"…והיו אומרים כל מי שמקטיר קטורת היה מתעשר וממונו מתרבה" (הרמב"ם)
אוטוגרף [2 עמ', כ-800 מילים!] המכיל שתי דרשות לחג השבועות. בעצם כתב יד קדשו של גדול אדמו"רי הונגריה, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. ליסקא תרכ"ג [1863].
בראש העמוד הראשון של כתב היד (הדרשה הראשונה) מופיע הכותרת: "בעז"ה, על חג השבועות, מה שחידשתי ב"ה בשנת ברכתא", ובראש העמוד השני (הדרשה השניה) מופיעה הכותרת: "על שבועות בשבת דף פ"ח ע"ב". הדרשות כתובות בכתיבה אוטוגרפית ברורה וקריאה. לא נבדק אם הדרשות שלפנינו אכן נדפסו בספרו של הרה"ק מליסקא 'הישר והטוב', אך בכל אופן שם נדפסו הדרשות בדרך בנוסח שונה מהמקור ובעריכת נכד המחבר, הכותב שערך ותיקן את הנוסח המקורי (באישור סבו). לפנינו המקור בטהרתו כפי שנכתב על-ידי הרה"ק מליסקא בעצמו!
מעבר לערכו ההיסטורי-תורני העצום של כתב היד שלפנינו, כאוטוגרף המכיל שתי דרשות מושלמות מתחילתן ועד סופן, בכי"ק של האדמו"ר הנודע, מראשי תנועת החסידות בהונגריה – הרי שכתב היד מהווה גם קמיע של ממש לעשירות! שהרי ידוע מפי ספרים וסופרים כי כתבי ידם של גדולי הדורות היו משמשים כקמיעות לשמירה ולהצלחה (בפרט כתבי ידם של האדמו"רים החסידיים, אך לא רק). על אחת כמה וכמה כתב ידו של גדול אדמו"רי הונגריה, שהיה מפורסם במיוחד בכוח קמיעותיו שחוללו ניסים, הכותב בעצם כתב יד קדשו: 3 פעמים את המילה "סגולה"! וכן את ה"סוד של הקטורת (המסוגלת לעשירות)"! וכתב היד מסתיים בפסוק הסגולי מתוך ההלל: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון"!!
האדמו"ר רבי צבי הירש (פרידמן) מליסקא – ידוע בכינויו רבי הערש'לה ליסקער [תקס"ח-תרל"ד], מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19. למד אצל בעל 'ישמח משה', אך נהג לנסוע גם לצדיקים אחרים, ובהם רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי שלום מבלז ורבי חיים מצאנז. רבי הערש'לה מליסקא נודע כפועל ישועות ואלפי חסידים נהרו אליו מכל רחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו. לאחר פטירת רבו ה'ישמח משה' הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה. נכדו, רבי זאב וואלף כותב בהקדמה לספר 'הישר והטוב' אודות דרשותיו של הרה"ק מליסקא: "מה נהדר היה אדונינו בימים הקדושים, בעמדו לפני ארון הקודש לבוש לבנים, פניו בוערים כגחלי אש ולפידים, תוארו כמלאך אלוקים, עיניו למעלה סגורים, כפיו פרושות על ראשי בני ישראל ככהן המברך בשם… אשרי עין ראתה כל אלה". בניגוד לשושלות חסידיות אחרות בהן בני האדמו"ר ממלאים את מקומו, דווקא הגבאי של הרה"ק מליסקא, הלא הוא הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרסטיר – מונה לממשיכו העיקרי ועד סוף ימיו גם לאחר שהיה מחשובי אדמו"רי דורו, במקום להצמיד לשמו את התואר 'אדמו"ר' היה נוהג להצמיד לחתימתו את התואר "משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
לפי המסורת החסידית, את כוח כתיבת הקמיעות קיבל רבי הערש'לה מליסקא מרבו בעל ה'ישמח משה' , שהשתמש הרבה במסירת קמיעות להושיע את בני ישראל. ולפי אותה המסורת, לפני פטירתו מסרו לתלמידו רבי ישעיה'לה מקרסטיר שאף הוא השתמש בכוח זה וחולל פלאות בקמיעותיו כאחד מן הקדמונים.
[2] עמודים כ-25 ס"מ. נייר עבה ומשובח. כולו בכתב יד קדשו של הרה"ק מליסקא.
מצב טוב מאוד: כתמי זמן.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"…ויהיה עוסק בתורה כל הלילה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"
סדר הלימוד לליל שבועות. רעדעלהיים, תרכ"ז [1867]. העותק האישי של הצדיק המפורסם הרה"ק רבי יהודה'לה הורוויץ מדז'יקוב. בדף הפורזץ הקדמי חתימות רבות בכתיבת יד קדשו בעברית ובלועזית.
בדפי הפורזץ כשבע עשרה (!) חתימות בעלות בלועזית ובעברית, הכל בכתב יד קדשו של רבי יהודה'לה מדז'יקוב. ידוע כי הצדיק רבי יהודה'לה, מרוב דבקות ועיון בתורה, היה נתקף בכאבי ראש עזים, וכדי לחוש הקלה היה כותב ומשרבט מלים וכופלם כמה פעמים, כפי שניתן לראות על רוב הספרים שלו.
כידוע, על פי הקבלה ליל שבועות הינו אחד הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בלילה זה נהוג על פי הקבלה להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): " ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות".
האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).
קכח דף, 19 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. כריכה מנותקת חלקית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"סדר קריאת ותיקון ללילי חג שבועות והושענא רבא… בלולה במקרא, משנה, הלכות והגדות". ונציה, בדפוס וינדראמין, ת"ח [1648]. חיבור חשוב ונדיר ביותר, למיטב ידיעתנו לא הוצג במכירות פומביות בעשרות השנים האחרונות.
לפנינו המהדורה הראשונה בעולם של תיקון ליל שבועות! לפני המהדורה שלפנינו היו 'תיקונים' קטנים (המכילים דף אחד או שנים) ובהם נדפסו רק ההוראות מה צריך לומר בתיקון ליל שבועות, והלומדים היו קוראים מתוך ספרי תנ"ך ומשניות ומדלגים היכן שצריך. לפנינו הפעם הראשונה בה נדפס התיקון במלואו כחיבור בפני עצמו.
בעמוד הראשון, בהקדמה: "מנהגן של ישראל קדושים למוד בליל שבועות והושענא רבא לקרות בתורה נביאים וכתובים משנה וגמרא אגדה וספרי קבלה… ואף כי הרבה מנהגים יש בדבר רוב ככולם משני המאורות הגדולים הרמ"ק והאר"י…" והמדפיסים כותבים על המנהגים האלו והשילוב ביניהם. עוד הם כותבים שהדפיסו הכל באופן מסודר ורצוף כי דפדוף הדפים גורם לעתים להפסק בדיבור והדבר אינו ראוי לדבר באמצע אמירת התיקון. באמצע החיבור, הסכמת רבני ונציה. רוב העמודים מוקפים במסגרת ונדפסו בשני טורים כשביניהם קווים מפסיקים.
כידוע, נחלקו אנשי הקבלה האם צריך לקרוא גם 'משניות' בסדר תיקון ליל שבועות. האר"י תיקן לומר רק את התנ"ך ללא המשניות, ואחריו תיקן השל"ה לומר גם את המשניות. במהדורה שלפנינו שנדפסה מספר שנים לאחר פטירת השל"ה עשו מעין פשרה מעניינת וסדרו רק חלק מהמשניות שמקובל כיום לומר בליל שבועות. גם באמירת הפסוקים ישנם שינויים בין המנהגים השונים, לפנינו התיקון הראשון המודפס ובו ניתן להיווכח בנוסח המקורי. מצורף חומר מקיף בעניין.
[2], לז, [13] דף, 17 ס"מ. נייר איכותי. גנזי ישראל – אוסף מהלמן 592.
מצב טוב: כתמי זמן. כמה נקבים זעירים בדף האחרון. כריכה ודפים מנותקים חלקית. כריכת מעטפת מקורית.
"…מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"
קריאי מועד, סדר ליל שביעי של פסח וסדר תיקון ליל שבועות. העותק האישי של ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים בירושלים רבי שלום הדאיה.
בדף ב 1 הקדשה עצמית בכתיבת ובחתימת יד קדשו של רבי שלום הדאיה "קניתי אותו לעבודת בוראי הצעיר שלום הדאיה ס"ט". באותו הדף מופיעה חתימה נוספת בכתיבה מזרחית "הצעיר שלום מזרחי ס"ט".
כידוע, על פי הקבלה ליל שביעי של פסח וליל שבועות הינם שני הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בהם נהוג להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי מהרח"ו ב'שער הכוונות' מפי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): "
ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות". מיותר לציין את גודל הסגולה והמעלה לקרוא את ה'תיקון' מתוך ספרו של גדול מקובלי דורו.
חכם שלום הדאיה [תרכ"ד-תש"ה], ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים. מגדולי חכמי ארם צובא וירושלים, וגאון בנגלה ובנסתר. כבר בהיותו כבן 18, היה בקשרי מכתבים עם רבנים ופוסקי דורו כהרב אליהו חמווי והרב ישעיה דיין, אב בית הדין בארם צובא. כן היה מקורב לחכם באשי הרב שלמה צפדיה והרב שאול סתהון. חכם שלום הדאיה נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו. לקראת סוף ימיו, כשהיה זקן המקובלים, הוא והגאון רבי אלחנן וסרמן ניהלו ביניהם חילופי מכתבים בענייני קבלה. בין תלמידיו נמנו גדולי הדיינים ומאידך גם גדולי המקובלים, המפורסם שבהם הוא הרב מרדכי שרעבי. מספריו: 'ש"ה לבית אבות' על פרקי אבות, 'שלום לעם' ועוד.
קכח דף, 19 ס"מ. ללא דף השער.
מצב טוב: כתמי זמן. דף ב' נתלש בחציו והושלם בנייר חלק. דף הפורזץ הקדמי מנותק. כריכה מנותקת חלקית.
"…מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"!
קריאי מועד, סדר תיקון ליל שבועות. ירושלם, תשי"ב [1952]. העותק האישי של זקן המקובלים רבי יצחק כדורי – ראש ישיבת המקובלים נחלת יצחק וגדול מקובלי הדור האחרון. בדף הפורזץ הקדמי חתימת יד קדשו: "יצחק כדורי".
כידוע, על פי הקבלה ליל שבועות הינו אחד הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בלילה זה נהוג על פי הקבלה להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי מהרח"ו ב'שער הכוונות' בשם האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): " ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות".
מיותר לציין את גודל הסגולה והמעלה לקרוא את ה'תיקון' מתוך ספרו האישי של גדול מקובלי דורנו, שהתפרסם בברכותיו וקמיעותיו שחוללו ניסים ונפלאות כאחד הקדמונים, ובוודאי יתקיימו בו דברי המהרח"ו הנ"ל: "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא".
המקובל רבי יצחק כדורי [תרנ"ט-תשס"ו], נחשב לזקן וגדול המקובלים בדור האחרון. בילדותו אף הכיר וראה את הבן איש חי. קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב, בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה. עם השנים התפרסמה גדולתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמיעות לישועה. נפטר בשיבה טובה בשנת תשס"ו, בהיותו בן למעלה ממאה שנה. ובהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.
קצב עמ', 17 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. חלק מהדפים והכריכה מנותקים. כריכה מקורית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
מכתב נדיר, ארוך יחסית [כ-80 מילים] ועמוס בברכות, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אלטר בעל ה'בית ישראל' מגור, אל הרב אפרים שרגא זילברברג בנו של רבה של פיטסבורג.
"הנני לברכך אותך בברכת חג שמח וקבלת עול תורה והשי"ת יעזור לבשר ולהתברך אך טוב, בברכת הצלחה בכל עניינים שלו לטוב… הצלחה וכל טוב והשי"ת ישלח במהרה רפואה שלמה".
האדמו"ר רבי ישראל אלטר [תרנ"ה-תשל"ז], מגדולי האדמו"רים בדורו, מראשי 'מועצת גדולי התורה' וממנהיגי היהדות החרדית לאחר השואה. בנו וממשיך דרכו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה'אמרי אמת'. נודע בקדושתו הרבה ובהנהגתו החריפה והפקחית, בעניני הכלל ובעניני הפרט. מופתים רבים התגלגלו תחת שולחנו ונהרו אליו המוני בית ישראל מכל גווני היהדות. לאחר פטירתו נדפסו מאמריו על התורה בסדרת הספרים 'בית ישראל'.
ידוע מפי ספרים ומפי סופרים כי כתבי ידם של גדולי ישראל שימשו פעמים רבות כקמיעות לשמירה, רפואה והצלחה. מה גם מכתב בעצם כתב יד קדשו של אחד ומיוחד מצדיקי הדורות האחרונים אשר כל עם ישראל לכל פלגיו ענו אחריו מקודש מקודש, ואשר נודע כבעל מופת שמילה מדבריו לא שבה ריקם, המברך במכתבו שלפנינו כמעט את כל הברכות האפשריות, ובראשן ברכות: "רפואה שלמה" ו"הצלחה", וכותב בעצם כתב יד קדשו את המילים "והשי"ת ישלח במהרה רפואה שלמה" ו-3 פעמים ברכת "הצלחה" ש
מקובל בקרב זקני החסידים כי ברכת "הצלחה" כוללת בתוכה את כל הברכות כולן, קל וחומר ברכת "הצלחה" משולשת בעצם כתב יד קדשו של הרבי!
[1] דף נייר, כ 7X18 ס"מ.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול.
סדר תיקון לליל שבועות, כולל תפילה לאומרה קודם הלימוד, תרה נביאים וכתובים, משניות ואדרא, כותרת עליונה בראש כל עמוד עם שם החלק. כתיבה נאה ומסודרת. עיטורים בחלק מהדפים.
[83] דף נייר כתובים משני הצדדים. 22 ס"מ.
מצב טוב – טוב מאד, כתמי זמן, מעט נקבי עש. לא כרוך.
שלוש מגילות [רות, שיר השירים וקהלת] מנוקדות עם טעמים, עם רש"י ותרגום. סדר תיקון לליל שבועות עם ה'אידרא אבא קדישא'. סדר תיקון שביעי של פסח.
מדף 53א-110ב "סדר תיקון לליל שבועות עם "האדרא אבא קדישא". מדף 111א-142ב: "סדר [=תיקון] ליל שביעי של פסח". בראשו ציון בעלים: "זכיתי וקניתי אני הצעיר יעיש אלגמל …". בשער המאוחר שנכתב בכתיבה שונה סביב ציון הבעלים הנ"ל: "ספר שלש מגילות, קריאי מועד אם פרוש רש"י ז"ל. תי' צנעא". כותב השער כתב את שמו "ישראל גמליאל הי"ו" בשער.
142 דף, נייר, 13.5X18 ס"מ, כתיבה תימנית יפה, כריכת קרטון ישן ובה שם בעלים: "ישראל בן יעיש גמליאל" הופרדה ומצורפת לכתב-היד.
מצב בינוני-טוב. מס' דפים בסופו של החיבור שוקמו אמנותית וכן דף השער. דפים אחדים ניזוקו ושוקמו. כתמי זמן.
מגילה-גלולה ועליה נכתב הפיוט האשכנזי הקדום 'אקדמות מילין', אותו נוהגים יוצאי אשכנז לשורר ביום חג השבועות. כתובה בידי סופר-אמן מומחה, בכתב נאה ומאיר עיניים. כתב בית יוסף.
גובה – 41 ס"מ. [3] יריעות.
מצב מצויין, חדש.
מגילת רות, כתובה על קלף בידי סופר-אמן מומחה, בכתב נאה ומאיר עיניים. כתב בית יוסף.
כידוע, מנהג ישראל לקרוא את מגילת רות בחג השבועות.
גובה – 31.5 ס"מ בקירוב. [8] יריעות.
מצב מצוין, חדש.
ספר 'דרוש וחדוש' על סוגיות הש"ס, מאת רבן של ישראל הגאון רבי עקיבא איגר. וארשא, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה של ספר יסוד.
בשער: חתימת בעלים רבי מיכאל צבי זאמטער רבה של שווערזענץ. ובדף הפורזץ האחורי מפתח לחלק ה'כתבים', בכתב יד רבני עתיק.
הספר נדפס על ידי בני המחבר, פחות משנתיים לאחר פטירת רבי עקיבא איגר. חישוב שנת ההדפסה מתקבל על פי התיבות: משמת רבי עקיבא… בהקדמה החשובה כותבים בני המחבר על שיטת הלימוד והחידוש של אביהם הגדול. בשער: "ספר שני", אך זהו למעשה החלק הראשון והכוונה היא שהוא שני לספר תשובות רבי עקיבא איגר שנדפס ארבע שנים קודם.
הספר שלפנינו הינו מספרי העמקנות והלמדנות הנודעים ביותר, שנדפס מאז בעשרות מהדורות והוא מהווה סמל לגאונות הלמדנית. 'דרוש וחידוש' ידוע בחריפותו ובקושיותיו הלמדניות בעלות ההיגיון הרב, קושיותיו היו לשם דבר בבתי-המדרש והיוו אתגר מחשבתי לטובי הלומדים. הגרעק"א אף "מקטלג" תוך כדי דיבור את רמת חומרתן של הקושיות: בסגנון כתיבתו מורה הסיומת "וצ"ע" – וצריך עיון, על שאלה חמורה שלא נתיישבה. ואילו הסיומת "וצע"ג" – וצריך עיון גדול, מורה על תמיהה רבתי היוצאת מגדר הרגיל. כאשר הוא מוסיף סיומת כמו "וה' יאיר עיני", השאלה נחשבת כבלתי פתירה. כארבעים שנים בלבד לאחר פרסומו הראשון של "דרוש וחידוש" שלפנינו, נפוצו קושיותיו של רע"א בבתי המדרשות, והיוו כר לחיבור תורני שעיקר עיסוקו בפתרון השאלות. הרב יששכר דוב מלוברנץ הוציא את ספרו "חזות קשות", "תוכו רצוף ליישב יותר מאלף קושיות שהעיר על הש"ס רבינו הקדוש… מופת הדור כליל תפארת ישראל… עקיבא איגר בספרו חדוש ודרוש".
מד; לח; מח; יג דף, 31.5 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 81.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים.
ויכוח מים חיים', וויכוח ומחלוקת על דברי רבי משה איסרלש-הרמ"א בחיבורו 'תורת חטאת' על הלכות איסור והיתר. מאת הגאון הקדוש והפלאי המקובל רבי חיים ב"ר בצלאל, אחיו הגדול של המהר"ל מפראג. מהדורה ראשונה. אמשטרדם, תע"ב [1712]. עותק מושלם ונדיר ביותר, של ספר נדיר כשלעצמו.
המחבר חי בתקופת הרמ"א ובחיבורו שלפנינו הוא חולק בשיטתיות ובתקיפות על עשרות רבות מפסקי הרמ"א, ואף מביע הסתייגות מעצם חיבורו של הרמ"א (!). הספר מעוטר הסכמות חשובות. הסכמת ה'חכם צבי' שכתב שהדפסת הספר תגרום נחת רוח לנשמת המחבר. ועם הסכמה ארוכה ומעניינת מרבי משה חגיז מירושלים שכותב על תוכן הספר וכללי הפסיקה.
מרבית העותקים הקיימים מסתיימים בדף כו עם קולופון. במפעל הביבליוגרפיה כתבו שישנם טפסים בודדים שבסופם נוספו 4 דפים המסומנים כז-ל. דפים אלו לא נדפסו באמשטרדם אלא באחד מדפוסי גרמניה. דפים אלו מופיעים בעותק המושלם שלפנינו!
במפעל הביבליוגרפיה הוסיפו שהם ראו עותק פרטי יחיד ובו נוספו עוד 4 דפים, המסומנים לא-לד, שכפי הנראה גם הם נדפסו בגרמניה. בעותק המושלם שלפנינו מופיעים גם דפים נדירים אלו! בדפים נדירים אלו נדפסה תפילה נדירה לפרנסה ככל הנראה אף היא מאת הקדוש הפלאי אחי המהר"ל, לפני התפילה מופיע הכיתוב: "בקשה חדשה ותפלה מעולה… הכינה… איש אלוקים קדוש רוכב בשמי שמי מעלה". התפילה פותחת במילים: "אבינו מלכנו נחה עמך כאב רחמן… ותן להם פרנסתם בהתר במילוי וברוח… ולא יצטרכו לטרוח אחריה".
המקובל האלוקי רבי חיים ברבי בצלאל [ר"צ לערך – שמ"ח], מגדולי חכמי דורו, אב"ד וורמייזא ופרידבורג. אחיו הגדול של המהר"ל מפראג. למד מפי רבי יצחק הספרדי בנעוריו. בהמשך למד בלובלין מפי המהרש"ל ורבי שלום שכנא, שם למד יחד והיה חברו של הרמ"א, אולם דבר זה לא מנע אותו מלחלוק עליו (בחריפות) בספרו שלפנינו.
המקובל רבי חיים נחשב כאיש קדוש ופלאי בין במקהלות החסידים ובין בקרב המתנגדים לחסידות וספריו נדפסו פעמים רבות בעידוד מנהיגי החסידות. האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא כתב עליו: "שכל דבריו ברוח הקודש נאמרו"! כמו כן, החל ממהדורת ווילנא, בכל מהדורות הש"ס, בסיום כל אחת ממסכתות הש"ס מופיע הכיתוב: "פירוש הגון על כך תמצא בספר החיים מאת אחי המהר"ל".
מפרט: [2], לד (!) דף, 14 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. קרעים זעירים בראש השער, ללא פגיעת טקסט. חלק מהדפים מנותקים. כריכה חדשה.
ערוגה קטנה, חיבור יחודי על רמ"ח מצוות עשה, שנכתב בצורת חרוזים, מאת רבי דניאל קליף. המבורג, תקמ"ז [1787]. מהדורה ראשונה. ספר נדיר.
לפנינו חבור מעניין אודות מצוות עשה מחולק לחדרים ולערוגות ובהם פרטים של רמ"ח מצוות עשה. נכתב בחרוזים לפי סדר א"ב ישר והפוך. בדף ג ציור גדול ויפה של אילן בעל ששה ענפים המסמלים את ששת המצוות התמידיות.
כ דף, 19.5 ס"מ. כיתוב עתיק בעמוד האחרון.
מצב טוב: כתמי זמן. בלאי קל בשולי הדפים, ללא פגיעת טקסט.
שם הגדולים, ספרו הביביליוגרפי הנודע ביותר של החיד"א, עם הרבה הוספות חדשות. לפנינו המהדורה המתוקנת אותה ערך וסידר החיד"א בעצמו והדפיסה בחייו. ספרי החיד"א שהדפיס בחייו, הינם מבוקשים.
הספר כולל שלושה חלקים: 'שם הגדולים' חלק א' עם הוספות ובו רשימת חכמי ישראל מסודרים לפי סדר ה-א'ב'; ספר 'ועד לחכמים' חלק ב'
שנדפס כאן לראשונה , ובו רשימת ספריהם של גדולי ישראל, לפי אותו הסדר; ספר 'חסדי אבות-ראשי אבות' על מסכת אבות, אף הוא במהדורה מתוקנת, כאשר פירוש 'ראשי אבות'
נדפס כאן לראשונה והחיד"א הוסיף סימן בצורת כף יד לפני כל אחת מן ההוספות שכאמור מופיעות כאן לראשונה.
[2], קמד דף, 19 ס"מ. נייר איכותי. בניהו, רשימת ספרי החיד"א 30.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש משוקמים מקצועית. שיקום קל לפינת השער רחוק מהטקסט. כריכת חצי עור ונייר שיש חדשה ומהודרת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
כרתי ופלתי, חדושי הלכות נדה. לפנינו המהדורה הראשונה של ספרו המפורסם ביותר של גאון הגאונים וסמל התבונה והחריפות הלמדנית, המקובל רבי יהונתן אייבשיץ. יצא לאור לראשונה על ידי נכדו רבי ישראל אייבשיץ. קארלסרוא, תקל"ג [1773].
שלחן ערוך הלכות נדה וסביבו חיבורו הנודע של רבי יהונתן אייבשיץ. בשולי הספר: תפארת ישראל, הוספות מנכדו רבי ישראל אייבשיץ; וקונטרס הספקות לנכד המחבר. בראש הספר הקדמה ארוכה מאת נכד המחבר הכותב על סבו הגדול, והקדמה נוספת ממנו לפני החלק תפארת ישראל.
[2] סב דף, כ 20 ס"מ.
מצב טוב: חותמות. כתמי זמן. נקבי עש. שיקום קל לשער.
שו"ת נודע ביהודה תניינא, שני חלקים, תשובות על ארבעת חלקי השלחן ערוך, מאת רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג. פראג, תקע"א, 1811-1810. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק. חתימות.
הספר נודע ביהודה, מספרי ההלכה העיקריים והחשובים ביותר עד ימינו. מהדורא קמא יצאה לאור בחיי המחבר בשנת תקל"ו. "מהדורא תניינא" שלפנינו, יצאה לאור לאחר פטירת המחבר. נערך על ידי בנו רבי שמואל אב"ד פראג. בתחילת הספר נדפסו שתי הקדמות חשובות ומעניינות מאת בני המחבר, הקדמה מבן המחבר רבי שמואל, ודברי ידידות מבנו רבי יעקבקא, שכותבים על תולדות חיי אביהם הגדול ועל השתלשלות הדפסת ספריו.
בראש דף השער ובדף ב' חתימות בעלים רבניות מתקופת ההדפסה: "הק' מנחם צבי הורוויטץ [?]" ו"איצק גאלדשטיין".
רבי יחזקאל לנדא [ה'תע"ד – ה'תקנ"ג], היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויו ה"נודע ביהודה" על שם ספרו שלפנינו.
[6], ב-קסא, קסג-קע, [1]: קסט, קנ-קנט, [1] דף. 33.5 ס"מ. סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 309.
מצב טוב-טוב מאוד.
הגדה של פסח. דוגמה לעריכת ליל הסדר. עברית ואנגלית, עם איורים.
A Passover Haggadah for a model Seder : for Jewish personnel in the Armed Forces of the United States / edited and illuminated by the Office of the Jewish Chaplain.
Fort Belvoir , Virginia 1956
הגדה נדירה. נרשם באוצר ההגדות 4491, על פי וינר 253 א, מבלי לראות את ההגדה.
49 [2] עמ', שער מעטפת בצבע כחול. מדבקת הקדשה.
מצב טוב: כריכה מנותקת חלקית.
* זמיר עריצים הראשון
"אשר לא ראתהו עד הנה עין איש בתבל כמעט" (נוסח השער). יצא לאור שנית, עם הקדמה מאת אפרים דיינארד. קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
8, 43 עמ’, 22 ס"מ.
לפנינו המהדורה השניה של הספר הראשון בהיסטוריה שנכתב נגד החסידים. כולל נוסח החרם! חיבור נדיר בעל חשיבות היסטורית כבירה. עם הקדמה מושחזת מאת אפרים דיינארד. מטבע הדברים, הספרים הושמדו בשיטתיות על ידי החסידים לאורך השנים ומכאן נדירותם הרבה.
* מגלה עפה או תוכחת מגולה, ריב לישראל עם רבני וחסידי זמנינו… מאת… ר’ יצחק בער לעווינזאהן, ובסופו דברים אחדים מספר שו"ת זכרון יוסף [פיורדא תקל"ג] להגאון ר’ יוסף שטיינהארט ע"ד החסידים, עם פתח דבר מאת המו"ל אפרים דיינארד. קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
[3], 28 עמ’. 22 ס"מ.
* חרב חדה, כתובה בשפת אשכנז בידי הרב ר’ ישראל לאבל סגן הרב בנאווארדאק ונעתקה לעברית בידי אפרים דיינארד ונלוה אליה בסופה קיצור מספר זאת תורת הקנאות הנמצא בכ"י באוקספורד, עם הקדמה ערוכה מאת המעתיק . קארני, ניו ג'רסי, בדפוס המחבר. תרס"ד 1904.
חבור פולמוסי נגד החסידים. 12, 24 עמ’. 22 ס"מ.
ספר זמיר עריצים הוא מספרי ההתנגדות החריפים כנגד החסידות (והראשון שבהם). המחבר קרא בספרו למלחמה בחסידות, שם ללעג את מנהגיה, ויצא באופן חריף ובוטה כנגד ראשי התנועה ובייחוד כנגד מייסד החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, והספרים שיוחסו לו על ידי תלמידיו. על החשיבות ההיסטורית של החיבור שלפנינו, כתבו רבים. היו שייחסו (בטעות) את חיבור הספר לגאון מווילנא או לתלמידיו. הדבר משולל כל יסוד, אולם ניתן להבין מכך את החשיבות הרבה שיוחסה לחיבור שלפנינו. האדמו"ר הזקן מליובאוויטש כתב אודות החיבור: "ונשלחו הספרים בכל תפוצות הגולה ממש לא יאומן כי יסופר גודל הבזיונות והיסורין שנעשו אז להצדיקים המפורסמים דוואלין עד שלא יכלו לשבת בבתיהם ובאו כולם לחסות בצל כנפיו של רבינו הגדול זלה"ה (-המגיד ממזריטש) בקהלת ראוונע ולטכס עצה כדת מה לעשות".
אפרים דיינארד [1846-1930], מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. סופר-נוסע, פולמוסן, אספן ספרים, ביבליוגרף וסוחר ספרים. היה ידוע כבעל לשון חדה שהרבה לתקוף ללא סייג בכתביו אישי ציבור, אנשי רוח, וביחוד עורכי עיתונים וכתבי עת. חלק מפרסומיו נכתב בסגנון של סטירה ופרודיה. ספריו עוררו ביקורת רבה.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: קרעים משוקמים (בספר זמיר עריצים). כריכות זהות ונאות.
ספר מלאכת מחשבת על התורה, מאת הגאון הפילוספי רבי משה חפץ [תכ"ד-תע"ב], מגדולי חכמי איטליה. מהדורה ראשונה. ונציה, ת"ע [1710].
הספר נדפס בונציה ועניינו פירושים על התורה על דרך החקירה והפילוסופיה. בעמוד השער: "חברו גבר חכם בעוז הרב הגאון הפילוסוף האלקי רבינו משה חפץ זצ"ל והדפיסו בויניציאה, בשנת עת לעשות ליי' בהיותו בן מאה שנה", בספר כלולים גם דברי תורתו של בנו ר' גרשום שנספה במגפה בשנת ת"ס, בהיותו בן שבע-עשרה בלבד.
העותק שלפנינו הינו ללא הדפים שנוספו לאחר השלמת הספר בדפוס הכוללים: שער מצוייר, ציור המחבר ותרשימים שונים (ראה גנזי ישראל 649). אך הוא כן כולל: 'כללים במחקר' בתחילת הספר ולוח התיקונים בסופו.
[8] צח דף. 30 ס"מ. נייר בהיר ומשובח.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש. שיקום קל למספר דפים. כריכה חדשה.
סידור תפלה זכה וסדר תפילת נהורא השלם. שני חלקים. ווילנא הוראדנה, בדפוס ר' מנחם מן ור' שמחה זימל. תקפ"ג [1823]. עם "הגהות בנוסחי התפלה והברכות מהגאון ר"א ז"ל". סדור חשוב ונדיר, עם תפלות ומנהגים רבים מאד על דרך הקבלה ועל פי האר"י. עותק חסר.
חלק ראשון: תפילות לימי החול, שבתות וראשי חודשים.
חלק שני: מראש חודש אלול, כולל ימים נוראים שלוש רגלים, חודש תמוז וחודש אב, תפילות לעצירת גשמים וריבוי גשמים, דיני סעודה וברכת המזון ופרשת המן.
בתחילת הסידור נדפס: הגהות בנוסחי התפלה והברכות מהגאון ר"א ז"ל. הסדור שלפנינו נדפס לפני שנדפס הספר הנודע 'מעשה רב' ובו מנהגי הגר"א, ואמנם כמה מהדברים שנדפסו בסדור מופיעים בספר מעשה רב.
לפנינו כאמור סדור חשוב ונדיר. במפעל הביבליוגרפי הוא נרשם על פי עותק חסר, ובספריה הלאומית יש עותק חסר. להלן פירוט הדפים בעותק שלפנינו:
מפרט:
חלק ראשון: [5], [ב]- קמד, [2], קמה-קעב, ט, דף. חסר: שער ודף בהתחלה, דף י' בסוף הספירה השניה ובו סוף שיר היחוד, ודף אחרון ללא מספור.
חלק שני: [3], נג, נא-קלו [1]. חסר דף נד מספירה ראשונה, ו-3 דפים בסוף.
סך הכל חסרים בסידור 8 דפים (כאמור, אין בביבליוגרפיה עותק שלם, ורישום הדפים התקבל על פי צירוף כמה מקורות).
16 ס"מ. רוב הסידור נייר ירקרק – כחלחל. וינוגרד, ספרי הגר"א 476.
מצב בינוני: כתמי זמן. נקבי עש. הדפים והכריכה מנותקים חלקית. כריכת עור עתיקה ופגומה מעט.
חיבורו האפולוגטי של רבי יהונתן אייבשיץ, עם איגרות וכרוזים מרבנים פרנסים וראשי-קהילות, שעמדו לימנו. מהדורה ראשונה. עותק חסר סוף.
חיבורו המרכזי של רבי יהונתן להצדקת דרכו בטענות הקשות שהטיח בו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ.
כנגד הספר הזה הדפיס יריבו הגדול, רבי יעקב עמדין – היעב"ץ את ספרו 'שבירת לוחות האון' שנה לאחר מכן.
בדף סג הדפיס רבי יהונתן קמיע בצורת מגן דוד שכתב עבור יולדת, ואחר כך ביאר באריכות רבה את כוונתו, להוציא מלב אלו שחשדוהו שהוא משתמש בקמיעות על פי שבתי צבי.
בדף עב, תשובת הגר"א מווילנא לפניית רבי יהונתן אייבשיץ. לפניינו הפעם הראשונה שנזכר הגר"א בספר. רבי יהונתן כותב עליו: שמעתי בתוך חכמי עיר יש אחד מיוחד החסיד קדוש וטהור מאור ישראל כללו כל החכמות, חריף ובקי, ולו עשר ידות בנסתר מוהר"ר אלי' יצ"ו אשר נודע תהלתו בכל פולין ובברלין וליסא… (ראה, וינוגרד בהקדמה לאוצר ספרי הגר"א, ושם מס' 1257).
בדף השער חותמת בעלות של המקובל הירושלמי
רבי ישעיה אשר זליג מרגליות . בדף כד חתימת ידו של הגאון
רבי חי משה פיג'וטו מארם-צובא.
חכם חי משה די פיג'וטו [נפטר תקע"ו], בעל ה'ויחל משה' (וינה, תקע"ד). בנו ותלמידו של חכם הלל חיים די פיג'וטו. משפחה עשירה ומיוחסת שהיגרה בשנת תצ"ב (1732) מליוורנו שבאיטליה לארם צובא היא חאלב שבסוריה. רבי משה חי היה מחותנו של המהר"ם גלאנטי שכתב עליו: "הדר הוא לכל חסידיו… החכם השלם הדיין המצויין רב ועצום חסין קדוש… אחד המיוחד שבהדר"ו… האיש משה גדול מאוד". על מצבתו נחקק: "מופת הדור והדרו ממשה ועד משה לא קם כמשה" (מצורף חומר אודותיו).
[12] ב-עא דף [חסר דפים עב-עח], כ 20 ס"מ.
מצב טוב.
*שומר הברית. סדר לימוד הלילה קודם יום המילה… שהיא שמירה… וסגולה… לרך הנימול… גם תמצא בו כמה דיני’ ותפלת ברכת המזון של המוהל כמנהג אשכנז ופולין. אמשטרדם. תע"ט [1719]. עם הסכמות רבי שלמה אאיליון, ורבי אברהם ב"ר יודא. כח דף. נדיר. פגימות…
* דברי הברית, הם התפלות והברכות והשירים לברית מילה, מאת ר' יצחק בן אריה יוסף. רעדלהיים. תרל"ד 1874. עברית וגרמנית עמוד מול עמוד.
* Dissertatio de instrumento circumcisionis a Zippora et Josua adhibito. חרבות צורים
לפסיא 1698.
* Tractatus de Circumcisione primo verteris testamenti sacramento In Alma Argentoratenfium. Sebastiano Schmidt. מהדורה שניה. 1700.
* ספר ברית אברהם, כולל סדר המילה ופיוטיה, עם תרגום לגרמנית. רבי צבי בנימין אויערבך, פרנקפורט דמיין, תר""ם 1880.
* סוד ה' עם שרביט הזהב מאת רבי דוד לידא, עם כוונות מרבי משה זכות. ווין, 1853. בדפי הספר נכרכו פיסות נייר בכתב יד.
* מוהל כדת, Der theoretisch-praktische Mohel, מאת מוריץ באום. גרמנית. פרנקפורט א.מ. 1884
* אות ברית, תולדות המילה בישראל מימי אברהם אבינו עד היום הזה, מאת ד"ר שמואל בן צבי כהן, רופא חולים ומוהל. קראקא, תרס"ג [1903].
* ברית עולם עם סדר חנוכת הבית להחיד"א. בהוצאת צאלח מנצור, ירושלם. 2 עותקים
* Law of the ח"ק הכנסת ברית or Society for Relieving the Poor on the Initiation of their Children into the Holy Covenant of Abraham : founded in the year 5505-1745.
לונדון, תרס"ד 1904.
* Fest-Gesänge und Gebet zu der in der Hauptsynangoge stattfindenden Einhundert und fünfzigjärigen Jubel-Feier der Chebrath-Mohalim
טקס למלאת מאה וחמישים שנה ל"חברת מוהלים" בברלין, ביום יז טבת תרכ"ה.
ברלין, 1865. עברית וגרמנית, טור מול טור, 11 עמ', 29 ס"מ. כרוך עם:
* Bundesweihe : Festrede zur 150 jaehrigen Jubel-Feier der Chebrath-Mohalim in Berlin, gehalten in der Haupt-Synagoge am 15. Januar 1865 / von Dr. Apolant.
ברלין, 1866. 14 עמ'. נאום לחגיגות 150 שנה לחברת מוהלים בברלין.
* Rabbinische Gutachten über die Beschneidung / gesammelt und hrsg. von Salomon Abraham Trier. Frankfurt am Main. 1844. מכתבי גדולי אשכנז במלחמה נגד מגמות הרפורמים שבקשו לבטל את קיום ברית המילה, מאת רבי שלמה זלמן בן אברהם טריר, רבה של פרנקפורט. פרנקפורט דמיין, תר"ד [1844], גרמנית ועברית. ספר בעקבות 'שערוריית פרנקפורט'.
כרוך עם:
* Gutachten über die Beschneidung / von L. Zunz. Frankfurt am Main. 1844.
בשנת תר"ג 1843, פורסם בפרנקפורט מאמר מאת "ידידי הרפורמה" שבו הטיפו לביטול גמור של מצוות ברית המילה, יוסף יהלזון אף חיבר ספרון בו הוא הציע כי כל מוסד יהודי ימיר את המילה בטקס אחר. "ידידי הרפורמה" קבעו כי מצות 'ברית המילה' היא הסיבה לתמותת תינוקות באותה תקופה. בעקבות הפעילות של החוגים הרפורמים החליטה עיריית פרנקפורט לרשום במרשם האוכלוסין כיהודים גם את אותם ילדים שלא נימולו.
רבה של פרנקפורט רבי שלמה זלמן טריר נלחם בכל כוחו במגמה זו, והגיש כמה בקשות למועצת העיר לסגת מכוונתה, מכיוון שעל פי תורת ישראל אין ילד כזה נחשב יהודי. רבי זלמן טריר יחד עם גאוני פרנקפורט רבי יששכר בער אדלר, ורבי אהרן פולד בעל "בית אהרן", אספו חוות דעת של חכמי ישראל ומלומדים יהודיים על חיוניותה של מצוות ברית המילה. בספר זה כינס רבי שלמה זלמן טריר חוות דעת מ-28 כותבים, והוציאו לאור כספר מקיף על הנושא.
חיבור יסודי וחשוב במיוחד. בשו"ת מנחת יצחק להגרי"י וויס (חלק ד, סימן י) עסק באריכות אודות הספר שלפנינו, אותו הוא מכנה "ראבינישע גוטאכטען איבער בעשניידונג" תעודות רבניות על המלה, ואף מעתיק קטעים ממנו.
* Die rituelle Circumcision (Beschneidung) operativ und rituell / bearbeitet von Josef Grünwald*
mit Anmerkungen versehen von M. Grünwald. . Frankfurt am Main. 1892 אודות סדר עריכת ברית מילה, עם ציורים
* Die Ausübung der Mezizoh : Referat, erstattet in der Generalversammlung der Rabbiner-Kommission der "freien Vereinigung für die Interessen des orthodoxen Judentums" am 7. Juni 1906 in Frankfurt a. M / von Rabbiner Dr. Schiffer. . Frankfurt am Main. 1906
* De la circoncision : étude critique du procédé traditionnel israélite et manuel opératoire / par le Dr Klein.PARIS 1888. ברית מילה: מחקר קריטי על התהליך הישראלי המסורתי ומדריך ההפעלה / מאת ד"ר קליין.
מצב כללי טוב.
קובצי תורה מציון, הקובץ התורני המרכזי שנדפס בירושלים, ובו חידושי תורה בהלכה ובאגדה. הקבצים יצאו לאור במשך עשר שנים [תרמ"ז-תרס"ה], סה"כ כארבעים גליונות עבי כרס (כ-100 עמ' בגיליון), המאוגדים יחדיו ב-7 כרכים מהודרים. לפנינו הסט המושלם כולו! כולל גם את 'קובץ המפתח' שיצא לאור בסוף ההדפסה ובו מפתח נושאים לכל גליונות עשר השנים.
עשרות הקבצים שלפנינו הינם העותקים האישיים של רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט, שהיה בין המסכימים על הקובץ (יחד עם הראשל"צים רבי רפאל מאיר פאניז’יל ורבי יעקב שאול אלישר) ואף פרסם בו לאורך השנים מאמרי הלכה רבים מפרי עטו. בדף הפורזץ של הכרך הראשון מופיעה הקדשה עצמית מעניינת בכתב ידו של הגרי"מ טוקצ'ינסקי ראש ישיבת עץ-חיים ונכדו אהובו של רבי שמואל סלאנט וזו לשונה: "זה הספר תורה מציון השאיל לי בטובו א"ז [-אדוני זקני] הגאון הגדול מו"ר ר' שמואל סלאנט שליט"א. וטעם נתן כי דבר הניתן לו במתנה אינו נותן בשם מתנה, ב' ניסן תרנ"ד. יחיאל מיכל טוקצינסקי".
משיחת חולין זו נלמד עובדא רברבתא על גודל הזהירות של רבי שמואל סלאנט באבק גזל. כאשר הוא חשש שדעת נותני הספרים אינה נוחה מכך שהוא ימסור אותם הלאה. ולמרות שהם נתנום לו במתנה גמורה וזכותו לעשות בהם כרצונו – הוא נותן את הקבצים לנכדו החשוב בתורת 'השאלה' בלבד.
קבצי 'תורה מציון' שלפנינו, היוו בשנות הדפסתם ובכלל – את אחת הבמות המכובדות ביותר להצגת דברי תורה, וגדולי הרבנים מכל שלושת היבשות (אסיה, אירופה ואמריקה) היו מפרסמים בקבצים אלו את חידושיהם האקטואליים בשדות ההלכה וההשקפה. בין הרבנים שהשתתפו בכתיבת הקובץ ניתן למנות כמעט את כל רבני ירושלים, ובהם: המהרי"ל דיסקין ותלמידיו; רבי יוסף חיים זוננפלד; רבי יצחק שלמה בלוי; העורך רבי יעקב אורנשטיין ראש ישיבת אהל משה; רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט והראשונים לציון: רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר. גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון. עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה; הנצי"ב מוולוז'ין; הרב יהודה ליב צירלסון; הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.
כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד. לפנינו העותקים עם השערים בצבעים בתחילה. מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי ר' שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין. על חשיבותו של כתב העת שלפנינו תעיד העובדה שאחד הרחובות במרכז ירושלים (הרחוב שבו נמצא בניין הטלוויזיה הישראלית) קרוי על שם כתב עת זה 'רחוב תורה מציון' – דבר נדיר עד בלתי מצוי, לקרוא רחוב על שם כתב עת. (ראה עוד על כתב העת החשוב שלפנינו : יהודה רובינשטיין, תורה מציון (ירושלים), בתוך: יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים עמ' 294–298).
פירוט מדויק, 7 כרכים:
שנה א: תרמ"ז-תרמ"ח. מח; נג; מ; מה דף, עם דפי המפתחות.
שנה ב: תרמ"ח-תרנ"ז. ל, י, דף, עם "אהבת ציון", תיאור הישוב היהודי בארץ ישראל. ; [2], יח; [2] כ; [2], ל דף.
שנה ג: תרנ"ז-תרנ"ח. [1], לב; כז; לב, [1]; לד דף.
שנה ד: תרנ"ח-תרנ"ט. ל; לב; [1], לד; [1], מ דף.
שנה ה: תרנ"ט-תר"ס. [1], לח; [1] לד; [1], לה; [1], לו דף.
שנה ו: תר"ס-תרס"א. [1], לז [צ"ל: לה]; [1], לד; [1], לה דף.
שנה ז: תרס"א-תרס"ב. [1], לח; [1], מג; [1], כט דף.
שנה ח: תרס"ב-תרס"ג. [2], לא; [1], כח; [1], כו, [1] דף.
שנה ט: תרס"ג-תרס"ד. [1], לא; [1], ל; [1], לו; [1], לד דף.
שנה י: תרס"ד-תרס"ה. [1], לה; [1], לו; [2], לד; [1] לד דף.
נוסף:
* 'מפתחות התורה מציון', מאת שמואל הלוי צוקערמאן. מפתח לעשר שנים של קבצי תורה מציון. ירושלם [תרס"ו]. נדפס בפני עצמו. [1] כד דף. ה'מפתח' שלפנינו הינו ריאנט מיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשם המפתחות תחת הכותרת 'בריח התיכון' ולפנינו בשם 'מפתחות התורה מציון' ועם שינויים נוספים.
[7] כרכים, המאגדים כ [40] גליונות. כ 20X16 ס"מ. כל הכרכים נושאים רישומים/חתימות/חותמות של הגרי"מ טוקצינסקי.
מצב כללי טוב-טוב מאוד: כריכות חצי עור מהודרות ומוטבעות.
ספר תודת שלמים, כולל ב' חלקים בשערים נפרדים: א. זבחי תודה לקט ראשונים על מסכת נדה. ב. לחמי תודה שו"ת לרבי ישעיהו באסאן. דפוס פואה. ונציה, תק"א [1741]. העותק של הגאונים רבי מיכאל שמעון מייא ואחיו הגאון רבי יוסף שחיברו יחדיו (בעילום שם) את 'חידושי הגהות' על הטור, שנדפס עד היום בכל מהדורות 'ארבעה טורים'. את הספר ירשו מאביהם הצדיק רבי יחיאל, בעל בית הדפוס הנודע בדיהרנפורט.
בשערי שני הספרים מופיעות חתימות ורישומי בעלים, בחלק א' – זבחי תודה: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף הק' יחיאל בלא"מ הגאון מוהר"ש.. בערלין". וחתימה נוספת: "הספר הלז שייך לכבוד אאמ"ו הרב הגאון הגדול החסיד האמיתי המפורסם בדורו החכם הכולל נר ישראל ע"ה פ"ה מו"ה מיכאל שמעון מייא מ"ס [מוכר ספרים].. פה ברעסלא ולראי' באעה"ח הק' משה בהגאון הנ"ל". בחלק ב' – לחמי תודה: שוב אותה חתימה בתוספת המילים: ".. בנו ותלמידו נאמנו לנצח הק' משה ..". (הלה הוא בנו השני ר' משה – ממשיכו בניהול הדפוס).
הגאון רבי מיכאל שמעון מייא [נפטר: י"א בסיון ה'תקצ"ג], נולד בדירהנפורט לאביו המדפיס הנודע מדירהנפורט, הצדיק
רבי יחיאל מיכל מייא . לאחר פטירת האב, בשנת תקנ"ה, המשיכה אלמנתו רעכיל את הפעלת בית הדפוס יחד עם שלושת בניה. בשנת תקס"ו, עזב רבי מיכאל שמעון את הדפוס והדפוס נותר בבעלותו של האח הצעיר
הגאון רבי יוסף החתום אף הוא בין דפי הספר שלפנינו.
רבי מיכאל שמעון כתב יחד עם אחיו רבי יוסף חיבור חשוב על ספר ארבעה טורים בשם 'חידושי הגהות'. החיבור הודפס לראשונה בעילום שם המחברים, במהדורת ה'טור' שהודפסה בבית הדפוס של אביהם ובווינה בין השנים תק"ן-תקנ"ו ועד היום החיבור מודפס בצדי העמודים, בכל מהדורות 'ארבעה טורים'. רבי מיכאל שמעון היה עשיר גדול ובתקופה מסוימת, כאשר רבי עקיבא איגר נקלע לקשיי פרנסה, נחלץ עם אחיו לתת קצבה שבועית לפרנסת ביתו של רבי עקיבא איגר. כמו כן היה מקורב לרב צבי הירש בושקא, אב"ד המבורג, ומוערך על ידי רבני דורו (בהם הרב יחזקאל לנדא), כמופיע בהסכמותיהם על הטור חלק יורה דעה שהודפס בשנת תקנ"ד. הוא בעצמו אף מופיע כמסכים בספרו של הרב חיים (בנו של הרב אריה ליב) מברסלאו, "דרך חיים" (על שמות נרדפים). במכתב מרבי עקיבא איגר הוא מתאר אותו ואת אחיו "היקרים יראי ה' " (ראה גם: מאמרו של הרב בוקסבוים מוריה שנה ט, גליון ג-ד, צט-ק, כסלו תש"מ, עמודים עח-פה).
על מצבתו של רבי מיכאל שמעון נחקק: "פ"נ איש אלקים קדוש הרב הגאון הגדול הצדיק אמיתי בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, המפורסם בדורו כקש"ת מהר"ר מיכאל שמעון מייא נ"ע בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר מיכל מ"ס זצלה"ה, אשר חיבר בצירוף אחיו הה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר יוסף מייא נ"ע חידושי הגהות על ארבעה טורים, הנדפסים בווין ובדיהרענפורט, ולגודל ענוותנותו לא רצה להזכיר שמו עליהם. אשר יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, ביום ד' י"א סיון, והוא לקברות יובל בבכי' ובהספד גדול, ביום ה' י"ב סיון שנת חמשת אלפים תקצ"ג לפ"ק. תנצב"ה".
[6] קיב דף, 23 ס"מ, כולל שער באיטלקית. נייר משובח.
מצב בינוני – טוב, קמטים וכתמי זמן, חיסרון בקצוות כמה מהדפים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
