שטר יפוי כח שנתנה האשה מרת חנה בת מעלת החבר הרופא המובהק מרדכי מורפורגו לרבי מזל טוב מודונא לייפות את כחה בבית הדין במודינא. ויניציאה, תקל"ט [1779].
על השטר חתומים חברי הישיבה הכללית של ויניציאה:
1) רבי שמחה קאלימאני אב"ד ויניציאה – רבי שמחה היה מגדולי חכמי איטליה בדורו, רב, דרשן, משורר ומדקדק, חיבר חיבורים יסודיים שהיו נפוצים מאוד באיטליה בזמנו, נפטר בשנת תקמ"ד. ראה משבחיו אצל רבי חננאל ניפי בספר זצ"ל הנדפס עם תולדות גדולי ישראל (טריאסטי תרי"ג) עמ' 345.
2) רבי אברהם ב"ר שלמה הלוי מינץ- הוא חתום עם רבני ויניציאה בהסכמות לספרים (ראה לדוגמא, ספר סעודת מצוה לרמ"נ טירני).
3) רבי יקותיאל שריה בהחסיד מוהרי"ל גורדון – הוא רבי יקותיאל גורדון תלמידו המובהק ונאמן ביתו הקרוב ביותר של רמח"ל שבילה את שארית חייו בויניציאה.
לדעת תשבי בספרו נתיבי אמונה ומינות (195), 'שריה' לו ייועד תפקיד משיחי בספר רזין גניזין לרמח"ל הוא רבי יקותיאל גורדון (וראה בניהו כתבי הקבלה של רמח"ל עמ' 44). והנה לפי חתימתו כאן נתאמתה השערה זו בוודאות (מצורף חומר).
[1] דף נייר מקופל. 28X19 ס"מ. נייר איכותי.
מכתב בחתימת ידו של הרב הראשי הראשון לישראל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק אל השוחטים והקצבים בירושלים. אלול תרפ"ט [1929].
במכתבו אוסר הרב קוק על הקצבים והשוחטים לקבל הכשר משום מערכת כשרות מלבד 'ועד השחיטה' אלא אם כן זה באישורם של 'ועד השחיטה' ושל הרב קוק בעצמו. הרב קוק משתמש במכתבו בלשון חריפה ביותר: "שלא יהרסו ח"ו… בדברים העומדים ברום חיי הציבור בענייני השחיטה".
רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה- תרצ"ה], מנהיגה של הציונות הדתית, פוסק ומקובל, מייסדה של "הישיבה המרכזית העולמית" היא ישיבת 'מרכז הרב'. הרב קוק כיהן כרב בזיימל ובבויסק, לאחר עלותו ארצה כיהן כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון לישראל לאחר 2000 שנות גלות.
[1] דף נייר, כ 28X21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי של הרב קוק, מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת ידו וחותמתו של הראי"ה קוק.
מצב טוב-טוב מאוד: נקבי תיוק. כתמי זמן. סימני קיפול.
"…השמים התקדרו עבים ורוח ויהי הגשם ונתקדש שם שמים לעיני הגויים שהיו קורין אותו ראבינ"ו די"ל אקואה – הרבי של המים"
תשובה הלכתית ארוכה בענייני חושן משפט בחתימת יד קדשו של בעל המופת המלומד בניסים הרב הגדול רבי אברהם ישראל אב"ד אנקונה אל רבי שלמה דוד מהזקנים, אב"ד לוגו. [אנקונה, תק"מ 1780 בערך].
הגאון רבי אברהם ישראל [תס"ח-תקמ"ה], בן הגאון בעל משאת משה. בשנת תקי"א יצא בשליחות ירושלים ונפגש באלטונה עם רבי יהונתן אייבשיץ ודבר עמו בנגלה ובנסתר (לוחות עדות דף מא). בשנים תקי"ח-תקכ"ט כיהן כרבה של נא אמון במצרים ומשנת תקל"ד רבה של אנקונה. החיד"א הכירו ומרבה להפליג בשבחו (ראה בהסכמתו לספר בית אברהם). רבי מתתיה ניסים מטיראני בספרו שפת אמת מספר עליו סיפור מופת וז"ל "הרי זו תפילת ש"ב לפני ה' אלוקים אנכי תכנתי על דבר הבצורת סבלנו על שכמנו בשנת התקל"ט פה אנקונא יע"א ובימים האלה הן מלך ישראל הנזכר כאן נמצא וכאן היה וזכותו עמדה לנו שאחרי התפלה הזאת השמים התקדרו עבים ורוח ויהי הגשם ורווח עלמא ונתקדש שם שמים לעיני הגויים שהיו קורין אותו ראבינ"ו די"ל אקואה – הרבי של המים". מחיבוריו נדפסו בית אברהם (ליוורנו תקמ"ז) ואמרות טהורות (ליוורנו תקמ"ז).
[8] עמ', 25X17 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. כתיבת סופר איטליאנית ובחתימת יד קדשו של רבי אברהם ישראל.
מצב בינוני: כתמי זמן. פגעי עש רבים.
מסמך קהילתי באיטלקית עם חתימות יד קדשם – בעברית – של שלושת גדולי רבני מודינא: רבי מנשה יהושע פאדווה רבה של מודינא, רבי אברהם חי גראציאנו ורבי משה הירש ליפשיץ. מודינא, תקי"א [1751].
על גדולתם העצומה של חותמי המכתב תעיד העובדה שבעל האור החיים נדרש להסכמותיהם המתנוססות בראש ספריו: 'אור החיים' ו'פרי תואר' (מצורפים צילומים). כמו כן במכתבו של האור החיים לפקידי מדרש כנסת ישראל במודינא הוא דורש בשלומם של שלושת הרבנים החתומים כאן וזה לשון קדשו: "ידרוש בשלומי בשלום מעלת הרבנים ה"י לכולם בשם כמוהר"ר משה אשכנזי [ליפשיץ] הרב הזקן ה' יאריך ימיו, והרבנים כמהר"ר מנשה… וכמוהר"ר אברהם חי גראציאנו" (אגרות ותשובות רבינו חיים בן עטר עמ' קפה, מצורף צילום).
רבי מנשה יהושע בן רבי יהודה מצליח פאדווה [ת"נ-תק"י בערך], רבה של מודינא ומגדולי חכמי איטליה בדורו. חתנו של המקובל הרב"ך וגיסו של רבי ישעיה באסאן. נדפסו ממנו תשובות בספרי גדולי איטליה: שמש צדקה, מים רבים ועוד. כן מוזכר במכתבים של פולמוס הרמח"ל. ומהמסכימים על ספרי האור החיים.
רבי אברהם חי בן רבי נתנאל גראציאנו [נפטר בשנת תקכ"א], נכדו של הרב המפורסם אי"ש ג"ר. חתום בפסקי דין רבים שנדפסו מרבני מודינא. אף הוא מהמסכימים על ספרי האור החיים.
רבי משה ליפשיץ [נפטר בשנת תקט"ו], הוא רבי משה ליפשיץ מחאנטשין שבפולין, עבר למודינא והרביץ שם תורה. החיד"א בספרו במעגל טוב מספר שרבה של מודינא בעל זרע אמת הראה לו כתבי יד של "הרב המפולפל מוהר"ר משה ליפשיץ מאינטשטין", ובהם "ספר מופלא בקבלה מעשית". החיד"א מזכירו גם בחיבורים נוספים שלו. (אחיינו הוא רבי נח שמואל ליפשיץ אב"ד טורבין תלמיד החזוה מלובלין בעל מנחת יהודה וזר זהב על ספר המכריע).
[1] דף נייר, 35X24 ס"מ. נייר איכותי
מצב בינוני: כתמי זמן. קרעים קלים בשוליים. במרכז הדף קרע גדול עם חסרון בטקסט האיטלקי.
מכתב חידושי תורה קצר, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו הגאון רבי שמואל שמעלקא גינצלער אב"ד אויבער ווישווא ובעל ה'משיב נפש' אל אחיינו. תוכן המכתב, חידושים בגמרא במסכת מועד קטן. נדיר וחשוב ביותר.
במכתבו העוסק בהלכות נדה החמורות, בהלכה שאשה מתה נחשבת כנדה מפני שמבעתת המוות פירסה נדה, דן הגאון בין היתר מה יהיה הדין במקרה של מיתת-נשיקה.
הגאון רבי שמואל שמעלקא גינצלער אב"ד אויבער ווישווא [תקצ"ה-תרע"א] נולד באויעהל ובילדותו בירכו הגה"ק בעל 'ישמח משה' דלאילנא רבא יתעביד. בצעירותו שלחו אביו ללמוד אצל חתנו הגאון הנודע בעל 'קול אריה'. גיסו הקול אריה השגיח עליו כבן ואמר שהוא בגדר תלמיד המחכים את רבו. רבי שמואל שמעלקא נסמך להוראה מבעל מנחת חינוך, מבעל השואל ומשיב ומהגאון רבי שמעלקא מסעליש. קרוב לחמישים שנה שימש ברבנות אויבער ווישווא ויצא שמו בכל המדינה כאחד מגדולי מורי ההוראה, מחיבוריו הרבים נדפס ספרו משיב נפש על התורה (סיגט תרע"ב).
[1] דף נייר, כ 10X16 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו.
מצב טוב מאוד.
תשובה הלכתית חשובה ונדירה, כולה בכתב יד קדשו של הגאון רבי שאול הערנפלד אב"ד סיקסא נכד ה'חתם סופר' ותלמיד דודו בעל ה'כתב סופר'. נכתבה אל הגאון רבי שלמה זלמן הערנרייך זצוק"ל אב"ד טשאבא ושימלוי ובעל ה'לחם שלמה'.
במכתבו החשוב כותב אב"ד סיקסא – בין היתר – שישנם מקרים בהם הדיין יכול לסמוך על תחושת הלב שלו למרות שאין לו סימוכין לכך "דתלוי בלב הדיין, אם לבו רואה שהוא ירא שמים יש להקל בקבלת דברי חברות". בהמשך מזכיר אב"ד סיקסא את מורו ורבו בעל ה'כתב סופר' "ואם כי דברי הגאון מהרש"ב [-מורנו הרב שמואל בנימין] בשו"ת [-כתב סופר]". נציין כי אב"ד סיקסא שהיה מבוגר בעשרות שנים מבעל הלחם שלמה מכנה אות במכתבו "המאור הגדול".
הכותב הגאון הצדיק רבי שאול עהרנפלד אב"ד סיקסא [תקצ"ט-תרס"ה], היה מגדולי הרבנים בדורו. בן הגאון רבי דוד צבי הערנפלד חתן החתם סופר. רבי שאול נימול על ידי זקנו החתם סופר. וקיבל תורה מדודו הכתב סופר. משנת תרל"ח מילא את מקום אחיו בעל "חתן סופר" ברבנות העיר סיקסא. העמיד תלמידים לאלפים והיה קדוש ונערץ על גדולי התורה וצדיקי החסידות בדורו. על מצבתו נחקק "שר התורה אביר הרועים נזר חכמים תפארת ישראל ". מכתביו נדפס הספר 'גבעת שאול' (ברוקלין תשע"ג) ושם תולדותיו בהרחבה.
הנמען הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן הערנרייך [תרכ"ג–תש"ד], אב"ד טשאבע ושימלוי. נתפרסם על שם סדרת ספריו 'שאלות ותשובות לחם שלמה' שעל שמם נקרא (מלבדם חיבר עוד כארבעים חיבורים). הוא גדל אצל זקנו בעל 'קול אריה' ונסמך להוראה על ידי רבי שאול עהרנפלד (כותב המכתב שלפנינו; היתר ההוראה שלו הוצג למכירה בקטלוג ווינרס מכירה 123). משנת תרנ"ד אב"ד בעקעש-טשאבא ומשנת תרנ"ט אב"ד שימלוי. נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו והיה מחסידי ותלמידי בעל "קדושת יום טוב" מסיגט.
[1] דף נייר, 22X14 ס"מ. דיו על גבי נייר משובץ, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של אב"ד סיקסא.
מצב טוב: כתמי זמן. קרע בפינה השמאלית העליונה, עם פגיעה בשתי מילים.
מכתב מעניין עמוס בברכות, כולו בכתב-יד קדשו ובחתימתו של בעל המופת הגאון הצדיק רבי יהושע זעליג (זעליק) תרשיש. נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. תרפ"ח [1928].
רבי זעליג תרשיש מודה במכתבו לרב פרבר אודות "א' ליטרא מנחת ביכורים" ששלח אליו לחג השבועות. בעל המופת ממשיך ומעתיר מברכותיו: "וביתו ועדתו וכל החונים על דגלו ההולכים לאור תורתו יחיו בנועם ה' עליהם ויתענגו על טוב ה'… יברכהו ה' בכל טוב סלה וכבוד והדר יעטרהו… ידידו המבכו… י. זעליק תרשיש סג"ל".
הצדיק רבי יהושע זעליג תרשיש סג"ל [תרכ"ב – ת"ש], התפרסם בקרב יהודי ליטא בגודל צדקותו ופרישותו, לאחר ששנים רבות היה פרוש מכל עניני העולם, ויגע בתורה ועבודת ה' בסלבודקא וקלם. בהגיעו לפרקו בחר בו הסבא מנובהרדוק כחתן לאחותו היתומה. רבי זעליג תרשיש שימש כרב בליטא בכמה עיירות ובשנת תר"ן נשלח ביוזמת גיסו על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור לייסד ישיבה בעיר ברדיטשוב, אך לאחר כשנתיים פרש מהישיבה. הוא ישב על התורה ועל העבודה בקהילות סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת, וכל ימיו הלך והתעלה במעלות היראה והמידות והדביקות בבורא. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ראה תמונה מצורפת). נודע כאיש קדוש, גם בעניי הגויים הכפריים שכאשר היה מהלך בשדות היו נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואה. רבי זעליג עלה ארצה באחרית ימיו, בשנת תרצ"ג. ושם נפטר בשנת ת"ש, בהיותו קרוב לגיל תשעים. חיבר את הספר עין תרשישי ג' חלקים (קובנה-ירושלים, תרצ"ב-תרצ"ח). בשנת תשמ"ה נדפס בנוי יורק קונטרס תולדותיו בשם: "ר' זעליגל קעלמער, חייו ומשפחתו", מאת ישראל מינצער.
[1] דף נייר, 18X23 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד: סימני קיפול.
"היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה!"
מכתב חידושי תורה מאת הבחור 'ברוך קורנהויזר' מתלמידי בית יתומים דיסקין, אל גאון ישראל רבי חיים עוזר מווילנא. הערה על תשובה אחת שלו ב'אחיעזר' במסכת יבמות! שלושה עמודים, מלאים בבקיאות וחריפות! ירושלים, תרפ"ט [1929]. נדיר וייחודי.
את מכתבו פותח היתום הצעיר דווקא בפסוק "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", לאחר מכן שלושה עמודים מלאים בבקיאות וחריפות ובסוף המכתב הוא מסיים בתפילה "ותפילתי בד' אלקי ישראל שיאיר עיני במאור תורה"ק". שוו בנפשכם נער יתום בבית יתומים, שכידוע באותם השנים החיים בבית יתומים היו קשים ומרים (אפילו בבית היתומים החרדי דיסקין ואכמ"ל) והילדים החוסים סבלו מעוני, מחסור ואפילו מהתעמרות. והנה הילד שלפנינו במכתבו אל גדול הדור איננו מבקש עוד פרוסת לחם או ממתק, כל משאלתו היא: שה' יאיר את עיניו בתורה! אכן, דוגמא מוחשית למאמר חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".
רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ"ג-ת"ש], גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. רבה של ווילנא (למרות שלא כיהן כרבה הרשמי, מכיוון שלאחר פטירת הגר"א, מפני כבודו לא מינו יותר רב רשמי בווילנא), ובעל שו"ת אחיעזר. רבי חיים עוזר כיהן בתפקיד הרם ביותר, כנשיא מועצת גדולי התורה, ונחשב למנהיג היהדות החרדית הליטאית בתקופה, בה חיו גדולי עולם כגון החפץ חיים והגר"ח מבריסק. החפץ חיים אף נהג לכנותו "נשיא כלל ישראל".
[2] דף, כ 28X21 ס"מ.
מצב בינוני-גרוע: כתמי זמן. קרעים ללא חיסרון משמעותי בטקסט.
1. ר' יעקב משה חרלפ, אל הרב מיכל טוקצ'ינסקי. תשובה הלכתית בהלכות אבילות. טבת תש"ח.
2. ר' יעקב משה אל הרב טוקצ'ינסקי, בקשה להתרמה עבור משפחת הרב יצחק שבדרון "נכד להגאון מהרש"ם מברעזאן זצ"ל. תש"ב.
3. ר' יעקב משה חרלפ אל הרב טוקצ'ינסקי. המלצה לקבל את ר' חיים יהודה יעקובזון 'מילידי ציון' לשורת המלמדים בתלמוד תורה: "ובטוח אני כי מע"כ שליט"א וכל המעוניינים לטובת ילדי ציון היקרים ישבעו רצון ממנו בכל מילי דמיטב. כי כמו מומחיותו למשרה זו, כן הוא איש חמודות, צייתן נוח לשמים ולבריות". טבת ת"ש.
4. ר' יעקב משה אל הרב טוקצ'ינסקי: לבוא לעזרת 'וועד משמשרת השבת', שהחליטו שלטובת עניין סגירת החנויות, מן הראוי להדפיס מודעות המבשרות את זמן כניסת השבת, ולהדביקם על דלתות החנויות. חשון תרצ"ו.
5. רבי חיים זבולון ב"ר יעקב משה חרלפ, אב"ד ראשון לציון: בעניין גט. תמוז תר"ץ.
6. רבי חיים זבולון, הערות לספר 'הלכות שביעית', כסלו תרצ"א.
גדלים שונים, כולל המעטפות המקוריות. מצב כללי טוב מאד, סימני קיפול.
'כתב מינוי' לבני הגברת צפורה עמיאל, הממונה והאפוטרופוסית היחידה על הקדש בעלה 'חיים עמיאל'. מטעם בית הדין הרבני בירושלים, בחתימת ידם של הדיינים: רבי אליעזר יהודה וולדינברג, רבי עובדיה יוסף ורבי יוסף קאפח. ירושלים, תשי"ט [1959].
לפנינו אחד מפסקי הדין המוקדמים של הרב עובדיה יוסף שנכתב בשנתו הראשונה כדיין בבית הדין האזורי בירושלים.
[1] דף נייר, כ 27X20 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה בחתימת ידי הדיינים וחותם בית הדין.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי תיוק סימני קיפול.
מכתב מעניין מאוד, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי צבי פסח פראנק רבה הראשי של ירושלים, אל ר' יעקב יצחק יעלין שהיה מגדולי העסקנים בירושלים, ומראשי וועד השחיטה של הרבנות הראשית. בבקשה לקבל אישור העסקה פיקטיבי עבור עולה חדש לצורך קבלת סרטיפיקאט. ירושלים, תרצ"ה [1935].
במכתבו שנכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של הרבנות הראשית (!) ובחתימת ידו המלאה, לא נרתע הרב פראנק מלבקש בפירוש מאת הממונה על השוחטים שייתן אישור העסקה (פיקטיבי) להר"ר מאיר שמחה מכיוון שהוא "רוצה זכות ישיבה באה"ק". הרב פראנק מסיים את בקשתו בראשי התיבות " וד"ל " [-ודי לחכימא]. בשולי המכתב מופיע אישור בכתב של הרב מאיר רייכמן, יו"ר וועד השחיטה, שפנייתו התקבלה והיא תתבצע.
ראויה לציון העובדה שהרב הראשי אינו נרתע מלשלוח מכתב רשמי לעובדים תחתיו בכדי שינפיקו מכתב פיקטיבי להטעיית השלטונות, ואינו חושש מהלשנות או מסירות. מה שמהווה תעודת כבוד לישוב הישן בירושלים שלא היה צורך לחשוש ממלשינים ביניהם. מיותר לציין, שהרב פראנק אינו עושה את ה'פוילע שטיק' לצורך רווח אישי או ציבורי, אלא הוא מסכן את מעמדו לצורך עזרה לעולה חדש שייתכן ואינו מכירו כלל.
[1] דף נייר, 21X21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגרצ"פ.
מצב טוב: נקבי תיוק (תלושים). סימני קיפול. קרע זעיר בשוליים.
1. מכתב ארוך מאת הרב הרצוג אל ראשי 'וועד הישיבות'. בקורת חריפה אל שרבני הוועד מתעלמים מפעולות הרבות של הרבנות הראשית, המוסרים את נפשם עבור היהדות הן בארץ והן בחו"ל. מבקר את תפיסתם של רבנים אחדים הלוחצים את שאר הרבנים, להתעלם ממוסדות הרבנות ומפעולתם הרבה. שבט תש"י. מכתב עם תוכן רב, טרם פורסם. [4] דפים, חתום. תיקונים בכתב יד.
2. מכתב מאת הרב הרצוג אל הרב טוקצ'ינסקי, בנוגע לקבלת רבנים ל'איגוד הרבנים', וכן התייחסות חריפה בנוגע ל'ועד הישיבות'. שבט תש"י. [2] דפים, חתום.
3. פנייה לרבני הארץ לבוא ולהשתתף באסיפה שתתקיים ב'מלון ציון' שברחוב לונץ, אודות הסכנה העורבת על השבת, בעקבות החלת חוק שעות העבודה והמנוחה, העומד לדיון בכנסת בימים הבאים. חתימת הרב הרצוג והרב עוזיאל. שבט תשי"א.
4. מכתב הלכתי מאת הרב הרצוג להרב י"מ טוקצ'ינסקי: א. אודות נוסח מצבה. ב. אודות קביעת שנת השביעית. תמוז תשי"ב. חתום.
5. מכתב מאת הרב טוקצ'ינסקי אל מנהל בית הסוהר, בבקשה להיפגש עם אסיר מסויים, בנוגע לקבלת תרומה לישיבה. בתחתית הדף אישור בכתב ידו וחתימתו המלאה של הרב הרצוג, על כך שהפגישה המבוקשת אינה בנושא מסחרי.
6. מכתב מאת הרב עוזיאל אל וועד הישיבות, ביקורת חריפה על שאינם מפרישים מהכספים המגיעים לידיהם לישיבות הספרדיות "לא לפרסום". תש"ב. [2] דפים, חתום.
7. הרב עוזיאל אל הרב טוקצ'ינסקי הערה לספרו על שביעית. חתום.
8. מכתב מאת הרב הרצוג אל הרב טוקצ'ינסקי. קבלה לספרו על הלכות שביעית. אלול תשי"א. חתום.
סה"כ [13] דפים. מצורפות מספר מעטפות מקוריות. מצב כללי טוב מאוד.
מסמכים רשמיים מהנהגות הקהילות ומבתי דין, חותמות וחתימות רבות.
*מסמך כתוב בכת"י עם חותמת בית דין מראכש, מרקש מרוקו.
*מסמך כתוב בכת"י מקהילת תוניס, חותמת david samama וחותמת נוספת.
*מסמך כתוב בכת"י מועד בית דין בתונס.
*מסמך מודפס בצרפתית מבית הדין בטאנג'יר, חותמת בית הדין וחתימות הפקיד ונשיא הרכב הרבנים יהודה מ. Ganets.
*תעודת נישואים מרבנות קהיר.
גדלים שונים, מצב כללי טוב – טוב מאד, סימני קיפול וכתמי זמן.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהושע זעליג (זעליק) תרשיש אל רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון.
הצדיק רבי יהושע זעליג תרשיש סג"ל [תרכ"ב – ת"ש], התפרסם בקרב יהודי ליטא בגודל צדקותו ופרישותו, לאחר ששנים רבות היה פרוש מכל עניני העולם, ויגע בתורה ועבודת ה' בסלבודקא וקלם, היה מפורסם בדורו בשם רבי זעליג קעלעמער.
גיסו הסבא מנובהרדוק בחר בו כחתן לאחותו היתומה. הוא שימש כרב בליטא בכמה עיירות ובשנת תר"ן נשלח ביוזמת גיסו על ידי רבי יצחק אלחנן ספקטור לייסד ישיבה בעיר ברדיטשוב, אך לאחר כשנתיים פרש מהישיבה. הוא ישב על התורה ועל העבודה בקהילות סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת, וכל ימיו הלך והתעלה במעלות היראה והמידות והדביקות בבורא. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ראה תמונה מצורפת). נודע כאיש קדוש, גם בעניי הגויים הכפריים שכאשר היה מהלך בשדות היו נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואה.
עלה ארצה באחרית ימיו, בשנת תרצ"ג. ונפטר בשנת ת"ש, בהיותו קרוב לגיל תשעים. חיבר את הספר עין תרשישי ג' חלקים (קובנה-ירושלים, תרצ"ב-תרצ"ח). בשנת תשמ"ה נדפס בניו יורק קונטרס, ר' זעליגל קעלמער, חייו ומשפחתו, מאת ישראל מינצער.
בצד האחורי רשם הרב צ"ה פרבר בכתב ידו על הרב תרשיש – "כת"י הרב הגה"צ יסו"ע מוהר"ז הלוי תרשיש זצ"ל בעמח"ס…"
[1] דף נייר. 18X22 ס"מ. מצב טוב. סמני קיפול.
מכתב כתוב במליצות נאות, מאת רבי נח אשר הכהן עלשטיין מצפת אל ר' יוסף שטערן. בשולי המכתב חתימה וחותמת.
הכותב מתנה את מצבו הדחוק ומבקש עזרה, בכדי שיוכל להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה בעיר הקדש צפת.
[1] דף נייר, 13X21 ס"מ. ניייר כחלחל. כתיבה נאה.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. נקבי עש בודדים. סימני קיפול. קרעים בקיפולים, ללא חיסרון.
1. [2] מכתבים של הרב חיים צבי רובינשטיין מראשי הקהילה על הדחקות הנוראה השורר בעדה, ובפרט בבית הרב מד"א, הלא הוא רנ"ה הלוי. המכתב השני עוסק בנושאים כספיים. מוזכר ר' זרח עפשטיין.
2. מכתב של הר' יעקב גולדמן, מחשובי העסקני בקהילה, אודות בעיות פוליטיות בתוככי המחנה. תגובה לפאשקווילים שונים. מכתב נוסף לא חתום, ככל הנראה אף הוא בכתב ידו של ר' יעקב גולדמן.
מצב כללי טוב מאוד, מכתב אחד במצב בינוני-גרוע. סימני קיפול ומעט סימני זמן.
מכתב מעניין, כולו כתוב וחתום בכתב יד קדשו של רבה הראשי של ירושלים הגאון רבי צבי פסק פרנק אל ראש ישיבת עץ חיים הגאון רבי יחיאל מיכל טוקוצ'ינסקי. חשון ת"ש [1940].
במכתב: המלצה לבוא לעזרת הגאון הנודע רבי מרדכי יפה-שלזינגר אב"ד אייזנשטאט "שנפל מאיגרא רמא" והגרצ"פ מבקש "לספחו אל המשרה אשר דברנו". הרב יפה-שלזינגר שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה עלה כפליט לארץ לאחר השואה בעירום ובחוסר כל והגרצ"פ מנסה במכתבו שלפנינו לעמוד לימינו בשעתו הקשה. כעבור זמן לא רב נהייתה הרווחה כאשר הרב יפה-שלזינגר מונה לרב קהילת "חוג חת"ם סופר" בתל אביב וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בניו הם הגאונים הנודעים הרב אברהם יפה-שלזינגר אב"ד ז'נבה, הרב שמואל עקיבא יפה-שלזינגר אב"ד שטרסבורג, והרב יוסף יפה-שלזינגר אב"ד פרנקפורט
הגאון רבי צבי פסח פראנק [תרל"ג-תשכ"א], מחבר סדרת הספרים 'בר צבי' שעל שמה נקרא. הגרצ"פ כיהן כרבה הראשי של ירושלים, והיה מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו, וממלא מקומו של רבי שמואל סלנט כחבר בית הדין.
[1] מכתב, 27 ס"מ. דיו ע"ג נייר מכתבים רשמי, הכל בכי"ק ובחתימתו.
מצב כללי טוב מאוד. כתם זעיר.
מכתב בחתימת יד קדשו ובחותמותיו של חכם עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף. ירושלים, תשכ"ג 1963.
במכתבו שנכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של ישיבת פורת יוסף, מעטר חכם עזרא עטייה את תלמידו הרב אליהו צדקה בתואר "בעל סברא ישרה". בשולי המכתב חתימת יד קדשו וחותמתו וכן חותמת ישיבת פורת יוסף.
חכם עזרא עטייה [תרמ"ז-תש"ל], נולד בארם צובא ובנערותו עלה עם הוריו לארץ ישראל. מאז נודע כמתמיד עצום. כיהן כראש ישיבת פורת יוסף במשך ארבעים וחמש שנה. גדולי הדור מכל החוגים הפליגו בשבחו עד מאוד. עם כינון מוסד 'מועצות גדולי התורה' בארץ ישראל, בשלהי תקופת מלחמת העולם השנייה, צורף חכם עזרא כאחד מחבריה, והוא היה היחידי באותה העת מבני עדות המזרח שצורף למועצגה"ת. חכם עזרא עטייה העמיד תלמידים רבים ומהם רבנים בכל חלקי תבל, ביניהם: הראשונים לציון הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו וכן חכם בן ציון אבא שאול וחכם יהודה צדקה (ייתכן שהתלמיד נשוא המכתב שלפנינו הינו מבני משפחתו).
[1] דף נייר, 21X18 ס"מ. נייר מכתבים רשמי של ישיבת פורת יוסף, מוקלד במכונת כתיבה בחתימת יד קדשו ו-2 חותמות.
מצב טוב: סימני קיפול. נקבי תיוק. מעט כתמי זמן.
פסק דין ארוך ומנומק בנוגע להוצאתם לאור של ספריהם של חכמי בבל ובראשם בעל ה'בן איש חי', בחתימת יד קדשם של שלושת גדולי חכמי הספרדים בדורות האחרונים: חכם סלמן חוגי עבודי, הרב יעקב מוצפי והרב מרדכי אליהו. ירושלים, תשל"א [1971]. ככל הנראה שלושת החכמים, גדולי חכמי בבל [-עיראק] כונסו יחד בכדי לדון בדין התורה המדובר היות שהוא עוסק בתורתם של חכמי בבל.
חכם סלמן חוגי עבודי [תרנ"ד-תשל"ג], הרב הראשי האחרון של בגדאד ובסוף ימיו אב בית דין בירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול. ימים ולילות שהה בבית המדרש ובביתו ישן רק בלילי שבת. ניכר בחריפותו, בבקיאות בש"ס ופוסקים, נודע כנעים הליכות, בעל ענווה וצנוע. בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל ונשלח לעבוד בקרן קיימת בנטיעת עצים. באחד הימים ראה אותו אחד החכמים ומיד מינו אותו דיין בבית הדין הרבני בירושלים ולימים היה לראש אב בית הדין.
הרב יעקב מוצפי [תר"ס-תשמ"ג], אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים. תלמיד הרב מנשה שהרבני יחד עם בן דודו הרב סלמאן מוצפי. כן למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי והרב צדקה חוצין. כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים. נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא.
הרב מרדכי אליהו [תרפ"ט-תש"ע], נולד בעיר העתיקה בירושלים לאביו המקובל רבי סלמאן אליהו, שעלה מבגדד בהוראת רבו בעל הבן איש חי. כבר בגיל צעיר התמנה לדיין והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ, בד בבד הוא עסק בקבלה. הוא נבחר לטפל בהעלאת ארונו של החיד"א לירושלים. בשנת תשמ"ג נבחר לראשון לציון ולרב הראשי לישראל. בשנותיו האחרונות היה ביתו תל תלפיות והמונים פנו אליו בבקשת עצה, הדרכה וברכה.
[1] דף נייר, כ 27X21 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה בתוספת תיקונים והגהות בכתב יד ובחתימת יד קדשם של הדיינים.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
מסמך מבית הדין הרבני בקזבלנקה מינואר 1945 [תש"ה] שבו מעידים חברי בית הדין שהנער יהודה וקנין נולד בקזבלנקה שנה קודם לכן.
עם חותמתו וחתימתו של הרב משה מאיר חי אליקים, נודע בכינוי 'משמ"ח אליקים' [תרל"א-תש"ט], היה שד"ר, חבר בית הדין בטבריה, אב בית דין בקזבלנקה וחבר בית הדין במוגדור שבמרוקו. בשנת תרפ"ה נקלע לפולמוס הלכתי גדול בו היו מעורבים רבני טבריה, תוניס ומרוקו. במרכז הפולמוס היה ספר שהוציא בתוניס הרב חנניה חביב אזולאי בשם "מגן הדת", בו הוא כתב נגד רבנים שונים, ואוסר את הייבום בקזבלנקה. מנגד הוציא הרב אליקים את הספר "מלחמת המגן" המתיר את הייבום בעיר, ויוצא להגנת הרבנים שנגדם נכתב בספר הקודם. עם תלמידיו נמנו הרב שלמה ילוז, הרב יוסף חיים ילוז והרב ברוך טולידאנו.
מצורפים מסמכים יהודיים נוספים ממרוקו וצפון אפריקה.
גדלים שונים, מצב כללי טוב, מעט קרעים וסימני זמן.
מכתבו אודות קבלת בנו ר' שכנא לכולל ב'עץ חיים'. ר' אברהם חיים היה מיקיר קרתא דשופריא, מחושבי תושבי 'שערי חסד', ומרביץ תורה ב'עץ חיים'.
[1] דף, 21X14 ס"מ.
מצב טוב – טוב מאד, סימן קיפול ונזקים מועטים בשוליים.
שטר צוואה מאת אלמנה המורישה את נכסיה לבניה שפירנסו אותה והחזיקו אותה בחייה בחתימת ידה ובחתימת שני עדים מגבירי וראשי קהלת מודינא. נערך במודינא בשנת תקי"ב [1752].
החותמים:
1) הגביר אלישע אוסיליו – שמו נזכר במכתב האור החיים הק' לפקידי ישיבתו מדרש כנסת ישראל במודינא וכך הוא כותב: "יודיעוני אם הגביר סי' אלישע אוסיליו לקח אשה כמו שהבטיחני…" (אגרות ותשובות רבינו חיים בן עטר עמ' קפד). ר' אלישע נמנה על קבוצת האנשים באיטליה שהבטיחו לאור החיים הקדוש בעת שהותו באיטליה שיעמדו לימין ישיבתו שייסד בירושלים.
משפחת אוסיליו (אוסיליה) הייתה משפחה חשובה וותיקה במודינא והיה להם בית כנסת משלהם, בשנת תקב"ל נדפס במנטובה קונטרס 'הן קול חדש' מבעל 'זרע אמת' לרגל חנוכת בית הכנסת אוסיליו במודינא.
2) הגביר יהודה משה אורסין – חתימתו מופיעה על תקנות קהלת מודינא (מצורף צילום).
[1] דף נייר. 28X19 ס"מ. דף כפול. נייר איכותי.
מצב טוב: סימני קיפול. קרעים זעירים בשולים ובקיפולים, ללא חיסרון בטקסט.
מסמך בחתימת (פעמיים) הגאון רבי מרדכי ווייס ממונקאטש ראב"ד לעדת החסידים בטבריה – דודו של בעל ה'אמרי יוסף' מספינקא. צפת, תרל"ז [1887].
במסמך מאשר הרב ווייס כי קיבל סכום כסף מ"ידידו ואהוב נפשו" הרב משה חר"ג (ממכובדי היישוב בצפת ונציגו של הקיסר פרנץ יוזף וייצג את כל מחזיקי הדרכון האוסטרו-הונגרי בארץ ישראל. בהמשך מונה ע"י הקיסרית ויקטוריה לייצג גם את בעלי הדרכון הבריטי). את הכסף קיבל הרב ווייס בכדי לחלק לעניי טבריה. במכתב מופיעים פרטים חשובים על מקור התרומה, מי השליח להעבירה ומי המקבלים ועוד פרטים היסטוריים. במכתב ניכרת גם הקפדתו היתרה של הרב וויס על כספי הצדקה כאשר על המסמך חתומים ככל הנראה גם השליח המעביר את הכסף וגם מקבלת התרומה. חתימתו של הרב וייס בראש המסמך, ובשוליו 2 שורות בכתב ידו וחתימתו פעם נוספת.
הגאון רבי מרדכי ווייס ממונקאטש [נפטר בשנת תרנ"ה], ראב"ד לעדת החסידים בטבריה ומממוני כולל עסטרייך-גאליציה. אחיהם של רבי שמואל צבי ווייס אב"ד מונקאטש אביו של האדמו"ר בעל אמרי יוסף מספינקא, ורבי יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווע. עלה עם אביו לארץ ישראל בשנת תרי"ב וקיבל תורה מפי הגר"ש הלר. הרב ווייס הוא גם זה שחתום על מסמך הקבלה שניתן לאדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינאווא על תרומתו עבור חסידי צאנז בטבריה.
[1] דף נייר, 10X13 ס"מ. דף כפול.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
