אוטוגרף עב כרס הנושא למעלה מ-600 עמ' כתובים בצפיפות, בכתב-יד הגאון רבי יעקב סג"ל אב"ד באדקי בעל ה'תולדת יעקב'. כתב היד מכיל חידושים חריפים על הש"ס בהלכה ואגדה וחידושים על הפרשיות ומאמרי חז"ל שלא ראו אור מעולם, למעט הקטעים (לא רבים) על מסכת ברכות שנדפסו בספרו 'תולדות יעקב' (ביאליסטוק תקס"ו).
בכתב היד מזכיר המחבר חידושים בשם רבנים מחכמי ליטא אשר חלקם לא ידועים ממקורות אחרים.
הוא מביא מדברי אביו (תל, א; תרחצ, א ועוד),
ומדברי זקנו מהר"י סג"ל (ראה דפים: תקטו, ב; תקמה, ב; תקנו, א; תרכ, א),
ומדברי בנו רבי משה (תל, ב; תקו, א),
ועוד מגדולי ליטא כמו הגר"א (ראה לקמן),
ה"ה המופלג מוהר"ר מרדכי מ"מ דק"ק וויסאקי (תכט, א),
הרב מו"ה יהושע ז"ל מק"ק מעזריטש שהיה נקרא ר' יהושע מארעוויציקער,
מוהר"צ קראטינגע (תמג, א),
הרבני המופלג המפורסם מו"ה יוסף מק"ק הוראדנא שהיה נקרא ר' יאסיל צביעס (תקח, א),
ה"ה המופלג מוהר"ר ישראל דק"ק טיקטין (תרמו, א),
הרב הג' אב"ד וואלקאוויסק (תרצג, א) ועוד.
בדף תיא, א הוא מזכיר את חיבורו ישרש יעקב שלא נדפס.
זהות הכותב מתבררת על פי כמה ראיות ברורות מגוף כתב היד: כמה מהחידושים על מס' ברכות הנמצאים כאן נמצאים בספרו הנ"ל, לדוגמא: בדף תשי"ד הוא כותב "ועיין בספרי ד' (את חיבוריו וקונטרסיו הוא מכנה באותיות) דפירשתי בשם מ"ו הגאון החסיד המפורסם מהר"ר אליהו ז"ל מווילנא", ועפי"ז מפרש גם פיוט ליוצר ר"ה, והדברים נמצאים ממש בספר תולדות יעקב ברכות דף ד'. כן מביא מחידושי זקנו מהר"י סג"ל הנ"ל ואת זקנו הגאון המפורסם רבי משה מענדילש (ראה תכט, ב) וכן כותב (בדף תלט, ב) שהוא מגזע הט"ז וכל הפרטים האלו תואמים את הנרשם בשער ספרו הנ"ל.
הגאון רבי יעקב סג"ל אב"ד באדקי בן הגאון רבי אברהם אב"ד ארלע בן הגאון רבי יעקב סג"ל אב"ד בערזי, באדקא ופפנהיים ולמעלה בקודש. גדולי דורו בהסכמותיהם לספרו כותבים עליו תארים מופלאים. לדוגמא: הגאון רבי אליעזר הלוי אב"ד הוראדנא (גרודנא) כותב עליו: "הרב המאור הגדול… יפה כח הבן ככח אביו ואבי אביו החריפים המפורסמים". הגה"ק רבי זאב וואלף מטשעכענאווצי כותב עליו "גברא רבא קדישא ופרישא… המאור הגדול". הגאון רבי מאיר מרגליות בעל 'מאיר נתיבים' בהסכמתו לספר הנ"ל משנת תק"מ מכנה את המחבר "חריף ושנון". וכן נזכר לשבח בהסכמות שאר הרבנים, פרטים נוספים אודות בית אבותיו וזקניו נמצאים בשער ספרו תולדות יעקב וכן מביא מתורתם בכתב היד שלפנינו.
למעלה משש מאות עמודים כתובים בכתיבה צפופה, מסומנים תה-תשל"ב. 17X22 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. דפים ראשונים ואחרונים עם קרעים, השאר בשלמות. כתמי זמן וקיפולי 'אזניים'. לא כרוך (שרידי כריכת עור מקורית).
זרע יצחק – תולדות אברהם. כתב יד נדיר ומעניין. חידושי רבי יצחק לעמגא מאמשטרדם ורשימות היסטוריות מתלמידו רבי אברהם פרינץ. המאה ה 18.
כתב היד מורכב מכמה חלקים:
א. חידושים בכתב יד הגאון רבי יצחק מלעמגא בעל תולדות יצחק על התוספתא (פח דף ראשונים).
ב. חידושים דרשות, הספדים על צאצאיו, ומאמרים בכתב יד תלמידו רבי אברהם פרינץ.
ג. העתקות חשובות, זכרונות היסטוריים ומשפחתיים, פנקס מוהל ושתי צוואות שכתב לצאצאיו בכתב יד רבי אברהם פרינץ.
בין תכריך כתביו העתיק רבי אברהם אגרות שנשלחו מחכמי וראשי העדה בירושלים, חברון וטבריה, עניני שדרי"ם, מציאת עשרת השבטים ועד לארגון פקו"א – כמדומה שאגרות אלו לא נדפסו עד היום.
רבי יצחק מלעמגא [תק"ט-תק"ס], נולד בלעמגא, היה ידיד נעוריו של רבי יעקב משה לעווונשטאם אב"ד אמשטרדם וייתכן וקיבל בצעירותו מהגאון רבי שאול מאמשטרדם. הוא היה מגדולי הלומדים המופלגים באמשטרדם ושימש כמגיד שיעור בבית המדרש האשכנזי באמשטרדם, בשנת תק"ס התקבל לאב"ד גרונינגן אולם נפטר באותה שנה ללא שהניח אחריו זש"ק. הניח אחריו פירוש ענק על כל התוספתא המכיל כאלף וחמש מאוד דפים, לאחר פטירתו פירסמה משפחתו דף לדוגמא מפירושו כדי שיבואו נדבי עם לסייע בהדפסה אך היוזמה לא צלחה ולא יצאה לפועל. לאחמ"כ הדפיס תלמידו המובהק רבי אברהם פרינץ את הדף בסוף ספר ליקוטי צבי (אמשטרדם, תקס"ט), בראש דבריו כתב: "כל באי שער עירנו נודע להם מעלת קדושת הרב הגאון המאור הגדול החסיד מהור"ר יצחק איצק סג"ל זצלה"ה בן כ"ה זלמן סג"ל מלעמגא, אב"ד דק"ק גרינינגן ואגפיה, ושקידת לימודו, אשר לא מש מאהל של תורה מיום עמדו על דעתו, ושם לילות כימים… והניח אחריו ברכה פירוש על התוספתא…". פירושו על תוספתא מגילה נדפס בימינו על ידי מכון אופק ושם מופיעים תולדותיו וגלגולי כתביו בהרחבה.
רבי אברהם פרינץ [תקכ"ח/ט-תרי"א], תלמידו המובהק של רבי יצחק, הוא גידלו בביתו בהיותו יתום (פרט זה נזכר בכתב היד שלפנינו). רבי אברהם היה תלמיד חכם מופלג ובר אוריין, מדמויות ההוד של הקהילה האשכנזית באמשטרדם, וממייסדי ארגון הצדקה הנודע פקידים ואמרכלים – בכתב היד יש ידיעות מרתקות אודות ייסוד מפעל אדיר זה.
פח [2] דף; 2-147 עמ'. 15X19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי, כריכת עור אדומה מקורית. עם הטבעת שם הספר ועיטורי זהב. מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
למעלה משבע מאות הגהות וחידושים בכתב יד בגליונות ששה סדרי משנה מהדורת ווינה תקס"ח [1808]. לפנינו חיבור שלם על ששה סדרי משנה שלא נדפס מעולם! בכתיבת יד אחד מגדולי אשכנז .
כתב יד אשכנזי מראשית המאה התשע עשרה, כתב ברור ומסודר הניתן לפיענוח בקלות. כולל משא ומתן החל מדברי המשנה ומפרשיה המובהקים ועד ביאור הגר"א ותוספות רבי עקיבא איגר. החידושים נכתבו במשך זמן רב וכוללים תוספות והמשך מאת אותו כותב [ניתן לראות זאת מסגנון הכתיבה של הכותב ומצבעי הדיו]. במסכת עירובין כרוך דף הזמנה לברית מילה [בודפשט תרל"ח] ובצדו השני איורים להבנת דברי המשנה. וכן ציור טבלאי להבנת משניות קשות במסכת קנים.
זהות הכותב אינה ידועה, אך הכותב מזכיר בכמה מקומות את רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב' (כרך נשים דף פט וכרך טהרות דף יג). רמז נוסף לזהותו של הכותב: "הראני בני ידידי הרב מו"ה רפאל נ"י בספר מבוא הירושלמי (ברסלוי, תר"ל) להחכם הנכבד הרב הגדול המפורסם מהר"ז פראנקעל נ"י שכתב שם…" (זרעים דף יג). כמו כן מזכיר הכותב רבים מגדולי הדור: "בספר מגן אבות להגאון מהר"מ בנעט עבד"ק נ"ש ז"ל"; מו"ה רפאל פירשטענטהאל (תלמיד רבי עקיבא איגר בעל אבל יחיד); מו"ה וואלף היידענהיים ועוד רבים. מתוכן ההגהות ניכר כי מדובר בתלמיד חכם מופלג בעל שיעור קומה.
ששה סדרי משנה עם ביאור רבי עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תוספות חדשים לרבי שמשון חסיד וראשון לציון לרבי ישעיה פיק-ברלין. ויינה תקס"ח [1808] דפוס אנטון שמיד. ששה כרכים בכריכות מקוריות: זרעים: [4], קלד: מועד: [2], קעב: נשים: קנט, [1]: נזיקין: [2], קצו: קדשים: קסג, [1] טהרות: [2], רכג, [1] דף. 26 ס"מ. חלק מהשער בדיו אדום.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כריכות בלויות.
קונטרס קטן חידושים על טור ושולחן ערוך חשן משפט ונושאי כליו בעיקר פלפולים בדברי הסמ"ע.
זהות הכותב אינה ידועה לנו, אך מסגנון החידושים ניכר שיצאו מדי אדם גדול, הכותב לא מזכיר ספרי אחרונים מלבד הנושאי כלים
ולא נרתע מלחלוק על דברי הסמ"ע.
בדף 2, ב הוא מפנה לחידושיו על מסכת סנהדרין.
12 עמ' כתובים בכתב יד אוטוגרפי אשכנזי, קטן ומסודר. מחיקות ותיקונים. 16X21 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן.
חידושי תורה על הפרשיות ומדרשי חז"ל ורשימות שונות שנכתבו בהנובר, פוזנא ואולי גם פרנקפוקט בין השנים תס"ח-תצ"ט. מאת חכם בלתי ידוע שהיה מלמד בבית הקצין רבי זליגמן בר כהן בהנובר. כתב יד נאה.
בתחילת הפנקס רישום על בואו לבית הקצין בשנת תע"ג [1713] ובדף שלאחריו רישום על קניית הבוך [הפנקס] בהנובר, תע"ג.
בדף נג, א מה זיכני לחדש במסכת ע"ז בק"ק המבורג בזמן הקיץ תס"ח [1708] וכנראה אח"כ העתיקם לפנקס הנוכחי.
בדף ג, א מה ששמעתי מפי הגאון אב"ד מהר"ר יעקב מה שדרש בשנת תע"ה [1715] פ' תולדות בדרשה ראשונה שדרש כשנתקבל לאב"ד בקהילתינו הקדושה. [ייתכן כי הכוונה להגאון רבי יעקב כץ פופרש בעל שב יעקב וצ"ל: תע"ח].
בדף טו, א מה שזיכני ה' לדרוש בק"ק פוזנא בבית החיים בחג הסוכות תצ"ט [1739].
בתחילת הפנקס וסופו מפתח עניינים ורשימות שונות, כמו הפקדת משכון בפרנקפורט בשנת תצ"ט אצל אלמנת הדיין רבי אברהם גייגר דיין דק"ק פרנקפורט דמיין.
114 עמ', מתוכם 59 עמ' כתובים. 20X15 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב. כתמי זמן. בלאי בפינות הדפים הראשונים ללא פגיעת טקסט. פגמים בשולי שני הדפים הראשונים עם פגיעה במספר תיבות. שיקום מקצועי לדף האחרון. כריכה חדשה.
51 אגרות ומכתבי תורה שנשא ונתן המחבר הגאון רבי אברהם סג"ל פאללאק דומ"ץ באניהאד עם רבני הונגריה ומחוצה לה. למיטב בדיקתנו כתב היד לא ראה אור מעולם. התשובות מתוארכות לשנות התר"ס [1900] ואילך.
נכתב ונערך על ידי תלמידו הגאון רבי יוסף הכהן שווארץ דומ"ץ מחזיקי תורה גרוסוורדיין, ששמו נזכר בעשרות ספרי שו"ת בהתכתבותו עם גדולי הדור במסגרת כתב העת התורני 'וילקט יוסף'. כתב היד כולל כאמור 51 תשובות, בעל וילקט יוסף החל לערוך מפתחות לספר, אך לא השלימם.
הגאון רבי אברהם סג"ל פאללאק [תר"ל-תש"ד], דומ"ץ באניהאד. היה גאון מופלג ובקי עצום, ונודע מאוד בדור שלפני החורבן. עוד בטרם שמלאו לו 19 שנה ביקשו למנותו לאב בית דין. הוא ואבותיו היו שלשה דורות שינקו מישיבת פרשבורג ושמועות רבות מסר מאבותיו על החת"ס ותלמידיו. אביו היה הגאון רבי משה סג"ל אבדק"ק באניהאד בעל וידבר משה ותיקון משה, תלמיד הכתב סופר. ובנו של הגאון רבי יצחק זעקל הלוי פולק זצ"ל תלמיד מובהק של רבינו החתם סופר. רבי אברהם סג"ל פאללאק עצמו למד גם בישיבת בעל שבט סופר מלבד אצל אביו וזקנו. נהרג עקד"ה באושוויץ. חידושיו נדפסו בספרי אביו, ובקובץ וילקט יוסף.
הגאון רבי יוסף הכהן שווארץ [תרל"ה-תש"ד], בנו של בעל ה'בית נפתלי' ונכדו של בעל ה'קול אריה'. הוא נסמך להוראה ע"י בעל ה'ערוגת הבושם', וע"י המהרש"ם מברעז'אן. שימש כדיין בעיר באניהאד. ומשנת תרפ"ד שימש כרב קהילת 'מחזיקי תורה' בגרוסוורדיין. הוא חיבר ספרים רבים, בפלפול והלכה. עיקר עבודתו הספרותית הייתה בעריכת כתב העת התורני המפורסם 'וילקט יוסף' שיצא לאור בהונגריה במשך 20 שנה.
כ 70 עמ'. 25X15 ס"מ. מצב טוב. לא כרוך.
חיבור שלם על חמשה חומשי תורה בכתב יד, הכולל אלפי ראשי תיבות נפלאים ופרפראות.
המחבר רומז ושוזר מדרשים ועניינים שונים בראשי התיבות של הפסוקים. על המילה 'בראשית' בלבד כתב המחבר עשרות סוגי ראשי תיבות. זהות המחבר ומקום הכתיבה אינם ידועים לנו.
47 דף. כתובים משני צדיהם. 20X14 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
מצב טוב. קמטים וקרעים זעירים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים עם פגיעה בתיבות בודדות. ללא כריכה.
חידושים ופלפולים על הש"ס בכתב יד אשכנזי. הכותב מזכיר דברים רבים בשם 'מורי ורבי 'בדף שמצורף לכתב היד, נרשם שהכותב הוא תלמיד בעל 'שב יעקב', ייתכן שראה כן בגוף כתב היד?
בדף האחרון נרשם: נכתב ונחתם ביום ו' עש"ק פרשת בשלח תק"ד [1744].
[28] עמ'. 17X22 ס"מ. כתובים בכתב צפוץ ובדר"כ קריא.
מצב בינוני-טוב. דיו דהויה במספר מקומות. בלאי בשוליים, כתמי מים, לא כרוך.
"…הרב הגדול המופלא החריף מוה' ליב פישלס…" (נודע ביהודה, מהדורא תנינא, אורח חיים ק״ח)
קונטרס חידושים על מסכת שבת "מאדמ"ו הגאון מהר"ל בומסלא נר"ו" כתובים בידי אחד מתלמידיו.
בדף לפני האחרון נרשם: "בשם הגאון מו"ה צבי הירש נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא" הלא הוא הגאון רבי צבי הירש יאנוב, ולפי זה תארכנו את כתב היד לפני שנת תקמ"ו [1786] – שנת פטירתו של רבי צבי הירש.
הגאון רבי ליב פישלס בומסלא [נפטר תקס"ח], מגדולי מרביצי התורה בפראג, בנו וממשיכו של הגאון רבי מאיר פישלס בומסלא ראב"ד פראג. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. העמיד אלפי תלמידים בהם גדולי תורה ויראה, אחד הידועים שבהם הוא הגאון רבי בצלאל רגנשבורג, אשר מצויים כתבי יד ממנו בהם העתיק מתורת רבו. בהקדמתו לספרו 'הורה גבר' כתב אודותיו: "באתי לעיר ואם בישראל אשר היא כלילת יופי משוש כל הארץ ק"ק פראג המפוארה וכו' אל בית קדשו דארמ"ו הרב המאה"ג החריף האמיתי מוה"ר ליב פישלס נ"י ות"ל מצאתי חן בעיניו כי כאשר ישא האומן את היונק וכאב את בנו הרצני ונתן מהודו עלי להעמידני על האמת בפנים מסבירות בסברא ישרה ולא חשך ממני מאומה מאת אשר חדשים לבקרים חידש יום יום בישיבתו הגדולה כי רבה היא עוד היום …. כי הוא לנו עוד אחד העם אשר הותיר ה' שריר ופליט לקהלתינו מדורות הראשונים וזה קרוב לארבעים שנה אשר מרביץ תורה בישראל והצליח בתורתו האמיתית להעמיד תלמידים הרבה מאד עד כי חדלו לספור ועוד היום תהלות לאל יתברך הוא מחזיק ישיבה מפוארה בתלמידים הגונים כשתילי זיתים סביב לו…".
[15] עמ'. 21X17 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. קרע זעיר ושיקום לדף האחרון.
החידושים בדיני פוגמת כתובה, טובת הנאה ועוד כתובים בידי אחד מתלמידיו החותם שמו הק' מרדכי בן לא"א ר' משה מחוסט יע"א.
הגאון הצדיק רבי שאול עהרנפעלד אב"ד סיקסא [תקצ"ט-תרס"ה], היה מגדולי הרבנים בדורו. בן הגאון רבי דוד צבי עהרנפעלד חתן החתם סופר. רבי שאול נימול על ידי זקנו החתם סופר. וקיבל תורה מדודו הכתב סופר. משנת תרל"ח מילא את מקום אחיו בעל "חתן סופר" ברבנות העיר סיקסא. העמיד תלמידים לאלפים והיה קדוש ונערץ על גדולי התורה וצדיקי החסידות בדורו. על מצבתו נחקק "שר התורה אביר הרועים נזר חכמים תפארת ישראל ". מכתביו נדפס הספר 'גבעת שאול' (ברוקלין תשע"ג) ושם תולדותיו בהרחבה.
[25] עמ'. 17X21 ס"מ. מצב בינוני, קרעים ובלאי לחלק מהדפים עם פגיעת טקסט מינימלית. לא כרוך.
קונטרס חידושים וביאורים על הפרשיות ועוד בכתב יד רבי אברהם יהודה סג"ל קאללנער תלמיד השבט סופר. פרשבורג תרנ"ד-תרנ"ה [1894-1895].
בחידושיו מביא מדברי גדולי הונגריה: מהר"י אסאד, מהר"ם שיק ועוד. וכן מזכיר מאמרים בשם רבותיו: השבט סופר, רבי דוד ניימאן ראב"ד פרשבורג ורבי ישראל יוסף דייטש אב"ד יארמוט בן הגאון בעל גורן דוד. בסוף הקונטרס הספד על בחור מישיבת פרשבורג שנפטר בשנת תרנ"ה.
רבי אברהם יהודה סג"ל קלנר – נולד בשנת תר"ל בפרשבורג לאחר נישואיו עלה לירושלים ושימש בה כראש כולל שומרי החומות. [החתם סופר ותלמידיו עמ' תקנה].
מצורף דף כתוב משני צדיו שנכתב בירושלים בשנת תרל"ט בענין הפולמוס הגדול שהיה בירושלים בדין גר שמל ולא טבל ואחד מחכמי ירושלים הורה לו לעשות מלאכה בשבת כדי שלא יהיה בגדר גוי ששבת חייב מיתה. בראש דבריו כותב הכותב "וליום המחרת ותהום כל העיר על זה ככתוב בספר דברי יוסף להרה"ג החה"כ [החם הכולל] מוהר"ר יוסף שווארץ זצ"ל וכתבתי לו בענין הנזכר בשנת תרכ"ד ועתה הוספתי בה דברים".
[31] עמ'. 17X21 ס"מ.
לא כרוך, מצב טוב.
כרך עבה בכתב יד המחבר אשר יקרא '
ברכי יוסף' – דרשות על פרשיות ספר בראשית ומעט על שמות. בראשו מבוא גדול. אוטוגרף.
בעמ' 58,ב כותב רש"ז: ואנוכי למען תת תודה, העירוני רעיוני לחבר איזה דרושים על סדר הפרשיות לכבוד אמי מורתי הצדקת האמיתית זצ"ל ולקרותו בשם 'ברכי יוסף' [לימים כנראה שינה את דעתו ולהספד על אביו קרא בשם ברכי יוסף, ראה תואר פני שלמה עמ' 25].
כולל גם הספד גדול על אמו מרת גיטל [בתואר פני שלמה עמ' 28 כתב שקרא להספד על שמה: גיל-טל] ובו מאריך מאוד בשבחיה.
בעמ' 32,ב מפרט סדר יחוסו מצד אמו 'מולדת בית קליפארא'.
הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן לאנדסבערג זצ"ל המכונה ר' זלמן פאזנער בעל ספר תואר פני שלמה (תק"מ-תר"כ) תלמיד הגאון בעל 'חמדת שלמה' ואיש סודו ועצתו של הגאון רבי עקיבא איגר, כפי שהוא מספר בספרו תואר פני שלמה (עמ' 21) ועל הטוב יזכר כבוד מחו' אדמ"ו הגאון מוה' עקיבא איגר זצללהה אבד"ק פאזען אשר בענותנותו משכני חסד להיות מאנשי סודו ועצתו והרשני לדון לפניו הרבה, בפנים מסבירות ותורת אמת זכני הרבה לשמוע מפיו הקדוש'.
נין ונכד לגדולי עולם רבי יוסף מפוזנא בעל יסוד יוסף ולרבי ישראל קליפארא בעל ישמח ישראל.
כל ימיו ישב על התורה והעבודה בפוזנא, לובראנץ ולעסלוי וסירב ליהנות מכתרה של תורה, קורותויו וצוואתו נכתבו על ידו בספר תואר פני שלמה, בניו הם הגאונים: רבי משה לנדסברג תלמיד רבי עקיבא איגר ודיין דק"ק פוזנא, רבי אליהו יהושע לנדסברג אב"ד לעסלוי ורבי אריה ליב אב"ד צילץ וניקאלאי.
בספרו תואר פני שלמה (עמ' 62) כותב רש"ז 'גם חברתי חבורים יקרים דעת ותבונה להבין מקראי קודש ודברי חכמים וחדותם כפי אשר הבנתי בספרי הגדולים אשר מעולם אנשי השם' ומהם מזכיר בחיבורו הנ"ל: ניר רש על פירוש רש"י לתורה, ברכי יוסף, בית הניצוץ, נוטר הכרמים, גיל טל, זמיר עריצים, גל עד ואילת אהבים, אולם כולם נותרו בכתב יד ולא זכינו לאורם.
[114] דף. 21X17 ס"מ. רובו המכריע במצב טוב, דפים אחרונים בלויים, כריכה חדשה.
שטר תנאים כתוב וחתום בכתב יד שנעשה בעיר פוזנא בשנת תקע"ה [1815]. חתימת שמש ביהכנ"ס של הגאון רבי עקיבא איגר.
העומד מצד הכלה הוא הגאון רבי נפתלי בן רבי ישראל משה אב"ד קורניק בעל שו"ת רשמי שאלה (וארשא תקע"א, עם הסכמת רע"א). העדים החתומים על השטר הם: הק' משה בהמנוח מו"ה איצק שמש עליון דבית הכנסת הישנה ור' יחיאל מיכל ב"ר אליהו לוי שמש עליון בבית הכנסת החדש.
רבי משה היה שמש ראשי בית הכנסת בו התפלל רבי עקיבא איגר ונזכר כמה פעמים בספר פסקים ותקנות לרבי עקיבא איגר (ראה: עמ' נה, סה – מצורפים צילומים).
[1] דף נייר כפול. 33X20 ס"מ. נייר עבה.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן וסימני קיפול.
קובץ סליחות לפורים כ'מנהגי אשכנז ופולין' המדברים בעיקר על מעלת היין וגנות המים, מאת חננאל פארגעס, נשלח לאביו כמשלוח מנות בפורים. תר"כ [1860] לערך.
המשוררת רחל מורפוגרו משבחת את מליצתו ושירתו של פארגעס במכתביה אליו משנת תרי"ג ראה בספרה עגב רחל עמ' 27, 78.
[9] עמ', 17X10 ס"מ. כתב יד נאה במליצה צחה. בסופו מכתב בגרמנית.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים זעירים ללא פגיעה. הדפים מנותקים. לא כרוך.
קטע של כתב יד על קלף מתוך ספר בראשית. אשכנז, המאה ה 14.
הקטע שלפנינו כולל את פרק מ"ז מספר בראשית, פסוקים: ט"ו-ל, סוף פרשת ויגש ותחילת פרשת ויחי. עם ניקוד וטעמים, ועם תרגום אונקלוס בשוליים בכתיבה זעירה.
[1] דף. 19X23 ס"מ. כתוב משני צדי הדף. כתיבה אשכנזית מרובעת.
מצב בינוני. נקבי עש וקרעים משוקמים עם פגיעת טקסט בכמה מקומות. התרגום אונקלוס דהוי.
כתב היד שלפנינו כולל אסופת מכתבים וחידושי תורה מפי הכותב, ומאת גדולי האחרונים.
המכתבים: בתחילת כתב היד ובסופו כחמש עשרה אגרות חתומות: "איצק ליב ליכטנשטיין". וכן מכתב משנת תקצ"ב אל רבו "מו"ה שמעון הלוי" כפי הנראה המדובר בגאון רבי שמעון סג"ל אב"ד פארדאן וראגזאן, בעל ספר שער שמעון, גיסו ותלמידו של רבי עקיבא איגר.
החידושים: כתב היד מכיל חידושים מהכותב. וכן חידושי רבנים אחרים: "סוגיא דטבח חילוק מאב"ד דק"ק ליססא" [ייתכן כי הכוונה לבעל נתיבות המשפט?]; "חי' מהגאון מו"ה יונתן" [אייבשיץ?]; שיר תהלה וברכה לרבו "כמו"ה גרשון [אשע] בהרב הגאון הגדול כמו"ה טוביה [אב"ד צימפלבורג, בעל ספר עט ברזל עם הגהות נקרת הצור לבנו הנ"ל] זצלל"ה" ליום הולדתו הארבעים.
[22] עמ'. 19X16 ס"מ. נייר עבה; מצב טוב. כתמי זמן. כריכה חדשה.
ארבעה מכתבי סמיכה מהרבנים הבאים: רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רבי יוסף צבי הלוי, ורבי שלמה הכהן אהרונסון, ובהם מסמיכים להוראה את הרב יצחק רודניק, שלמד כחמש שנים בישיבה ביפו ולימים היה רב בלונדון וחיבר את הספר 'שדה יצחק'.
במכתבים הרבנים מתארים את רבי יצחק רודניק כ"חריף ובקי בחדרי התורה בעל סברא והבנה יורד לעמקה של הלכה מצויין בישרות השכל ומחודד… גדול בתורה כאחד מגדולי הרבנים שבזמננו", וכי הוא ראוי לדון ולהורות, "סמכתי שתי ידי עליו ואמרתי לו רבי יתקרי יורה יורה ידין ידין בכל שאלות איסור והיתר והיה ה' עמו שהלכה כמותו".
[4] דף נייר. גדלים שונים. כולם נכתבו בכתיבת ידי הרבנים המסמיכים, חתימתם וחותמתם. מודבקים על קנבס. כללית מצבם בינוני-טוב.
חיבור על שולחן ערוך יורה דעה, תמצית דיני השו"ע ונושאי כליו והערות ופלפולים מרבותינו האחרונים. כולל שחיטה, טריפות, אבר מן החי, דם, מליחה, תערובת ועוד, וכן הלכות נדה.
כתב יד ערוך ומסודר בכתב יד נאה עם הוספות בסוף תמצית ההלכות, נוסף לכל נושא נספח ובו הערות מדברי האחרונים.
בהלכות תערובות דף ע, א מזכיר הכותב את רבו הגאון רבי יהודה אסאד.
למיטב ידיעתינו כנראה לא נדפס.
צט דף. 19X12 ס"מ. כתב ברור וקריא.
מצב טוב, קצת דפים מפורקים, כריכה אחורית בלבד.
…"מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש…"
פנקס בכתב יד ובו העתקות של כמה חיבורים מעניינים, ביניהם קונטרס 'עצירת המגיפה' הכולל כללים והנחיות כיצד להתנהג בזמן המגיפה, וכן פירוט תסמיני המחלה ודרכי הטיפול. ההנחיות והכללים מאושרים בחתימת ידם [העתקות] של הרופאים היהודים בברלין. כתב יד נדיר ומעניין.
בין ההנחיות שכאילו נכתבו עבור זמנינו: סדר דירת האדם שמירה גדולה ורבה היא שבכל שחרית יפתח החלונות וידחוק האוויר לחוץ… ופשיטא במקום שרבים מצויים ביותר, כגון בבית הכנסת ובית המדרש ובבית מלמדי תינוקות.
כתב היד מכיל חמישה קונטרסים נדירים ומעניינים, להלן תוכן כתב היד לפי סדרו:
1) ספר בן סירא, דפים: 1-19.
2) מעשה תורה המיוחס לרבינו הקדוש, דפים: 20-25.
3) ארחות חיים לרבי אליעזר הגדול, דפים: 25-28.
4) קונטרס עצירת המגיפה, דפים: 29-32 בסופו קולופון.
5) תשובה ניצחת נגד המגזים על אודות הדם –קונטרס נגד הפצת עלילות הדם. דפים: 33-39. המחבר הוא 'האלוף והקצין התורני הרבני המופלא והמופלג בתורה ובחסידות פ"ו ושתדלן המדינה כ"ה זנוויל מיינעך זצ"ל והועתק על ידי נכדו מרדכי בן מיכאל מיינעך בשנת תקל"ט במדינת באמבוריג.
כ [80] עמ'. 16X10 ס"מ, כתיבה נאה.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. קרע בדף ההקדשה, ללא פגיעת טקסט. כריכה חדשה.
כתב יד ביאורים על הפרשיות, דרשות והעתקות שונות, עם שערים מאוירים נאים. אשכנז, תפ"ב-ת"צ [1722-1730]. כולל החיבור הנדיר 'נשמת חיים' למהר"י אבוהב די פונסיקה.
כתב היד מורכב משלושה חלקים:
* חידושים וביאורים על הפרשיות, הדרן ודרשות שונות – חלק זה מחזיק את רובו של כתב היד. נכתב באשכנז ונושא את התאריכים תפ"ב (13,א) ות"צ (39,ב). הכותב היה דרשן ואולי רב בקהילתו ובתחילת כמה דרשות נמצאת 'רשות' הכתובה במליצה וחרוזים נאים כדרכם של הרבנים (ראה דפים: 12,19,38). דברים רבים כותב המחבר בשם אביו הקצין ופרנס המדינה רבי אהרן שנראה שהיה גאון מופלג בתורה.
* נשמת חיים לרבי יצחק אבוהב די פונסיקה מאמשטרדם. שער מצוייר נאה. [4 דף] קונטרס לא שלם.
הרקע לכתיבת הקונטרס הנ"ל הוא דרשה שנשא רבי שאול הלוי מורטירא באמשטדם בשנת שצ"ה [1635], בה אמר שיש לנפשות עונש נצחי לעולמי עד, רבי יצחק אבוהב לא קיבל את הדברים, ובאמצע הדרשה עורר את טענותיו והעניין עורר פולמוס גדול בקהילות האנוסים השבים באמשטרדם שהדבר נגע לנשמת אבותיהם, ועל כך נסוב הקונטרס הנוכחי .
קונטרס נדיר זה שהעתקותיו אינן מצויות כלל, ראה אור לראשונה רק בשנת תשל"ג, ראה בהרחבה: כתבי רבי יצחק אבוהב מהדורת מכון ירושלים ובמבוא שם.
* דמיון הרפואות – לרופא הגדול ד"ר אברהם וואליך. שער הספר (ממהדורת פרנקפורט ת"ס) עם מסגרת מעוטרת, הסכמת רבה של פרנקפורט והקדמה קצרה. יותר לא נעתק. [2] דף.
[77] דף. מתוכם 40 דף כתובים. 16X10 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש בודדים בשוליים הלבנים. מעט כתמי זמן. כריכת עור מקורית בלויה.
כתב יד שלם על חמשה חומשי תורה ומועדים, בכתיבת יד רבי אברהם שמעלעצער מילידי פעטראוואסעלא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה, הכולל שמועות מהחתם סופר, מהר"י אסאד, בעל הישמח משה ועוד. בסוף כתב היד נזכר התאריך תרמ"ב [1882].
הכותב היה תלמידם של הגאון רבי אהרן שמואל אסאד אב"ד סערדאהעל ורבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש בעל ילקוט אליעזר וספר המקנה.
מזכיר חידושיו מרבו מהרא"ש אסאד בדפים: לד, א; לה, א; כג, א; לח, א; מז, א; מח, א. ומרבו רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש בדפים: כג, א; מ, ב; סד, א; וראה גם לח, א; סג, א; סח, א.
שאר החכמים הנזכרים הם:
חתם סופר: א, א; יג, א; לג, א; מב, א;
כתב סופר: מה, ב;
בעל מכתב סופר: מט, א; סו, ב
הגאון רבי יהודה אסאד: ח, א; ט, א; יח, א; לז, א; מ, ב; נא, א.
רבי עזרא צורף ראב"ד סערדאהעל: ז, א.
בעל ישמח משה: יד, א.
רבי צבי חריף: לו, א.
רבי קאפיל חריף: סו, ב.
אב"ד דק"ק ווערבוי: סד, ב [ואולי הוא הנ"ל].
בעל שמן רוקח: נה, א.
הגאון אב"ד טיסא פירעד [אולי רבי משה סופר]: יד, א למטה.
וכן ממהר"ש אוסטרופוליא: יח, א; לז, א.
הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג], מגדולי רבני הונגריה. תלמידם של החתם סופר, בנו הכתב סופר והמהר"ם שיק. רב העיר האלאש, שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בד בבד כיהן גם כרבן של הערים: פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, ופאקש. נודע בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה" ו"עט סופר".
הגאון רבי אהרן שמואל אסאד [תק"ץ-תרס"ה], רבה של סרדהאלי שבסלובקיה במשך שלושים ושש שנה. בנו של הרה"ק רבי יהודה אסאד. ותלמידם של אביו ושל הכתב סופר. הוסמך להוראה על ידי הרב שלמה קלוגר, והרב אברהם שאג-צוובנר. ספריו: "חידושי ראשבי"ד אש דת", שו"ת "שאילת שמואל" ו"פרקי מחשבה – אש דת"
סח דף, מעט דפים חלקים. 19X12 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. דף כ"א חסר. כריכה פשוטה.
שני עמודים גדולים [כ-600 מילים!] בכתב-יד קדשו של קודש הקדשים מרנא ורבנא רבי משה סופר בעל ה'חתם סופר' – חידושים על מסכת גיטין.
החידושים שלפנינו הם בסוגיא ד'יאוש קונה', והם נדפסו בחידושי החתם סופר על הש"ס במקומם (גיטין נה ע"א, ד"ה והנה). הדף שלפנינו ממוספר כדף ב', כידוע, שהחתם סופר נהג לרשום חידושי כל סוגיא בנפרד, באופן סדור. בראש הדף מופיעה הכותרת (אף היא בכתב יד קדשו): "בעזה"י, יאוש קונה", והדף פותח במילים: "סמכו חז"ל לתקן".
בחידושים שלפנינו אנו נוכחים שוב להיווכח בגאונותו המפורסמת של החתם סופר ושליטתו האבסולוטית בכל מכמני התורה כמין חומר, הלכה ואגדה יחדיו. כאשר את המחלוקת ההלכתית המובהקת בדין 'תקנת השבים' שבמסכת גיטין, הוא תולה בדברי אגדה, בפירושו של רש"י בחומש בראשית בעניין שלוש מאות ושמונה עשר חניכיו של אברהם אבינו, האם הם אכן היו 318 איש או שמא היה זה רק אליעזר ששמו בגימטריה = 318. מכיוון שאת הלכת 'תקנת השבים' – להקל על בעלי התשובה, דורשת הגמרא מאברהם אבינו במלחמת המלכים, שאמר למלך סדום שאינו רוצה שום תשלום מלבד "את אשר אכלו הנערים", ולמדו מכך חז"ל ש"קשה גזל הנאכל". ולכן, אם היו שם אכן 318 איש, או אז רק במקום הפסד מרובה תהיה 'תקנת השבים'. אך אם היה שם רק אליעזר בלבד, אם כן גם בגזל מועט יהיה הדין של 'תקנת השבים'. ודפח"ח.
נציין נקודה נוספת, חשובה ומעניינת. כי החידושים המופיעים לפנינו בכתב יד קדשו של החתם סופר, נדפסו כלשונם במהדורות הקדומות של חידושי החתם סופר. אולם בשנים האחרונות יצאה לאור מהדורה חדשה ו"מתוקנת" של החתם סופר (מהדורת וערנער, תשס"ח). במהדורה זו תוקנו כביכול טעויות שנפלו במהדורות הקודמות. אך מעיון בכתב היד שלפנינו אנו נוכחים לראות כי אותן "טעויות" כביכול, הן הן הנוסח הנכון כפי שכתב החתם סופר בכתב יד קדשו. לדוגמא, בכתב היד שלפנינו (עמ' 1, שורה 16), מופיע: "תקנת הגזלנים", וכן מופיע במהדורות הדפוס הקדומות, אך במהדורה החדשה המהדירים "תקנו" וכתבו: "תקנת השבים", זאת משום שהמהדירים סברו שמדובר בטעות של המדפיסים הקודמים, אך למעשה, בכתב היד שלפנינו הנחשף כאן לראשונה אנו נוכחים לראות שהם עצם דברי קדשו של החתם סופר. אנו ספרנו כשבע או שמונה שינויים, בשני העמודים שלפנינו בלבד, בדרך כלל שינויים מינוריים שאינם משנים את תוכן החידושים, אך הם עדיין סילוף לשון קדשו של החתם סופר. לא נותר לנו אלא לפסוק את פסוקו של החתם סופר "חדש אסור מן התורה"…
תגלית נוספת שנחשפת בכתב היד שלפנינו היא, כי שורה שלמה בכתב יד קדשו של החתם סופר נשמטה לגמרי מהמהדורות הנדפסות! בכתב היד שלפנינו (עמ' 2, שורות 1 ו-2), מופיעות המילים: "היינו היכי שהגזלן רוצה ליתן לו דמי עצים". ומילים אלו אינן מופיעות לא במהדורה הקדומה ואף לא במהדורה החדשה!
מפורסמת סגולת ההבטה בכתב יד קדשו של החתם סופר. וכך כתוב בהקדמת דרשות החתם סופר בשם המהר"ם בנעט על חשיבות ההבטה בכתב יד קדשו של החת"ס: "והשיב (המהר"ם בנעט) להם… מסתכל אני בהכתב (של החת"ס) לפי שהוא מסוגל ליראת שמים". וכן הגה"ק רבי יואלי'ש מסאטמאר אמר לחסידיו שמקובל שלקרוא בכתב יד של החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים. כמו כן ידוע שבנו של החתם סופר, הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, כאשר היה צריך להופיע בפני הממשלה בנושאים גורליים ליהדות, היה מוציא מחיקו את כתב ידו של אביו והיה מעיין בו. לאור זאת, צאצאיו של החתם סופר, ונגידים וגבירים בעולם היהודי חיזרו להחזיק ברשותם את כתב יד קדשו של החתם סופר, כסגולה ליראת שמים, ולהגנה מכל פגע, ולמזל טוב.
מפני חיבת הקודש, בעמדנו על סיפם של הימים הנוראים – ימי התשובה והרחמים. נציין, כי בכתב היד שלפנינו – כתב יד קדשו של מרנא החתם סופר, שכאמור מיוחסות לו סגולות מיסטיות-רוחניות, מופיעות המילים הסגוליות: "לעשות תשובה", "לשוב בתשובה" ו"דליהוי ליה כפרה".
[2] עמ', 19X23 ס"מ. דיו על גבי נייר איכותי. כ-[600] מילים בכתב יד קדשו של החתם סופר.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. מצורף אישור חתום מאת מומחה כתבי היד הרב יצחק ישעי' ווייס רב ואב"ד נווה אחיעזר בני ברק.
כרך חידושים על סוגיות הש"ס בכתב יד הגאון רבי שמואל גרויז מאונסדורף בעל כתבי מהרש"ג וחידושי מהרש"ג, תלמיד מובהק להגאון בעל 'ברוך טעם' (חמיו של האדמו"ר הרה"ק בעל ה'דברי חיים מצאנז). אונסדורף, שנות ה'תר"י [1850]. אוטוגראף חתום.
כתב יד יפה, ברור ומסודר, כתוב בצפיפות ועולה לכדי חיבור שלם. בכתב היד רשם רבי שמואל גם שתי דרשות ששמע מרבו הגדול הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים אב"ד לייפניק בעל 'ברוך טעם' וכן העתיק תשובה ממנו: "דרשה אשר דרש לנו אדמוהגנ"י בז'ל פסח תקפ"ב" (דף ל, ב); "סוגיא דעירובין דף כז, א משה שדרש אדמ"ו הגאון מ"ה ברוך פרענקל נ"י בשבת תשובה שנת תקפ"ד" (דף נט, ב); תשובה ארוכה מרבו בעל 'ברוך טעם' נדפסה בשו"ת עטרת חכמים סי' ל"א, ללא שם הנמען המוזכר כאן (לא ערכנו השוואה בין הנדפס לכתב היד).
בדף האחרון מפתח הסוגיות וחתימת יד המחבר.
בדף ס, א מופיעה חתימת יד הגאון רבי אהרן עהרליך מנאדאש אב"ד יאנקאוויץ בן הגאון רבי יעקב עהרליך אב"ד נאדאש תלמיד החתם סופר.
הגאון רבי שמואל גרויז (גרויס) מאונסדורף [תקס"ח-תרנ"ה בערך], שבעים שנה! לא פסק פומיה מגירסא כפי שהעיד עליו הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף, כל ימיו נחבא אל הכלים וסירב ליטול משרת רבנות, ברצונו להיות נהנה מיגיע כפיו. רוב כתביו נשרפו בשריפה אשר פרצה באונסדורף, מעט מהם נדפסו בספרים כתבי מהרש"ג (ואיטצען תרס"ג) וחידושי מהרש"ג (טירנוי תרצ"ט).
[166] עמ'. כתב היד מתחיל בדף יב. 23X18 ס"מ. פגימות קלות בשולי דפים ראשונים ואחרונים. כריכה חדשה. כתב יד חשוב ביותר.
[2] עמודים גדולים בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה שיק – מהר"ם שיק. החידושים הם במסכת נדרים, אין ידוע אם נדפסו בספרי 'חידושי מהר"ם שיק'.
בין החידושים בדף שלפנינו, דן המהר"ם שיק בנידון המתפלל על החולה כאשר החולה עומד לידו, האם צריך המתפלל להזכיר את שמו, ומביא ראיה ממשה שהתפלל על מרים אחותו בפניה ולא הזכיר את שמה אלא התפלל "א-ל נא רפא נא לה". ומוסיף המהר"ם שיק חידוש עצום שלא רק שאין צורך להזכיר את שם החולה בפניו, אלא הזכרת השם עלולה להזיק וקלקל את התפילה.
מלבד החידושים העמוקים יש לכתב היד שלפנינו ערך נוסף וסגולי, כאשר מופיעים בו בעצם כתב יד קדשו של אחד מענקי ה'אחרונים' המשפטים "א-ל נא רפא נא לה"; "מבקש עליו רחמים שיחיה" ועוד לשונות של רפואה.
רבי משה שיק – המהר"ם שיק [תקס"ז-תרל"ט], אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, תלמידו הגדול של ה'חת"ם סופר', אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים". בהיותו בן 20, נישא לגיטל, בת דודו הנגיד פרץ פראנקל, ועבר לגור בבית מגוריו בעיר האליטש. בשנת התקצ"ח, בהיותו בן 29 בלבד התמנה הרב שיק לרב העיר ירגין, הסמוכה לפשרבורג בהמלצת החתם סופר. המהר"ם שיק היה מנהיגה של יהדות הונגריה אחרי ה'חת"ם סופר'. לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושים מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית בכל הזמנים.
[2] עמ'. 23X19 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקב זעיר. דהייה של הכתב בשוליים ופגיעה קלה בשוליים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
