כרזה היסטורית מרגשת המודיעה על פתיחת קבר רחל לתפילת יהודים. דפוס צוקרמן, ירושלם, תר"ץ [1930] בערך. כרזה נדירה, אינה מופיעה באוסף הכרזות שבספריה הלאומית.
בתקופת מאורעות תרפ"ט אסר השלטון הבריטי על ביקורי יהודים בקבר רחל עקב המצב הביטחוני. במודעה שלפנינו שנדפסה כנראה בשנת תר"ץ עם קבלת ההיתר לשוב ולבקר בקבר, נכתב שהקבר יפתח בר"ח אלול והשמשים מזהירים את הבאים שלא לישון בציון.
ברוב השנים היה מנהגם של שמשי קבר רחל לפותחו לציבור הרחב רק בראשי-חדשים, בחודש אלול ובחגים, ובאירועים מיוחדים. אולם לאחר מאורעות תרפ"ט שבעקבותיהם נסגר קבר רחל לחלוטין, זימן אליו הרב קוק את ר' שלמה פריימן השמש, ותבע ממנו להתחיל לפתוח את מתחם קבר רחל מידי יום ביומו בכדי שהעלייה לקבר לא תיפסק לגמרי. הרב הורה לו מפורשות שעליו להסתכן ולהמשיך ללכת לקבר רחל, ואפילו אם איש מלבדו לא יגיע לפקוד את המתחם, עליו להמשיך ולפתוח את המקום כדי לבסס את החזקה של העם היהודי על הקבר. ידוע שהרב קוק פעל רבות כדי שיוכלו להתפלל במקום, אך כפי הנראה מתוכן הכרזה הקבר עדיין לא נפתח באופן קבוע בכל ימות השבוע.
[1] דף נייר, 33X22 ס"מ. ההדפסה בדיו בצבע ירוק. חתימה בכתב יד. בול דואר ממשלתי שהודבק לכרזה קודם ההדפסה.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש. קרעים, בעיקר בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
כרוז המעורר לתשובה ולמעשים טובים. עברית וערבית-יהודית. כפי הנראה נדפס בעדן בתחילת המאה ה 20.
כותרת הכרוז: "אזהרה גדולה", והוא פותח בתיבות: "יא אסיאדי תנו דעתכם, ישמרכם ה', נחנא פי גלות וצער אלך פרנסה". הכרוז חתום: "דורש טוב לעמו".
הכרוז אינו מוכר ביבליוגרפית, אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית בירושלים ולא נרשם ביערי – ספרי עדן.
[1] דף נייר, 21X33 ס"מ.
מצב טוב: מעט כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים ובשולים ללא חיסרון בטקסט.
דף תקנות שתקנו ועד ראשי קהילת אלטונה, אודות צמצום ההוצאות בעת עריכת שמחות.
דף בודד שנדפס משני צדדיו, ביידיש. כולל חמשה סעיפים אודות הגבלת הוצאות בסעודות גדולות.
אחת הבעיות הבוערות בדורנו היא: ההוצאות הכבירות והבלתי נשלטות בעת עריכת שמחות. בשנים האחרונות אף החלו קהילות רבות לקבוע תקנות לצמצום ההוצאות. העסקנים ואישי הציבור העוסקים בנושא נוטים לטעון שבעיה זו נוצרה רק בדור האחרון – דור השפע והגמ"חים. בדף התקנות שלפנינו אנו נוכחים לראות כי בעיה זו מלווה את עם ישראל כבר לפחות כ-250 שנה, ועל זה נאמר בקהלת (א, ט) "מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש".
[2] עמ', 21X33 ס"מ. נייר משובח.
מצב טוב: נקבים וקרעים זעירים בשוליים רחוק מהטקסט.
ברכי עדתי א-ל, פיוט מיוחד שנכתב לרגל הצלת יהודי אנקונה מרעידת אדמה. לוח קיר- פוסטר גדול. אנקונה, תקכ"ט [1769].
ביום כ"ט טבת תנ"א ארעה רעידת אדמה באנקונה, ויהודי הקהילה ניצלו, לזכר כך נקבע היום הזה כ'פורים אנקונה' להודות ולהלל לה' ביום הזה בכל שנה ושנה. ראה גם בספר אור בקר (ונציה, תס"ט) דף מו-נה: סדר "פורים קטן" לזכר הצלת יהודי אנקונה מרעידת האדמה ביום כא טבת תנ"א. לפנינו הפיוט שהתחבר לרגל ההצלה שבתוכו שזור יום ושנת ההצלה, הפיוט הועתק ונכתב בשנת תקכ"ט, וכנראה נועד לתליה בבית הכנסת באנקונה.
מעבר לדף הקרטון:
תפלת 'ותודיענו' הנאמרת בליל יום טוב שחל במוצאי שבת. כתב יד סופר באותיות גדולות. הנוסח של 'ותודיענו' הוא נוסח עתיק של קהילות עתיקות באירופה.
בראש הדף נכתב : נעשה בפרנסות היקרים ומעולים כמוהר"ר שמואל שמעיה פאפו נר"ו ויוסף חי ויטאלי יצ"ו.
רבי שמואל שמעיה פאפו היה מחכמי אנקונה בתקופה של כתיבת הלוח שלפנינו. החיד"א פגש אותו בשנת תקי"ד וכנה אותו 'מארי דמתניתין'. גם באגרות החיד"א נדפס אגרת ששלח אליו החיד"א.
30X43 ס"מ, קרטון עבה, נכתב בשני הצדדים.
מצב בינוני-טוב. נקבי עש.
כרוז שנשלח לאנגליה לידי רבי דוד מילדולה, בעקבות רדיפת היהודים במרוקו, בחתימת רבנים מכמה ארצות. ליוורנו, תקפ"ד 1824. עברית ואנגלית. לא ידוע בביליוגרפיה.
בתחילת הכרוז מכתב ארוך מרבני ליוורנו, רבי שלמה מלאך, רבי עמרם עמאר ורבי מרדכי נסים. המכתב עבור רבי דוד מילדולה מלונדון שנכתב בשנת תקפ"ג.
לאחר מכן נוספו מכתבים אחרים, משנת תקפ"ד: מכתב מרבי מתתיה זכות מחכמי אלסנדריה שבאיטליה (נהרג בשנת תקצ"ה). מכתב מרבני פאריש, רבי אברהם די קלוניא, רבי זעליגמן מיכאל ורבי עמנואל דייטיץ. ואחר כך שני מכתבים מרבני אמשטרדם האשכנזים והספרדים.
בדף השני העתק הכרוז והמכתבים, לאנגלית.
במפעל הביבליוגרפי העברי נרשם כרוז בדף קטן הכולל רק את מכתב רבני ליוורנו משנת תקפ"ג, ללא המכתבים שנוספו, ושם הכרוז תורגם לאיטלקית (ולא לאנגלית).
על רדיפות היהודים במרוקו בשנים תק"ף-תקפ"ב, ראה: יוסף בן נאיים, מלכי רבנן, ירושלים תרצ"א, בהקדמה.
[2] דפים גדולים, 45X26 ס"מ, מודבקים צמודים על נייר בריסטול.
מצב בינוני. קרעים זעירים עם פגיעת טקסט מינימלית. כתמים.
'צורת החידה – כף יונית', כתב חידה מאת החכם הגדול רבי דוד ניטו, רב ודיין בקהילת ליוורנו ורבה של הקהילה הספרדית בלונדון. לונדון, [תע"ה 1715] בערך. נדיר באופן מיוחד, אינו ידוע ביבליוגרפית ואינו מופיע באוסף בספריה הלאומית.
המחבר חותם את שמו בסוף הדף ברמז: "ד"ן אנכי". הלא הוא החכם רבי דוד ניטו הנודע כבעל 'כוזרי שני'. שכתב שירים מסוג ספרותי זה. המסגרת בראש הדף זהה למסגרת הספרים 'שבר פושעים' ו'תוכחת מגולה' שנדפסו בלונדון בזמן כהונתו של רבי דוד ניטו.
צורת החידה היה דבר מקובל בשמחות חתונה ברחבי אירופה. היו כותבים כתב חידה, אליו התלוותה ציור או צורה מסוימת, והמשתתפים בשמחה, היו מנסים לפתור אותה. פרו'פ דן פגיס בספרו 'על סוד חתום' (ירושלים תשמ"ו) העוסק במחקר על צורת החידה, כותב שהיוצר של סוג ספרותי זה הוא המקובל הנודע רבי משה זכות (הרמ"ז).
חכם דוד ניטו [תי"ד-תפ"ח], רב ודיין בקהילת ליוורנו ובקהילה הספרדית בלונדון. נולד בוונציה למשפחה מצאצאי האנוסים. ראשית תורתו מפי החכם שמואל אבוהב, רבה של ונציה. לאחר נישואיו עבר לעיר ליוורנו, שם עמד בראש ישיבת 'שערי חוכמה'. בשנת תס"א עבר לעיר לונדון, שם כיהן כראש הקהילה הספרדית-פורטוגזית 'שערי שמים', ושימש כרבה של העיר.
ספריו : 'מטה דן' הנקרא (וידוע יותר בשם) 'כוזרי שני', 'ההשגחה האלוהית' (לונדון 1704). הרב ניטו חיבר מספר חיבורים נוספים בעברית ובספרדית שנותרו בכתב-יד. אחד מהם הוא אנציקלופדיה ראשונה מסוגה על כל התלמוד בבלי בשם 'שער דן' שכנראה לא הספיק להשלימה. כן חיבר שירים לעת מצוא שכמה מהם נכנסו לקובץ 'קול עוגב'. בלונדון קמו נגדו מתנגדים אך ה'חכם צבי' יצא להגנתו וטיהרו מכל אשמה. (ראה גם: מאמרו של החוקר התורני והביבליוגרף הרב יוסף ויכלדר, המבשר, ט"ו טבת תש"ע).
[1] דף נייר. 32X19 ס"מ. נייר כהה ועבה.
מצב טוב. כתמי זמן, קמטים, נקבים וקרעים זעירים בקיפולים ללא פגיעה או חיסרון.
"שיר אשר יושר ביום הרביעי ברביעי בתשעה לחדש בשנת התקפ"ג ליצירה הוא יום חג חתונת אחי ורעי החתן מרדכי לבית בינגר עם בת גילו הכלה צערלה לבית די יונג…..מאת אחיהם השמח בשמחתם משה לעמאנס".
בראש הדף הראשון תחריט נאה, עם עיטורים ופרחים וציורי מלאכים התוקעים בחצוצרות.
[4] עמ'. שיר מנוקד.
מצב טוב. כתמים וקמטים בקצוות.
אוסף נדיר של [5] דפים בודדים, שנדפסו כנראה במספר מצומצם של עותקים, ורובם לא שרדו.
* זמר נאה לחנוכה בניגון מעוז צור, שיסד וחיבר רבי משה מענדלש רבה של קרקא פוזנן והגלילות. [אמשטרדם, ת"ע 1710 בערך].
השיר מיוסד על דרך הקבלה. הובא לדפוס על ידי נכד המחבר. בדפוס ר' משה דיאש ור' שמעון כ"ץ.
כ 19X30 ס"מ. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית. במפעל הביבליוגרפיה רשומה 0331015 נרשם דף דומה על פי צילום של הדפסה מאוחרת יותר.
* דברי דוד. קול רנה ותפלה… אמשטרדם, ת"ק [1740].
שיר חידה מאת דוד בן אברהם חפשי – פראנקו מנדס, לכבוד חתונת בנימין בן הגביר רפאל דיאש בראנדון עם רחל בת הגביר רפאל די פאלאשייוס.
[1] דף, כ 30X17 ס"מ. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית.
*
קדמו שרים. [אמשטרדם]. תקכ"ו [1766].
שיר לכבוד יורש העצר [גיליירמו] וילהלם החמישי, מאת יוסף שיפרוט די גבאי.
[1] דף, 19X23 ס"מ. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית.
*
אותות האהבה. אמשטרדם, בדפוס חתמי שלמה פרופס, תק"ח [1748].
שיר לכבוד נישואי יעקב בן הגביר… יוסף טיישיירה די מאטוס עם מרת שרה בת … יצחק לוי גימיניס , מאת יוסף שיפרוט די גבאי.
[1] דף, 16X25 ס"מ.
* מזמור שיר חנכת הבית לדוד. [אמשטרדם], ת"ק [1740].
שיר לכבוד ר' דוד מינדיז דא סילוא, מאת ר' שמואל רודריגיז מינדיז.
[1] דף, 22X32 ס"מ. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית.
מצבים שונים.
תרשים מודפס של בית המקדש השלישי העתיד להבנות, עם כיתוב בעברית, וכותרת בעברית ובאנגלית.
את התרשים הנפלא הזה צייר המקובל רבי משה אדרעי (!).
רבי משה ב"ר יצחק אדרעי [תקל"ה-תר"ב בערך] נולד במוגדור ולמד ברבאט והיה תלמידו של רבי יהודה אנהורי. לאחר מכן היגר לאירופה והתגורר שם בכמה ארצות. כבר בשנת תקנ"ב בהיות צעיר מאד, ערך את 'תורת חיים' (לונדון, תקנ"ב) לימודים על דרך הקבלה לליל יום השישי. לצד היותו חכם בתורת הנגלה והקבלה היה גם מלומד בעל השכלה כללית. הוא התגורר גם באמשטרדם בה לימד שפות עתיקות. באמשטרדם הדפיס את ספרו ידי משה (אמשטרדם, תקפ"ט דרושים והספדים. ולאחר מכן נדד שוב לאנגליה, ובסוף ימיו עלה לירושלים. הוא חיבר את הספר הנודע מעשה נסים-שארית ישראל על נהר סמבטיון ועשרת השבטים. מצורף חומר אודותיו.
[1] דף נייר, 44X33 ס"מ.
מצב טוב. קרעים משוקמים אמנותית.
הציקוריה – התחליף לקפה שימש שנים רבות נושא לפולמוס. הציקוריה היה בחזקת היתר עד שבאחד העיתונים נדפסה ידיעה אנונימית על כך שהגויים מערבים בו שומן [איסור]. מזמן לזמן עלה הנושא על שולחנם של רבני ישראל, ראה קטלוג ווינרס, ניסן תשע"ד, פריט 227. וויכוחים אלו הסעירו את העולם היהודי, ורוב חכמי ישראל התווכחו זה בזה, וכל הגולה כמדורה [ראה: מאמריו היסודיים של הרב יחיאל גולדהבר, 'פולמוס כשרות הציקוריה', ישורון, כרכים יט-כ]
גם בעיר קאשוי היה מפעל לייצור קפה וציקוריה, ואף הוא עמד תחת השגחה קפדנית. רבה של קאשוי, רבי משה הלוי יונגרייז, השגיח על כשרות המרכיבים ועל תהליך הייצור. ארבעה תנאים התנו עמהם: א) שיעמיד משגיח ירא שמים תמידי. ב) מפתח המפעל יהיה ביד המשגיח, והוא יפתח ויסגור את המפעל. ג) רכישת השומן היא אך ורק בידי המשגיח. ד) בשבת ויו"ט המפעל יהיה סגור.
ברבות הימים המפעל נרכש ע"י האחים "פראנק", וברשותם היה זכיון ליצור קפה וציקוריה ברחבי ממלכת אוסטרו-הונגריה. בעלי המפעל (הנכריים) ביקשו מאת רבי זלמן שפיצר שיתן כתב הכשר גם למפעל בקאשוי. רבי זלמן אכן נענה להם והעמיד להשגחה את חתנו רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי ובנו של בעל כת"ס.
כנראה שאדון פראנק לא רצה לקיים את כל התנאים המוזכרים, ורבי משה התחיל להרהר אחר מעשיו ולבו נקפו על טיב כשרות הציקוריה. לכן פנה רבי משה לרבני המדינה להשמיע את חוות דעתם בנושא.
ואלו דבריו: "אל הרבנים הגאונים הצדיקים יושבים על מדין גודרי גדרים ועומדים בפרץ", היות והרב זלמן שפיצר התישב בדעתו להכשיר את מפעל הציקוריה בעירי 'קאשוי', וביודעי בוודאות אשר מיוצרת בשומן חזיר, וכן שלא רצו לקבל ע"ע את התנאים שהתניתי עמם. ואפילו אם היו מקבלים אותם, לבי מהסס האם להכשירם, הואיל ולחברת 'פראנק' יש עוד מפעלים אשר הם בוודאי לא כשרות, ובנקל יכולים לקחת את כתב הכשרי ולהדביקם על מוצרים שאינם תחת ההשגחה. והנה, הגם שהרבה רבנים עוררוני שבל אחשה בכך, ושתיקתי תהיה כהודאה, ויסברו שאני גם מן המתירים, עם כל זה החרשתי מפני כבוד אותו רב שהתירו. וחשבתי בליבי שהרב המכשיר יתיישב בדעתו ויחזור בו.
אולם היות שהמתנתי וראיתי שהוא עדיין עומד בדעתו והרבה נכשלים באכילת איסור, לכן התחברתי עם רוב הרבנים מעדת היראים במדינתינו ואסרנו את הציקוריה המיוצר פה בקאשוי במפעל 'פראנק', ואפילו הכלים שלהם אינם כשרות. וכל יהודי אשר מוח בקדקדו ויראת השם לא כבה בלבו, ישפוט בעיני שכלו על כל הנ"ל ולא יאמין להרב הנזכר.
רוב רבני המדינה לא התערבו ולא הביעו דעה, והמעטים שכן הביעו דעה, חיזקו את ידי הרב המשגיח, ולא קבלו את ערעורו של הרב יונגרייז.
להוציא מאחד, אחד מגדולי גליציה הלא הוא רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא מח"ס 'דברי יחזקאל'.
בשלהי שנת תרמ"ט קיבל אב"ד שינאווא את הפניה של רבי משה יונגרייז, אבל פעל בדרכו: לבדוק ולחקור ולעמוד בעצמו על אמיתות הענין. הוא פנה אל רבי זלמן והציע לו, ששניהם יסעו יחדיו לקאשוי כדי לעמוד מקרוב על תהליך היצור. רבי זלמן נענה להצעה. הם ביקרו יחד במפעל, ואחר חקירה ודרישה והתוכחות פה אל פה, הוציא רבי יחזקאל כרוז לאיסור.
בשובו הביתה, ביום כ' באלול תרמ"ט, פירסם רבי יחזקאל כרוז הנושא את הכותרת 'הסרת המכשלה', ובו אסר בכל תוקף את הציקוריה, ואף הוסיף שמי שהשתמש בה עד כה עליו להכשיר כליו.
בכרוז הוא מגולל את עיקרי החששות: בעלי המפעל הפסיקו לקיים את תנאיו של רב העיר. ולא עוד, הנה מלבד שאין השגחה על סוג השומן, גם על השורשים המיובאים יש חשש שמא הוצק עליהם שומן טרם הגיעם לקאשוי.
בהמשך דבריו מבואר, שאי אפשר לסמוך על ביטול בס', וכן אין להקל מטעם שלא חשיב מאכל שאין לו טעם, שהרי יש בו טעם גמור.
פרסומו זה גרם לזעזוע אצל יהודי גליציה. ולמרות דעתו הנחרצת המשגיח המשיך להנפיק חותמות 'הכשר' על סחורה שיצאה מהמפעל [ר"י גולדהבר התכונן להמשיך בפרסום מחקרו, בנוגע כל מה שקשור לייחס לדעתו של אב"ד שינאווא, הן אצל בני משפחתו והן אצל חסידי צאנז, ובינתיים נמנע מלפרסמו].
תעודה זו מגלה עובדה שלא הייתה ידועה עד עתה. רבי שאול בראך שכיהן מקודם כרבה של מאגנדורף כ-18 שנה, נקרא לכהן, בשנת תרפ"ג, כרבה של העיר הגדולה קאשוי, ושם התפרסם שמו בעולם 'כרבה של קאשוי'. כעבור שלוש ארבע שנים יזם לחדש את ההכשר על המפעל בעירו.
בתעודה זו שלא ידועה עליה ממקום אחר: הוא מגולל את השתלשלות הסכסוך, והוא בעצמו שח עם רבה של שינאווא, והשיבו שדעתו שהציקוריה אסורה, לא מטעם חומרא' אלא מעיקר הדין! וזאת בגין שהרבה סודות אינם מתגלות מבעלי המפעל: הן במרכיבים והן בהרכבה. וסיפר לו על סודות שהתגלו לאחר הצגת הדברים מבעלי המפעל.
וכן מגלה אב"ד קאשוי: שאחרי פטירת רבי יחזקאל [ב-תרנ"ט] ניהל שיחות עם הרבנים שהיו קשורים לאב"ד שינאווא ועם בני משפחתו, וכולם ענו פה-אחד, שאכן כך היה דעתו עד סוף ימיו. כן קיבל איגרת מאת רבי מנחם מנדל מפריסטיק, המאשר את הנ"ל. ולמרות כל זאת, החליט לחדש את ההכשר וישתדל לבדוק את הדברים לשורשם בתנאים קפדניים ביותר:
א) שיעמיד משגיח ירא שמים תמידי. ב) המשגיח ישגיח לאורך כל מהלך הייצור. ג) מפתח המפעל יהיה ביד המשגיח, והוא יפתח ויסגור את המפעל. ג) רכישת השומן היא אך ורק בידי המשגיח. מפתח אחסון השומן, אך ורק בידי המשגיח ד) המוצר הכשר, יסומן כדבעי, ולא יימכר וגם הסיטונאים יהיו אך ורק יהודים יר"ש.
תעודה נדירה זו מאירה את הפרשייה שכל כך הסעירה את העולם היהודי בשנים האלה.
[1] דף נייר. 23X31 ס"מ. מודפס משני הצדדים. אידיש וגרמנית.
מצב בינוני. קרע משוקם אמנותית בחלק התחתון עם פגיעה קלה בטקסט.
צדוק הדין ונוסח הקדיש הנאמר לאחר הקבורה, עם הוראות בעברי טייטש. דף בודד, שכפי הנראה נמסר לאבלים בעת הקבורה.
הדף לא ידוע בבביליוגרפיה. לא נרשם במפעל הביבליוגרפי, ואינו נמצא בספריה הלאומית ובספריות ציבוריות גדולות בעולם.
מאחורי הדף כיתוב שם יהודי מעיר בגרמניה.
[1] דף, נייר עבה. כ 20X25 ס"מ. סימני קיפול, מעט כתמים. מצב כללי טוב.
כרוז גדול הקורא לעצרת מספד בירושלים במלאות ה'שבעה' להרצחו של הקדוש ד"ר יעקב ישראל דה האן. הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל. מסמך היסטורי.
מודעה מטעם גאוני וצדיקי ירושלים הקוראת לעצרת מספד על "ר' יעקב ישראל די האן שנרצח על קדושת השם … בהגינו בחרוף נפש על היהדות החרדית בעיה"ק תו"ב והלחמו לטובת שחרורה וחופשתה משלטון החפשים…". בכרוז נכתב שהעצרת תתקיים בישיבת מאה שערים, ובה יספיד רבי בן ציון ידלר בנוכחות מרן רבי יוסף חיים זוננפלד.
יעקב ישראל דה האן [1881-1924], דמות ייחודית בהיסטוריה רוויית ההוד של היהדות החרדית בראשית תקומת עם ישראל וחזרתו לארצו. דה האן היה מדינאי, משפטן, עיתונאי ומשורר יהודי, יליד הולנד. בשנת 1919, לאחר שחזר בתשובה והיה לפעיל ציוני, עלה לארץ ישראל בשאיפה להשתלב בתנועה הציונית, אך בסופו של דבר החליט להצטרף דווקא לחוגי העדה החרדית והיה מקורב לרבי יוסף חיים זוננפלד.
ד"ר דה האן, שהיה בקי בנבכי הפוליטיקה הבינלאומית ומשפטן בחסד עליון, החל לפעול כנגד ההנהגה הציונית בכליה שלה, כלים שלא היו מוכרים עד אז להנהגה החרדית, הוא נפגש עם בכירי השלטון באנגליה תוך כדי הצגת העמדה החרדית ובידולה מהציונות, ואף ייצג את עמדות החרדים בבתי המשפט – וניצח לא פעם. הוא נהג לתקוף באופן קבוע את הציונות ואת מנהיגיה. בין היתר ארגן משלחת חרדית אל האמיר עבדאללה מלך ירדן לדון עמו בבעלות על הארץ. כאשר החל דה האן לנחול הצלחות בין לאומיות בפעילותו הפוליטית, והחל להוות איום של ממש על ההנהגה המדינית הציונית, הוחלט להתנקש בחייו. בשנת 1924, בצאתו מתפילת מנחה, בבית הכנסת שבבית החולים שערי צדק (כיום, בניין רשות השידור), לרחוב יפו, נרצח דה האן ב-3 יריות מתנקש שלא נתבררה זהותו, בהתנקשות שנחשבת כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל [במשך השנים הועלו מספר שמות של מעורבים ממנהיגי תנועות המחתרת של הישוב הציוני שעמדו מאחורי ההתנקשות].
[1] כרזה, 35X49 ס"מ.
מצב טוב. קמטים. קרעים בשולים ללא פגיעת טקסט.
* אבל גדול לישראל. כרוז הספד על פטירת הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לונדון, תשי"ד [1954].
מודעה על הספד שנערך ביום השלושים לפטירת הגאון רבי איסר זלמן מלצר. ההספד נערך בבית הכנסת מחזיקי הדת ושומרי שבת.
[1] כרזה גדולה, 51X38 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
* כרוז הספד על הרב ר' יהודה מאוושאוויץ 'משולח פון ראדינער ישיבה – חפץ חיים'. לונדון [תש"ח, 1948].
ההספד נערך בבית הכנסת מחזיקי הדת ושומרי שבת בלונדון. ראשון המספידים היה הגה"צ רבי אליהו לאפיאן ששימש באותה תקופה כראש ישיבת עץ חיים בלונדון.
בכרוז עצמו לא מופיע התאריך והוא נקבע על פי שנת פטירתו של השליח ממקור אחר.
[1] כרזה גדולה, 50X38 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב. מעט קמטים. קרעים זעירים בשוליים ללא פגיעה או חיסרון.
"צוואת ותמונת רבינו הגדול הקדוש והטהור שר התורה… מרן ר' אלעזר לעוו זצוק"ל האבד"ק אוהעל ואונגוואר".
דף גדול מוקף במסגרת שחורה. במרכז הדף דמות דיוקנו של הרב, ומסביב נוסח צוואתו.
רבי אלעזר לעוו [תקצ"ט-תרע"ח], בנו של רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהל בעל "דברי ירמיהו". מגדולי הרבנים בהונגריה כיהן ברבנות אוהל משנת תרל"ד. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר חיבר את הספר "פקודת אלעזר",
[1] דף נייר גדול, כ 30X 46 ס"מ. נייר עבה.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים זעירים בשולים ללא פגיעה או חיסרון.
קול קורא לעזרה. בקשה לעזרה ליהודים ברוסיה הסובייטית במשלוח קמח למצות לחג הפסח, בחתימת רשכבה"ג רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. הכרוז אינו ידוע בביבליוגרפיה.
כרוז גדול ומפורט אודות הצורך לסייע ליהודים שתחת שלטון הסובייטים. עם תיאור ארוך אודות מצבם ואזכור גם למצב הקשה בווילנא ובעוד מקומות, אך למרות זאת יש צורך וחובה לסייע ליהודי רוסיה. הסבר מדוייק כיצד להעביר את הסיוע.
רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ"ג-ת"ש], גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. רבה של ווילנא (למרות שלא כיהן כרבה הרשמי), ובעל שו"ת אחיעזר. רבי חיים עוזר כיהן בתפקיד הרם ביותר, כנשיא מועצת גדולי התורה, ונחשב למנהיג היהדות החרדית הליטאית בתקופה, בה חיו גדולי עולם כגון החפץ חיים והגר"ח מבריסק, והחפץ חיים אף נהג לכנותו "נשיא כלל ישראל".
[1] כרזה, 25X35 ס"מ.
מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים בשוליים הלבנים, רחוק מהטקסט.
מה נורא המקום הזה… וזה שער השמים. כרזה אודות תקנות בית הכנסת. בדפוס SEBASTIANO NISTRI. פיסא, 1822.
הכרזה באיטלקית עם מספר מלים בעברית. בחתימת ראשי הקהילה.
בית הכנסת העתיק בפיזה בדרך פלסטרו (via palestro), הוא אחד העתיקים ביותר באיטליה. הוא נחנך בטקס מפואר בשנת 1594, והוא בשימוש עד היום.
[1] גיליון נייר גדול, 31X43 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב מאד. סימני קיפול. קרע קל בשוליים הרחק מהטקסט, ללא פגיעה או חיסרון.
* שיר תהלה לכבוד נפתלי צבי, ילד לאביו הרב… נתן כהן [אדלר] אב"ד בעיר לונדון, מאת שמשון ראויזוק. [לונדון] תרי"ב [1852].
"A Poem, in honour of… Naphtali Hirsch Adler… by S. Rausuk…".
"שלוחה למנחה ממני במלאת לו שלש עשרה שנה, טוב לירח סיון [שנת] ה’ב’ר’י’ת’ לפ"ג [תרי"ב]".
פריט דפוס נדיר ביותר, שנדפס בספר מצומצם של עותקים. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית. ונרשם במפעל הביבליוגרפי על פי עותק בספריה הבריטית בלונדון.
[1] דף נייר כפול. 21 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאד. סימני קיפול. כתמי זמן. מעט קרעים ונקב בשוליים הלבנים.
* קול תודה שיר על משקל י"א תנועות, לונדון, תקכ"ט [1869].
"לכבוד … אריה בן … יוסף הכהן … ביום מלאת לו שבעים שנה, הוא יום א', שנים ועשרים לחדש אלול, שנת ירום ונשא וגבה לפ"ק".
פריט דפוס נדיר ביותר, שנדפס בספר מצומצם של עותקים. אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית. ולא נרשם במפעל הביבליוגרפי. על פי worldcat הוא נמצא רק ב UCL- University College London .
[1] דף נייר, 27 ס"מ.
מצב בינוני. כתמי זמן. סימני קיפול, קרעים בקיפולים ובשוליים, ללא פגיעת טקסט.
שמשון ראוזוק Raʼuzuk Shimshon נולד בליטא בשנת 1793, עבר ללונדון והיה ספרן בביהכ"נ הגדול כ-25 שנה. חיבר שירים לכבוד אישים נכבדים שונים, נפטר בשנת 1877.
'יום זה ליעקב' – שיר לחתונת החתן יעקב ראטהענשטיין עם הכלה הינדל הנקראת האננא בת מורינו הרב ר' יחזקאל דוקקעס. אינו מופיע באוסף הספרייה הלאומית.
פזמון השיר הוא 'יום זה ליעקב' והוא כתוב בסגנון השיר 'יום זה לישראל' בזמירות שבת, וזו גם מנגינתו.
רבי יחזקאל דוקקעס [תרכ"ח-תש"ד], אבי הכלה, הוא מחבר הספרים הנודעים 'חכמי אה"ו' ו'או"ה למושב'. למד בישיבת פרשבורג, שבראשה עמד אז ה"שבט סופר", אחד מחבריו ללימודים שם היה מהרי"ץ דושינסקי. החל משנת תרצ"ו רבה של אלטונה. בשנת 2016 בחרה עיריית המבורג לקרוא על שמו של דוקקעס רחוב במרכז אלטונה.
[1] דף נייר גדול, 18X25 ס"מ. דפוס אבן.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים ובשוליים, ללא פגיעה או חיסרון.
'מצא אשה מצא טוב' – שיר ארוך בן ארבעה בתים לכבוד חתונת החתן החכם המליץ אלישע בן יעקב ויואנטי עם הכלה סטילה בת הגביר המרומם אברהם מאריני בכתב יד וחתימת רבי מרדכי שמואל גירונדי אב"ד פאדובה.
רמ"ש גירונדי [תק"ס-תרי"ב], רבה של פאדובה, ובעל הספר הנודע תולדות גדולי איטליה. בשנת תקפ"ט החל חכם מרדכי שמואל גירונדי לשמש ראש אבות בתי הדין ושני בקודש בעיר פאדובה, ובשנת תקצ"א, לאחר פטירתו של רב העיר, החכם אלישמע מאיר פדובני, נתמנה כרב העיר פאדובה. לחם במשכילים ובראשי הרפורמה שניסו לשלוח את ידיהם לקהילות איטליה. בשנת תקע"ח הוציא לאור את ספרו הראשון 'תוכו רצוף אהבה' בענייני מוסר ודרך ארץ בעיר פיזה. חכם מרדכי שמואל גירונדי אסף ביגיעת שנים, שמות חכמי ישראל ותולדותם, שנעלמו מעיני כל חי כדי להוציאם מחשכה לאורה, להקים שם המת על מלאכתו, ולתת נחת רוח לנשמתו. רוב כתביו בהלכה ודרוש ועוד נותרו בכתובים. כך הוא גם חיבורו קול ששון הכולל שירים לחתונות שנותר בכתב יד.
[1] דף נייר. 30X20 ס"מ. כתב יד נאה ומסודר באותיות גדולות.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים וקמטים.
שיר תהילה לכבוד יום הכתרת המלך ויליאם הראשון מלך הולנד מאת רבי דוד ליאון מורה צדק וחזן בקהילתינו. [אמשטרדם], תקע"ח [1818]. נדיר ביותר, לא רשום ביבליוגרפית.
המלך וויליאם עלה על כס המלוכה בשנת תקע"ה [1815] ושיר זה נדפס ככל הנראה לכבוד יום השנה השלישי לעלותו על כס המלוכה (או שהוא טעות דפוס וצ"ל: תקע"ה).
תיקון ותוספת בכתב יד, ייתכן בכתב יד המשורר.
[1] דף נייר, 19X15 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב. סימני קיפול.
כרזה המודיעה על המצאת כלי מדידה לשיעורי התורה, מאת הרב ישראל ברוך גאנץ רב בק"ק געלזענקירכען (גרמניה). נדיר מאוד, אינו מופיע באוסף הספריה הלאומית בירושלים, וייתכן שאינו ידוע כלל.
שיעורי המצוות הם מיסודות ההלכה ונוגעים באופן מעשי יום יום לשיעורי ברכה אחרונה, נטילת ידים, שיעור ציצית, שיעור הגביע לקידוש, דיני לבוד בסוכה ועוד ועוד. רבים נבוכו איך לשער את המידות באופן מעשי [מלבד המחלוקות הגדולות שנפלו במידות השיעורים], לכן קם רבי ישראל ברוך גאנץ והמציא כלים מיוחדים למדידת נוזל ויבש. להמצאתו צירף את פרוספקט התעמולה הנוכחי.
כולל הסכמות רבנים על ההמצאה: רבי מאיר סג"ל קליין בעל ספר תולדות שמואל העוסק גם במדות שיעורי תורה, רבי צבי הירש יצחק טויבש מאויהעל, רבי דוד דוב מייזלש אב"ד אויהעל בעל בנין דוד ורבי דוד קרליבך אב"ד קולוניא.
[1] דף נייר גדול, 34X24 ס"מ.
מצב טוב. קרע משוקם אמנותית לאורך הדף, ללא חיסרון, צבע כהה לאורך השיקום. קרעים בשוליים ללא פגיעה בטקסט.
vergleichs – tabelle der jüdischen maße.
טבלת השוואה מפורטת בין הגדלים השונים של נוזלים ומשקלים בתלמוד, כולל השוואה לליטרים וגרמים.
29.5X22.5 ס"מ.
מצב בינוני – טוב, סימני קיפול וחורים קטנים, חיסרון קל בתחתית.
הזמנה לתפילה חגיגית שנערכה לכבוד הכתרת המלך ג'ורג' הששי והמלכה אליזבט יר"ה (ירום הודם), שנערכה ביום רביעי, ב' סיון תרצ"ז 12.5.37, בשעה 17:30, בבית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל.
פריט נדיר, לא ידוע על הזמנה דומה שעמדה למכירה פומבית.
ברחבי ארץ ישראל המנדטורית התקיימו תפילות רבות לשלומו של המלך ורעייתו. ההזמנה שלפנינו נשלחה לזאב און, שהיה מנהל "תנובה חיפה" באותן שנים. ועסקן הסתדרותי נודע.
15X10 ס"מ.
מצב טוב מאד. מעט כתמי זמן.
כרזה גדולה עם רשימה של למעלה מ-200 תורמים (יהודים) לקרן הקיימת, וסכום תרומתם. הכרזה צוירה ונכתבה ביד וסביבה הודבקו 34 בולי קק"ל, חלקם נדירים.
בחלקה העליון של הכרזה, מצד ימין נכתב "זכרו את ק.ק.ל.", ובצד השמאלי מופיעות המילים "זכרו את ק.ה." (=קרן היסוד). במרכז מגן דוד שמקיף בול קק"ל של הרצל, עם המילים "בלנץ(?) תרפד". בין הבולים, בחלק העליון נכתב "בוקרשט", מתחת למגן דוד נכתבו המילים "עבודה מקודשת לטובת הקרן קיימת לישראל".
הבולים המודבקים לכרזה:
* 6 בולים כחולים, עם תמונות רבנים בולטים שתמכו בציונות וביישוב ארץ ישראל (ר' יצחק אלחנן ספקטור, הרב ריינס, הרב גוטמכר, הרב קלישר, הרב מוהליבר והנצי"ב). בולים כחולים, הוצאה פולנית, 1916.
* בול הרצל, 1909.
* כותל מערבי, 1911.
* 2 בולי נוף ארץ ישראל, 1912.
* 6 בולים צבעוניים עם נופי א"י, 1915 ועוד.
[1] דף בריסטול גדול, 58X47 ס"מ. נייר עבה.
מצב טוב. כתמי זמן. קרע זעיר בשול השמאלי ללא פגיעת טקסט.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
