יר משה מונטיפיורי
(תקמ"ד-תרמ"ה)
מספר מעלליך הטובים, צדקת פרזונך מי יוכלל למלל.
ירית חץ התשועה מתת למשיסה יעקב וישראל לבוזזים.
פתח התקוה פתחת, הצלת צאן קדשים מיד גוזזים.
ויקרא שמך "משה" לאמור מהמים הזדונים תמשה אחים.
שיר זה הנדפס בספר קול נהי (וינה תרכ"ה) הוא אחד מתוך עשרות שירי שבח ותהילה שנכתבו לכבודו של השר מונטיפיורי. אשר הנו ללא ספק אחת הדמויות הנערצות ביותר בעם היהודי והוא זכה לזה ביושר, מונטיפיורי הטביע את חותמו על חיי היהודים בארץ ובגולה במאה התשע עשרה בפעילותו הפילנתרופית ושתדלנותו בחצרות המלוכה לטובת בני עמו הנאנק תחת עול נוגשים ומושלים תאבי בצע ושררה.
קצרה כאן היריעה לתאר את כל פעולותיו לטובת הישוב היהודי בארץ ישראל ובירושלים בפרט ולכל יהודי הגולה, שבע פעמים ביקר מונטיפיורי בארץ ישראל (בביקורו האחרון היה בן תשעים) ומכספו נבנו השכונות ימין משה, מזכרת משה, משכנות שאננים, (ולזכרו השכונות קרית משה וזכרון משה) הוא ייסד את טחנת הקמח כדי להוזיל את עלויות הלחם בירושלים, ושלח מלונדון מכונת דפוס ובכך הפך למייסדו של הדפוס הראשון בירושלים. כל ביקור כזה היה כרוך כמובן בקשיים ובסכנות, כמו כן פעל לביטול עלילת דמשק בשנת ת"ר, בשנת תר"ז נסע לרוסיה להיפגש עם הקיסר ניקולאי כדי להקל את מצבם של יהודי רוסיה, בשנת תרי"ט נסע לרומא לסייע בפרשת חטיפתו של הילד אדרגו ממשפחת מורטארה שנחטף על ידי כמרים קתוליים, בשנת תרכ"ג פעל למען יהודי מרוקו ובשנת תרכ"ז למען יהודי רומניה.
לפניכם מוגשים אסופת מכתבים היסטוריים אל סיר משה מונטיפיורי
מכתב תודה וברכה על משלוח כספים ואופן חלוקתם, ופרישת שלום וברכה לאשתו של השר מונטיפיורי 'הגבירה הטפסרית הצדקת המפורסמת שרת יהודית מב"ת'. ירושלים, תרט"ו [1855].
מפרט: [1] דף נייר. 27X21 ס"מ. אייר תרט"ו [1855]. כתיבה נאה, נייר כחול.
תוכן: על המכתב חתומים המנהיגים הבולטים של היישוב האשכנזי החדש בירושלים, ראשי ומנהלי המוסדות המרכזיים. רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג) ראש העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל פאת השלחן. עלה לצפת בשנת תק"ע, ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז, היגר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי. רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים, עלה ארצה בשנת תר"א, ומאז במשך כשבעים שנה שימש בתפקידים שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים. רבי אורי שבתי (תק"ס לערך-תרי"ח) חתן הגאון רבי יוסף זונדל סלנט וגיסו של רבי שמואל סלנט, שימש כדיין בירושלים ונמנה על גבאי ומייסדי הת"ת בחורבת רבי יהודה חסיד. (תוח"י ח"ג עמ' 253). רבי דובער סג"ל מנהל עדת ישראל ק"ק פ' נפטר בב' תמוז בשנת תרט"ו (שם עמ' 242).
מאפיינים מיוחדים: בשולי המכתב דורשים הרבנים בשלום מזכירו הנאמן של השר מונטיפיורי הרב ד"ר אליעזר הלוי, וחתמו פעם נוספת בחתימת ידם.
מצב: מצב טוב, סימני קיפול, חורים זעירים מימין כתוצאה מכריכת המכתב.
מכתב מעניין ביותר מאת הראשון לציון רבי יצחק קובו ומנהיגי הישוב האשכנזי בירושלים אל משה מונטיפיורי. ירושלים, תרי"א [1851].
מפרט: [1] דף, נייר. 21X26 ס"מ. כתיבה נאה.
תוכן: מכתב תודה על שליחת תרומה לתושבי ירושלים. חתומים הראשון לציון רבי יצחק קובו, רבי דוד טעבלי ברלין (בנו של רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון בה"ר צבי הירש ברלין בן רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם חתן החכם צבי, מבוני ירושלים ועסקניה) ור' ניסן ב"ק (בן המדפיס הנודע ר' ישראל בק חסיד רוז'ין ומגדולי עסקני ירושלים).
מאפיינים יחודיים: בין התרומות נשלחה גם תרומה 'משאת נדבת שר אחד לא מבני עמנו לירא אחת עשרה שילינג' על כותב רבי יצחק קובו בשולי המכתב בכתב ידו וחתימתו "מהודענא כי אני ראשון לציון החותם ראשון לא רציתי ליהנות מהלירא אחת עשרה שיללינג הכתובה למעלה מהשר לא מבני עמנו ולא לקחתי ממנה כלל ובעבור כבודו חתמתי גם בזה…" במכתב זה עמד הראשון לציון כצוק איתן בדעתו לא לקבל תרומה מגויים על אף שמצב כוללות הספרדים היה 'בדוחק ובמצוק' (לעיקר הנושא האם מותר לקבל צדקה מגוי עיין שלחן ערוך יורה דעה סי' רנד ובספרות זמנינו דנו רבים בזה).
רקע: הראשון לציון רבי יצחק קובו (תק"ל-תרי"ד) בסוף ימיו והתמנה לראשון לציון על מקום הרב אג"ן, מצב כוללות הספרדים היה דחוק מאוד בימיו ולכן קבל על עצמו לצאת כשד"ר על אף גילו המופלג, אך בדרכו לערי מצרים חלה ומת.
מצב: טוב-טוב מאוד, סימני קיפול, חורים זעירים בשולי הדף מימין בשל כריכת המכתב בעבר.
מכתב אל השר משה מונטיפיורי, בחתימת ידי האישים הבולטים והחשובים ביותר בישוב האשכנזי באותה עת, הגאונים הצדיקים רבי יוסף זונדל סלנט, חתנו רבי שמואל סלנט והגאון רבי ישעיה ברדקי, חתנו של רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן'. ירושלים, תרט"ז [1856].
מפרט: [1] דף נייר. 21X27 ס"מ. נייר כחול דק.
תוכן: מכתב תודה וברכה על משלוח כספים למטרות שונות.
מאפיינים מיוחדים: הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט מגדולי תלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, חתם שלש פעמים על המכתב, בשוליו הוסיף שורה וחצי בעצם כתב יד קדשו. מכתבים ממנו אינם מצויים כללים. חתימת ידם של שלשת המנהיגים הללו שעליהם נשען כל הישוב האשכנזי בירושלים באותה עת על מכתב אחד, היא תופעה נדירה ביותר.
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול.
מכתב תודה וברכה אל משה מונטיפיורי על תרומת כסף ששלח 'עבור עניי עם ה' השוכנים בארבע ארצות החיים… וכן נתחלק הכסף בינינו בשלום ומישור'. תרי"ט [1859].
מפרט: [1] דף נייר, כחול דק. 21X27 ס"מ.
מאפיינים מיוחדים: על המכתב למונטיפיורי חתומים ראשי הכוללים בירושלים, הן הספרדים והן האשכנזים.
רקע: הראשון לציון הרב הגדול רבי חיים נסים אבועלפיה – נודע בשם הרב חנ"א. נולד בטבריה בשנת תקנ"ח ושימש שם ברבנות שנים רבות, ומשנת תרט"ו רבה של ירושלים והראשון לציון עד פטירתו בשנת תרכ"א. רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג) ראש העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל פאת השלחן. עלה לצפת בשנת תק"ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי. ר' ניסן ב"ק בן המדפיס הנודע ר' ישראל בק וניהל את בית הדפוס לאחר אביו, נאמן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ובנו האדמו"ר מסאדיגורה ומגדולי עסקני ירושלים. יעליען מלאמזא (שמו הפרטי לא מפוענח כנראה אחד מאבות משפחת ילין שמוצאם מלומז'ה שעלו ירושלימה).
מצב: טוב, סימני קיפול, כתמים, חורי כריכה בצד הדף, קרע בפינה השמאלית התחתונה ללא חסרון.
מכתב מאת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה לעווי מראשי ומייסדי כולל פולין וממנהיגי הישוב היהודי בירושלים אל משה מונטיפיורי. ירושלים, תרי"ט [1859].
מפרט: [1] דף נייר. 27X22 ס"מ. נייר ירקרק.
רקע: הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי (תקע"ג – תרמ"ט) גאון מופלא בנגלה ובנסתר, ראב"ד בירושלים למעלה מארבעים שנה, מלומדי ישיבת המקובלים בית אל וכל הליכותיו והנהגותיו היו על פי האר"י ז"ל. היה מראשי הישוב האשכנזי בירושלים וממייסדי כולל פולין.
הגאון רבי נחום משאדיק (תקע"א-תרכ"ו) המפורסם מבין האחים הקדושים, היה מקובל בירושלים שהוא אחד מהל"ו צדיקים שבדור, נודע כקדוש ופרוש, היה צם משבת לשבת והיה נגלה אליו מלאך מן השמים לגלות לו רזי תורה. בנו הוא הגה"צ רבי דוד בהר"ן.
כידוע שלשת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק, רבי יעקב יהודה ליב ורבי אשר לעמיל, חלמו יחד באותו לילה שעליהם לעלות לארץ ישראל ואכן כך עשו בשנת תר"ה יצאו האחים מפולין עליה משותפת זו כונתה בפי יושבי הארץ 'עלית שלשת האחים הקדושים'.
מאפיינים מיוחדים: מכתב למונטיפיורי בכתב ידם ובחתימתם של ראשי כולל פולין ומנהיגי הישוב היהודי בירושלים, עם חותמת "ק"ק אנשי פולין מחוז ווארשוי המתנדבים לשבת בירושלים". במרכז החותמת תמונת הכותל המערבי עם הכיתוב "ונחם ה' את ציון ובחר עוד בירושלם". 'הגאון הנשר הגדול האב"ד ור"מ דק"ק' הנזכר בתחילת המכתב הוא רבי נתן אדלר אב"ד לונדון, בעל ספר נתינה לגר.
מצב: מצב בינוני. קמטים וסימני קיפול. כתמי זמן, קרעים זעירים בשולי המכתב ובמוקד הקיפול.
מכתב מאת הרב הקדוש רבי יששכר אצראף ובית דינו אל משה מונטיפיורי. בו מספרים לו שמלאו את בקשתו להתפלל בשלומה של מלכות המלכה האדירה של ממשלת בריטניה שניצולה ממות לחיים. [ירושלים], תרמ"ב [1882].
מפרט: [1] דף, נייר. 22X28 ס"מ. כתיבת סופר נאה מאוד. חתומים עמו גדולי חכמי המערב בירושלים: רבי שלמה וחנון, רבי שלמה אבו שדיד ורבי חיים מימון עמיאל. חתימת הרבנים וחותמות של רבי יששכר אצראף, של כוללות ק"ק המערביים ושל הוועד דק"ק המערביים.
מאפיינים יחודיים: מסמך היסטורי על יחסם של ילידי מרוקו תושבי ירושלים למלכות בריטניה, למלכה ולשר מונטיפיורי, עבורם הם מתפללים בכותל המערבי.
רקע: בשנת תרמ"ב [מאי 1882] ירה מתנקש צעיר באקדח לעבר המלכה, כשנסעה בכרכרה בפארק סנט גיימס, חודש לאחר מכן חוותה המלכה ניסיון התנקשות נוסף, כאשר נער בשם ג'ון ויליאם בין ניסה לירות בה. מונטיפיורי שלח לכל קהילות הגולה מכתב בקשה לערוך סדר תפלה והודיה בבתי הכנסיות.
רבי יששכר אצראף (תקע"ז – תרנ"ב) – ראב"ד סאלי עיר הולדתו. רבו וחתנו של המלאך רבי רפאל אנקוואה, היה גדול בתורה וקדוש עליון וסופרו עליו סיפורי מופת (ראה נחלת אבות להרב משאש ח"ב דף רסו) עלה ארצה בשנת תר"מ ולאחר פטירת רבי רפאל אלעזר בן טובו בעל 'פקודת אלעזר' מילא את מקומו כראש עדת המערבים. בירושלים היה נערץ על כל רבני החוגים והעדות והוקירוהו וכיבדוהו ונחשב לאיש קדוש ובעל מופת.
מצב: מצב טוב-טוב מאוד, סמני קיפול.
מכתב מאת רבי יוסף רפאל טאראגאן. ירושלים, תרכ"ג [1863].
מפרט: [1] דף, נייר כחול. 20X27 ס"מ.
תוכן: המכתב נסוב אודות מצב הבתים בשכונת משכנות שאננים החדשה, בו מודיע לשר מונטיפיורי שהם סובלים מנזילות מים מהצינורות לתוך הבתים, ומרוב המים הנכנסים כמה לילות שאנו צפים על פני המים, ובפרט אנחנו הספרדים אשר מיטותינו שמוטות על גבי הקרקע ממש, כמעט שאנחנו נשינו ובנינו מסוכנים סכנת נפשות, וגם נגרם נזק רב לכותלי הבתים וגג שומר הפתח ולתנור והריחיים….
רבי יוסף רפאל טאראגאן אביו של רבי בן ציון טאראגן היה מחכמי ישיבת 'מגן דוד' בירושלים, מראשוני המתיישבים בשכונת משכנות שאננים, ונאמנו של מונטיפיורי כאחד מגבאי השכונה. הוא חתום ראשון בדברי הברכה שנשלח למונטיפיורי בשנת תרכ"א על ידי ראשי ומייסדי השכונה שנדפס בסוף דרשתו של רבי יוסף נסים בורלא לחנוכת בית הכנסת החדש שבשכונת משכונות שאננים (ירושלים תרכ"ג – ראה ש. הלוי מס' 76 – מצורף צילום).
מאפיינים מיוחדים: שכונת משכנות שאננים נבנתה על ידי השר משה מונטיפיורי מעזבון יהודה טורא, והייתה השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה , ממכתב זה אנו למדים עד כמה מונטיפיורי היה מעורב בחיי היומיום של השכונה ומצב תושביה.
מצב: טוב מאוד.
מכתב תודה על תרומות שנשלחו ובקשה על העתיד לזכור את מצבם בחתימת יד ראשי הכולל.
מפרט: [1] דף, נייר כחול, כתוב משני צדדיו. 21X27 ס"מ. עם חותם 'ביהכנ"ס בית מנחם דק"הק חסידים חב"ד הי"ו תושבי עיה"ק ירושלם תובב"א', ועם ארבע חתימות. כל ארבעת החתומים חתמו פעם נוספת מעבר לדף.
מאפיינים מיוחדים: על המכתב חתומים הרבנים: החתום הראשון!: אברהם שצערעס לא נודע לנו ממקור אחר ויש בו מן החידוש ששמו לא מתועד באף מקור חבד"י!. הרה"ח רבי שניאור זלמן פונדאמינסקי – חתן רבי יעקב סלונים (ספר היחס עמ' 111) מראשי עדת חב"ד בירושלים וחברון. הרה"ח רבי אורי אורנשטיין (תקס"ו-תרל"ט) חתן הגאון בעל 'קרן אורה' קבל בחסידות מהצמח צדק וכשעלה לצפת נהיה תלמידו של רבי אברהם דוב מאוורוטש בעל 'בת עין', בשנת תר"א עבר לירושלים ויצא פעמיים כשד"ר לטובת יהודי ירושלים, חי בפרישות והתנהג בחסידות, נפטר בשנת תר"ט. (ראה תוח"י ח"ג עמ' 74, גליס, מדמויות ירושלים עמ' קעג- קפו). הרה"ח רבי ישעיה אורנשטיין – בן הנ"ל וחתן רבי משה ריבלין מגיד משקלוב, מבאי ביתו הנאמנים של המהרי"ל דיסקין, נולד בשנת תקצ"ד ובהיות הרעש בצפת היה קבור תחת ההריסות כמה ימים וניצל בנס, קבל תורה מפי בעל זית רענן ונזכר הרבה בספריו (ראה תוח"י שם עמ' 69,74) נפטר בשנת תרס"ח, נכדו הוא העסקן האגודאי רבי משה בלוי.
מצב: מצב טוב, כתמי זמן, סימני קיפול.
מכתב בחתימת רבי יעקב סלאנים חתן האדמו"ר האמצעי ורבי שמעון מנשה חיייקין אל השר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, אודות תרומת ידם לחברת ביקור חולים והכנסת כלה בחברון, אופן חלוקת הכספים והודעה על שליחת דו"ח הוצאות והכנסות של החברות הנ"ל. חברון, תרי"א [1851].
מפרט: [1] דף נייר. 27X+22 ס"מ. כתב יד סופר נאה מאוד, עם חותם מרשים של כולל חב"ד בחברון.
מאפיינים יחודיים: מכתב למשפחת מונטיפיורי מאת ראשי כולל חב"ד בחברון ומראשוני הישוב החב"די בעיר. בשולי המכתב הוסיף הרש"מ דרישת שלום בכתב ידו וחתימתו אל מזכירו של מונטיפיורי ר' אליעזר הלוי.
רקע: רבי יעקב סלונים, אבי משפחת סלונים חתן האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער שניאורסון מליובאוויטש בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. רבי יעקב נשא את בתו הרבנית המפורסמת מנוחה רחל שניאורסון המכונה 'אם הישוב היהודי בחברון'. הם עלו לחברון בהוראת ה'צמח צדק' בשנת תר"ג לערך והיו ממייסדי הישוב החבד"י שם, רבי יעקב עמד בראש החברא קדישא ובראש חברת גמילות חסדים, נפטר בשנת תרי"ז (שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקדש עמ' עח).
רבי שמעון מנשה חייקין רבה של חברון נולד בשנת תקס"ב לערך, עלה משקלוב לצפת וכשהורה האדמו"ר האמצעי לחסידיו לעבור מצפת לחברון היה מהראשונים. משנת תר"ג שמו מופיע בין ממוני עדת חב"ד ומשנת תרט"ו רב העדה, ה'צמח צדק' העריצו וכבדו מאוד. חמישים שנה היה איש על העדה בישוב היהודי בחברון ונשא את משא העם, נפטר בשנת תרנ"ג.
מצב: מצב טוב, סימני קיפול. חורים זעירים מימין.
מכתב אל סיר משה מונטיפיורי בענין קבלת כספים לחלק לביקור חולים והכנסת כלה בעיר צפת בחתימת ידם של רבי שמואל העליר אב"ד צפת והרה"ח רבי יעקב דוב בעריש מראמאן. צפת, תרי"ג [1853].
מפרט: [1] דף, נייר כחול. 19X24 ס"מ. בגב המכתב פרטי הנמען וחותמת, עם כיתוב לועזי שנוסף לאחר שהמכתב הגיע ליעדו.
מאפיינים יחודיים: מכתב בחתימת ידם של רבי שמואל העליר אב"ד צפת והרה"ח רבי יעקב דוב בעריש מראמאן, נאמנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין בארץ ישראל. בשולי המכתב הוסיף רבי שמואל העליר דרישת שלום למזכירו של מוטיפיורי, ר' אליעזר הלוי.
רקע: הרב החסיד רבי יעקב דוב בעריש מראמאן, הסתופף בצל הרה"ק רבי יצחק מראדוויל ואח"כ אצל הרה"ק רבי שלום מפרוהבישט ובנו רבי ישראל מרוז'ין ואח"כ אצל בנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורה. עלה ארצה בשנת תקצ"ו והיה מראשי העדה בצפת, את בית מדרשו בצפת ייסד מכספו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין והוא אף שלחו לכתוב נזר גבאות למשה מונטיפיורי וכך כתב ר"י מרוז'ין במכתבו: "… נבחרו מאתי לשלוחים וצירי נאמנם למדינת אנגלטרי' [אנגליה] ה"ה הרב המאה"ג החריף ובקי חכם הכולל מו"ה יעקב דוב מראמאן והרב המופלג חו"נ מוהר"ד ניסן השד"ר מירושלים תוב"ב ביחוד ובמכוון להשר הגדול והיקר הטפסר והנבבד מו"ה משה מנטיפיורי…" נפטר בשנת תרי"ח ומנחתו כבוד בצפת [ראה אגרות הרה"ק מרוז'ין ח"א עמ' רטז הע' 23].
מצב: טוב, סימני קיפול, חורים זערים בשולי הדף כתוצאה מכריכת הדף בעבר.
מכתב מראשי עדת טבריה אל יוסף סאבאג מונטיפיורי (אחיינו ויורשו של השר מונטיפיורי) ולמזכירו הנודע של מונטיפיורי ד"ר אליעזר הלוי. בו מביעים את תנחומיהם על פטירת מונטיפיורי, ומספרים על ההספד הגדול שעשו לו בבית הכנסת הגדול בטבריה, ועל הדלקת נר לזכרו במשך שנה תמימה, בבית מדרשו של התנא רבי מאיר בעל הנס. טבריה תרמ"ה [1885].
מפרט: [1] דף. 26X21 ס"מ. בכתב יד סופר מהודר, עם חתימות הרבנים ועם חותמת רבי חיים ב"ר צבי הירש שו"ב, חותמת הח"ק ביקור חולים בעיר הקודש טבריא תובב"א וחותמת גבאי בנין בית הכנסת רמ"בהנ זיע"א ובתי ישיבות כתנות אור לעילוי נשמתו בשם אח"בי שבגולה הי"ו.
רקע: המספיד היה רבי ראובן ישעיה קלינגר אב"ד סייווען בעל ספר כליל תפארת משה לכבוד מונטיפיורי.
מאפיינים מיוחדים: על המכתב חתומים בתור גבאי בית המדרש רבי מאיר בעל הנס וגבאי ביקור חולים: ר' אברהם בהר"י ב"ק – בנו של המדפיס הנודע ר' ישראל ב"ק, מהדמויות הציבוריות החשובות בעיר, שהקים את אגודת בקור חולים ואגודת חברת ישוב ארץ הקדש. רבי חיים ב"ר צבי הירש שו"ב – מחכמי ורבני העיר ומזקני חסידי טבריה, ממונה כולל קרלין וזיטומיר (אלפסי, החסידות וארץ ישראל עמ' 482), רבי משה גאלדצווייג, רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק ורבי יוסף חיים ב"ר יששכר סוכן החבורה.
מצב: טוב. חורים זעירים בצד הדף ללא פגיעה בטקסט.
מכתב בו מודיעים רבני טבריה שנענו לבקשת השר מונטיפיורי, וערכו תפלת הודיה על הצלת מלכת בריטניה, ומצורף לזה השיר אשר שרו לכבוד המלכה. טבריה, תרמ"ב [1882].
מפרט: מכתב רבני טבריה, [1] עמ', נייר רשמי של כוללות עיר טבריה, 22X29 ס"מ. כתב יד סופר, חתימות וחותמות חכמי ומנהלי עדת ק"ק ספרדים ואשכנזים בטבריה. עם דברי שירה על הצלת המלכה, [1] עמ', נייר רשמי של כוללות עיר טבריה, 22X29 ס"מ. 22X28 ס"מ. כתב יד סופר, עם חותמת.
מאפיינים ייחודיים: על המכתב חתומים הרבנים האשכנזים והספרדים בטבריה: רבי רפאל אברהם כלפון (עם חתימתו המליצית: מעט אכ"ל) רבי יוסף דוד אבועלפיה, רבי שמעון עבאדי ורבי אברהם יוסף הלוי, רבה של הקהלה האשכנזית בטבריה.
רקע: בשנת תרמ"ב [מאי 1882] ירה מתנקש צעיר באקדח לעבר המלכה, כשנסעה בכרכרה בפארק סנט גיימס, חודש לאחר מכן חוותה המלכה ניסיון התנקשות נוסף, כאשר נער בשם ג'ון ויליאם בין ניסה לירות בה. מונטיפיורי שלח לכל קהילות ישראל מכתב בקשה, לערוך סדר תפלה והודיה בבתי הכנסיות. במכתב מודיעים רבני טבריה כי אכן כך עשו כבקשתו, 'וביום שבת קדש בכל בתי הכנסיות בקהל רב הודו לה' כי טוב אשר פדה ממות נפשה'.
מצב: טוב. כתמי זמן על המכתב ובלאי בקצות הדפים ללא פגיעה בטקסט.
***הקדמה – יעבור למקום אחר בעריכה***
סיר משה מונטיפיורי
(תקמ"ד-תרמ"ה)
מספר מעלליך הטובים, צדקת פרזונך מי יוכלל למלל.
ירית חץ התשועה מתת למשיסה יעקב וישראל לבוזזים.
פתח התקוה פתחת, הצלת צאן קדשים מיד גוזזים.
ויקרא שמך "משה" לאמור מהמים הזדונים תמשה אחים.
שיר זה הנדפס בספר קול נהי (וינה תרכ"ה) הוא אחד מתוך עשרות שירי שבח ותהילה שנכתבו לכבודו של השר מונטיפיורי. אשר הנו ללא ספק אחת הדמויות הנערצות ביותר בעם היהודי והוא זכה לזה ביושר, מונטיפיורי הטביע את חותמו על חיי היהודים בארץ ובגולה במאה התשע עשרה בפעילותו הפילנתרופית ושתדלנותו בחצרות המלוכה לטובת בני עמו הנאנק תחת עול נוגשים ומושלים תאבי בצע ושררה.
קצרה כאן היריעה לתאר את כל פעולותיו לטובת הישוב היהודי בארץ ישראל ובירושלים בפרט ולכל יהודי הגולה, שבע פעמים ביקר מונטיפיורי בארץ ישראל (בביקורו האחרון היה בן תשעים) ומכספו נבנו השכונות ימין משה, מזכרת משה, משכנות שאננים, (ולזכרו השכונות קרית משה וזכרון משה) הוא ייסד את טחנת הקמח כדי להוזיל את עלויות הלחם בירושלים, ושלח מלונדון מכונת דפוס ובכך הפך למייסדו של הדפוס הראשון בירושלים. כל ביקור כזה היה כרוך כמובן בקשיים ובסכנות, כמו כן פעל לביטול עלילת דמשק בשנת ת"ר, בשנת תר"ז נסע לרוסיה להיפגש עם הקיסר ניקולאי כדי להקל את מצבם של יהודי רוסיה, בשנת תרי"ט נסע לרומא לסייע בפרשת חטיפתו של הילד אדרגו ממשפחת מורטארה שנחטף על ידי כמרים קתוליים, בשנת תרכ"ג פעל למען יהודי מרוקו ובשנת תרכ"ז למען יהודי רומניה.
לפניכם מוגשים אסופת מכתבים היסטוריים אל סיר משה מונטיפיורי
מכתב תודה מראשי ומנהלי קהלות האשכנזים והחסידים בטבריה, אל השר משה מונטיפיורי, על משלוח תרומת כסף לישוב היהודי בטבריה (הכסף נשלח ע"י רבי נתן אדלר באמצעות ר' ניסן ב"ק).
מפרט: [1] דף, נייר כחול. 21X13 ס"מ. כתיבה נאה.
רקע: רבי נפתלי צבי, הוא רבי נפתלי צבי מסטולין נכד הבעל שם טוב – אמו הצדקת מרת שיינה רחל היתה בת הרה"ק רבי צבי בן הבעש"ט. אביו היה רבי יעקב בן רבי מנלי, דודו של רבי אהרן מקרלין. רבי נפתלי צבי היה חתנו של רבי ישראל מפיקוב בנו של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב. עלה לטבריה עם אביו בשנת תקצ"ב והיה ממונה כוללות החסידים דווהלין, בשנת תרכ"ב נסע בשליחות החסידים מטבריה, וידועות פגישותיו עם צדיקי החסידות רבי אהרן מקרלין, רבי יצחק מנשכיז ורבי ישראל מרוזין. בידיו היה ספר הזהר של זקנו הבעל שם טוב, והוא שלחו במתנה להרה"ק מקארלין (ראה קובץ בית אהרן וישראל גליון סג עמ' קנח) נפטר בשנת תרכ"ד.
מאפיינים מיוחדים: על המכתב חתומים: רבי שאול ב"ר צבי הירש הלוי, רבי נפתלי צבי מעיה"ק טבריה ורבי מרדכי ב"ר שמעון. נדיר מאד.
מצב: מצב טוב, כתמי זמן, בראש הדף חורים זעירים ששמשו לכריכה ללא פגיעה בטקסט.
מכתב בחתימת רבני עדת המערבים ביפו לרגל ביקורו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל בשנת תרכ"ו [1866].
מפרט: [1] עמ', נייר. 19X23 ס"מ. כתב סופר נאה, וחתימות מרובות.
תוכן: בהמשך המכתב מודים למונטיפיורי על עזרתו בעבר, ומתחננים להמשך עזרתו בעתיד.
מאפיינים מיוחדים: על המכתבים חתומים בכתב ידם בחתימות מסולסלות: רבי שלמה וחיון מגדולי רבני עדת המערבים בארץ ישראל, רבי שלמה בוחבוט יליד רבאט, (רב מפורסם בדורו, רבו של המקובל רבי מסעוד הכהן אלחדאד), רבי דוד הכהן אלחדאד (אבי המקובל רבי מסעוד הכהן אלחדאד), רבי אברהם עבו, רבי שאלוס אבן חרבון, רבי אברהם פינטו, רבי דוד בן חרבון (לאחר מכן מחכמי צפת. חתום בכרוזים שבספר כנסיה לשם שמים נגד המכשפות) ורבי לוי הכהן.
מצב: טוב מאוד.
מכתב ברכה ותהילה מקהילת אהרישאר הסמוכה לסיגט, בחתימת יד קדשו של הגאון הצדיק רבי משה שטיין, אב"ד אהרישאר, בעל ספר באר משה. אהרישאר, תרכ"ד [1864].
מפרט: [1] עמ', נייר. 21X33 ס"מ. כתב יד סופר דק ונאה. בראשו אותיות גדולות מעוטרות. עם חתומים נוספים וחותם הקהלה.
רקע: הצדיק הקדוש רבי משה שטיין נולד בשנת ת"ר למד בישיבת רבי מנחם מנדל פאנט בהרישאר, ובישיבת בעל הכתב סופר בפרשבורג, בשנת תרכ"א כאשר עבר רבו לדעעש, מינהו תחתיו לרב, ובשנת תרכ"ו נבחר לרבה של ערדא-סענזשארץ. התנהג בחסידות והסתגף הרבה. רבו רבי מנחם מנדל פאנט התייחס אליו כאל צדיק פועל ישועות, וכשחלה בנו שלח אליו שיתפלל עליו. נפטר בדמי ימיו ביום ד' תשרי תרל"ד, מכתביו נדפס הספר 'באר משה' על התורה, מועדים, הספדים וחידושי ש"ס, ורצון משה, אגדות ודרשות [שם הגדולים מארץ הגר מ, קעח, חכמי טראנסילווניה עמ' 246, החתם סופר ותלמידיו עמ' תקכה].
מאפיינים ייחודיים: מכתבם של גדולי אהרישאר משבח בלשון מליצית יפה את מפעל חייו של השר משה מונטיפיורי, שפעל להטיב לעמו בנסיעותיו לדמשק, רומא סוריה, ירושלים, ועוד: "פעמים רבות הלכת לראות שלום אחיך על אדמת הוקדש, ראית מחסוריהם והמון מעיך לא התאפקו… ותדבר נגד מכים ורוזני ארץ לטובת אחיך בכל ארצות פזוריהם…".
מצב: טוב. חומציות הדיו פגמה במספר מילים בכותרת.
מכתב מאת הגאון רבי יוסף אלחנן הלוי אב"ד סערהייא בעל ספר 'עינות מים' וראשי עדתו לעורך המגיד ר' אליעזר ליפמאן זילברמן. סערהייא, תרכ"ד [1864].
מפרט: [1] עמ', נייר כחול. 14X22 ס"מ. בקשה להצטרף לדברי ברכה למונטיפיורי מעל דפי כתה העת "המגיד".
מאפיינים מיוחדים: מסמך בחתימת ידם של שבעת ראשי הקהל בעדת סעהייא שבפולין, ובראשם רבם רבי יוסף אלחנן הלוי, ובו מתוארת הצטרפותם לפרסום הערכתם הנלהבת "אל השר וגדול בישראל את האיש משה מאנטעפיארע שליט"א על הישועה אשר עשה על פי ה' לרבבות אלפי ישראל כיום הזה", וברכתם שיאריך ה' ימיו ושנותיו בנעימים "ויזכה לראות בשוב ה' שיבת ציון ובחר עוד בירושלים. אמן".
רקע: הגאון הגדול רבי יוסף אלחנן הלוי אב"ד סערהייא היה רב מובהק בדורו (ראה זכר יהוסף להגרי"ז שטרן יבמות קיט,ב) ודרשן מפורסם. על ספרו החשוב 'עינות מים' (וארשא תרט"ז) הסכימו גלריית רבנים מגדולי הדור הלא הם: רבי שמואל אביגדור בעל תנא תוספאה, רבי יצחק אייזיק חבר, בעל עמק יהושע, זית רענן, הכתב והקבלה, עמודי אור, ובעל אמרי בינה.
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול, אחת החתימות דהויה.
דברי ברכה על חזרתו מביקור בארץ ישראל [ביקורו הרביעי של מונטיפיורי בשנת 1855] ובקשה להעביר כספים למנהלי עדת האשכנזים בירושלים. פוזנא, ג' כסליו, תרט"ז [1856].
רקע: הגאון רבי משה לנדסברג מגדולי דייני פוזנא מצאצאי רבי יוסף מפוזנא בעל יסוד יוסף נולד בלובראנץ בשנת תקס"א, קבל תורה מרבי עקיבא איגר עד שמינהו לדיין בבית דינו. תמונתו צועד לצד רבו רבי עקיבא ברחובות פוזנא ידועה מאוד (נדפסה באגרות סופרים). רבי משה נפטר בשנת תרמ"ד. מצויות תשובות רע"א אליו ופנקס חידושים, ממנו נדפס דברים ששמע מרבי עקיבא איגר.
מפרט: [1] עמ', 14X22 ס"מ. נייר כחול דק.
מאפיינים מיוחדים: מכתב תודה על תרומה אל "ה"ה הגביר הצדיק המרומם פחת יהודא והדר בית ישראל העומד לנס עמים כש"ת מו"ה שר מאזעס מאנועפיורי", מאת רבי משה לנדסברג, בכתב ידו וחתימתו.
מצב: מצב טוב, סימני קיפול, כתמי זמן, חורים מימין כתוצאה מכריכת הדף בעבר.
מכתב מאת רבי חיים נחמן פרנס ורבי זלמן זאב, מגיד מישרים ומורה צדר ד"ק ווילנא אל סיר משה מונטיפיורי. ווילנא, תרי"ג [1853].
מפרט: [1] דף, נייר. 21X27 ס"מ.
תוכן: החותמים היו נשיאי ארץ ישראל בווילנא, ולמעשה כל הכסף שנאסף בליטא עבור ארץ ישראל עבר דרכם. במכתב ביקשו הרבנים ממונטיפיורי שיעביר את הכסף הנשלח על ידם לידי רבי ישעיה ברדקי ורבי שמואל סלאנט.
מאפיינים מיוחדים: המכתב נכתב על ידי הסופר הנודע של קהילת ווילנא, איש מורם מעם, רב פעלים, רבי אברהם דוד שטראשון (עיין משבחיו אצל רש"י פיין בקריה נאמנה ובעיר וילנא עמ' 190-191), החתימה המסולסלת בצד שמאל היא שלו. עליו הוסיפו את חתימתם: רקע: * רבי זלמן זאב בן הגאון רבי יחזקאל פייבל, מגיד מישרים דק"ק וילנא ומחבר הספר המפורסם 'תולדות אדם' (תקמ"ט – תרכ"ז) תחילה שימש כאב"ד דריטישין, ולאחר מכן היה מגיד מישרים דק"ק וילנא, היה מהבוררים בישיבת וואלוז'ין בשנת תרי"ד, ומחבר הספרים עבודה תמה (וילנא תקצ"ו), ומוסר ודעת על הרמב"ם (שם תרכ"ו). * רבי חיים נחמן פרנס מדמויות ההוד של העיר ווילנא. חתן הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים', הרביץ תורה בבית הכנסת הגדול בווילנא, והעמיד תלמידים מופלגים, מיוחד בחכמתו, בהיותו חכם במילי דעלמא שכל נכבדי הדור השכימו לפתחו לקבל עצה ותושיה. שנים רבות כיהן כפרנס ומנהל וגבאי צדקה בווילנא, וגם נשיא צדקות ארץ ישראל, נפטר בשנת תרי"ד. (עיין קריה נאמנה עמ' 257 ועיר וילנא עמ' 185-189).
מצב: טוב-טוב מאוד. סימני קיפול, חורי כריכה בצד הדף ללא פגיעה בטקסט.
מכתב מאת הגאון רבי מאיר מיכל כהנא, אב"ד אשאמינא 'ממשפחת הפלאה', לעורך המגיד זילברמן, בשבח יוזמתו לפרסם את הוכרת כלל הקהילות בישראל למשה מונטיפיורי. אשאמינא, תרכ"ד [1864].
מפרט: [1] דף נייר. 12X20 ס"מ. כתוב משני הצדדים.
רקע: הגאון רבי מאיר מיכל כהנא אב"ד אשאמינא בן הגאון רבי אברהם כהנא אב"ד אשאמינה, (מתלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, ורבו של הצדיק רבי נחומקה מהורודנא רבו של החפץ חיים), ישב על כסא אביו במשך יובל שנים משנת תר"א עד פטירתו בשנת תרנ"א. חותנו היה הגאון בעל 'פתחי תשובה' (משה צינוביץ, עץ חיים עמ' 99).
מאפיינים ייחודיים: מכתב נלהב כלפי עורך "המגיד" "לקרוא אל כל קהלות ישורון יחד לבוא בברכת תודה אל כבוד השר וגדול בישראל משה מונטיפיורי הי"ו, על כל הטוב אשר הגדיל לעשות עם אחיו ב"י ויושיעם מיד לוחציהם". בצדו השני של המכתב חותם פחם עליו כותב רבי מאיר מיכל 'גם הנחתי פה חותם שלי … אשר כבדני המלך יר"ה'. בסוף המכתב נוספו חתימות רבני אשאמינא וראשי העדה שם.
מצב: טוב, סימני קיפול, מעט כתמי זמן.
מכתבו של רבי נתן נטע הלוי קעלל, אל סיר משה מונטיפיורי, משנת תרמ"ד [1884].
מפרט: [1] דף, נייר, כתוב משני צדדיו. 14X22 ס"מ. פתיחת המכתב נכתב בכתב סופר מהודר.
מאפיינים ייחודיים: בתחילת המכתב דברי ברכה ליום הולדתו התשעים ותשע של השר מונטיפורי, וסופו בקשה לבא לעזרתו כי הוצאותיו רבות. בין היתר הוא מספר שברצונו לשלוח את בניו ללמוד בישיבה באייזינשטאט אצל הגאון רי"מ פרלס, אך אין בידו מעות לכך, ומציין שהוא נכד קדוש ישראל בעל 'מחצית השקל'. (עיין בספר "החתם סופר ותלמידיו", עמ' תקלא, וב"אהלי שם" עמ' 290).
רקע: רבי נתן נטע הלוי קעלל בן רבי אהרן ב"ר יהודה, בן המחצית השקל, נולד בשנת תרי"ב, תלמיד הכתב סופר ובעל מחנה חיים, משנת תרל"א כיהן כאב"ד שארבאגראד עד לפטירתו בשנת תרפ"ד, חידושי תורה רבים פרסם בכתבי עת שונים: וילקט יוסף, תל תלפיות ותורה מציון.
מצב: טוב, כתמי זמן, סימני קיפול.
מכתב מאת רבי משה פיילכנפעלד אב"ד ראגאגזען [ראגזני] וראשי הקהל, לעורך "המגיד" [אליעזר ליפמן זילברמאן].
מפרט: [1] דף, נייר. 22X13 ס"מ. מכתבו של הרב בעברית, ושל ראש הקהל בלועזית. בגב המכתב פרטי הנמען, בולים וחותמות הדואר.
מאפיינים ייחודיים: במכתבו מבקש הרב מעורך המגיד, לצרף את שם הקהילה למכתב הברכה לשר מונטיפיורי שפירסם העורך זילברמן בעתונו "המגיד".
רקע: הגאון רבי משה פיילכנפעלד אב"ד ראגאזני שבמחוז פוזנא (נפטר בשנת תרל"ב), היה תלמיד שני גאוני הדור, רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות המשפט', ורבי עקיבא איגר, לו היה תלמיד חביב ומקורב, ומכנהו במכתבו 'רב ידידי חביבי כנפשי הרב המאור הגדול הגאון המפורסם', עד כמה העריכו רע"א ניתן ללמוד מכך שבשעה שנסע לחתונת בנו, ביקש ממנו במכתבו אליו שיזכירהו בתפילתו שיסע לשלום, ושהזיווג יעלה יפה, (ראה אגרות סופרים מכתב ל"ט). הסכמה ממנו נדפסה בראש ספר הגהות רבי עקיבא איגר (טהארן תרכ"ט).
מצב: טוב. סימני קיפול, כתמי זמן, על גבי חתימת הרב מתוח קו המסתיר את רוב החתימה.
'קראתי נוסח מכתב התודה לכבוד השר והיה בפי כדבש למתוק' מכתבו של הרב ד"ר אליעזר אליהו איגעל אב"ד טשרנוביץ והגליל לעורך המגיד זילברמן. טשרנוביץ, תרכ"ג [1863].
מפרט: [1] עמ', נייר. 14X23 ס"מ. אוטוגרף עם חתימתו וחותמו של הרב ד"ר אליעזר אליהו איגעל.
מאפיינים מיוחדים: מכתב נלהב כלפי יוזמת עורך "המגיד" לקבץ את תודת העם היהודי למפעל חייו של משה מונטיפיורי, הבעת רגשי הלב של אב"ד טשרנוביץ בשם "כל אחב"י יושבי מדינת בוקאווינא רבניהם ומנהיגיהם" כלפי מונטיפיורי, ובקשתו לצרף את רשימת החותמים על מכתב התודה הכלל-ישראלי. בתחתית המכתב הוסיף מ. ש. ראבינער, "מורה ראשון בשפת עבר בבית הספר אשר בטשערנאוויץ" את הערכתו וברכתו לכבוד השר מונטיפיורי, והוסיף לבקש שיפרסמו ב"המגיד" האם יוציאו לאור את השיר שכתב לכבוד מונטיפיורי "משא מתתיהו".
רקע: הרב ד"ר אליעזר אליהו איגעל (למברג תקפ"ה-טשרנוביץ תרנ"ג) בשנת תר"ג נסע לפאדובה ונעשה לתלמידו של שד"ל, בשנת תר"ט הוסמך לרבנות וגם קיבל את התואר ד"ר, בשנת תרי"ד נבחר לרב בעיר טשרנוביץ והממשלה מסרה לידו את כל עניני הדת היהודית בבוקובינה, אולם החרדים והחסידים לא הכירו בסמכותו ולא ראו בו בר סמכא כלל ועיקר, פרסם ספרים ומאמרים רבים ומחקרים בעלי ערך רב בגרמנית ועברית (עיין עליו באנציקלופדיה ליהדות רומניה חלק שלישי עמ' 861-862).
מצב: מצב טוב, סימני קיפול, מעט מריחת דיו.
מכתב מרשים מראשי קהלת קייב, לקראת פגישתו של סיר מונטיפיורי עם הקיסר אלכסנדר השני. קייב, יום ב' ראש חודש מנחם אב, תרל"ב [1872].
מפרט: [1] דף נייר גדול. 22X35 ס"מ. כתיבה נאה, בסופו רשימת ארבע עשרה אישים מראשי הקהל.
מאפיינים יחודיים: מסמך היסטורי נדיר. במכתבם המרשים והמכובד של ראשי הקהילה הגדולה בקייב, הם מפצירים במונטיפיורי שיפעל אצל אדונינו הקיסר ירום הודו למען זכויות יהודי רוסיה שיוכלו לרכוש חלק ונחלה בארץ.
רקע: בשנת תרל"ב, על אף גילו המופלג, יצא מונטיפיורי שוב לרוסיה להיפגש עם הקיסר הגדול אלכסנדר השני בעיר פטרבורג, ולפעול טובות למען יהודי רוסיה. כשהם מביעים את חשיבות המפגש והצורך לסייע להם. על מסעו של מונטיפיורי ופגישתו עם הקיסר ראה: ספרי הזכרונות למשה מונטיפיורי בעריכת מזכירו ד"ר אליעזר הלוי חלק שני (וארשא תרנ"ט) פרק כ"ו.
מצב: טוב מאוד. סמני קיפול.
מכתב למשה מונטיפיורי ותפלה מיוחדת ליום הכתרת 'מלכנו אלכסנדר השלישי ירום הודו', בכתב יד הגאון רבי חיים ברלין. מוסקבה, תרמ"ב [1882].
מפרט: [2] דף, נייר. הגדול 22X28 ס"מ. המכתב והתפלה בכתב ידו של רבי חיים ברלין.
תוכן: ביום ראשון 15 במאי שנת 1882 הושם כתר מלכות על ראש הקיסר אלכסנדר השלישי והקיסרית מארייא טעדאראוונא. השר מונטיפיורי ביקש מהגאון רבי חיים ברלין לאסוף את לומדי התלמוד תורה במוסקבה, ולערוך סדר תפילה מיוחד לכבוד טקס ההכתרה, ואף שלח תרומת כסף לחלק לכל הלומדים. הגר"ח ברלין מילא את בקשתו וכפי שמתאר במכתבו כינס את כולם בבית הכנסת הגדול 'ויתפללו לפני ארון הקדש את התפלה אשר סדרתי לפניהם, כפי ההעתק המוסגר כאן'.
מאפיינים מיוחדים: מכתבו של הגר"ח ברלין, ובו סדר התפילה שחיבר, כתוב בשפה נאה ומליצית, מלא בתהילות ותשבחות לקיסר, וכן ציון מספר התלמידים שהשתתפו בתפילה, וכמה כסף קיבל כל אחד מנדבת ידו של השר מונטיפיורי. הכל כתוב בכתב ידו הנאה והמסודר של הגאון רבי חיים ברלין, ששימש באותה עת כרבה של העיר הגדולה מוסקבה.
מצב: מצב טוב, סימני קיפול, חור זעיר במכתב ובדף עם נוסח התפלה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
