פרי חדש, ביאורים וחידושי דינים על השולחן ערוך הלכות: ר"ח, פסח, יום טוב וגיטין. מאת רבי חזקיה די סילוא. בדף [2] הקדשה מודפסת בפורטוגזית לכבוד ר' יעקב פירירא מאמשטרדם. דף זה אינו נמצא בכל הטפסים. חתימות רבניות.
ספר יסודי בפסיקת ההלכה, שלמרות התנגדות וחרמות הפך לאחד מן הספרים החשובים והידועים ביותר בשדה ההלכה. החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק שלפנינו, על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, דוד, לאחר פטירתו.
פסיקותיו כנגד ה'שולחן ערוך' עוררו את חכמי מצרים לגזור חרם, לגנוז את הספר, ולאסור ללמוד בו. החרם לא התפשט מחץ למצרים, והוא הותר ע"י חכם אברהם הלוי, ראש חכמי מצרים, בעל ה'גינת ורדים'. ואף תלמידו של ה'פרי חדש', ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים וכיהן שם במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו.
בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפסו ליקוטים מדבריו ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה. רבי חיים בן עטר כתב את ספרו פרי תואר ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה.
רביחזקיה די סילוה [תט"ז-תנ"ו], פוסק, שד"ר, מגדולי רבני ארץ ישראל ורבה של ירושלים. התפרסם בעיקר בשל ספרו שלפנינו "פרי חדש" על השולחן ערוך. חיבר גם ספר בשם מים חיים – חידושים על הרמב"ם, ושו"ת. היה בקיא גם בקבלה. מתלמידיו: רבי יצחק הכהן רפפורט, מחבר ספר "בתי כהונה", ורבי שלמה אלגאזי (השני) רבה של מצרים. ידוע כי ר' יעקב פיריא מאמשטרדם תמך בישיבתו ובספריו, בעותק שלפנינו אף מופיעה הקדשה עבורו.
[4], עד, יט, [1], ט דף. 32 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בדפים ראשונים ואחרונים בלבד. שיקום לשולי השער ללא פגיעת טקסט. חתימות רבות. כריכה מקורית, העליונה מנותקת.