנותיו ממשיכי מסרת הגבורה אשר קדשו את שם ישראל וילחמו על כבוד שארית העם ובנפלם עד אחד בין חומות הגטו…", ותקומת עם ישראל בארצו. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית. הדפסת סטנסיל עם איורים. טקסטים אקטואלים המתייחסים לשואת יהודי אירופה, לשתיקת העמים, ולהעפלה ארצה.
ההגדה פותחת בקטעים מקוריים המתייחסים לשעבוד מצרים באחד מהם ציור של משה בדמות חלוץ עם מקל נידודים ואניית מעפילים בלב ים. בהמשך מופיע קטע מעניין המתייחס לנספים בשואה על משקל מלחמת עמלק: 'ידי אם ארים באמונה וגבר ישראל, הספק כי יפשה וידי אסלק וגבר עמלק… חמרים חמרים מושלכים, הפגרים הרוגים וטבוחים ונקובי לבבות בנים ואבות, מי יתן לדמעה את חלבי ודמי על חורבן בת עמי… '.בהמשך מופיע קטע המתייחס לגיטאות: 'אנו רואים את זרעו של אברהם אבינו בכל הגיטאות אשר הודחו שמה, את כל התפוררות האומה, התרוקנות תוכנה והמות השחור האורב לה… את כל עמק היסורים של גסיסת ענק… הנשמות העדינות הולכות ונמקות משעבוד וכבלים, העניות והגסות והזדון שופכים ממשלתם על כל…'.
כמו"כ מופיע טקסט חד אודות שתיקת עמי העולם אל מול חורבן יהדות אירופה: 'ואיך עוד יקשיחו עמים לב חד לבלתי ראות ולבלתי הבין על מה ענינו ככה ועל מה היינו לבז, ולמה יגיל הזדון לשימנו כטיט חוצות וכבודנו לאפר' ועוד.
קיבוץ גינוסר של התנועה הקיבוצית השוכן לחופה המערבי של הכנרת הוקם ע"י קבוצת נערים בוגרי המחזורים הראשונים של בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב. לאחר העלייה לקרקע בשנת 1936 הצטרפו ליישוב בוגרי מחזור א' של בית הספר החקלאי כדורי.
[24] דף. אחד הדפים כפול (הודפס פעמיים). כתמים בכריכה, פרט לכך מצב טוב.
הגדה לא מסורתית דפוס סטנסיל עם איורים. התייחסות ערה למאורעות התקופה.
לצד טקסטים מקורים אודות הבאת העומר ושירי אביב, מופיעים טקסטים אקטואלים המתייחסים לשנה הרת גורל זו [1938] בה הורע מצבו של עם ישראל באירופה עקב עליית כוחו של השלטון הנאצי. על משקל 'מה נשתנה' מופיע הטקסט: "מה נשתנו הימים האלו מכל הימים? שבכל הימים יש והעולם יושב בשלוה ויש שעות חירום, הימים האלו כולם חירום. שבכל הימים יש ומשבטי ישראל בתפוצות החיים בשלוה ויש נרדפים, השתא כולנו במצוק, שבכל הזמנים הימים לעבודה והלילה למנוחה, השתא ימינו ולילותינו שמורים… שנת חירום היא שנה זאת בעולם כולו, שנת חירום לעמים ומדינות, שנת סיוט לכל האנושיות ולכל עמי התרבות, כי גאה שלטון הרשע, – גברה ממשלת האימים. מקצות העולם ועד קצהו… בוקע ועולה האדם הנענה והנדכא… נחלי דם זורמים בלי הפוגות בחלקי תבל שונים ועמל אדם בן מאות בשנים לריק יכלה. הרס, חורבן, אבדון. ואין עוצר ואין בולם את שאיפות הכיבוש של הרשע, כי נבהלו העמים ונסגו מפני כוחו העולה…".
מופיע תאור פרטני אודות התעללויות הנאצים ביהודים: "נשדד רכוש יהודי, נזרקים יהודים החוצה מבתיהם, נגזל מקור פרנסתם ונשבר מטה לחמם, לא על ידי אספסוף, לא ע"י צו-סתר, לא "בחסות" השלטון- אלא ע"י השלטון עצמו, בלי כל עקיפין, ישר וגלוי. עלה הכורת על יהדות אוסטריה, מפרפרת יהדות גרמניה, נאנחת יהדות פולין רומניה וכו' וכו' …" . במקביל ישנה התייחסות למצב הנורא ששרר בארץ ישראל באותם ימים: " ובארץ עדיין משתולל הטרור. לא פסקו הרציחות, וההתנגשויות בדרכים ובישובי יהודים. נפשות יקרות נספות מדי פעם וקרבנות חדשים מתוספים חדשים לבקרים ביחידות או בצותא. וננעלו השערים לפני רבבות מחפשי מפלט מעקת הנוגש…" . כמו"כ מופיע שיר תחת הכותרת: "לילותנו במצור" המתאר את הפחד אשר שרר בארץ ישראל מפני האויב הערבי, וקטעי חיזוק אל מול איומיו: "לא תוכלו לנו. בראשנו ננפץ את בריחי הברזל. המוקשים החדשים אשר טמנתם לרגלינו לא יכשילו אותנו…המירותם את הצהרת בלפור בהצהרת דם ותבל… בשבילנו אתם אבק פורח, שוט עובר…", ועוד.
קיבוץ תל יוסף נבנה בעמק חרוד, הוא הוקם בשנת 1921 ע"י פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד. הקיבוץ נקרא על שם יוסף טרומפלדור ממייסדי הגדודים העבריים, וממנהיגי ארגון החלוץ ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה.
[19] דף. 17X21 ס"מ.. שער מעטפת קדמי ואחורי מאויר. מעט כתמים. מצב טוב.
הגדה לא מסורתית עם קטעים אקטואלים רבים. דפוס סטנסיל עם איורים.
לצד שירי אביב מקוריים מופיעים קטעים קשים המתייחסים לשואה שהיתה בראשיתה: "כיום הזה יום אשר עין בעין אנו רואים את כל ההתנונות של זרע אברהם אבינו, בכל הגיטאות אשר הודחו שמה, את כל התפוררות האומה, התרוקנות תכנה והמות השחור האורב לה, הבא עליה. את כל עומק היסורים של גסיסת ענק. ..", כמו"כ מופיעים קטעים המתייחסים למאורעות התקופה באופן פרטני בכל חזית וחזית: " אך צחוק הוא להאמין, כי אפשר לנצח במלחמה במצב שאליו הביאו את העם הגרמני. אך הברברים הפשיסטים מצחצחים חרבות. הם ערכו משחק של שפלות עם הריפובליקה הצ'כוסלובקית. אנו רוצים לומר לצ'כים כי בושנו מהמשחק הזה, כי מאות אלפים מאזרחי מולדתנו מתביישים בו… 32 חדשים ו 9 ימים ארכה המערכה בספרד, מאזן המלחמה הקשה הממושכה הזאת הוא 1.3 מיליון הרוגים בקרבות והרעשות, 2.7 מליון פצועים, 0.4 מליון אזרחים שהומתו ע"י המנצחים, 3 מליון נפשות נשארו בלי מחסה… בדם ואש… שבר גנרל פראנקו בעזרת הפשיזם הבית לאומי וכוחות הריאקציה… אותות ההרג והחורבן ניכרים בכל שעל אדמה…"
ישנה התייחסות לבנין היהודי בארץ אל מול האבדון באירופה: "חושך ללא מוצא ליהודים, ללא מוצא קרוב, ללא מוצא נראה לעין. אמנם איננו מיואשים… חיינו בארץ הם בטוי להתאמצות של כח יהודי גדול, אבל לעומת הארץ עומדת גולה הרוסה . יהודי גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, פולין, רומניה חיים חיי דכאון בלבד… כי נבוא לסכם במספרים ואמרנו: שלושים וששה ישובים נוספים במפת הארץ, מהם שלשים ושלשה במפת הקרן הקיימת לישראל ושלשים ואחד במפת הסתדרות העובדים, שמונים וחמשה אלף דונמים נושבו, למעלה מאלפיים ומאתיים משפחה עלו על אדמתם, למעלה משלשת אלפים ושלש מאות נפש… ". כמו"כ מופיעה קריאה "אל כל העם העברי" בכל ארצותיו "נישאת בימים אלה קריאתו אזעקתו של הישוב העברי המאורגן: קומו והתגוננו!"
ההגדה מסיימת בקטע ארוך בן חמשה עמודים הפותח בשער מיוחד מאויר הנושא את הכותרת "מגילת הגבעה" המתאר את התרחישים השונים שהביאו לייסוד קיבוץ גבעת השלשה החל משנת תרפ"ג עת חברו למטרת ייסוד הקיבוץ, עלייתם לקרקע ועד שהיה לקבוץ מגובש, הסיפור כולו מופיע בתוך מסגרת מאוירת של מגילה המגוללת משני צידיה, ועוד.
גבעת השלשה הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית, ממוקם מזרחית לפתח תקוה, הקיבוץ נקרא על שם שלשה מפועלי פתח תקוה אשר הואשמו בריגול במהלך מלחמת העולם הראשונה- מנחם גרוילך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג – השלשה נשלחו ע"י השלטון העו'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם. הקיבוץ נוסד במאי 1925 ע"י גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר'. בסוף שנות ה 20 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין.
30 דף. 21×16 ס"מ. כתמים בשער המעטפת בלבד, דף השער ושני הדפים האחרונים מנותקים. גוף ההגדה במצב טוב מאד.
[32] עמ'. 19X13 ס"מ. הגדה לא מסורתית בהוצאת אחוד הקבוצות והקבוצים. נכתבה ואוירה ע"י דוד אלף מקיבוץ אילת השחר [נפטר בשנת 1957], בדפוס לנגר, ת"א. לאורכה של כל ההגדה אפשר למצוא שינויי נוסח מן המקובל. למשל: "שבכל הלילות משיחין אנו שיחות חולין, הלילה הזה כלנו משיחין בשעבוד עמנו וגאלתו" וכן התייחסות לתחיה הלאומית "דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנחנו…". כמו" מופיעים תוספות של קטעי קריאה פרי עטו של המחבר, פסוקים ומאמרי חז"ל שאינם בהגדות המסורתיות מעניין יציאת מצרים משולבים כחלק מהטקסט של ההגדה המסורתית. שער מעטפת מאויר, איורים בגוף ההגדה. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית. הדפסת סטנסיל עם איורים מרשימים חלקם מתארים סצינות שואה. טקסטים קשים המתייחסים לרדיפת ישראל בין העמים, שואה, המאבק באויב הערבי ועוד.
הטקסט של 'הא לחמא עניא' מתייחס לרדיפת ישראל בעמים: 'כהא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים אוכלים אחינו בארצות גלותם. חשך השמש בעדם ואסף אורו והארץ תמאן לתת להם פינת מפלט. נחתה עליהם יד אויב להכחידם כליל מעל פני האדמות. סגרו עליהם כל הדרכים ואין מנוס מחרב אויב. כל דכפין וכל דצריך – כל אח נרדף ונטול ישע יבא ויחוג אתנו. כל פליט תופת וכמה לחרות יאתה ויפסח אתנו. השתא התם, לשנה הבאה בארץ ישראל…'
לצדו של הטקסט הלקוח מפסוקי הנביא 'רחל מבכה על בניה' ציור מחריד של יהודי על תלוי על חבל תליה ולצדו מוזלמנים נופלים על גדר תיל.
מופיע טקסט על משקל מגילת 'איכה': 'איכה נישא כל זאת? למי יש לב לשאת יומם וליל… את האימה של הוית גרדם תמיד במלוא תבל?…למי דמעות לבכות בכי עלבון ויתום על בלהות תינוק, תועה ביערים עירום?… למי דמעות לזאת?… איך ניפצו עוללי? איך הופקרו בנותי? איך טובחו בחורי?… איכה זה הרגנו במלא העולם על לא חטא?!…אחי אחי איכה?…'
כמו"כ מופיע קטע המתייחס ללוחמים בחזיתות השונות בארץ ישראל: 'בשבתנו מסובים לסדר נעלה זכר חברונו הנלחמים בחזיתות השונות נגד צוררנו. עוד תסבו אתנו כשאוייב ממוגר ועמנו חפשי על אדמתו בתוך אחות עמים משוחררים…' ועוד.
קבוץ גבעת חיים הוקם בשנת 1932 ע"י חלוצים מאירופה מדרום לחדרה. שמו ניתן לו כשנה לאחר הקמתו ע"ש חיים ארלוזורוב שנרצח ב 1933.
כד דף. 21×17 ס"מ. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית, הוצאת ועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד, ללא ציון שנה. שנות ה 40 [כנראה תש"ח]. איורים.
לצד שירי אביב מקוריים וקטעים אקטואלים אשר אפיינו את ההגדות הקיבוציות של שנות ה 40 מופיע טקסט מעניין אודות "מצוקת הימים הקשים", המתייחס למתח ששרר בארץ ישראל כפי הנראה בזמן מלחמת העצמאות בתש"ח: "מצוקת הימים הקשים, ארץ בחגור, ברק אש עזה מאיר אותנו באור הסכנה הגדולה. לו תקום בנו עתה ברית הנצורים, שתעשה אותנו נועזים, מאוחדים ועצמאיים… ארץ עייפה להורגים. ארץ רעבה ומתפללת לשלום וידה על הקת, מה יודעים עלינו, הללו שעצם קיומנו להם הוא נושא לעיון ולמיקוח?…בחג החירות תעל קריאתנו להמוני בית ישראל המתקבצים מגלויות: ביתנו פתוח! בואו!".
ברשימת שטיינר מצויין כי הגדה זו הופיעה ללא תאריך, ובמשך השנים נוספו בה כמה הוספות. ההגדה שלפנינו היא מן המוקדמות אשר הופיעו ללא ציון תאריך.
[20] דף. 24 ס"מ. חורי תיוק קשורים בשרוך[במקור].
ב-לא דף. הגדה לא מסורתית מנוקדת בהדפסת סטנסיל עם איורים. בגוף ההגדה שולבו טקסטים שונים כגון שירים שונים מכותבים מבני הקיבוץ, טקסטים הקושרים את תקומת הקיבוץ בסדר פסח: "ליל סדר פסח זה הוא לנו הארבעה עשר להיות קיבוצנו גוף מאוחד המגבש בתוכו בני גלויות שונות מפזורי עמנו ונדחיו "[טקסט שהופיע בצורה דומה בהגדה שהוציא הקיבוץ בפסח תש"ז] ועוד. בין הטקסטים שהוכנסו ישנה התייחסות לאויב הערבי- שכחלק מסיפור שעבוד מצרים הופנה כנגד בני ישמעאל במלחמת השחרור: "אף אותנו הרעו המצרים ובני ישמעאל ויאמרו להכרית מדינתינו ויקומו עלינו בעם רב ובכח גדול וידברו איש אל רעהו הבה נעלה על ישראל ונשמידנו מעם כי מעטים המה וכוחנו רב ונחלק שלל ונבוז בז ונמחה את זכר ישראל מתחת השמש. אך לא נרתע העם ויתרף את נפשו ויעמוד במתי מעט ובנשקו הדל ויכה בהם עשר מכות ואת אדמתו שחרר". כמו"כ ישנם טקסטים המתייחסים לשואה: "ובדור זה הגדיל לעשות השטן אשר הפיץ את זרע השנאה לעמנו… שש מאות רבוא מבני עמנו נכרתו בלא עתם. גוועו ברעב ובצמא, במצר ובמצוק בחרב ובחנק והוצאו להורג בראש כל חוצות על לא עול בכפם כי מזרע היהודים המה". מופיעה התייחסות לתקומתה של מדינת ישראל: "ליל סדר פסח זה הוא לנו הראשון במדינת ישראל המחודשת והראשון לאחר עמדתנו במערכה קשה, בהגנה על משקנו ועל גבול מדינתנו". וכן מופיע שיר ארוך על פני מספר עמודים המתייחס בפרט לשנת תש"ח: "שנת תש"ח שנה רבת עלילות בתולדות עם ישראל, ומי ימלל את כל גדולתה ונצורותיה? ביום י"ז בכסליו שנת תש"ח הכירו אומות העולם בזכות עם ישראל למדינה…". הגדה נדירה שאיננה מופיעה בספריה הלאומית. שער מעטפת מאויר, חורי תיוק. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית, הדפסת סטנסיל עם איורים. מודפסת בצדו האחד של הדף [משמאל].
הגדה מעניינת עם 'קטעי קריאה' ו'קטעי נגינה'. בשונה מהגדות קיבוציות בהן טקסט ה'יזכור' מופיע בדרך כלל לקראת סוף הההגדה, בהגדה זו הוא מופיע בעמוד הראשון: 'נזכור אחים ואחיות, הורים ובנים שנפלו חלל בקהלות ישראל בגולה, בחרב, בגירוש וברעב. נזכר אחים ואחיות, הורים ובנים שנפלו חלל בהגינם על כבוד עם ואנוש'.
מיד לאחר מכן מספר קטעים המאזכרים את תוצאותיה הנוראות של השואה בקטע הפותח במלים: 'כלו בדמעות עיני על שבר בת עמי'. 'במחשכים הושבני כמתי עולם… ע לה מות בחלוננו, להכרית עולל מחוץ, בחורים מרחובות… כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי, מכה נחלה מאד… וגדול התהו מסביב ונורא מסביב התוהו ואפס מפלט… את כולם יבלע התוהו, ישא הרוח וכאשר יאבדו יאבדו…איך הופקרו בנותי?! איך טובחו בחורי?! איך אבדו ישישי?!… הה, הם שערפו ילדינו חיים, הם שחנקו בידם המזוהמת בחירי וטהורי תחת גלי עיים – היש כי יוקם דם כזה וישולם עוד?… '
לאחר מכן מופיע סיפור יציאת מצרים בלשון מקורית, וכמה קטעים מעניינים תחת הכותרות 'דין דן', 'מה יפית האביב', 'קומי צאי' ועוד.
קיבוץ רמת הכובש הוקם בשרון הדרומי באוגוסט 1932 לאחר שבע שנות הכשרה של קבוצת 'הכובש' שהתארגנה בגליל וילנה של 'החלוץ' והיתה 'קבוץ העלייה' הראשון של התנועה.
[18] דף. 21 ס"מ. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית, הדפסת סטנסיל עם איורים ת"ש 1940. דפים כפולים [כל שני דפים מחוברים בקצותיהם]
בגוף הטקסט שולבו קטעים המתייחסים למצוקת העם היהודי בשנה הרת גורל זו ולתחילתה של השואה בלשון הווה: "צא ולמד מה בקש לבן הארמי ומה בקשו אחרים אשר שמותיהם לגיון… ירמסו ולא יחמלו תולעת יעקב…נחשול ברשע משתולל בעולם. הותרו חרצובות הזדון, עמים נדרסים, גזעים משתלטים. המחשבה האנושית הגאה והחפשית הושמה על מסגר. המלחמה הגלויה והחבויה רוצחת רבבות… עם שלם מתבוסס בדמו מובל לטבח… גזרות כליון ושמד נתכות וקמות עלינו ועינינו רואות וכלות. איתני עמים לוחמים לכבוש העולם, ואנו הדלים והמפוזרים מתרסקים, נכחדים ונשמדים…" , תחת הטקסט של 'עבדים היינו' מופיע ציור של חייל אס אס בועט ביהודי ברוחב וברקע יהודים בעבודת כפייה.
[26] עמ'. 22 ס"מ. קרע שחוזק בדבק בכריכה קדמית. קרעים קלים בשולי הכריכה למטה. מצב טוב מאד.
[14] דף. 21 ס"מ. מעטפת מאוירת. הגדה מאוירת בצבעים שחור ואדום. מלבד שירים לא מסורתיים שמובאים בהגדה, ישנם תוספות מעניינות ברוח החוזק והחוסן הלאומי. למשל "הננו מוכנים לספר ביציאת מצרים, מעבדות לחרות, משיעבוד לגאולה, כי גם אנו יצאנו מבית עבדים, מגיא הריגה ובנינו בית בל ימוט לנדחי ישראל על אדמתם…", "אנחנו גבורים! דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנחנו! ידנו לבדה, ידנו החזקה את כבד העול מעל גאון צוארנו פרקה…". כן מובא בקצרה שירו של חיים גורי על מחלקת הל"ה, "הנה מוטלות גופותינו". וכן תקציר של מגילת העצמאות מובא בסוף ההגדה בשינויים מהנוסח המוכר. מצב טוב מאד.
הגדה לא מסורתית עם איורים חדים המתארים את האכזריות הנאצית, וטקסטים ארוכים וקשים מאד, המתארים לפרטי פרטים את פשעי היטלר את הרודנות הנאצית ואת שתיקת עמי העולם נוכח השואה, את נעילת שערי ארץ ישראל בפני העולים ואת גורלה המר של שארית הפליטה בארצות אירופה מאת יוסף דב שינזון אשר כתב את ההגדה בעת שהותו במחנה העקורים במינכן 1946. הגדה חסרה כריכה וסוף (כורכה בכריכת הגדה אחרת משנת תש"ד).
מרבית ההגדה כתובה עברית עם מספר קטעים ביידיש. מלבד הטקסט המקובל של נוסח 'מה נשתנה' ההגדה כולה עוסקת ביהדות אירופה ובגורלה המר בשנות השואה.
אחד הקטעים הבולטים מתאר את פשעי היטלר בלשון האופיינית לגזירות פרעה: 'משראו חסידי אומות העולם כי היטלר גזר על הכל והנו מכלה את ישראל, עמדה סנהדריה גדולה שלהם ומרוב אבל הכריזה על השתיקה…. עמדו שעה קלה אבלים וראשם מושפל… והיטלר משסה כלבים מורעבים בתינוקות של ישראל והם קורעים אותם לגזרים. והיה הולך אותו רשע ובונה תאי גזים וכבשנים ומכלה בהם את ישראל. וגדול הצער אצל אומות העולם. וחסידים שבהם אומרים: מה אנו ומה כוחנו כי נצילם מידי אותו רשע… והיו בני ישראל מבקשים להציל תינוקיהם ועומדים ומוסרים אותם לנוצרים להחביאם, ומהם אלו מחביאים ודורשים שכרם… מחביאים ומוציאים אותם אחר כך להורג… ואי אלו מעבירים אותם על דתם ועושים מהם עכו"ם. ו אבותיהם של אותם תינוקות נסחבים על ידי הרוצחים למחנות ושם מכלים בהם על ידי עבודה קשה, רעב וכל מיני ענויים ומחלות. והכל רואים את ישראל מתבוססים בדמם ועוברים על פניהם…'
בהמשך מופיע קטע קשה המתייחס לגורלה המר של שארית הפליטה: 'ואנשי שארית הפליטה מתכנסים מן המערות, היערות ומחנות השמד והם הולכים ושבים לארץ גלותם… ובני ישראל נמלטים על נפשם, מבריחים גבולות ושם מלסטמים אותם ונוטלים את כל אשר להם…ותינוקות של ישראל הולכים ונאספים כביצים עזובות. וגדולה המחלוקת וכל שבט מושך למחנהו… אלו שאינם חרדים חוטפים תינוקות של חרדים וחרדים חוטפים תינוקות של שאינם חרדים… ועומדים התינוקות ומתנצחים וכל אחד מתקנא לתורתו ואח מאח נפרד, כי אינם באים לידי הסכם… ואינם יכולים לשבת בכפיפה אחת… ושליחים יוצאים מהארץ אל שארית הפליטה ובידם כל מיני מפתחות כדי לעשות חלוקה בשארית הפליטה ולפתח את סגור לבה…'.
הטקסט העוסק בארבע בנים שכנגדם דברה תורה מתייחס לנמנעים מלעלות לארץ ישראל בטענות שונות: 'רשע מה הוא אומר וכי צרה לכם הארץ שאתם נדחקים לארץ ישראל… לכו בכחכם ובנו את אירופה ההרוסה. אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: נתנו חילנו לאירופה והנה בנו לנו תאי גזים ומשרפות, כלו בנו בכל מיני המצאות אכזריות וכי בעבור זה נבנה שוב את אירופה. ..תם מה הוא אומר… וכי בארץ כה קטנה תתכנסו? ומה יהיה על ישמעאל? ואמרת אליו… לא בניצול הזולת אנו בונים את ביתנו… ואשר לישמעאל- ישראל לא יקפח את זכותו…'.
הפזמון 'דיינו' מגולל שורה ארוכה של גזירות, שמדות ופרעות בעם היהודי החל ממסעי הצלב: 'אלו פזרנו בין הגויים ולא נתן לנו גזירות מסע הצלב הראשון דיינו… אלו נתן לנו 'אות קלון' ולא נתן לנו גזירת ה'מגפה השחורה' דינו… אלו נתן לנו את האינקויזיציה ולא נתן לנו גזירות ת"ח ות"ט דיינו… אלו נתן לנו את שחיטות תרע"ט באוקראינה ולא נתן לנו את היטלר דיינו… אלו הקימו לנו גטאות ולא הקימו לנו תאי גזים וכבשנים דינו… על אחת כמה וכמה משהגיע לנו כל אלה הרי אנו חייבים לעלות, להעפיל, לחסל את הגלות, לבנות את ארץ הבחירה ולהקים בית לנו ולבנינו עד עולם '.
באחד הקטעים ישנו איזכור המתייחס למקום בו נכתבה ההגדה במחנה העקורים בין הניצולים משארית הפליטה: 'עברו י"ב ירחי 'חירות' ושארית הפליטה עודנה יושבת בבווריה המדינה…' בקטע זה ישנה התייחסות למשלחות שהגיעו מארץ ישראל למחנות ואשר הן 'חוקרים ודורשים את פי אנשי שארית הפליטה'.
בין דפי ההגדה ציורים גדולים על פני עמוד שלם בסגנון חיתוך לינולנאום [חתומים בדפוס 'בן בנימין' – צבי מיקלוש אדלר – ניצול שואה הונגרי אשר עיטר את הההגדה בציורים מזכרונו האישי כאסיר במחנה] המתארים את עבודות הכפיה בהם עבדו היהודים בזמן השואה ואת הרודנות הנאצית. באחד נראה חייל שלוף רובה ויהודים בחפירת קבר אחים, ציור נוסף בו חייל בשוט מכה עובדי כפייה ולרגליו מוטל יהודי מת, כמו"כ מופיע ציור של יהודים בצעדת המוות וחייל טובח בהם ולצדו שוכבים כמה מתים, יהודים שחופים עומדים בתור לקבלת מנת מרק, חייל אס אס עם צלב קרס לזרועו רודה בעובדי כפייה עם טלאי צהוב בבגדיהם ועוד.
[13] דף. חלק מהדפים מנותקים. קרעים בשולי שער המעטפת ובשולי שני הדפים האחרונים. חסר סוף ההגדה [יתכן שמספר דפים], חסרה כריכה (כורכה בכריכת הגדה אחרת משנת תש"ד). מצב בינוני-טוב.
קיבוץ מעוז חיים שטורמן – הגדה לא מסורתית בדפוס סטנסיל עם איורים מרשימים – טקסטים קשים המאפיינים את ניצולי השואה בשעת ההלם לגודל הטרגדיה. חסרה דף [1] בהתחלה.
בשער ההגדה:'לישע ולאורות- סדר ליל פסח תש"ד'. לצד שירי אביב מקוריים מופיעים טקסטים קשים אודות השואה: "כלנו נתיתמנו, נתיתמנו מהורינו, נתיתמתי מבני יחידי, מאשה צעירה, נתיתמתי מכל משפחתי, כל הישוב נתיתם, נתיתמה האומה ממרכז היהדות, איה היהדות הפולנית? איה מרכז החסידות? איה מרכז התורה? איה מרכז החלוציות הציונית? מי ימלא את הנוער העברי של פולין, של ליטא, לטביה, אסטוניה? ראיתי לפני מאות ואלפים קרונות מוות. כאשר ישבתי בבית הנתיבות בלבוב, בתור ארי טהור כביכול, ראיתי קרונות מות ושמעתי את שירת 'התקוה' מפני הנוער היהודי של לבוב מתוך קרונות המוות. שמעתי איך אם קוראת לבנה- "זכור בני להנקם!… כי החורבן גדול מאד גדול יותר מאשר אתם משערים, ששה מליון קדושים יש לנו, חברים. נשאר רק קומץ: אחד מני רבוא ותו לא. אבדה היהדות הרוסית מרוסיה האירופאית… היהדות הפולנית, הליטאית הגרמנית, הצרפתית הבלגית, ההולנדית… " הטקסט הארוך מסתיים במלים: 'קראו להצלה! קראו לנקמה!" ועוד.
קיבוץ 'מעוז חיים' נוסד ביולי 1937 במתכונת של ישובי חומה ומגדל. גרעין המתיישבים הראשון הורכב מחברי פלוגת החוגים ברעננה שהשתייכו לתנועת הקבוץ המאוחד ואליהם הצטרפו עוד שלשה גרעיני התיישבות 'עקיבא', ו'מסד' של חבר הקבוצות ו'במסילה' של השומר הצעיר. רבים מחברי הקיבוץ שרתו בפלמ"ח והשתתפו בקרבות מלחמת השחרור.
[24] דף. חסר דף [1] בהתחלה. קרע לאורך הכריכה הקדמית שהודבק בנייר דבק. חסרון בכריכה קדמית למטה רוחב 1 ס"מ לכל אורכה, קרעים קלים בשולי הכריכה. מעט כתמים ליד סיכות ההידוק, כריכה אחורית מנותקת חלקית [מחוזקת בהדבקת נייר], בעמ' 9 קרע קל משוקם ללא פגיעת טקסט.
מצב טוב.
[יח] דף. 21 ס"מ. הגדה לא מסורתית בהוצאת קבוץ הזורע [מקבוצת השומר הצעיר], דפוס עלינה, חיפה 1948. הודפסה בדפוס סטנסיל מיוחד בו דפים כפולים מחוברים בקצותיהם לעיבוי. בעמ' ד' מובא נוסח שונה ל"מה נשתנה" הכולל את השאלה: "מה נשתנה… שאנו מספרים בו ביציאת מצרים בעוד שערי הארץ נעולים ושמחים בבוא האביב בעוד בארצנו גוי אל גוי ישא חרב?". בעמ' ח' ישנה התייחסות לאירוע מזמן השואה – ההגדה פותחת ומספרת את סיפור האקציה במוצאי יום הכיפורים בה נהרגו 3800 יהודים, תוך תיאור מפורט של זוועות הנאצים. לטקסט המסורתי של "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" נוספו המלים "כי גם אנו יצאנו מבית עבדים, מגיא ההריגה, ובנינו בית בל ימוט, לנדחי ישראל על אדמתם…". כמו"כ בהמשך מופיעים שירים בהם משולבים רגשות הניצולים נוכח האבדן העצום של הנספים בשואה, ומלות עדוד וחיזוק באשר לתקומתו בארצו. הגדה נדירה שאיננה מופיעה בספריה הלאומית. קרע בפינה שמאלית עליונה בכריכה, מצב טוב.
הגדה לא מסורתית, הדפסת סטנסיל עם איורים. ארץ ישראל, שנות ה 40. קבוצה לא מזוהה.
ההגדה כתובה בצורת מחזה עם מספר קריינים. במספר מקומות בהגדה מופיע הביטוי 'חברי תנועתנו' או 'חברי החוג' מבלי שצויין שם הקיבוץ [או תנועה] אשר הוציא את ההגדה. מקטעים מסויימים ניתן להניח הנחות שונות באשר למקורה של ההגדה אך לא עלה בידינו לקבוע בוודאות את מקורה.
מופיע טקסט 'מה נשתנה' מעניין המתייחס לשינויים שהתחוללו בקבוצה: 'שבכל הלילות אנו מסובין כאן כולנו יחדיו, חברי החוג ואורחים… במועדון המסיבות ולא במועדוננו שהובטח לנו מימים ימימה… שבפסח זה מסובין אנו לראשונה זוללים וסובאים, נזכרים בדוממים והשקטים… שבכל פגישותנו נואם רק אחד הפעם – רבים!… שבכל הפגישות רק חמשה, והלילה הזה חמשים וחמשה!', או למשל בטקסט 'יזכור' מופיע: 'נזכור בגאון וביגון את הנופלים וביניהם חברי תנועתנו' מבלי שצויין שם התנועה. כמו"כ ישנם קטעים המתייחסים לעלייה המתגברת ארצה: 'בא היום והם מגיעים מחנות הם הולכים ובאים דרך שבעה ימים משבעים ארצות הם באים ועוברים…'. ועוד.
שער מעטפת. 17 דף. חסרה כריכה אחורית. נייר חום נוטה לשבריריות. כריכה קדמית ושני הדפים האחרונים מנותקים. קרעים בשולי הכריכה הקדמית. כתמים בכריכה. מצב בינוני.
הגדה לא מסורתית בהוצאת ועדת החגים של הקיבוץ הארצי – התייחסות ערה וחדה לכל מאורעות התקופה: שואה, עלייה, נוטרים, האויב הערבי, עולי תימן ועוד.
לצד טקסטים מקוריים העוסקים ביציאת מצרים מופיע טקסט המבטא את ההפתעה הגמורה שהביאו עמם מאורעות השואה בהתייחס ליישובה מחדש של ארץ ישראל שנים קודם: 'נעל חלוצים לפני המחנה לפרוץ שערים נעולים… עד הגענו לאדמת מכורה ונתקע בה יתד לכונן עפרותיה ולשים קץ לחשכת הגלות.. .', לעומת זאת: 'גברה המצוקה ועלה נחשול הזדון – והוא איום שבעתים…בפזורי ישראל היתה להשמידם מעם כאשר לא היתה מדורי דורות ותהי שוב שה ישראל פזורה על פני שדות קטל, תועה בין גבולות, מושפלת בגיטאות, רמוסה במגף עריצים'. לאחר מכן מופיע טקסט מרגש בחרוזים הפותח במלים 'בבכות ילדינו בצל גרדומים' המתייחס לילדים שנספו בשואה: 'את חמת העולם לא שמענו כי אתה בחרתנו מכל העמים.. מנורבגים, מצ'כים, מבריטים, ובצעוד ילדנו אלי גרדומים, ילדים יהודים, ילדים חכמים, הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים- הם קוראים רק לאם אל תביטי! … שאתה בחרתנו מכל הילדים לההרג מול כסא כבודך ואתה את דמינו אוסף… כי אין לנו אוסף מלבדך… ', מופיע טקסט 'יזכור' לחללי השואה 'אשר הוצאו להורג בראש כל חוצות על לא עול בכפם, כי מזרע היהודים המה, אשר הוטבעו בגלים זידונים בדרכי נדודיהם ובליבם חזון העליה למולדת'.
לאחר מכן מופיעים כמה טקסטים המתייחסים לאיום הקיומי מצד האויב הערבי בארץ ישראל ולתגובת היישוב היהודי: 'ליל סדר חמישי הוא לנו בו אנחנו מסובים עת מבחוץ תשכל חרב מלחמה. ואם כפשע קל נסוגה הפעם האימה מסף ביתנו, אך רבה עוד המזימה מבפנים כי מתנכל צר למפעלינו ועלילות זדון יבקש להכתים שמנו בעולם ולהכות מן העורף ברמות כבושנו. לא תקום המזימה!… לאחינו החיילים והנוטרים ואנשי המגן אשר אתנו פה… שלוחה ברכתנו… וברוכים יהיו אחינו העולים אודים מעטים הנצלים מן התופת ו אחינו שבות תימן מי יתן ובעקבותם יבואו רבבות'…
32 עמ'. שער מעטפת מאויר. כתמים בכריכה ובחלק מהדפים. מצב טוב.
[36] עמ', 23 ס"מ. כתב יד נאה עם איורים בחום. בגוף ההגדה נוספו טקסטים לא מסורתיים בדמות שירים שונים, וטקסטים לאומיים המתייחסים לתקומת ישראל המדינית כגון: "חג הפסח הזה נעלה על לב את זכר קדושינו לוחמי קוממיות ישראל בארצנו… נברך חלוצי העם לעליותיהם… אשר הפכו ביצות קדחת לשדות קמח… אשר סללו דרכים ויבנו שממות ארץ…", וכן: "ועתה הנה קמנו לפרוק מעלינו את עול הגלות ולעשות לנו ארץ חדשה… למצוא מנוח לכף רגלינו ולחדש את בריתנו עם האדמה…". כמו"כ אזכורים לשואה, כגון: "ונזעק אל ה' אלקינו מתוך מחילות השעבוד ומעל מוקדי האוטודהפה ולא נענינו", ועוד. בסוף ההגדה מופיע תקציר של מגילת העצמאות [כחלק מהטקסט], וטבלה מצויירת של מנין השנים לחורבן בית ראשון ושני, לנפילת מצדה, למרד גטו ורשה, לעליית קבוצת שילר ולהקמת מדינת ישראל. אינה מופיעה ברשימת ההגדות הקיבוציות מאת שטיינר. כריכת מעטפת מאוירת בצדה האחורי, כתמי זמן, מצב טוב-טוב מאד.
הגדה לא מסורתית עם התייחסות ערה למאורעות התקופה. הדפסת סטנסיל עם איורים.
לצד קטעי אביב מקוריים, בעקבות תופעה של עזיבת הקיבוצים לאחר קום המדינה מופיע קטע מעניין המתייחס לחשיבות המגורים בקיבוץ גם לאחר שהוקמה: 'וגם לאחר קום המדינה – הקבוץ הוא דרך המלך. לא מורשת עבר ולא ספיח תקופת ראשונות ולא יציר כת חסידים אוחזת בנושנות. הקבוץ הוא יציר הארץ הזאת ותנאיה המיוחדים… כל עוד הארץ אינה מיושבת כולה, כל עוד העם כולו אינו מרוכז בארצו – הקבוץ הנו הכרח הציונות… הקבוץ הוא גרעין הסוציאליזם בארץ והוא בסיס מאבקיו ולכן הוא מחוייב מציאותנו בהווה ובעתיד'.
כמו"כ מנסה כותב ההגדה להדוף טענות שעלו בדבר אופיו של הקבוץ שנתפס כמיועד לקבוצות מיעוט: 'הקבוץ אינו קומונה של נבחרים, אינו קומנה של עניים ואינו קומונה של נזירים. הקבוץ – קומונה מתוה דרך להמונים רבים ומגמתה עשרו הרוחני והחמרי של האדם…' , כמו"כ מופיע קטע המתייחס לגבורה היהודית בארץ ישראל לאחר השואה: 'מתוך השואה, החרבן והזועה אשר באו על עמנו – קמנו ועלינו'.
מופיע קטע מעניין המתייחס לעליות מהארצות השונות: 'קבוצים וגושים, שבטי ישראל לארצותיהם נעקרים ממולדתם החורגת בשלמותם ונטעים מחדש באדמת המולדת, מבולגריה, ומתימן, מפולין וממרוקו, מיון ומתורכיה, מבבל ומאמריקה, מגרמניה ומאוסטריה, מתוניס ומאלג'יר, מפרס וממצרים… משיקאגו… מארם…', ועוד.
[11] דף. שער מעטפת. כתמים בשער המעטפת. מצב טוב.
הדפסת סטנסיל עם איורים. הודפסה על דפים כפולים [כל זוג דפים מחובר בקצוותיהם].
לצד שירי אביב מקוריים מופיעים מספר קטעים אקטואלים. מופיע קטע "יזכור" לחללי השואה, ולגורל המר של יהדות אירופה בלשון הווה: "נזכור את שארית ישראל אשר עוד הותיר הגיהנום הנאצי, את שרידי החרב, הרעב הענויים והאימה הנמקים עוד היום ערירים ושכולים, ללא בית וללא מולדת בארצות הגולה, הנודדים בדרכים והנודדים במחנות… נזכור את רבבות בני עמנו בגולה אשר הושמדו על ידי חיות אדם אשר הובלו בקרונות המות אל התופת, אשר נכלאו ועונו ומתו במחנות ההסגר… את חברינו גבורי הענות מקדשי השם בגטאות ביערות, ובמרתפים… אשר שמרו על ניצוץ האלקים בלבם ואמצו כושלים ודווים… ", כמו"כ מופיע קטע יזכור לנופלים במלחמה על כיבוש הארץ, מופיע קטע מעניין תחת הכותרת: "עוד לא נותקה השלשלת עוד נמשכת השלשלת" המתאר את הקורות את חברי הקבוצה ב"גוש חברון" ומאזכר את הנופלים בקרבות על כיבושו ["הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה ארוכה. פנינו שונו, המוות נשקף מעינינו"], ועוד.
19 דף. 22 ס"מ. מעט כתמים. שער מעטפת מאויר. מצב טוב.
[20] דף. 26 ס"מ. שער מעטפת מאויר. הגדה קיבוצית כתובה ומצויירת בידי יהודית ילין. דפוס אופסט [ע"י מולטיליט] ת"א 1950. בשונה מהגדות קיבוציות שנהגו לשלב את מגילת העצמאות בתוך הטקסט לקראת סוף ההגדה, הגדה זו פותחת בציטוט מתוך מגילת העצמאות. בהמשך ישנם טקסטים אקטואלים המשלבים את השואה, פרעות הערבים, העליה, הנופלים בקרב, וקום המדינה. ["בדורנו הושמדו תחת שמי ה' מליונים של אחינו… מדינות ערב קמו עלינו לכלותינו… קמו שרידי עמנו וחתרו בספינות לחופי הארץ… בשדות הקרב נפלו אלפי לוחמים…ביניהם בנינו ואחינו בונה.. את מדינת ישראל.."]. לאורך כל ההגדה איורים, חלקם צבועים ביד. בספריה הלאומית ישנן הגדות משנים שונות של דגניה ב' [1946 ,1949 ,1956], אך ההגדה שלפנינו משנת תש"י איננה מופיעה בספריה הלאומית. מצב טוב מאד.
* הגדה לא מסורתית בהוצאת ועדת החגים של הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, הדפסת סטנסיל עם איורים מרשימים מאת שרגא ווייל, דפוס השומר הצעיר, תשט"ו. לצד טקסטים מקוריים אודות האביב מופיעים קטעים המתייחסים לדור התקומה שקם בידי ניצולי השואה מול דור החורבן: 'כי גם אנו יצאנו מבית עבדים מגיא ההרגה ובנינו בית בל ימוט לנדחי ישראל על אדמתם… על כן נייחד לילה זה… לספר בו בגאולת ישראל ובשחרור כל אדם ועם מידי עושקו…'. מופיעים שני קטעי 'יזכור' המתייחסים להרוגי השואה, האחד עוסק ב'זכור את אשר עשה לך עמלק'- האויב הנאצי, והשני מתייחס לנופלים במרד הגטאות ובמלחמה על הארץ, מופיע קטע מיוחד אודות שלום מדינת ישראל: 'שים שלום על פליטת בית ישראל ועל מדינת ישראל ועל הגר אשר בתוכה… ולמשטינים ומחרחרי ריב ומלחמה אל תהיה תקוה וכל עושי רשעה יאבדו…' ועוד. [18] דף. כתמים. קרעים קלים בשולי שער המעטפת. מצב בינוני-טוב.
* הגדה לא מסורתית בהוצאת ועדת התרבות של הקבוץ המאוחד כתובה ומצויירת בידי גדעון קייך. ללא ציון שנה. טקסטים מקוריים רבים. מופיע קטע מעניין 'חלום חלמתי בצעקה קמתי' אודות שליש מעם ישראל שאבד בשואה 'נורא מאד… אין עמי אשר חלמתי איננו עוד… נערים זקנים… גם נשים וטף על מה ולמה כבר אינם, אינם עמי מת ספקו כף!'. ישנו קטע הפונה לניצולים: 'אתם שרידי הכידון ופליטי הרעב! שימו נגד עיניכם רק אחת, אחת: ישע ומפלט. כי לא על אמונתנו אנו נשחטים, בני ישראל, לא על רשעתנו אנו נהרגים, לא על צדקותנו אנחנו נדקרים, לא על קידוש ה' אנחנו נשרפים. יד כל בנו רק מפני ששנואים אנו… נכין בעד בני בנינו ארץ. ארץ לא בשביל היום שכבר אבד לנו, ארץ בשביל המחרת, בשביל הדורות הבאים'. כמו"כ ישנו קטע המתייחס לעולי תימן, קטע בשם 'מצוקת הימים הקשים' המתייחס לפרעות האויב הערבי בארץ ישראל ועוד. [20] דף. מצב טוב.
* הגדה לא מסורתית, ללא ציון מקום ושנה. כנראה ראשית שנות ה 50 , שכפול של הדפסה במכונת כתיבה. לצד שירי אביב מקוריים מופיע קטע המתייחס לבוני הקיבוץ: 'כי גם אנו יצאנו מבית עבדים ומגיא הריגה ובנינו בית בל ימט לנדחי ישראל על אדמתם…', מופיעים קטעי שירה מאת רבי יהודה הלוי ומהמשוררים נתן אלטרמן, וח. נ. ביאליק, כוס רביעי מוקדש 'לכל מעשה ידינו, לפרי האדמה ולתנובת האדם, ליום העמל ולחיי השתוף לחיים ולברכה! ועוד. [23] דף. שער מעטפת. כתמים בכריכה ובחלק מדפי ההגדה. מצב בינוני-טוב.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
