ספר תורה קטן על קלף. ספר מיוחד המשמר מסורות קדומות ונדירות שנכתב באשכנז במאה ה 17. שתי יריעות הושלמו מהמאות ה 18 וה 19.
רוחב הקלף 12.5 ס"מ. גובה העמודות 10.2 ס"מ. 55 יריעות ברוחב משתנה, אורך כולל 23.10 מטר. 32 שורות בעמוד. כתב אשכנזי נאה. עצי חיים מעץ.
בספר שלפנינו ישנן מסורות קדומות ונדירות מאד. מלבד שירת הים ושירת האזינו שנכתבו בצורת שירה, אריח ולבנה, פרשיות נוספות נכתבו בצורת שירה: פסוקי מסעי בני ישראל במדבר, שנכתבו בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה. דוגמא דומה נמצאה בספר תורה אשכנזי – צרפתי מסוף המאה ה 12 (מצורף חומר) ומאז לא ידוע על מסורת כזו!
כך גם הפסוקים החוזרים במעשה המנורה 'וכפתר תחת שני הקנים ממנה' כתובים בצורת שירה, וכן צורת הכתיבה של פסוקים בברכת יעקב לבניו מסודרת באופן מיוחד. גם פסוקים נוספים שיש בהם תיבות חוזרות כתובות בצורת שירה, כך פרשת העריות שבספר ויקרא, וכן פסוקי 'ארור' שבספר דברים.
בספר ישנם גם אותיות משונות – אותיות לפופות ועקומות, מסורת קדומה שמובאת בין השאר בדברי הרמב"ם, אך לא נשתמרה בימינו.
כמו"כ האותיות נ' ההפוכות בפרשת 'ויהי בנסוע הארון' כתובות בצורה יחודית. צורה כזו מביא המהרש"ל שראה בספר תורה מדויק שכתב רבי טודרוס הזקן משפירא. אמנם היו שחשבו שהדבר הוא טעות, אולם בספר שלפנינו, שנכתב אף הוא באשכנז, גם נכתב כך.
גם התגים שבספר באותיות שעטנ"ז ג"ץ נכתבו בצורה מיוחדת, ויש פסוקים שבהם התגים מקושטים בשלושה קישוטים, כעין זר.
מצורפת חוות דעת מפורטת של פרופ' שלמה צוקר מומחה בכתבי יד עבריים, תחת הכותרת: 'ספר תורה כתוב בנוי מיוחד ומשמר מסורות קדומות ונדירות', חוות דעת ארוכה המסתיימת במשפט: 'לסיכום, לא ראיתי עוד ספר שיש בו ריכוז רב כל כך של שרידי מסורות נדירות'.
כללית מצב טוב. במספר מקומות תיקוני קלף ואותיות וכן חיבורי יריעות רופפים. מעט מאוד מריחות דיו ודהיית דיו.
שלחן ערוך חושן משפט עם ביאור מאירת עינים [סמ"ע] מאת רבי יהושע יושע ולק [פאלק] כ"ץ. ברלין, תע"ז [1717]. כ 50 הגהות, הערות ותיקונים בכתב יד קדשו של רבי נתן אדלר מפרנקפורט.
בדפי הספר כ 50 הגהות והערות בכתב יד קדשו של רבי נתן אדלר, ההגהות מסומנות בסימן סגול הפוך, כדרכו. רוב ההגהות הם תיקונים, אולם ישנם גם הערות למדניות קצרות. לדוגמא בסימן יז הוא כותב על דברי הסמ"ע, צריך עיון מדברי המגן באורח חיים, ואכן כמה אחרונים עסקו בדבר. בדף הפורזץ כיתוב בלועזית מרא נתן אדלר.
הגאון הנודע והמקובל רבי נתן אדלר, נולד בפרנקפוקט בשנת תק"ב, כבר מילדותו נודע כמתמיד עצום וכילד פלא, וכפי הנחרט על מצבתו שמגיל תשע לא פנה לבו לבטלה. תלמידו ה'חתם סופר' כתב עליו שמיום עמדו על דעתו לא הסתכל אפילו בחלון, ומיום שנעשה בן תשע לא הלך בחוצות. כשביקר החיד"א בפרנקפורט בשליחותו הראשונה הציגו לו את הילד המופלא, והחיד"א התפעל מאד והפליג בשבחו. רבי נתן היה תלמידו של בעל ה'פני יהושע' של רבי דוד טעבלי שיף, וכן למד קבלה אצל רבי אבוש מפרנקפורט. הוא היה רבו המובהק של ה'חת"ם סופר', שהיה מכנהו 'החסיד שבכהונה' 'רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנשר הגדול' 'מורי הגאון החסיד', וכדומה, וכן הפליג מאד בשבחו ואף אמר עליו ששבילי הרקיע נהירין לו יותר מלמלאכי השרת. החתם סופר בספריו מביא הרבה מאד ממנו ובכל מקום שמזכיר אותו מרבה בשבחו. רבי נתן אדלר נפטר בשנת תק"ס, ולחתם סופר נודע על פטירתו בעקבות חלום שחלם, ואחר כך כשהספיד אותו הוא השתטח ליד ארון הקודש בפישוט ידים ורגלים. רבי נתן אדלר לא כתב את חידושי התורה שלו, באמרו שכל מה שהותר לכתוב דברי תורה הוא מטעם 'עת לעשות לה" פן ישכחו הדברים, אולם הוא מימיו לא שכח כלל מה שלמד. בגליונות הספרים שלמד סימן נקודות.
[2] ד-שך: יח דף, חסר 2 דפים בהקדמה. 32 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. מעט נקבי עש וחיזוקים בדפים אחרונים. מעט דפים רופפים. כריכת חצי עור ישנה ובלויה.
דפים בודדים (הראשון על קלף) ובהם קטעים מפירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת חולין ומהגמרא דפים סח-סט, עה, עח-עט. עם שינויי נוסח מהנדפס ומכתבי יד עתיקים. איטליה, מאה ה 15-14.
[1] דף, דיו על קלף. [8] דף, דיו על נייר. 12X19 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
נראה שהקונטרסים היו מורכבים מגיליון חיצוני וגיליון אמצעי, כאשר גיליונות חיצוניים מקלף עטפו את דפי הנייר שביניהם. שיטה זו לא הייתה נהוגה באשכנז אלא באיטליה ואזורים אחרים, לכן נראה שמקורן של דפים אלו, הכתובים בכתיבה אשכנזית, היא איטליה.
מצב בינוני. כתמי זמן, הדפים שוקמו לאחר בלאי, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעה בטקסט.
רבי ידידיה טיאה וייל אב"ד קארלסרוה, מתאר בקיצור את תולדות חיי אביו רבי נתנאל (תמ"ז-תקכ"ט). לפנינו המקור העיקרי לתולדות חייו של בעל הקרבן נתנאל, ומזה העתיקו רושמי קורותיו.
רבי ידידיה טיאה וייל היה דור שביעי לרבי יעקב וייל, מדור האחרון לראשוני אשכנז: 'בן תשע היה כשהוליכו אמו [מפיורדא] לפראג ואז ידע 'שיר השירים' בע"פ, שם למד בישיבתו של הגאון רבן שכב"ה מוהר"ר אברהם [ברודא] י"ח שנים. כאשר ראה הגאון שעולה ומצליח, שידך אותו עם בת אחותו'. גם אחרי הנישואין לא זז מאוהל רבו. 'אחרי פטירת רבו התיישב אבי בפראג והעמיד תלמידים לאלפים והצליח מאוד בריבוץ תורה בישראל'.
גילוי נפלא הוא התמסרותו לחכמת הקבלה: 'למד קבלה אצל הקדוש מו"ה משה חסיד יותר ממאה עלין כתבי האר"י, והיה עושה את עצמו כאלו לא ידע שום דבר בקבלה'. לפני שכתב לעצמו ס"ת על פי קבלת הרמ"ז, 'איזו וחיקר בהלכות ס"ת – יותר משלוש שנים…'. וממשיך לתאר בפרוטרוט את דרכו בהרבצת תורה לתלמידיו ולבניו.
הכותב – רבי ידידיה (תפ"ב-תקס"ו) ירש את כס הרבנות של אביו, והיה מגדולי דורו. לאחרונה נדפסו כמה מחיבוריו שנותרו כת"י: חיבור ענק של שאלות ותשובות, חיבור עה"ת, על הש"ס ושו"ע, קובץ דרשותיו ועוד.
[1] דף. דיו על נייר. כתוב משני הצדדים. מצב טוב. קרע קל בפינה ללא חסרון טקסט. סמני קיפול.
חידושי תורה בסוגיא דתרי ותרי והמסתעף, לא נדפס מעולם.
רבי מרדכי וינקלר, תר"ה – תרצ"ב (1845-1932). היה רב וראש ישיבה בעיר מאד בהונגריה. למד בישיבת פרשבורג ונסמך להוראה על ידי הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה'כתב סופר'. מחבר שו"ת 'לבושי מרדכי'. מהמשיבים היותר גדולים בדורו ומרביץ תורה לאלפים. מהישיבה שהקים במאד בשנת תרס"א [1901] יצאו תלמידי חכמים ומורי הוראה רבים. חתנו (בזיווג ראשון) היה הרב יוסף צבי דושינסקי, ממנהיגי העדה החרדית בירושלים.
[6] עמודים, 20X24 ס"מ, דיו על נייר, כתיבה אשכנזית.
מצב טוב מאד, שורות ישרות, כמה כתמים זעירים.
בכרכים שלפנינו כתב רבי יצחק שבדרון הערות בשולי העמודים, והם היו כנראה בסיס לחיבור הגדול. חלק מההגהות אף נכנסו כלשונן לחיבורו הנדפס. לפנינו גם כמה הגהות על הרי"ף. חתימות וחותמות רבי יצחק הכהן שבדרון, וחתימות בנו, רבי שלום מרדכי שבדרון 'המגיד הירושלמי'.
רבי יצחק שבדרון, נולד בשנת תרט"ז [1856] לאביו רבי שלום מרדכי המהרש"ם מבראזען. התעשר ממסחר וכיהן כרבה של חאצימרש, ללא שכר. בשנת תרנ"ו נגזל כל רכושו, ובשנת תרנ"ח התאלמן ונותר עם תשעה ילדים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ג והתיישב בירושלים וכיהן גם כחבר בד"ץ החסידים. נפטר בשנת תר"ף [1920].
בשנת תר"ע החל להוציא לאור את חיבורו הגדול על התוספתא, הכולל שני ביאורים: 'מנחת יצחק' ו'שירי מנחה'. עד פטירתו הספיק להדפיס את החיבור על סדר זרעים ועל מסכת שבת, בנו רבי שלום מרדכי שבדרון 'המגיד הירושלמי' המשיך לאחר שנים רבות להוציא את החיבור על סדרי מועד, נשים ונזיקין, מכתב יד של אביו. אולם על סדר קדשים וטהרות לא נדפס החיבור, שכן רבי יצחק נפטר באמצע החיבור על סדר קדשים, ולפנינו הגהותיו גם על סדרים אלו [בכרך ה].
כריכות חדשות. כתמי זמן. מעט חיזוקים ודפים מנותקים. מצב טוב.
חיבורו של הגאון רבי אריה ליבוש ב"ר יחיאל מיכל ברנשטיין מלבוב, על 'המסורה'. תק"ם – תרי"ג (1780-1853), חיבור שטרם פורסם.
רבי אריה ליב נולד לרבי יחיאל מיכל שהיה 'פרנס ומנהיג לבוב' ומתייחס עד לרבן של ישראל בעל 'פני יהושע', וחתנו של רבי חיים יונה תאומים. רבי אריה ליבוש נשא את מרת זיסל תפארת היחס: נכדת רבי חיים כהן אב"ד לבוב, והתייחסה לרמ"א ומהר"ם פאדווה, מהרש"א ומהרש"ל, ב"ח וש"ך. נפטר בלבוב בשנת תר"ג. היה מחותנו של רבי שלמה איגר. בנו ר' יעקב נפתלי הירץ [תקע"ג-תרל"ג] – חתן רבי שאול סגל לווין מקארלין. גיסו של הגאון רבי יעקב מאיר פדווא אב"ד בריסק. זכה לשני שולחנות, ונחשב כמנהיג החרדים בלבוב, ולפני מלכים יתייצב. בעל 'דברי חיים' מצאנז בקרו בביתו בהיותו בעיר לבוב; ובספרו ישנן שתי תשובות אליו. הניח אחריו כתבים רבים המחכים לגואל [שו"ת רבי חיים כהן אב"ד לבוב, נדפס מתוך תכריך הכתבים שהיו תחת רשותו]. על המחבר ראה מאיר וונדר "אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך א' עמ' 623)".
לפנינו חיבור גדול בכתב-ידו של רבי אריה לייבוש של רשימת מסורת הגדולה והקטנה לכל חמשה חומשי תורה. המסורת הינן: הערות על ניסוח נוסח המקרא. מסורת קטנה מציינת על מילה מסוימת שהיא מופיעה בכתיב חסר או מלא, כך וכך פעמים בתנ"ך / בתורה / בספר. ואילו 'מסורה גדולה' מפרטת את אותם מופעים של המילה. לדוגמא: על המילה ירושלים יופיע במס"ק: 'ג' מלא' ובמסורה הגדולה יבוא פירוט של המקומות בהם ירושלים בכתיב מלא.
לג דף. דיו על נייר. כתוב בצפיפות משני עברי הדף, כ 60 שורות בעמ'. 38X23. כתב-יד המחבר נקי וברור, מסודר באופן נפלא, לפי פרקי הספרים.
מצב טוב-טוב מאד, מעט קרעים וכתמים, הטקסט כולו שלם וברור. כריכת קרטון.
כרך עב כרס המכיל חידושי תורה על מסכתות הש"ס שנכתבו ע"י תלמיד חכם בעל שיעור קומה, המזכיר את רבותינו הראשונים והאחרונים הנוגעים בסוגיות השונות. אשכנז, ראשית המאה ה 19.
בדף הראשון ישנם מפתחות מסודרות עם שמות הסוגיות והמסכתות הנוגעות בדבר. מוזכרות שם בין היתר מסכת פסחים, זבחים, יבמות, ביצה, וחולין.
524 עמ', דיו על נייר. 18X24 ס"מ, כתיבה אשכנזית רהוטה. הטקסט קריא ברובו המכריע.
מצב טוב, מעט דפים מנותקים חלקית. כתמי זמן. כריכת קרטון מקורית בלויה.
ספר 'פרי שמואל' בכתב יד מאת רבי שמואל שמעלקא ב"ר דוב ווינטרויב מעיר יוזעפאף. תרכ"ח [1868]. אוטוגרף, לא נדפס.
פירוש עמוק ורחב על טור ושולחן ערוך חלק אורח חיים עד סימן מ"ח, כותרות על פי הסימנים בשו"ע. החיבור מתחיל בשיר "אליך ה' נפשי אשא" בראשי תיבות של שם המחבר. אחריו הקדמה ארוכה בה כותב: '…והחילותי לכתוב את החיבור הזה ביום א' שלחנוכה שנת תרכ"ח לפ"ק פה ק"ק יוזעפאף'.
רבי שמואל שמעלקא הגיע בסוף ימיו לירושלים והיה אחד מחכמיה. חיבר כמה ספרים ביניהם 'בכורי שמואל' על ספר משלי, ירושלים תרמ"ב; ו'ענבי שמואל' על מסכת אבות, ירושלים תרמ"ג; 'מלחמת שמואל נגד דת הנוצרים' ירושלים תר"ס נדפס אחר פטירתו. [בכל הספרים הללו חותם בהר"ד, ובספרייה הלאומית ובמפעל הביליוגרפיה רשמו שם אביו כ"דוד". אמנם בחיבור זה חותם שמו המלא וכותב ב"ר דוב.] פירושו על התורה בשם 'פרי שמואל' נאבד.
כ 250 עמ'. דיו על נייר. 20×15 ס"מ. כתב אשכנזי קטן, צפוף ורהוט. מחיקות והוספות בשוליים.
מצב טוב מאוד. כריכת חצי עור חדשה.
חידושי תורה על כל מסכתות הש"ס כולל משניות סדר זרעים טהרות וקדשים. חידושים על שו"ע אורח חיים ויורה דעה ומעט חידושים על הרמב"ם מאת רבי משה הלוי לוינגר אב"ד מיכלדורף וואייטצען. חיבור חשוב בכתב יד אשר למיטב ידיעתנו לא נדפס מעולם .
רבי משה הלוי לוינגר [תק"ע – תרל"ז 1810-1887]. תלמידו של מהר"מ א"ש אב"ד אונגוואר. נמנה על תלמידיו של מרן ה'חתם סופר' ואף נסמך על ידו [ראה 'אגרות סופרים']. המהר"ם שיק כתב בחלק יו"ד סימן רנ"ו:"כשהייתי יושב אצל מרן (החת"ס) זצ"ל, היה אז הרב שהוא כעת הרב הגדול רבי משה קאמאראן אב"ד דק"ק מיכלדארף נ"י ואמר ליישב… וקילסה מרן זצ"ל". כיהן כאב"ד מעגאדארף, מיכלדארף וואייטצען עד פטירתו בשנת תרל"ז. אודותיו ראה, קינסטליכער, החת"ס ותלמידיו עמודים 352 – 353 עם צילום כתב ידו.
144 דפים גדולים. מתוכם מעט דפים ריקים. 32 ס"מ. כתב צפוף, עם כותרות ותיקונים. בדף הראשון חותמו של הרב המחבר. מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. בדפים האחרונים מעט השלמות וכתמי מים. מריחות דיו. כרוך בכריכת חצי עור חדשה.
חבור 'מעשה אהרן' מאת רבי אהרן טרענשין [שטערן], רב בניידארף. לא נדפס. כולל "חדושי פסקי הלכות [על חלק יורה דעה] מה שלקטתי מכמה וכמה אחרונים הלא המה הש"ך יורה דעה ומספר כרתי ופלתי ומספר פרי מגדים … העתקתי כל זה בקיצור כדי לידע מיד הפסק ההלכה … התחלתי לכתוב יום ד' ז כסליו שנתקפ"ז ….". בסופו: "היום שלמתי … יום ב' ר"ח שבט התקפ"ז לפ"ק פה ע"ח [=עיר חדש =ניידארף]". בדברי סיום כתב המחבר שתפילתו לקל חי להיות בעזרו לסיים חיבורו על חמשה חומשי תורה בשם 'דברי אהרן'.
פסקים מהלכות טרפות, מליחה, בשר וחלב, תערובות, יין נסך ונדה. המחבר מציין בראש חיבורו שהחל בכתיבת קונטרס זה ביום ז' בכסלו תקפ"ז [1826]. ובסוף החיבור הוא כותב שסיים את כתיבתו בראש חודש שבט תקפ"ז [1827]. בסוף הספר חתימת בנו "הק' אלעזר שטערן מק"ק ע"ח". בגב הכריכה הקדמית חתם בשנת 1829, בעברית ובלועזית, מרדכי שטערן מניישטאדטען.
רבי אהרן טרענשין [שטערן] , דיין בקהילת עיר-חדש [= ניידארף]. הוזכר בספר 'מקורות לקורות ישראל' [תרצ"ד] עמ' 60.
92 עמ'. [1] דף, נייר. 18X23 ס"מ. כתיבה אשכנזית. מפתחות בסוף החיבור.
מצב טוב. מעט כתמים. כריכת קרטון בלויה.
בנימין זאב. שאלות ותשובות מאת רבי בנימין בן מתתיה. ונציה, דפוס בומברג. רצ"ט [1538]. מהדורה ראשונה. הגהות המחבר בכתב ידו.
עותק חסר דפים ראשונים ודף אחרון. כולל: יז-תקעד דף. יש חלק מהדפים שלא נמצאים ברוב העותקים מחמת הצנזורה. ישנם דפים כפולים. כרוך לא כסדר. נוספו 7 דפי מפתחות בכתב יד עתיק.
הגהות והערות בכתב יד בדפים: רעא, שיז, שמד, שפט, שצא, שצג, תנו, תקא. אין ספק שחלק מההגהות הם בכתיבת יד המחבר.
המחבר מגדולי ישראל בתקופה שבין רבותינו הראשונים לאחרונים, הביא בעצמו את הספר לדפוס. וזהו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי המחבר. המחבר כותב בספר שבמלאכת ההגהה נפלו טעויות. ואכן ידוע על עותקים שהמחבר תיקן בכתב ידו, ויש גם שלאחר ההדפסה הוסיף המחבר הוספות בכתב ידו.
רבי בנימין בן מתתיהו, הידוע בשם רבי בנימין זאב מארטה [1475 בערך – 1545 בערך] היה מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, וכיהן כרבה של ארטה שביון. הוא נודע במספר פולמוסים הלכתיים בהם היה מעורב. גם הספר שלפנינו עמד במרכז פולמוס על הספר ועל מחברו. היו מגדולי ישראל שלא קבלו את דבריו, כך מרן רבי יוסף קארו לא הביא מדבריו, והמהרש"ל אף יצא נגדו. לעומתם, הרמ"א הביא הרבה מדבריו.
על הספר שלפנינו ועל מחברו כתב מאיר בניהו את ספרו 'מבוא לספר בנימין זאב' ירושלים תשמ"ט, בספר גם כתב פירוט על ההגהות בספר שהגיה המחבר בכתב ידו לאחר ההדפסה, עמ' קסא-קסב.
מצב בינוני. נקבי עש וכתמי זמן. קרעים בדפים בודדים. כריכה פשוטה.
כרך חידושים על הש"ס מסוף המאה ה 18. תלמיד חכם המביא חידושים שלו ומה ששמע מרבותיו תוך כדי הזכרת ראשונים ואחרונים רבים. לפי מיטב ידיעתינו לא נדפסו.
חידושים על סוגיות בש"ס, בין השאר מה ששמע מהרב: "זאב וואלף נר"ו אב"ד דק"ק וואלשטיי'[ן]" (1א, 12א, 13א ועוד הרבה) , "מה ששמעתי מפי הגאון [ר' מאיר וייל] אב"ד ברלין בהספד" (13א), "שמעתי מפי מהו' ליב המבורג י"ץ דק"ק שטרעליץ" (27א), "ששמעתי מהתורני … אברהם מגיד דק"ק ליסא" (28א), "הגאון מה"ר איציק שפייער נר"ו" (39א, 41א, 43א).
47 דף, דיו על נייר. 17X22 ס"מ. כתיבה אשכנזית רהוטה. מצב טוב, כתמי זמן. כריכה חדשה.
משנה תורה להרמב"ם, קדושה, הפלאה, זרעים. ווארשא תרמ"א, 1881. הגהות בכתב יד.
לאורך דפי הספר נכתבו עשרות הערות למדניות ארוכות בכתב יד. זהות הכותב לא נתבררה אך ניכר שהיה תלמיד חכם מופלג שהיה בקי גם בספרים של כל גדולי האחרונים. מופיעות הגהות רבות גם בהלכות ערכין וחרמין שלא רבים הם הלומדים אותם, לצד עשרות הגהות הלכתיות בדיני נזירות, כלאים ועוד.
נציין לדוגמא הגהה ארוכה בתחילת הלכות שחיטה הפותחת במלים: 'מה שיחסו הפירוש הזה להמ"מ הוא שקר…' אודות השאלה מי חיבר את פירוש 'מגיד משנה' על הלכות אלו, שאלה שעסקו בה רבים, והכותב מראה דן בצדדיה השונים בבקיאות ובעומק מופלא.
הגהות על חלק אחר ברמב"ם מאותו כותב, ראה קטלוג Winners מכירה 108 פריט 236.
מצב טוב. נייר שברירי. כתמי זמן. כריכה חדשה.
ספר שפתי חכמים. פרנקפורט דמיין, תע"ב [1712] היה בבעלות ר' יעקב עטהויזן, ממנו עבר למשפחת ר' גרשון מבאוויטום (מדינת בראונשווייג). בנו ר' צבי הירש מילא את דפי הכריכה בד"ת על התורה ומועדים. ואכן כך נהג בכל ספריו. בנוסף העלה רשימות ביוגרפיות על משפחת אביו, ועל יוצאי חלציו. דברי תורתו רשומים בלשון הקודש, ובלול קצת במשפטים ביידיש.
רבי צבי הירש היה תלמיד מובהק לרבי אליהו מפראג, והלה מסר לו הסכמה נלהבת לחיבור חידושי תורה שכתב, ההסכמה ניתנה בשנת תקמ"ה [ארכיון ישיבה יונברסטי].
34 עמ' ובהם חידושי תורה בעניינים שונים, עם הקדמה קצרה ועם קולופון. הכותב חתם שמו כמה פעמים בספר, גם כתב את שמות בני משפחתו, ומציין ששם אביו הוא ר' גרשון. כנראה שהכותב נולד בביטום (בגרמנית: Beuthen) ועבר לבראנשוויג, היה בקי גם בקבלה. בשער חתימת בעלים: הק' יעקב עטהויזן, וחתימת בעלים נוספת.
[1] קמ דף, חסר 3 דפים אחרונים. 19 ס"מ. כתב היד במצב טוב. מעט נקבי עש. הספר במצב בינוני.
קצות החשן, חלק שני, מאת רבי אריה ליב הכהן. לעמברג, תקנ"ו [1795]. מהדורה ראשונה עם הגהות בכתב יד.
מהדורה ראשונה של הספר הלמדני החשוב, שנדפס לאחר מכן בהרבה מהדורות, וכיום מופיע סביב ספר השלחן ערוך. עם הקדמת המחבר לחלק הזה.
בין דפי הספר כ 15 הערות והגהות בעפרון בכתב יד לא מזוהה שניכר שהיה תלמיד חכם. חתימות בעלים.
[2], סד, סז-קיא, [3] דף, 32.5 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן.
שאלות ותשובות דברי יעקב, מאת רבי יעקב שור. קאלאמיא, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. ספרו של רבי יעקב שור הנודע כ'גאון מקיטוב' עם הקדשה נאה ממנו בכתב יד לידידו רבי ירוחם פישל פערלא. לאורך כל דפי הספר כתב רבי ירוחם פישל הגהות למדניות ארוכות בכתב ידו, כעשרים הגהות.
רבי יעקב שור נולד בשנת תרי"ג והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היה תלמידו המובהק של בעל השואל ומשיב וגר בביתו שנים אחדות. היה רב בכמה ערים ובהם לודמיר, ונודע כרבה של קיטוב, על שמה נקרא "הגאון מקיטוב". נפטר בשנת תרפ"ד. ראה אודותיו באריכות: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד 78-67.
רבי יהודה ירוחם פישל פערלא, מכונה גם הגרי"פ, נולד בוארשא בשנת תר"ו 1846. בגיל 15 הלך ללומז'ה ללמוד אצל רבי יהושע לייב דיסקין והיה צעיר התלמידים. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד מובהק של הנצי"ב, לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. בשנים תרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו הגדול על ספר המצוות לרב סעדיה גאון. בשנת תרפ"ז 1927 עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם התקבל בכבוד גדול. עם בואו לירושלים דאג רבי יוסף חיים זוננפלד עבורו למקום מגורים בבתי מחסה, ואף הושיבו על מקומו שלו במזרח בית הכנסת סמוך לארון הקודש. נפטר בשנת תרצ"ד 1934.
נד, נז-נח, נח-פ דף, 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. חיזוקים בשלושת הדפים הראשונים. נייר חומצי.
ספר 'תפוחי זהב' על התורה לרבי צבי הירש חריף אב"ד באניהאד עם הקדשת רבי משה גאנז 'משרת בקודש בבאנהיאד'. תלמיד מובהק לגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ויד ימינו של רבי משה הלוי פולק רבה הראשון של הקהלה האורתודוקסית בבאניהאד.
נוסח ההקדשה: אל 'ידידי ורעי כולו מחמדים… מופלג בתורה ויראת ה' טהורה כ"ה ישראל הירש מילדי זיבנבירגן. אשר למדנו יחד בצוותא חדא בישיבה הרמה באניהאד אצל מר יודא גאון חסיד נורא קדוש יאמרו לו כקש"ת יודא גרינוולד שליט"א. ונתתי לו למזכרת הספר הקדוש הזה במתנה. והוא נתן לי במתנה הספר אבקת רוכל… ה' משה גאנז בן לאאמ"ו מו"ה שאול צבי. אור ליום ג' וארא תרנ"ה".
רבי יהודה גרינוולד [תר"ה-תר"פ 1845-1920] נתמנה לאב"ד באניהאד משנת תרמ"ט עד לשנת תרנ"ו. ומשנת תרנ"ח כיהן בסאטמר עד לפטירתו.
מצב טוב. כתמי זמן.
*נדחי ישראל. כמה מעיקרי הדת אשר מוטל על כל איש המתגורר בארצות רחוקות לידע אותם וליזהר בהם, עם תרגום יידיש, עם קונטרס תפארת אדם אודות איסור השחתת פאה וזקן, מאת רבי ישראל מאיר הכהן. ווארשא, 1897. ככל הידוע זו מהדורה ראשונה של הספר ביידיש, ומהדורה ראשונה של קונטרס תפארת אדם. 294; 32 עמ’. בדף הפורזץ שני כיתובים מוגה בכתב ידו של מרן החפץ חיים.
*שם עולם [חלק ראשון]. כולל שלשה שערים: שער שמירת השבת, שער החפץ מאמרים בגודל מדת החסד, שער החזקת התורה, מאת רבי ישראל מאיר הכהן. ווארשא, תרנ"ג 1893. מהדורה ראשונה. 62 [1] עמ'.
*שם עולם חלק שני, שער התחזקות לעבודת ה’, עם קונטרס נפוצות ישראל. ווארשא, תרנ"ח, 1897. מהדורה ראשונה. 46, [2] עמ’.
*דבר בעתו. חיזוק הדת ובפרט בעיניני מאכלות אסורות אשר נתרפו… אצל הרבה מאחינו השוכנים בין העמים. [מאת רבי ישראל מאיר הכהן]. ווארשא, תרנ"ה 1895. מהדורה ראשונה. 48 עמ'.
מצבים שונים, מצב כללי טוב.
זכרון יוסף. דרשות בעניני האמונה וגאולה העתידה. ווילנא, תרפ"ד 1924. מהדורה ראשונה. תיקונים בכתב יד.
המחבר רבי אהרן כהן היה חתנו של רבינו החפץ חיים, כשנישא בשנת תרמ"ג לבתו מרת גיטל, והוא ישב הרבה בבית חותנו, וסייע בעדו בחיבוריו הקדושים, ובעצת חותנו חיבר הספר 'עבודת הקרבנות' בו לובנו כל עניני העבודה לקראת בניית בית המקדש. בשנת תרפ"ו בערך, עלה לארץ ישראל, ובה הרביץ תורה בישיבת "אור זורח" ביפו. נפטר בכ"ז שבט תרצ"ו, ונקבר בהר הזיתים.
לאורך דפי הספר כעשרה תיקונים בכתב יד. מאופי התיקונים נראה שכתבם אדם הקרוב למחבר הספר, או המחבר עצמו. צורת כתב היד דומה לדוגמת כתב היד של בעל החפץ חיים, ויתכן והוא כתב את ההגהות בחיבור של חתנו.
[2], 32 עמ’, 22 ס"מ. מצב טוב. נייר חומצי. קרעים קלים.
כרוך עם: מאמר צפית לישועה מבעל החפץ חיים. חותמות בשער : מהגאון הצדיק בעהמ"ס חפץ חיים שליט"א, המוציא לאור [הרב אהרן הכהן].
מסכת ברכות עם רש"י ותוספות ופסקי תוספות ורבינו אשר ופירוש המשניות מהרמב"ם ז"ל. אמשטרדם, בדפוס עמנואל בנבנישתי, ת"ד [1644]. הגהות וחידושים בכתב יד רבי אברהם ריג'ייו.
מסכת ממהדורה קדומה וחשובה של התלמוד.
לאורך רוב דפי המסכת, בשולי הדפים כתיבת יד של חידושים, כיתוב ארוך מאד של חידושים בדרך כלל על האגדות. החידושים כתובים בצורה מסודרת עם סימן * בתחלת קטע ועם דבור המתחיל. נראה שהכותב הכין חיבור שלם, כהכנה לדפוס. החידושים לא נבדקו.
בסוף המסכת שני דפים עם חידושים בכתב יד עם כותרת 'פלפלת כל שהוא ממני הצ' אברהם ריגייו'. רבי אברהם חי ריג'ייו [1846-1755] חכם ומקובל היה רבה של העיר גוריציה [Gorizia] בצפון איטליה, ונחשב לרב הנודע ביותר באיטליה בזמנו. חיבר את 'תגלחת המאמר' [ליוורנו, תקצ"ט] בעניין גילוח בחול המועד נגד 'מאמר התגלחת' שכתב בנו [!] יצחק שמואל רג’יו (יש"ר) שהתיר את התגלחת.
צב [2 דפים בכתב יד], 27 ס"מ. מצב בינוני. קרעים וחיזוקים. כתמי זמן.
פלפול על תחילת פרק המפקיד (שלישי) במסכת בבא מציעא בענייני תשלומי כפל. נכתב על ידי יואל בן רבי יהודה ישראל נכט לגיסו יוסף נכט בהלברשטט.
[4] עמודים, 26X18 ס"מ, דיו על נייר, כתיבה אשכנזית.
מצב בינוני, בלוי, מוכתם, קרעים במקומות הקיפול.
'מעשה בית-דין' בנידון היתר עגונה מאיש בשם פיבל בירך מפראג. גביית עדויות ובירור הלכה באריכות מהגאון הנודע רבי מיכאל בכרך דיין בבית-דינו של הגאון בעל 'נודע ביהודה' בפראג, המכונה מורה-שווה. טרם פורסמה!
שני דפים גדולים כתובים על שני עבריהם, הכל כתוב בכת"י רבי מיכאל, עם הערות בגיליון, שהוסיף, כנראה, לאחר זמן. בסיום: העתק גביות העדות כותב: "נעשה פה פראג יום ג' כ"ח שבט תקנ"ה לפ"ק". את התשובה הוא מסיים בזה הלשון: "הכא נמי יש להקל, ובפרט שיש לצדד ולהתיר עפ"י סימני כו', כן נ"ל לע"ד אם יסכימו עמי בעלי תריסין הרבנים המובהקים בית דין מורה שוה נר"ו". שני הדיינים שעמדו לצדו בתקופה זו היו: רבי יעקב גינצבורג מח"ס 'זרע יעקב' ו-רבי אליעזר פלעקילס מח"ס 'תשובה מאהבה'.
רבי מיכאל בכרך נולד לאביו רבי שמואל זנוויל, מצאצאי ה'חוות יאיר', בשנת ת"צ. השאיר אחריו כתבים רבים שעדיין מחכים לגואל. מצעירותו כבר הורה בפראג, וברבות הימים התמנה לחבר הבי"ד הגדול בצוותא עם הנוב"י ורבי יעקב גינצבורג. על פסקים והסכמות רבות חתומים שלושה אלו כב"ד הגדול בעיר. לאחר פטירת הנוב"י, בשנת תקנ"ג כיהן כראב"ד הגאון רבי זלמן עמריך, אך בדרך כלל מולא מקומו ע"י רבי מיכאל. ולאחר פטירת רבי זלמן ב-תקנ"ד, נבחר רבי מיכאל לראב"ד, ומילא בתפקיד רם זה עד לפטירתו בשנת תקס"א. ולכן, תשובה זו נערכה אחרי פטירת שני קודמיו, הלא המה הנוב"י ורבי זלמן.
מאוד הוערך אצל ה'נודע-ביהודה': בתחילת ספר צל"ח למסכת ביצה מופיע קטע מתורת רבי מיכאל, ועל כך כותב בנו של הנוב"י לאחר מות אביו: "היות ויודע אני כמה היו חביבים דבריו של הגאון רבי מיכאל בכרך אצל אבא זצ"ל, לכן מדפיס אני דברים אלו בראש הספר". רבי מיכאל היה מגדולי המומחים בהלכות עגונות, כפי שנתבאר בחיבורו 'ערוגת הבשם' על שו"ע 'אבן העזר' סי' יז. בו האריך המחבר באריכות מופלאה בו הוא מקיף כל הלכה הנוגעת לסוגיה, בבקיאות וחריפות נפלאה. תשובה זו טרם נדפסה. בתשובה ישנה גם התייחסות מעניינת לפרטים על הבעל הנהרג, היותו תושב פראג.
[8] עמ' גדולים. דיו על נייר. 39X24 ס"מ. כתיבה אשכנזית רהוטה.
מצב בינוני. קרעים קלים בשולי הדפים עם פגיעה קלה בטקסט.
צוואת האשה אסתר, אלמנת פייבל בן מאיר אדליר כ"ץ מפראנקפורט, שנכתבה בי"ט אדר א' תקל"ז (1777), הצוואה ארוכה ובה הוראות לחלוקת הונה של הנפטרת. מוזכר בה אברלי אייטינגן.
בין החותמים על הצוואה: ישראל בן יחיאל מיכל שווארצשילד ואשר אנשיל בן שלמה זלמן כ"ץ.
2 דף, דיו על נייר עבה, 54X37 ס"מ, כתיבה אשכנזית נאה.
מצב טוב מאד, מעט כתמי זמן וסימני קיפול.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
