[12] עמ'. BANDO GENERALE [הודעה כללית]. פרסום אנטישמי מטעם הכנסיה הרומית האוסר על נוצרים למכור תרופות או לרפא יהודים, וכן על יהודים להזקק לרופא נוצרי . רומא 1812. בין התקנות שפרסמה הכנסיה אנו מוצאים איסור חריף על סוחרים נוצרים למכור תרופות מכל סוג שהוא ליהודים, והמוכר יענש בקנס של 25 זהובים. וכנגד יהודי שימצא שקנה תרופה, או נתרפא מרופא נוצרי יענש בהגליה מחוץ לשערי המדינה. המסמך מלווה בנימוקים "כלכליים" אודות "פשעי" היהודים ע"מ להצדיק את התקנות החדשות. מצב טוב מאד.
מדות: 40×27 ס"מ. לוח אנטישמי בדפוס ליטוגרפי צבוע ביד מתקופת ההדפסה בהוצאת EPINAL. את הליטוגרפיה יצר Oliver o pinot. הליטוגרפיה מלווה בבתי שיר אנטישמים בחרוזים בצרפתית אודות אגדת היהודי הנודד. באיור נראה יהודי עם זקן ארוך ומסולסל, ואף ארוך כשבידו מקל הנדודים. האנשים שסביבו המשחקים את תפקיד ילידי המקום נראים נקיים ומסודרים לעומתו, וכולם מביטים בו במבט בוחן. בצרפת של המאה ה 19 התפרסמו ליטוגרפיות דומות הנושאות את הכותרת LA JUIF ERRANT בהן מופיעים בתי השיר שלפנינו עם איורי הצייר Francois georgin. מודבק על מצע קרטון לשמירה, קרע משוקם בתחתית הנייר. מצב טוב.
* L'ESPRIT JUIF מאת GORE O' THOUMA טול [צרפת], 1888. חיבור אנטישמי בצרפתית, הטוען לחולשת היהודים מבחינה גזעית על פי תפיסתם את עצמם. * Zur rassen und ostjudenfrag מאת Dr. e.zivier. פוזנן [גרמניה] 1916, גרמנית. חיבור אנטישמי הדן "בבעיות הגזע של יהודי המזרח",בו טיעונים רבים לנחיתותם של יהודי מזרח אירופה מבחינה גזעית. * La conscienee chretienne et l' affaire dreyfos [המצפון הנוצרי ופרשת דרייפוס], מאת Labbe pichot פריז 1899 בהוצאת societe d'editions litteraires. * DIE JUDEN IN DEUTSCHLAND בהוצאת Franz Eher nachf. מינכן 1936, גרמנית. ספר שיצא לאור ביוזמת "המכון לחקר השאלה היהודית בגרמניה", והשפיע רבות על חיזוק האנטישמיות בקרב חוגי ההשכלה הגבוהה בגרמניה של שנות ה 30. הספר מלא בטיעונים אנטישמים אודות היהודים אשר נתפסו כגורם העיקרי לכל תחלואי גרמניה. בפתח הספר מובא ציטוט מדברי שר התעמולה הנאצי ז'וסף גבלס מתוך נאום שנשא בשנת 1933 בנירנברג- בו הוא מבטא את הטענה המפורסמת של "היהודים אשמים בכל" לאמור: "זה בשום פנים ואופן לא עול, כשעשינו את היהודים האשמים העיקרים לאסון הכללי שסביבנו. אנחנו יודעים את כל הגורמים האחרים, התכונות אשר הובילו את הדעיכה של האומה שלנו. אבל אנחנו גם חייבים לאזור אומץ ולקרוא לילד בשמו…" [המקור בגרמנית]. בשער הספר חותמת רשמית של הרייך הגרמני. ב OCLC רשומים חמשה עותקים בלבד ברחבי העולם של ספר זה. * BLUTBESCHULDIGUNG DER JUDEN [האשמת דמם של היהודים], בהוצאת WALTHERַַ & APOLANT, ברלין 1882. בספר חושף המחבר מסמכים רשמיים שונים [רובם מאותה שנה – 1882] שהתפרסמו בהזדמנויות משפטיות שונות בגרמניה, בהם עדין מופיעה טענת עלילת הדם הנוצרית מימי הביניים אודות השמוש בדם נוצרי לאפיית מצות בפסח, ולא, כפי שהיו מי שנטו לחשוב, שהיתה זו עלילה שעברה מן העולם. גדלים ומצבים שונים, כללית מצב טוב.
סידור תפילה. בסוף הסידור נוספו חמשה דפים בכתב יד, ובהם ארבע טבלאות לחישוב הלוח העברי, ובפרט מחזור קטן. בדף הראשון של הספר חותמות בעלות של: "הרב אהרן רבינוביץ לשעבר אסיר ציון ברוסיה רב ומשפיע רוחני בהרב הגאון הקדוש מלאחישן – סופראסל – ביאלסטוק". רשימות בעלות נוספות, מוקדמות יותר "אברהם דוד געלבערמאן, קלויזענבורג, תרנ"ה". וכן רישומי יאהרצייט משנת תרמ"ו.
סוף הסידור חסר, מצב כללי טוב.
"תגן עליכם ועל זרעכם באלף המגן ומחבלי משיח תצלו לרוחה" (מברכות הרה"ק רבי יחזקי' פיש בהסכמה)
'שלשה ספרים נפתחים' – זמירות לשבת עם מכתבי קודש מהאדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל הקדושת ציון מבאבוב. נדפס ע"י תלמידי ישיבת 'עץ חיים' דבאבוב, שארית הפלטה, לנדסברג – גרמניה, תש"ח [1948].
'שלשה ספרים נפתחים': נוסח הזמירות לשבת ומסביבם פירוש מנחת יעקב על אתקינו סעודתא ופירושי 'מטה יהודה' ו'פרחי שושנים' על הזמירות.
בסוף הספר בשער נפרד 'אגרת הקודש' מהאדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון מבאבוב שנהרג על קידוש ה' בשואה. האגרת נכתבה בשנת תרצ"ט ועוסקת בעניין צרות עם ישראל בגלות. אחריה נדפסה אגרת נוספת בעניין הפרנסה.
האדמו"ר רבי בן-ציון הלברשטאם [תרל"ד-תש"א] , בעל הקדושת ציון מבאבוב. לאחר פטירת אביו, הרה"ק רבי שלמה, האדמו"ר הראשון מבאבוב ונכדו של ה'דברי חיים' מצאנז, הכתירו אותו החסידים כאדמו"ר, והוא רק בן 31 שנה. רבי בן ציון הקים את "ישיבת עץ חיים ד'באבוב", עם עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין. בימיו נהייתה חסידות באבוב לחסידות הגדולה ביותר באזור. רבי בן ציון הלחין למעלה מ-100 ניגונים, בין המפורסמים שבהם: "יה ריבון" "מקדש מלך" ו"מה אשיב" המושרים בפי כל החוגים. תפילותיו היו ברגש רב, וניגוניו נודעו לשם דבר. בשנת תרצ"ב עבר לטשעבין. בימי החורבן נתפס ונהרג באכזריות הי"ד.
148, [8] עמ', 21 ס"מ.
מצב טוב מאוד: כריכה מקורית מיוחדת ומנותקת חלקית.
'חמש שיטות להרשב"א זלה"ה'. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים (חלק ראשון על מסכתות יבמות נדרים בבא קמא וחלק שני על מסכתות כתובות וקידושין). מהדורה ראשונה. פראג, תקס"ט 1809. מספר חתימות רבניות, אחת מהן של הרב נפתלי קרליבך אביו של הרבי המרקד שלמה קרליבך.
בדף הפורזץ רישום היסטורי מזעזע, כנראה בכתב ידו של הרב קרליבך, המתעד את סיפורו של הספר הקדוש שלפנינו, הכרוך בעבותות של אהבה בגורלו של עם הנצח, ששריפות ושמדות לא יכלו לזה כמו לזה: "מאוצר הספרים דביהמ"ד למורים ווירצבורג שנחרב ונשרפו רוב ספריו ביום 10 לחודש נובמבר 1938 – ט"ז חשון תרצ"ט, ע"י הרשעים הארורים – תרדוף באף ותשמידם".
ליל הבדולח, בלילה שבין 9 ו-10 בנובמבר 1938 ביצעו הנאצים בתחומי הרייך השלישי את הפוגרום שנודע בשם "ליל הבדולח" (Kristallnacht). בהתאם להוראות מגבוה עודדו פלוגות הסער את ההמון ליטול חלק בפרעות שפרצו. למעלה מ-1,400 בתי כנסת הועלו באש על ספרי הקודש שבהם. המעשים האלימים של ימי נובמבר הללו לא פגעו רק ברכוש ובמבנים יהודיים: יהודים נפגעו פיזית – כ-100 נהרגו ואחרים התאבדו. כ-30,000 יהודים – בעיקר גברים – נעצרו והובאו למחנות ריכוז, לפי רשימות שהוכנו מראש, שם סחטו מהם הנאצים חלקים ניכרים מרכושם תמורת הבטחה לשחרור, ואף הכריחו אחרים לעשות כל צעד אפשרי כדי לעזוב את גרמניה ולא לשוב אליה. כ-1,000 מתוכם נספו. למי שעדיין היה ספק באשר לאופי של משטר הנאצים או ביחס לדעותיהם על האזרחים היהודיים, הימים הרעים של נובמבר 1938 הבהירו את הדברים ללא עוררין.
הרב ד" ר הרטוויג נפתלי קרליבך [תרמ" ט-תשכ" ח], הרב הראשי של הקהילה היהודית בבאדן שבאוסטריה. לאחר האנשלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, ב-14 ביולי 1938 ברח עם משפחתו לליטא, שם ינק בנו הנער שלמה קרליבך את משנתו החסידית, שתהיה לימ ים סימן ההיכר שלו. ב-1939 עבר הרב נפתלי עם משפחתו לניו יורק וכיהן כרבה של קהילת ישראל הצעיר באיסטרן פארקוויי שבברוקלין וכרב בית הכנסת " קהילת יעקב" . בית הכנסת נודע עד מהרה כ" קרליבך שול" . בנו המפורסם הוא 'הרבי המרקד' ר' שלמה קרליבך.
פח; מט, [3] דף. 38 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
לוח שנה חסידי לשנת תש"א 1940-41. בהוצאת בית מסחר אברהם מאיר זיססוויין. סאטו-מארע [סאטמר], בדפוס מאיר ליב הירש שבסאטמר. לוח נדיר שלא מוזכר במפעל הביבליוגרפיה, ולא נמצא בספריה הלאומית.
לאחר הלוח נדפס חלק נוסף וחשוב, שארכו עולה על הלוח כולו. התוספת כוללת: "מנהגי בית הכנסת" – עשרה עמודים (ביידיש) המכילים את המנהגים האותנטיים של נוסחי התפילות, קריאות התורה, ההפטרות, ברכות הכוהנים וכו' כפי שהיו נוהגים בביכ"נ בסאטמר בשבתות, ימים טובים, תעניות ובימים הנוראים. לאחר מכן נדפסו: תפילת הדרך, קידוש לבנה, ספירת העומר ועוד.
הלוח נדפס בעיצומה של מלחמת העולם שכילתה בשיטתיות את יהדות אירופה. הונגריה שהייתה חלק ממדינות הציר החלה בשנה זו בגירוש היהודים הזרים למחנות השמדה ורציחתם. המגורשים, שמנו בין 14,000 ל-18,000 איש, נרצחו עם יהודים מקומיים בין 26-29 באוגוסט 1941, בטבח בקמניץ-פודולסקי, שהיה האקציה הגדולה ביותר עד אותו הזמן. בדף שאחרי השער תמונת מיקלוש הורטי, העוצר והשליט בפועל של הונגריה, שנודע כאנטישמי, במדי צבא.
18 עמ', 11.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאד: כתם זמן. כריכת מעטפת.
לוח לשנת תש"ג , עם תפלות שחרית ומוסף וברכת החדש. לימוז' (צרפת), תש"ג [1943].
נוסף שער ומבוא בצרפתית: Le calendrier israélite pour l'année 5703.
הדפסת הלוח הייתה תחת הכיבוש הנאצי, עם רשימת שמות וכתובות של רבנים בצרפת בתקופת משטר וישי.
[2], 86: [1], XLI, [2] עמ'. 12 ס"מ. כריכת מעטפת מקוריות.
מצב טוב מאד: כריכה מנותקת חלקית.
*Bord-Merkblatt für die Ankunft in Palästina
מדריך לעולים לפלסטינה, בהוצאת התאחדות עולי גרמניה, תל אביב 1935.
*Hachshara, april 1934, נדיר, לא מצוי בספריה הלאומית. דפוס החלוץ.
*anfänge
, aus den ersten tagen der zweiten alija
התחלות, על הימים הראשונים של העלייה השניה, הוצאת החלוץ, יוני 1934
*was ist der hechaluz
einige worte an jeden jungen juden
מה זה החלוץ? כמה מילים לכל צעיר יהודי. הוצאת "החלוץ", , ברלין., מאי 1933.
*Tatsachen und Probleme Palästinas : Plan für 10 Heimabende.
עובדות ובעיות על פלסטינה, תוכנית לעשרה מפגשים, על הפעילות בארץ ישראל, כולל התייחסות לבעיות אקטואליות, הוצאה משותפת של החלוץ והבונים נוער חלוצי, ברלין, פברואר 1934.
*Baawodah
דפוס החלוץ, ברלין, אוגוסט 1933.
*Zür Führertagung : den Teilnehmern an der Führertagung des Habonim, noar chaluzi, vom 7.-10. Oktober 1933 in Berlin aus Palästina.
לקראת ועידת מנהיגות של נוער חלוצי, הבונים, ברלין אוקטובר 1933.
*von Kwuzah und Kibbuz : was jeder Jude wissen soll.
מה שכל יהודי צריך לדעת על הקבוצה והקיבוץ, הוצאת החלוץ, ברלין אוגוסט 1933.
*Kibbuz, Kultur und Wirtschaft : aus der Tagung des Kibbuz Hameuchad in Jagur, Juli 1933.
הקיבוץ, תרבות וכלכלה, מישיבת הקיבוץ המאוחד בקיבוץ יגור, החלוץ, ברלין אוקטובר 1933 (בכריכה הפנימית כתוב יולי 1933, ככה"נ הוצאה מאוחרת עם כריכת נייר חדשה)
*B. kaznelson, Zerstörung, oder, Neuaufbau : zur innerzionistischen Situation
הרס או בנייה מחדש? נאומו של ברל כצנלסון בירושלים, החלוץ, ברלין יוני 1934.
מצב כללי טוב – טוב מאד, מעט כתמי זמן.
*כרוז פרודי שהודפס ע"י הפרופוגנדה הגרמנית, באותה תקופה, הצבא האמריקאי נהג להדפיס כרוזי תעמולה אנטי נאציים, שמעבר לערך התעמולתי שלהם, שימשו גם כ"אישורי מעבר בטוח" , כלומר הכרוזים האמריקאים הבטיחו לחיילים הגרמנים שאם ייפלו בשבי עם הכרוזים ברשותם, הם ישמשו להם ככרטיס יציאה מהשבי. הכרוז הנאצי הנדיר שלפנינו, עוצב בצורה ובסגנון זהה לכרוזים האמריקאים, אך מצהירות שכל חייל גרמני שייתפס עם הכרוזים האמריקאים, מראה בכך סימן לרצונו הכנה להיכנס לכלא לעשר שנים, לבגוד במולדתו, ולחזור לביתו כאיש שבור וזקן שכנראה לעולם לא יראה שוב את הוריו, אשתו או ילדיו. בצד השני של הכרוז הודפס מסר לעגני לכוחות האמריקאיים, שהסתיים בברכת הייל היטלר ובכיתוב "hard times, what?"
20X13 ס"מ. מצב טוב – טוב מאד. מעט כתמי זמן בשוליים.
*כרוז לעגני כלפי הנשיא רוזוולט, כולל קריקטורה עוקצנית.
כרוזי תעמולה נאצים – אנטישמיים שפוזרו בקרב החיילים הרוסים, על כ"א מהם מצוירת קריקטורה בצירוף כיתוב אנטישמי, ובגב הכרוז נכתבו דברי תעמולה על כך שהיהודים הם אלו שמרוויחים מהחיילים הרוסים שמקריבים את חייהם במלחמה, זאת לעומת היטלר שהוא בן למעמד הפועלים. בנוסף כל אחד מהכרוזים שימש כאישור מעבר ותעודה לשבי בטוח בידי הנאצים.
[4] כרוזים,
מצב טוב, מעט קרעים בשוליים.
משניות עם נ"א פירושים. סדר מועד, חלק א. דארמאט [הונגריה]. [תש"ג 1943]. נדפס ערב השואה, לא ככרך שלם, אלא נדפס והופץ קונטרסים קונטרסים. 40, 2 עמ', 31 ס"מ.
המוציא לאור משה חיים שטיינער כותב בהקדמה הנדפסת כאן, תחת הכותרת "את אחי אנכי מבקש", שהוא מדפיס את המשניות קונטרסים קונטרסים מחמת הוצאות הדפוס, ובכל שבוע ידפיס קונטרס אחד. לפנינו הפתיחה לסדר מועד, עם תחילת מסכת שבת. מחמת השואה לא נותרו עותקים רבים.
בדף לפני השער כתב החוקר והאספן ישראל מהלמן: "יקר מציאות. כנראה, נדפס כאחד הספרים האחרונים באונגריא תחת תקופת הנאצים. ההדפסה נפסקה, כנראה, באמצע". [אמנם כיום ידוע, שהוא אמנם השלים את ההדפסה, אך קונטרסים אלו הינם נדירים ביותר].
כריכת בד נאה. מצב טוב-טוב מאד.
הספר החום, תמצית המקור הגרמני שתורגם ל-15 שפות. בהוצאת "חרות" בית מסחר ספרים. תל אביב, 1933.
בהקדמת הספר כותב הלורד מארלי, יו"ר הועד העולמי לעזרת נגועי משטר היטלר: "ברשות הועדה העולמית לטובת הקרבנות של הפאשיזם הגרמני נמצאות כמה תעודות מוסמכות… התעודות הללו מבהילות ממש… ספרנו זה מיועד לשמור על זכרונות פשעי הנאצים, הוא נשק במלחמה נגד משטר היטלר…".
בספר תצלומים וציטוטים מהעיתונות הגרמנית באשר למטרות השלטון הנאצי. הכותב מביא עדויות קשות למדיניות המאסרים שהחלו לנהוג בגרמניה עם עליית היטלר לשלטון, וחושף את האנטישמיות הנאצית המתעטפת באיצטלה של 'מדע הגזע', העינויים, הרצח ואת רדיפת היהודים בשלב מוקדם זה של עליית המפלגה הנאצית לשלטון.
56 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב – טוב מאד, כריכה פגומה מעט
חוברת ביידיש שיצאה ע"י מרכז הקיבוצים פא"י במחנה הפליטים בלנדסברג גרמניה. כוללת את קורות חייו, דברי תורה ועוד של החפץ חיים.
23 ס"מ, 16 עמ'. שער אנגלי בגב הכריכה.
מצב טוב, כתמי זמן על הכריכה והדפים.
* תעודות חבר של "חזית העבודה הגרמנית", עם פרטי הפועל, 1937. חזית העבודה הגרמנית – ארגון העובדים של המפלגה הנאצית. החזית החליפה למעשה את כל ארגוני העובדים שהיו בגרמניה לפני המלחמה, מפעלה הידוע ביותר הוא "עצמה באמצעות שמחה" (Kraft durch Freude, KdF).
* דרכון גרמני עם סמל הרייך, 1940.
* תעודת עבודה גרמנית מהתקופה הנאצית, 1935.
מצב כללי טוב מאד.
הזמנה צבעונית ומאוירת לליל הסדר, שחולקה לכוחות הקורפוס הראשון של הצבא האמריקאי (I corps) בקיוטו שביפן לקראת ליל הסדר תש"ז [1947]. לא ידוע בביליוגרפיה.
בשער, ליטוגרפיה צבעונית ובשוליה הכתובת הלועזית: "פסטיבל פסח, קיוטו יפן, אפריל 1947". שני העמודים הראשונים מתארים את ליל הסדר המתוכנן; לוח הזמנים (הכולל: ברכות מקציני הדת והמפקד, הקראת "מה נשתנה" ע"י מיס Patricia Olsen בת השבע, וקריאת ההגדה); והתפריט המתוכנן (שכלל מצות, יין, חסה וסלרי בצירוף אלף האיים, תפוחי אדמה מבושלים וביצים קשות, עוף צלוי ועוד). בגב ההזמנה קציני הדת והיהודים מביעים את הערכתם ותודתם לקציני הקורפוס על הירתמותם לעריכת ליל הסדר כדת וכדין, "רוח האחווה של אחינו הנוצרים תינצר בליבנו לעד".
סוכנות הידיעות היהודית בניו יורק פרסמה ידיעה בדבר ליל הסדר שהתקיים בקיוטו אותה שנה, אולם לא נמצא כל שריד מאותו אירוע מיוחד שבו מאות חיילים יהודים התכנסו לחגוג יחד את ליל החירות, מייד לאחר שהעניקו חירות לעולם כולו, פריט נדיר במיוחד. אוניקום.
[4] עמודים, 21.5X14 ס"מ. הליטוגרפיה הודפסה בארה"ב, ואילו התוכן ככל הנראה הודפס ביפן עצמה.
מצב טוב – טוב מאד, מעט קמטים וסימני קיפול, כתמי זמן, קרע זעיר בקיפול.
כרזה בנוגע לפרעות ביהודים מצד גדודי "הצבא הלבן" במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בקריאה ליהודים לתמוך בכוחות הלבנים ולהבין שמחוללי הפרעות הינם מיעוט בלתי מייצג.
פריט נדיר וייחודי, ככל הנראה יחיד בעולם.
הכרוז נוסח על ידי יהודי תומך הצבא הלבן, אולי אחד מחייליו אולי אף קצין. בראש הכרוז מופיעה הקריאה: יהודי אל יהודים. אזרחים יהודים! הכרוז קורא שלא לתמוך בצבא האדום ובקומוניסטים, וטוען שרק הצבא הלבן יקים את רוסיה כארץ חופשית ומשגשגת שבה היהודים ירגישו חופשיים "עד שהמולדת ההיסטורית שלנו – פלסטינה, תוכל לקלוט את כולנו". הכרוז טוען שמחוללי הפרעות הם בודדים ופרובוקטורים, והם כלל אינם מייצגים את הרוב המוחלט של הצבא הלבן. "אחיי!" קורא הכרוז. "אל תשימו לב לאנשים בודדים אשר זורעים שנאה בינינו. אנשים אלו הם אויבי רוסיה בדיוק כמו הבולשביקים. קולות של אנשים בודדים וחשוכים אלו, שלפעמים הם גם סוכנים של זרמים קיצוניים, יטבעו בקול המון העם הרוסי בעל מחשבות טהורות". בנוסף מביא הכרוז ציטוט מלא של פקודה מס' 7 אשר ניתנה על ידי מושל העיר יקטרינוסלב 25 ליולי 1919 גנרל אירמנוב (Irmanov Ирманов ). בפקודה נאמר שבעקבות המידע שהתקבל על הרדיפות של היהודים והסתה נגדם, שוד ואונס, הן בעיר והן ברכבות, פוקד גנרל אירמנוב לעצור את המסיתים ומעוררי איבה בין העמים ולהעמידם לדין. הוא פוקד לעשות את כל הדרוש כדי שבני כל העמים רוסים, פולנים, יהודים, גרמנים ואחרים יהיו מוגנים באופן שווה על ידי החוק. מי שלא יקיים הוראה זו יועמד לדין בהתאם לחוקי עידן המלחמה. פקודה זו ניתנה על פי רוח הוראות השליט העליון אדמירל קולצ'ק, מפקד צבא דרום רוסיה גנרל דניקין, מפקד צבא המתנדבים גנרל מאי-מייבסקי, ומפקד אוגדה 3 של פרשים גנרל שקורו.
במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ברוסיה בעקבות המהפכה הקומוניסטית (1918-1921) ערכו צבאות שונים שהשתתפו בלחימה פרעות ביהודים. פרעות אכזריות והמוניות במיוחד נערכו באוקראינה, הן על ידי צבא לאומנים אוקראינים, הן על ידי מנהיגי הכנופיות של אנרכיסטים והן על ידי "הצבא הלבן" שהיה הכוח העיקרי שנלחם בצבא הקומוניסטי – "הצבא האדום". המפקד העליון של הצבא הלבן באותה העת היה גנרל דניקין. במיוחד הצטיינו באכזריותם קוזקים שהיוו חלק מהצבא הלבן. על קוזקים אלו פקד גנרל שקורו (Shkuro). סך הכל כ200000 יהודים נרצחו בפרעות אלו. הטענה הייתה שיהודים אשמים במהפכה שכן רבים ממנהיגי המשטר הקומוניסטי היו ממוצא יהודי. אכן היהודים בדרך כלל נטו לתמוך בקומוניסטים, שכן הצבא האדום הוא הצבא היחיד אשר כמעט ולא פגע ביהודים ובנצחונו לעיתים היהודים ראו סיכוי היחיד שלהם לשרוד.
[1] דף, 28X20 ס"מ.
מצב טוב – טוב מאד, מעט כתמי זמן, ללא פגיעה בטקסט
הכרוז כתוב כתוב באוקראינית בניב גליציאני. פירוט הרחובות המיועדים לגטו היהודי החדש. האוכלוסייה הארית המתגוררת ברחובות האלו מחויבת ע"פ חוק לפנות את בתיהם עד ספטמבר 1942, הם מוזמנים לפנות למשטרה ע"מ לקבל מקום מגורים חליפי. התנגדות לצו זה תעלה בקנסות של עד 1000 זהובים, ואף עונשי מאסר של עד 3 חודשים.
הקצין הנאצי שחתום על הפקודה הוא אלברט אולריך, מפקד המשטרה הגרמנית בעיר שקודם לכן פיקד על האקציות האכזריות שהיו בעיר.
כאמור, הוראה זו נועדה לרכז את כל היהודים בשטח אחד ולהופכו להרמטי בעקבות בניית חומה סביבו. היהודים אולצו לבנות את החומה על חשבונם. שטחה של השכונה היהודית צומצם ובספטמבר 1942 עם בניית החומה הפך לגיטו באופן רישמי. מעתה כל יהודי שנמצא מחוץ לחומה היה בן מות.
בעיר לבוב חיו עם פרוץ המלחמה מעל 100000 יהודים. עם נסיגת הצבא הסובייטי בקיץ 1941 נערכו ביהודי העיר פרעות אכזריות על ידי אוקראינים. בנובמבר 1941 הוקם בעיר גיטו שמרכזו בשכונה היהודית. בגיטו רוכזו גם יהודי הסביבה וכך היה גיטו לבוב לשלישי בגודלו מבין הגיטאות. בגיטו לבוב נערכו רציחות המוניות ומשלוחים למחנות המוות. אולם, הגיטו לא היה הרמטי. באיזור השכונות היהודיות חיו גם אוקראינים. החל מקיץ 1942 עשו גרמנים כמה פעולות על מנת לצמצם את שטח הגיטו ולהפריד באופן מוחלט בין אוכלוסיה יהודית שעוד נותרה בו ובין אוכלוסיה נוצרית. בסופו של דבר, בספטמבר 1942 הוקף שטח הגיטו בחומה.
42*29 סמ'. ניב אוקראיני-הליציאני.
מצב טוב, סימן קיפול במרכז, קרע של כמה סנטימטרים מצד שמאל, כתמי זמן.
Les Différentes Positions Sociales [המעמדות החברתיים השונים]. הדפס בדפוס ליטוגרפי צבעוני. ללא שם הוצאה או מדפיס. [צרפת? סוף המאה ה-19]. צרפתית.
הדפס אנטישמי, בו נראות מדרגות עליהן ניצבות שבע דמויות – מושל, אציל, כומר, יהודי, חייל, קבצן ואיכר. מתחת לכל דמות מיוחסת אימרה תמימה האופיינית לה. היהודי שלבוש בבגדי 'היהודי הנודד' [דמות סטריאוטיפית אופיינית לדמותו של היהודי בצרפת של המאה ה 19] כששק הנדודים על כתיפו, ניצב במרכז על המדרגה הגבוהה ביותר ומיוחסת לו האמרה: "אני מנצח על כולכם", באותו הזמן הופיע בפרנקפורט הדפס דומה שם האמרה המיוחסת ליהודי היתה: 'אני מוכרח לחיות מן הרווחים'.
גודל: 41×32 ס"מ. כתמים, מצב טוב.
[8] תצלומים גדולים – תמונות מחרידות מזוועות שבוצעו על ידי הנאצים ועוזריהם בפולין.
בגב שתי תמונות נרשם "תש"ב, ווארשה".
גודל – 25.5×20.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן קלים.
כרזה [דף לגזירה?] אנטישמית המתארת זה מול זה ליצן גוי מול ליצן יהודי. גרמניה, שנות ה 30 בקירוב. לא ידוע.
דף שכפי הנראה יועד לגזירה ולהרכבת דמות ליצן. מימין ליצן גוי, פנים מחייכות ובגדי ליצן צבעוניים מלאים חיים, לעומתו משמאל ליצן יהודי: דמות בנקאי מנופף בידו האחת בכסף ובידו השניה מנופף באצבעו בצורה תקיפה, אף ארוך, פנים רציניות חיוך מזוייף בפה סגור. במקום פרח גדול ומרשים על בגדו של הגוי מופיע פרח קטן ופשוט על בגדו של היהודי. משמאל למטה: Ziehfigur.
גודל: 41X34 ס"מ.
מצב טוב מאד.
מהיצירות הראשונות שעסקו בתיעוד השואה, 18 רישומים קשים לצפייה שאוירו בידי המאייר ניצול השואה Péter Áldor. כולל הקדמה מאת המשורר Fodor József.
בעמוד מול כל רישום מופיע שם ברישום ומספרו.
[22] דף [18] לוחות, 29 ס"מ. כריכה מאוירת עם כותרת בדיו אדומה.
מצב טוב – טוב מאד, שולי הכריכה בלויים מעט, מעט כתמי זמן.
* גיליון מס' 33 מיום 15 באוגוסט 1897, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית המתארת בצורה נלעגת שני דמויות יהודים סטראוטיפיות, האחד מכונה Magyar Zsido ['יהודי הונגרי'], והשני Lengyel Zsido ['יהודי פולני']. בעמודי הפנים קריקטורות אנטישמיות.
* גיליון מס' 48 מיום 29 בנובמבר 1896, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית. כרוך עם:
* גליון מס' 49 מיום 6 בדצמבר 1896, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית, וכן בעמודי הפנים קריקטורות אנטישמיות שונות עם כיתובים אנטישמים.
מצב כללי טוב מאד.
צום 5-טן יארצייט פון דער ווארשעווער און אלע געטאס פון פוילן.
כרוז שיצא לרגל יום השנה החמישי לחיסול מרד גטו וורשה ושאר הגטאות, על ידי איגוד יוצאי וורשה בהוואנה (ווארשעווער לאנדסמנשאפט פאריין אין האוואנא), כולל תצלום וביוגרפיה קצרה של אנילביץ' ביידיש ועברית.
[1] דף, 25X19 ס"מ.
מצב טוב מאד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
