Les Différentes Positions Sociales [המעמדות החברתיים השונים]. הדפס בדפוס ליטוגרפי צבעוני. ללא שם הוצאה או מדפיס. [צרפת? סוף המאה ה-19]. צרפתית.
הדפס אנטישמי, בו נראות מדרגות עליהן ניצבות שבע דמויות – מושל, אציל, כומר, יהודי, חייל, קבצן ואיכר. מתחת לכל דמות מיוחסת אימרה תמימה האופיינית לה. היהודי שלבוש בבגדי 'היהודי הנודד' [דמות סטריאוטיפית אופיינית לדמותו של היהודי בצרפת של המאה ה 19] כששק הנדודים על כתיפו, ניצב במרכז על המדרגה הגבוהה ביותר ומיוחסת לו האמרה: "אני מנצח על כולכם", באותו הזמן הופיע בפרנקפורט הדפס דומה שם האמרה המיוחסת ליהודי היתה: 'אני מוכרח לחיות מן הרווחים'.
גודל: 41×32 ס"מ. כתמים, מצב טוב.
כרזה [דף לגזירה?] אנטישמית המתארת זה מול זה ליצן גוי מול ליצן יהודי. גרמניה, שנות ה 30 בקירוב. לא ידוע.
דף שכפי הנראה יועד לגזירה ולהרכבת דמות ליצן. מימין ליצן גוי, פנים מחייכות ובגדי ליצן צבעוניים מלאים חיים, לעומתו משמאל ליצן יהודי: דמות בנקאי מנופף בידו האחת בכסף ובידו השניה מנופף באצבעו בצורה תקיפה, אף ארוך, פנים רציניות חיוך מזוייף בפה סגור. במקום פרח גדול ומרשים על בגדו של הגוי מופיע פרח קטן ופשוט על בגדו של היהודי. משמאל למטה: Ziehfigur.
גודל: 41X34 ס"מ.
מצב טוב מאד.
* גיליון מס' 33 מיום 15 באוגוסט 1897, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית המתארת בצורה נלעגת שני דמויות יהודים סטראוטיפיות, האחד מכונה Magyar Zsido ['יהודי הונגרי'], והשני Lengyel Zsido ['יהודי פולני']. בעמודי הפנים קריקטורות אנטישמיות.
* גיליון מס' 48 מיום 29 בנובמבר 1896, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית. כרוך עם:
* גליון מס' 49 מיום 6 בדצמבר 1896, בשער העיתון קריקטורה אנטישמית, וכן בעמודי הפנים קריקטורות אנטישמיות שונות עם כיתובים אנטישמים.
מצב כללי טוב מאד.
ארבעה גיליונות עיתונים מתאריכים חשובים בפרשת דרייפוס.
* L'ILLUSTRATION JOURNAL UNIVERSAL מיום 12 בפברואר 1898 אמיל זולא באולם בית המשפט.
* L'ILLUSTRATION JOURNAL UNIVERSAL מיום 19 באוגוסט 1899 – לאחר שדרייפוס נמצא אשם בנסיבות מקילות ונידון לעשר שנות מאסר – התמוטטו של לאבורי (אשר היה דמות שנויה במחלוקת באשר ליחסה לדרייפוס).
* L'ILLUSTRATION JOURNAL UNIVERSAL מיום 8 ביולי 1899 – דרייפוס על האונייה בדרך למאסר באי השדים.
* Le Petit Parisien – מיום 13 בנובמבר 1904 – מתוך אולם בית המשפט. הצלמים לא הורשו לצלם בתוך אולם בית המשפט, הציבור קיבל את תמונת הנעשה בתוך אולם בית המשפט ע"י עבודותיהם של מיטב מאיירי התקופה שנתפרסמו בעיתונות.
מצב כללי טוב מאד.
ארבעה כרוזים אנטישמים מאוירים עם כיתובים ברוסית, רוסיה, שנות ה 30 בקירוב.
בין היתר מופיעים: כרוז בו נראה יהודי בדמות מפלצת עם מגן דוד בראשה אוחזת במסיכה בדמות סטאלין, כרוז בדמות יהודי עם אף ארוך בקריצת עין בתוך מגן דוד, יהודי חורש במחרשה תחתיה נאנקת דמות גרוטסקית. בגב הכרוזים סמל המפלגה הנאצית. בכל הכרוזים כיתובים אנטישמים ברוסית.
גודל זהה: 21×15 ס"מ. מצב טוב.
כרזה שכותרתה 'volkstypen aus russisch-polen' – טיפוסים ברוסיה ופולין. פרסום חזותי אנטישמי ובו שמונה תמונות מצולמות ממראות השוק היהודי. בתצלומים נראים יהודים בשעת המסחר בשוק, מוכרות יהודיות, וקבצן יהודי זקן.
כרזות מסוג זה הופצו בגרמניה לאחר הכיבוש הנאצי ונועדו לפנות לקהל הגרמני ה'נאור' ולהציג בפניהם את היהודים 'כפי שהם' באזורי המחיה שלהם 'בינם לבין עצמם' ['Juden under sich'], תמונות מסוג זה מלאו דרך קבע את ה'דה שטירמר' האנטישמי וכן את ה Berliner illustriete Zeeitung ולוו במשפטים הסתה אנטישמים ארסיים בכתבות שנשאו את הכותרת 'יהודים בינם לבין עצמם'. סגנון הצילום של התעמולה הנאצית הגזענית התמקדה בפניהם של המצולמים ונועדה להדגים את המאפיינים הגופניים של בני הגזעים שנחשבו נחותים.
50×34 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב מאד.
AVIS AUX ISRAELITES – הודעה ליהודים. כרוז מטעם השלטונות בצרפת הפונה ליהודים ומבקשת לבוא להתייצב בהקדם באולם הערייה לפני המועד האחרון שנקבע ל 2 לאוקטובר, לשם השלמת רישום פרטיהם האישייים, בכרוז איום כי אם לא יגיעו היהודים במועד יענשו בעונש 'החמור ביותר'. צרפת 1940.
צרפת נכבשה בידי הכוחות הנאצים ביוני 1940. היא חולקה לאזור כיבוש גרמני בצפון ובמערב, ומדינה עצמאית לכאורה בדרום, שכונתה צרפת של וישי בשל העובדה שממשלתה ישבה בעיר הנופש וישי. המדינה הצרפתית החדשה, בראשות אנרי פיליפ פטן, קיימה משטר של שיתוף פעולה עם הנאצים, וקיימה מדיניות פאסיבית וכנועה, לרבות שיתוף פעולה בהשמדת יהודיה.
גודל: 30×22 ס"מ. מצב טוב מאד.
טלאי צהוב מבד בצורת מגן דוד עם הכיתוב JUDE במרכזו, סוף שנות ה 30 או ראשית שנות ה 40.
על פי תקנות הרייך הגרמני משנת 1938 על כל יהודי בשטח הכיבוש הגרמני לענוד טלאי צהוב. נקבע כי הטלאי יהיה לפחות בגודל עשרה סנטימטרים, הוא עוצב בצורת מגן דוד ובתוכו הכיתוב jude. על פי ההוראה הטלאי נישא על הבגד בצד שמאל של החזה, או על הזרוע הימנית מתחת לבית השחי. יהודים ששכחו את האות בצאתם לרחוב, או שהאות לא תאם את ההוראות, היו צפויים רשמית לעונשי קנסות ומאסר. בכניסות הבתים בורשה נרשמו אזהרות שלא לשכוח את הסרט. בהודעה של היודנרט בביאליסטוק מיום 26 ביולי 1941, נמסר כי 'לפי אזהרת השלטונות, יהודים שאינם נושאים את הטלאי הצהוב על חזם ועל גבם יענשו עונש חמור – עד מיתה בירייה'. הארצות בהן נעשה שימוש המוני בטלאי הצהוב היו גרמניה, צרפת והולנד.
10×8 ס"מ. מצב טוב.
Arbeiter כרטיס עובד של יהודי בשם ג'ררד רוזנברג יליד 1914 [רוזנברג עבד כפי הנראה במפעל זיקוק גרמני]. מילוי הפרטים נעשה ב 5/8/1940.
בכרטיס תמונת פספורט של רוזנברג, חתימת ידו ושתי חותמות דיו עם סמל הרייך הגרמני, וצלב קרס מודפס.
14×10 ס"מ. מצב טוב.
תליון זיהוי של יהודי ביחידת הזונדרקומנדו במחנה המוות שטוטהוף. בחזית מספרו האישי: 396. והכיתוב Stutthof Block A [שטוטהוף, בלוק א'], בחלקו העליון צלב קרס. בגב: מגן דוד. נדיר.
הזונדרקומנדו [Sonderkommando – יחידה מיוחדת], היתה יחידת טיפול בקורבנות ההשמדה בתאי הגזים. ביחידה זו עבדו יהודים בכפייה, ותפקידם היה הוצאת הגופות מתאי הגזים ושריפתן במשרפות. לאחר כמה חודשי פעילות הוצאו להורג אנשי הזונדרקומנדו עצמם וגופותיהם פונו ע"י היחידה הבאה בתור. סמל צלב הקרס שע"ג התליון סימל את היותם 'עובדים' בשירות הנאצים. והמגן דוד בגבו מאפיין את העובד כיהודי. ההיסטוריון הרמן לנגביין כתב כי "בפקודת אדולף אייכמן הוצאו להורג מרבית אנשי הזונדרקומנדו אחרי כל מבצע השמדה, שכן היו שותפים לסודות הנאציים". מצבם של אנשי הזונדרקומנדו היה טוב לאין ערוך מזה של שאר האסירים וכפי שהעיד ניצול מחנה אושוויץ ואיש הזונדרקומנדו יוסף זקר: "לא ידענו מחסור – הן בלבוש, והן במזון ובשינה. לא סבלנו חרפת רעב או חוסר שינה, היו לנו בגדים ונעליים במשך כל אותה תקופה. כמובן שרק אנו, "הזונדרקומנדו", נהנינו מטובת הנאה אלו, לכל שאר האסירים לא נותר אלא לחלום על זה. התנאים בבלוק שלנו היו יוצאים מן הכלל. היו לנו אמבטיות במישרפות ובבלוקים שלנו במחנה. במשרפה הייתה לנו אמבטיה בקומת המגורים. בבלוק היו לנו גם בתי-שימוש".
במשך שש שנות קיומו של מחנה הריכוז שטוטהוף אשר מוקם מזרחית לדנציג ליד העיר שטוטהוף, נאסרו בסה"כ כ 110,000 בני אדם, מתוכם נספו מעל 85,000 איש. תא גזים והמשרפות נבנו במחנה בשנת 1943, על מנת להתחיל הוצאות להורג המוניות, כאשר שטוטהוף נכלל בתוכנית הפתרון הסופי ביוני 1944.
קוטר: 3.2 ס"מ. סימני חלודה. מצב טוב.
ARBEITSLAGER MITTELBAU אמצעי תשלום במחנה העבודה מיטלבאו מדורג 64 Choice Uncirculated ע"י ה PMG.
דורה מיטלבאו (KZ-Dora-Mittelbau; נקרא גם מיטלבאו-דורה, או נורדהאוזן) שמש מחנה עבודה נאצי בתקופת השואה. המחנה היה ממוקם במרכז גרמניה ליד העיר נורדהאוזן. עובדיו אולצו לעבוד בייצור טילי V-2 במפעלים תת-קרקעיים. מבין כ-60,000 האסירים שהועסקו במחנה בעבודת כפייה, נספו על פי ההערכה כ-20,000. תשישות מהעבודה הקשה, תנאי תברואה מחרידים, הוצאות להורג ורעב היו גורמי המוות העיקריים. הוא היה מחנה עבודה מרכזי, והיו מסונפים לו כארבעים מחנות-משנה. האסירים נותרו במנהרות 24 שעות ביממה, מבלי לראות אור יום, בתנאי עבודה קשים מאד, ללא תנאי בטיחות ותברואה מינימליים: עבודה במשך שישה ימים, במשמרות של 12 שעות ביממה. האסירים סבלו מקור ומרעב, ומהתעללויות של העובדים הגרמנים.
למרות שהאס אס ניהל בפועל את המחנה, חברת מיטלוורק שייצרה את הטילים סיפקה לאסירים נעליים ופריטים אחרים, ולאסירים הייתה זכות לקנות במעין קנטינה. נדיר למצוא אמצעי תשלום ממחנה זה במצב כזה.
MILCH KARTE [כרטיס חלב מס' 9411] DER AELTESTE DER JUDEN IN LITZMANNSTADT [הגטו היהודי בלודז'].
בגב הכרטיס מופיעים פרטיו האישיים של בעל הכרטיס – שמו, גילו וכתובתו, ותקנות בגרמנית עם עונשים למאבד את הכרטיס או לעושה בו שימוש שלא על פי חוקי הנאצים.
15X12 ס"מ. מצב טוב מאד.
SS Standort-Kantine, Buchenwald – Ausenkommando, SS-KO. Rottleberode. WERTMARKE 2 RM
שטר בערך של 2 רייכסמארק לקנייה בקנטינה ניידת במחנה המוות בוכנוולד מדורג 35 Choice Very Fine ע"י ה PMG. מספר נמוך 549 – נדיר.
9 שטרות שהונפקו בגטו לודז'. הנאצים נהגו בהרבה גטאות להחרים את הכסף המקומי שהיה בידי היהודים ולהמירו בכסף חליפי, שהיה חסר ערך מחוץ לחומות הגטו. על השטרות סממנים יהודים.
*2 שטרות בערך 20 מארק שהונפקו בגטו לודז' במאי 1940. מצב AU.
*2 שטרות בערך 10 מארק שהונפקו בגטו לודז' במאי 1940, מצב F.
*2 שטרות בערך של 50 פפנינג [PFENNIG] שהונפקו בגטו לודז' במאי 1940, מצב AU.
*2 שטרות בערך של מארק 1 שהונפקו בגטו לודז' במאי 1940, מצב AU.
* שטר בערך של 50 מארק שהונפק בגטו לודז' מצב F.
מטבע בערך של 10 מארק, שהנפיק היודנראט בגטו לודז' ושימש את תושבי הגטו. לודז', 1943 . אלומיניום יצוק. בצדו האחד "Der Aelteste der Juden in Litzmannstadt" ובצדו השני איור מגן דוד והכיתוב "Getto 1943 . קוטר: 3 ס"מ.
מצב טוב.
סט שלם של השטרות שהנפקו הנאצים בגטו טרזנשטט לשימושם של היהודים, בערכים של 1,2,5,10,20,50,100 KRONE.
מצב UNC ללא סימני שימוש.
המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף לשימושם הפנימי של היהודים היה מחנה אורינאנבורג – זכסנהאוזן, שהיה ממוקם קרוב לברלין. כל אסיר במחנה ולאחר מכן כל תושב גטו חויב להמיר את כספו וחלק מרכושו לשטרות המחנה או הגטו שנכלא בו. בעלי השטרות לא יכלו לרכוש דבר עם הכסף המקומי מחוץ לגבולות הגטו, שכן ערכו היה תקף רק בתוככי הגטו. מטרת הנאצים בזאת היתה למנוע מקרה שאסירים היו מצליחים לברוח מן המחנות כך שלא היו ברשותם כל אמצעים לרכוש מזון או בגדים, מה שהקשה משמעותית את תכניות הבריחה. זאת היתה גם הסיבה שהשטרות נשאו אופי יהודי מובהק, על השטרות בגטו טריזינשטט הדפיסו מגן דוד ותמונת אילוסטרציה של משה רבנו המחזיק בידיו את לוחות הברית. הסיבה שערך השטרות נקבע ב'קרון' [המטבע הצ'כי] ולא במארק הגרמני הוא בשל מיקומה הגיאוגרפי של טרזין בצ'כוסלובקיה (שרובה נכבשה על ידי הנאצים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה), כערך המטבע הצ'כי. בדרך כלל לשטרות בערך הגבוה לא היה כל שימוש, שכן קניה של דברים יקרים כלל לא באה בחשבון בתוככי הגטו. אלא שהנאצים הנפיקו גם שטרות בערך גבוה כדי לשוות ל'כלכלה היהודית' חזות של כלכלה רגילה ופורחת, תוך יצירת רושם של 'נורמליות' של חיי יומיום מסודרים ושגרתיים, כפי שהנאצים טרחו להציג בפני הנציגים הרשמיים של הצלב האדום שביקרו בגטו.
גלויה שנשלחה מגטו ורשה בתאריך 19/5/1941 עם חותמת דיו אדומה של היודנראט בורשה.
תפקידו של היודנראט היה לתווך בין השלטונות הנאצים לבין הקהילה היהודית. לצד הפעולות השוטפות שנדרשו היודנראטים לבצע ע"י הנאצים היינו, דיור, מזון, סעד, בריאות ועוד, נדרשו אף לעקוב אחר דברי הדואר שנשלחו מהגטו. מטרת השלטונות הנאצים היתה מעקב אחר תכני המכתבים הנשלחים תוך כוונה להגיע באמצעותם לקרובי היהודים שמחוץ לגטו, וכן למצוא יהודים החותרים תחת השלטון הנאצי. גלויה שהוחתמה בחותמת היודנראט משמעותה שהיא עומדת בכללים הנוקשים שקבעו הנאצים כלפי דברי דואר היוצאים מן הגטו החוצה.
חברי היודנראטים שימשו כאנשי קשר בין היהודים לנאצים. הם נאלצו לעמוד מול דרישת שני הצדדים שברוב המקרים היו מנוגדות זו לזו. הגרמנים דרשו לבצע את הוראותיהם, והיהודים קיוו להגנה מצד היודנראטים. בסופו של דבר, פעמים רבות, שימשו היודנראטים מקור לכעסה ולמרירותה של הקהילה היהודית, שראתה ביודנראט המקומי את מקור כל צרותיה
11×15 ס"מ. כתמים. מצב טוב.
תצלום משפחה יהודית בגטו. ניתן להבחין בטלאי הצהוב על בגדו של העומד מימין.
עלו השערות שונות באשר לזהות המצולמים, אך למעשה זהותם לא נתבררה לנו.
8.5×6.5 ס"מ. סדקים קלים. מצב טוב. בגב התמונה כיתוב בכתב יד מהתקופה. (לא נבדק).
חמש גלויות המתארות מראות שונים ממחנה המוות שטורטהוף STRUTHOF . כל גלויה מתוארת מאחור. הוצאת C.O.S.O.R. .
בגלויות מראה כללי של המחנה, אסירים מוזלמנים בצעדה, הקרימטוריום [שנבנה במחנה עם פתיחתו ופעל במשך כל שנות קיום המחנה] הצריפים במחנה, קופסאות הגז.
מחנה נאצווילר שטרוטהוף שהקימו הנאצים בצפון צרפת פעל כמחנה ריכוז ועבודה בשנים 1941-1944, מחנה ההשמדה היחיד על אדמת צרפת. הוא שוחרר בידי כוחות הברית ב 1944 עת שהו בו כ 20,000 אסירים. במחנה נעשו גם ניסויים בבני אדם. במשך שנות קיומו רצחו בו הנאצים כ 40,000 איש.
מצב טוב מאד.
15 תצלומים גדולים שצולמו בידי כוחות הברית ביום שחרור המחנות 1944-1945. התצלומים הופצו לאחר השואה במסגרות חינוכיות בגרמניה במסגרת 'החינוך מחדש' של האוכלוסיה הגרמנית ברוח ערכי דמוקרטיה ושלום. כולם חתומים מאחור בחותמות דיו של סוכנות הצילום האמריקאית.
מופיעים תצלומים ממחנות VAIHINGEN, NORDHAUSEN, BUCHENWALD, OHRDURF, DACHAU, BELSEN ואחרים. בתצלומים: כוחות הברית צופים בחבלי תליה, חיילים אמריקאים בסיוע לניצולים יהודים, אזרחים גרמנים שאולצו לסייע בקבורת גופות, אסירים ברזון מתקדם שניצלו על סף מוות, תצלומים קשים של גופות חרוכות, ועוד. חלק מהתצלומים קשים לצפייה.
הדמוקרטיות המערביות, ובייחוד ארצות הברית וברטניה, היו להוטות להציג לציבור שלהן את פשעי המשטר הנאצי כדי להצדיק את הקרבנות הרבים ואת הגיוס הטוטלי. כתוצאה מכך עשו ממשלותיהן מאמץ ניכר לתעד ככל היותר את תהליך שחרורם של המחנות ושל הממצאים בתוכם. לשם כך הוקצו משאבים, אשר כללו ציוד צילום והסרטה רב [תצלומים רבים מיום השחרור הופיעו בסרט 'תחנות המוות' שהופק עבור משרד המלחמה האמריקני לצורך חינוך מחדש של האוכלוסיה הגרמנית, וכן בסרט 'הלילה ירד' בבימויו של אנדרה סינגר]. צלמים וצוותי הסרטה אזרחיים הובאו בצורה מאורגנת למחנות. מלבד צרכים תקשורתיים, תוצאות עבודתם של אלה נכללו כחומר תביעה לקראת המשפטים שתוכננו לערוך לפושעי מלחמה. מאוחר יותר הם שמשו גם לחינוך מחדש של האוכלוסייה הגרמנית הכבושה ברוח ערכי הדמוקרטיה. כך או כך תצלומים אלו, הגם שקשים לצפייה, הינם תיעוד חזותי ראשון במעלה לזוועות שביצעו הגרמנים בחסות הפירר והרייך הגרמני במחנות המוות הנאצים.
תצלומים בגודל זהה: 23×17 ס"מ. מצב טוב מאד.
שלש גלויות שיצאו לרגל חגיגת יום השחרור ממחנה הריכוז מאוטהאוזן [אוסטריה עלית].
*גלויה המתארת גדר תיל בצורת שורות חבלים בצורת סימפוניית תוי נגינה עליהם תלויים אסירים, בחזית חייל אס אס במדים עם שוט, והכיתוב: SYMPHONIA DIABOLICA MAUTHAUSIENSIS. בגבה הכיתוב 'חגיגת יום השחרור' בעברית ובכמה שפות, וחותמת דואר מיום 5 במאי 1946.
*גלויה המתארת את חיילי הצבא האמריקאי ביום השחרור מרימים את דגל ארצות הברית על גבי חומת המחנה, תחתיהם חייל אס אס בסצינת התאבדות זורק עצמו על גדר התיל החשמלית למוות. מאחור הכיתוב KZ. MAUTHAUSEN וכיתוב בעברית 'חגיגת יום השחרור' בעברית ובכמה שפות, וחותמת דואר מיום 5 במאי 1946.
*גלויה המתארת יד אזוקה המסמלת את האות V [VICTORY] , וחותמת דואר מיום 20 ביוני 1946.
מחנה הריכוז מאוטהאוזן [Konzentrationslager Mauthausen] באוסטריה עילית אשר הוקם ב 1938 סמוך לעיירה מאוטהאוזן נרצחו 38,000 יהודים, מרביתם מתו מעבודות כפייה. המחנה שוחרר במאי 1945 והיה לאחד האחרונים ששוחררו על ידי צבא ארצות הברית.
גודל זהה: 10×15 ס"מ. מצב טוב.
עשר גלויות מצולמות [real photo], i של העיר ורשה כפי שנהרסה ע"י הגרמנים והפכה ברובה לעיר חורבות, בהוצאת Fot.J Mizerski.
ההרס בוצע בהוראה מפורשת של היטלר, לאחר דיחוי מרד ורשה, שפרץ בתאריך 01.08.1944. ההתקפה כללה את הפצצת בתי הממשל, העיר העתיקה והטירה המלכותית. בגלויות נראים הריסות וחורבות במקומות שונים בעיר, עם תיאור מודפס בפולנית תחת כל גלויה: בנין העיריה, מגדל רב קומות, אנדרטת החיל האלמוני, כנסיות, ארמון בלאנקה ועוד.
לא נשלחו בדואר, מצב טוב מאד.
Francais Souvenez-vous ! [ צרפתים זכרו! ], כרזה מטעם ה'איגוד היהודי להתנגדות ולסיוע', [ UJRE [Union des juifs pour la résistance et l'entraide, " ] פריז, לאחר מלחמת העולם השניה, צרפתית . נדיר.
כרזה גדולה, במרכזה תצלום מוזלמן יהודי שוכב על דרגש במחנה ריכוז [צולם באושוויץ] על רקע חיילי אס אס במצעד ראווה. מסביב הכיתוב: "180,000 צרפתים גורשו בשנים 1941-1944, ביניהם 120,000 יהודים. 3000 בלבד חזרו. על מנת לא לשוב לתקופת הגסטפו והאס.אס., יש למנוע את אישור הסכמי בון ופריז". הכוונה להסכמים שמטרתם היתה להגביר את עצמאות מערב גרמניה ולהמשיך את מגמת השתלבותה בגוש המערבי, דבר שמשמעותו היתה התחזקות כוחה של גרמניה מחדש. הכרזה נדפסה מטעם ארגון ה- UJRE ("אגוד יהודי להתנגדות וסיוע"), אשר הוקם בשנת 1943 במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית ("הרזיסטאנס"), ופעל בדרכים שונות לצמצם כוחה של גרמניה.
119×76 ס"מ. מודבקת למצע בד לתצוגה ולשמירה 125×81 ס"מ. מצב טוב מאד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
