לפנינו אוסף מכתבים יקרי המציאות שנכתבו בידי פרופ' אלברט איינשטיין, פרופ' לואי דה ברויי, פרופ' וולפגנג פאולי ופרופ' ליאון רוזנפלד.
פרופ' אלברט איינשטיין, מדען יהודי דגול בעל שם עולמי, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. זוכה פרס נובל על הסברת האפקט הפוטואלקטרי, מפתח תורת היחסות, ממעצבי תורת הקוונטים ועוד.
באוסף המכתבים שלו המובא כאן, חושף איינשטיין את גישתו המדעית לסוגיות שעל הפרק ועל יסודות הגישה המדעית שלו באופן כללי. הוא עומד על חשיבות הסביבה האינטלקטואלית, על חשיבות התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח, ומביע הערכה למחקר המדעי בישראל, אם כי בצורה מסויגת. איינשטיין מציין את יחסו למורכבותו של עולם הטבע, מביע את דעתו ביחס לבורא העולם ודרכי פעולותיו וכן לקשיים בהמשך פיתוח תורת הקוונטים. הוא הסתכל על תהליכי הפצת הגזענות בגרמניה ומציע תובנות שיש לשמור עליהם על מנת למנוע את הישנות הטרגדיות הללו העתיד.
שאר כותבי המכתבים נמנים אף הם על חוג הפיזיקאים מהשורה הראשונה בעולם, בעלי השם הנודעים בזמנם, שקדמו רבות את התיאוריות הפיזיקליות. כולם זוכי פרס נובל למעט פרופ' לאון רוזנפלד. במכתבים אלו נדונים נקודות מתחומי המחקר והתיאוריות שהעסיקו את הכותבים, ולעתים הם עומדים על גישותיהם למחקר המדעי בכלל ולפיזיקה התיאורטית בפרט.
רוב המכתבים כאן נכתבו לפרופ' דויד ג'וזף בוהם (1917-1992). בוהם היה פרופסור חבר באוניברסיטת פרינסטון, ועבד לצד אלברט איינשטיין. בתחילת תקופת המקארתיזם, סירב פרופ' בוהם להעיד כנגד אנשים שנחשדו כקומוניסטים, והדבר הוביל למעצרו בשנת 1950, ולהשהייתו מהאוניברסיטה, גם לאחר זיכויו בדין, בוהם היגר לסאן פאולו, ברזיל והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה. בשנת 1955 הגיע בוהם לכהן כפרופסור אורח בטכניון בישראל. לאחר שנתיים היגר לאנגליה, ועבד באוניברסיטאות בריסטול ולונדון.
מקור: המכתבים הגיעו מעזבון הגב' שרה בוהם אלמנתו של פרופ' דיויד בוהם.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1951.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 21×28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה עם חתימת ידו, תיקונים והוספות בכתב ידו בגוף המכתב ובסופו כתה איינשטיין נוסחה פיסיקלית בתוספת הסבר.
רקע: איינשטיין שמח לשמוע שפרופ' בוהם מרוצה מעבודתו בסאן פאולו, הוא שלח לו את ספרו הדן בתיאוריית השדה המוכלל, ומציין שישלח לו בקרוב שיפורים שמצא לאחרונה בענין. להבהרת הענין הוסיף איינשטיין הסברים ונוסחאות בתחתית הדף. איינשטיין מציין שהופתע מאד לשמוע על נסיונו של בוהם למצוא קשר בין יסודות תיאוריית הקוונטים לתיאורית השדה היחסי. הוא מתוודה שאין ביכולתו לנחש איך ניתן להשיג את היעד של איחוד תיאוריות אלו.
מצב: טוב. מעט כתמים. קרע קל בחלקו העליון של המכתב ללא פגיעה בטקסט.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21×28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה, מילה אחת הגיה איינשטיין בכתב ידו וחתם בסופו. כתובתו של איינשטיין מוטבעת בראש הדף.
תוכן: איינשטיין מציין ששמע בסיפוק על ההתפתחויות בעניינו של בוהם והציע לעזור בכל מה שיכול לסייע בעניין. עוד הוא כותב שהוא שמח שבוהם שקוע בחיפוש אחר תיאור אובייקטיבי של תופעות, ושהוא הסיק שהעניין הרבה יותר מורכב ממה שחשב עד כה. הוא מציין שאסור להיות מדוכדך מעוצמתה של בעיה: "אם האל יצר את העולם, עיקר דאגתו בוודאי לא היתה לעשות את הבנתנו אותה קלה עבורנו. אני חש זאת בחוזקה כבר חמישים שנה".
"If God has created the world his primary worry was certainly not to make its understanding easy for us. I feel it strongly since fifty years".
מצב: טוב. קמטים וכתמי זמן.
מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, על תסכולם של אינטלקטואלים בודדים, על ההשקעה במחקר ופיתוח ועל אפשרויות התעסוקה למדענים בכירים בישראל, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר. 20×28 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין עם תיקונים בכתב ידו.
תוכן: איינשטיין מתייחס במכתבו זה לתסכולים של פרופ' דויד בוהם, בייחוד לחוסר היציבות של קיבתו, וכן לחסרון באווירה אינטלקטואלית במקום מושבו בסאו פאולו. מתוך הזדהות עם תחושות אלו הוא מבין עכשיו מדוע פרופ' בוהם מעוניין לעבור למקום אחר:
The first difficulty could be overcome by a reliable cook, but not the second one. Therefore I can understand now why you so eagerly wish to escape from there.
הוא ממליץ לו שימתין עד לקבלת אזרחותו הברזילאית, שכן בטווח הנראה לעין הוא לא צופה לגישה פוליטית סבירה יותר, ביחס לבוהם, מצד ארץ המוצא שלו. איינשטיין מציע כלל שנכון בהוויה האוניברסיטאית לא פחות מאשר בבורסה, [לא להראות עודף להיטות לקבל משרה, כדי שלא ירד ערכו בעיני המעסיק]: What is offered for sale is falling in price. עוד המליץ לו להוציא לאור פרסומים בארצות אליהם הוא מעוניין להגר. ביחס לאפשרות להגר לישראל, איינשטיין מציין שישראל חיה אינטלקטואלית ומעניינת, אך האפשרויות בה מוגבלות, וחבל לעבור עליה על דעת לעזוב אותה בהזדמנות הראשונה. עוד הוא מסכים עם חששותיו ביחס לאירלנד. לכן, למרות ההזדהות עם הרגשת התסכול, הוא מציע שהטוב ביותר שניתן לעשות, נכון לזמן הנתון, הוא לשלב סבלנות עם הנאה מחייו שם, עד כמה שזה מתאפשר. איינשטיין מתפלא שהשלטון הברזילאי אינו עושה מאמצים רציניים לעודד לימודים גבוהים, שהם הכרח גמור לפיתוח טכנולוגי של מדינה. וזאת בניגוד לדרכם של היפנים במאה ה-19.
רקע: פרופ' דויד ג'וזף בוהם (1917-1992) היגר לסאו פאולו ברזיל לאחר שהושעה מאוניברסיטת פרינסטון והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה בסאן פאולו. כפי שעולה במכתב שלפנינו הוא לא מצא בה סביבה אינטלקטואלית ראויה למחקריו, וביקש להגר מברזיל. למרות המלצתו של איינשטיין, עבר בוהם לכהן כפרופסור אורח בטכניון בישראל, ולאחר שנתיים היגר לאנגליה ועבד באוניברסיטאות בריסטול ולונדון.
מצב: טוב. סמני קיפול וכתם דיו קל.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1953.
מפרט: [1] עמ', נייר. 21×27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. כתובתו של איינשטין מוטבע בראש הדף.
רקע: איינשטין כותב שהערתו של מר Niemeyer היא אופיינית למצבה הנוכחי של מדינה זו (ארה"ב), וכי זה מזכיר לו את גרמניה בתקופת הקיסר הגרמני ווילהאם השני. בנוסף הוא מציין שפרסם לאחרונה את הערות ביחס לשאלת פרשנות התיאוריה בקובץ לכבוד שנת הששים של דה ברויי שיצא לאור בפריז, ובמספר דפים בכרך בורן, שהעתק מהם שלח לפני שבוע לבוהם.
מצב: טוב. מעט כתמי זמן.
מכתב חתום מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופסור דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 1953.
מפרט: [2] דף, נייר רשמי. 21×27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין עם תוספות בכתב ידו.
מאפיינים ייחודיים: בתחילת במכתב זה מתייחס פרופ' איינשטיין בהרחבה לגישתו ביחס לפרשנותו פרופ' נילס בוהר, לפונקציית .
מצב: טוב. סמני קיפול. כתמי דיו קלים.
* העתק מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' מקס בורן, פרינסטון, ניו ג'רסי, 7 ספטמבר, 1944.
מפרט: [2] עמ', נייר. 20×25 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה, לא חתום. ישנם מספר תיקונים כנראה בכתב ידו על גבי המכתב.
תוכן: במכתבו כותב איינשטיין לבורן על חוויותיהם לפני 25 שנה, כשנסעו בחשמלית לרייכסטאג, משוכנעים ביכולתם לעזור ביעילות להפוך את המחוקקים הגרמנים לדמוקרטים. כשהוא נזכר בזה הוא יכול רק לצחוק על הנאיביות שלו אז. שניהם לא הבחינו אז, עד שמה שיושב בעמוד השדרה הוא כבד יותר ממה שיושב במוח הגדול. תובנה זו יש לשמר, על מנת למנוע את הישנות הטרגדיות שהתרחשו בעבר. אין זה מפתיע לגלות שהמדענים (ברובם) אינם יוצאים מן הכלל בזה. והיוצאים מהכלל לא פועלים מכח יכולתם האינטלקטואלית המיוחדת, אלא מהכח ההומני שלהם, כדוגמת [מקס פון] לאואה [שהתנגד למדיניות הנאצית בגלוי]. איינשטיין מציין שהיה זה מעניין לצפות בשלב התנתקותו מההשפעה המונית הרווחת, לאור תחושת הצדק המפותח שלו. אנשי הרפואה לא נחלו הצלחה רבה במימוש ה"קוד האתי", והסיכוי להתנהגות אתית היתה קטנה עוד יותר בחוג המדענים, בשל דפוסי המחשבות המכניות והייחודית שלהם. ההבנות לגבי מה נכון ומה לא נכון לעשות, מתפתחות ומתות, כמו עץ, בלא השפעה רבה לסוג הדישון הניתן לו. כל מה שהפרט יכול לעשות הוא להוות דוגמה אישית זכה ולהיות אמיץ דיו בכדי לסנגר ברצינות על הרשעותיו האתיות בחברת הציניקנים. איינשטייין מעיד שכך ניסה לפעול בעצמו במשך תקופה ארוכה (וזכה בדרגות שונות של הצלחה). הוא לא מתרגש יתר על המידה מהתחושה שהעלה בורן שהוא זקן מידי, הוא מכיר תחושות אלו. הוא מציין שניתן בבטחה להשאיר לטבע להפוך אותנו בהדרגה לעפר, אלא אם כן היא תעדיף תהליך מהיר יותר. איינשטיין מביע את בטחונו שלא ניתן להשמיד את "הפיזיקה היהודית". בסיום מכתבו כותב איינשטיין ששניהם נעו לעמדות קוטביות מבחינת צפיותיהם המדעיות. בעוד בורן מאמין באל הזורק קוביות, והוא עצמו מאמין בסדר מוחלט בעולם של קיום האובייקטיבי, אותו איינשטיין מנסה לתפוס בדרך ספקולטיבית פרועה. ההצלחה ההתחלתית האדירה של תיאורית הקוונטים לא מסוגלת לשכנע אותו ביסודות המשחק בקוביות.
רקע: פרופ' מקס בורן (1882-1970) פיזיקאי שנולד בגרמניה למשפחה יהודית, קיבל תואר ד"ר מאוניברסיטת גטינגן. לימד באוניברסיטאות ברלין ופרנקפורט, במכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה ולימד באוניברסיטאות קיימבריג' ואדינבורו. בשנת 1953 חזר גרמניה, וכעבור שנה זכה בפרס נובל לפיזיקה.
* מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 28 אוקטובר, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21×27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. החתימה נרטבה ונמרחה.
תוכן: איינשטיין מבטה את התנגדותו להדפסה חוזרת של כתביו המדעיים, שערכם פג עם ההתקדמות הרבה במדע:
"You know very well that even those publications which had value at the time of their appearance have lost to later progress of science their actual interest".
הוא מרוצה מבריאותו של בוהם ומהצלחותיו במחקר. הוא מציין שבשנים אחרונות נערכו ניסיונות להשלים את תיאורית הקוונטים, אך נראה לו שהם עדיין רחוקים מפתרון משביע רצון. הוא עצמו ניסה לפתור את העניין ע"י יצירת גרסה מוכללת לגרביטציה. אך הוא נאלץ להודות שטרם מצא הסבר לאופי האטומי של עולם הטבע, ואין לו עדיין מושג כל שהוא לגבי התפיסות היסודיות הנדרשות לתיאוריה זו.
"I have not the slightest idea what kind of elementary concepts could be used in such a theory".
* מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' דויד בוהם, פרינסטון, ניו ג'רסי, 24 נובמבר, 1954.
מפרט: [1] עמ', נייר רשמי. 21×27 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' איינשטיין. החתימה נרטבה ונמרחה.
תוכן: פרופ' איינשטיין מתנגד אינסטינקטיבית לגישתם של בוהם ושל רבים מהפיזיקאים בדורו, ועל אף שהם הצליחו לתמוך את התיאוריה שלהם בסדרת ניסויים מרשימה, הוא לא מאמין בחוקי מיקרו וחוקי מאקרו, אלא בחוקים בעלי מבנה בעלות תוקף כללי קפדני. הוא יוצא מהנחת יסוד שהחוקים הם פשוטים ברמה הלוגית (Logical simplicity), ומציין שהסתמכות על קיומה לוגיקה פשוטה היא הקו-המנחה הטוב ביותר במחקר. די יהיה להתחיל לבחון את העניין במספר קטן של ניסויים לבדוק האם הטבע מאורגן בהתאם לאותה הנחת יסוד. אם הטבע איננו מאורגן כך, אזי ישנה רק תקווה מזערית להשגת תובנות מעמיקות יותר. איינשטיין מציג את בעייתיות הקו המנחה של הלוגיקה הפשוטה, בעיקר כשהחוקר מתבסס על תפיסות יסוד שגויות. והוא מודע למגבלות השיטות המתמטיות הקיימות בתקופתו, המשפיעות על יכולתו להסיק מסקנות מתוך הניסויים המדעיים. מטרת דבריו איננה לשכנע את בוהם, אלא לפרוס לפניו את הדרך בא הוא, איינשטיין, פיתח את גישתו המדעית, ומציין שללא נקודת המבט של הפשטות המקומית לא ניתן היה להגיע למשוואות הגרביטציוניות.
מצב: טוב. כתמי דיו מרוח.
צמד מכתבים בכתב ידו וחתימתו של לואי דה ברויי, אוניברסיטת פריז, 1952-1953.
מפרט: [4] עמ' בכל אחד מהמכתבים, נייר רשמי של אוניברסיטת פריז. 13×21 ס"מ. המכתב בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' דה ברויי (Louis de Broglie). צרפתית.
מכתביו של דה ברויי מעידים על שיתוף פעולה גבוה בין הפיזיקאים התיאורטיים בפיתוח התיאוריה הקוונטית.
* במכתב משנת 1952 הוא מציג נוסחאות פיזיקליות המקשרות בין תיאוריות שונות ומסביר את היחס ביניהם. הוא מסביר את פונקציית הגל כעניין הסתברותי ומסביר את הקשר בינה ובין המציאות הפיזיקאלית הממשית, כפי שהיא עולה במדידת ערכי הגל. בהמשך המכתב הוא מתייחס לתיאוריות שלVigia ושל אלברט איינשטיין על תנועת החלקיקים ועומד על משמעות התנועה הכימית של האטומים בקצות החומר. הוא מתמודד עם קושיות איינשטיין על התיאוריה של בוהם. ומציין את כוונתו להוציא לאור בספר ובו רשימות שכתב יחד עם Vigia בשנים 1924-1927. בסיום המכתב הוא מתעניין בעבודתו של בוהם ומקווה שמעברו של Vigia לברזיל יקדם את המחקר שלו.
* במכתב משנת 1953 דה ברויי מוסיף וכותב על מאמציו לקבל מימון למחקרי Vigia שחזר מברזיל. הוא ממשיך להתפלמס עם טענותיו של איינשטיין וההסברים שנתן לתאוריות של בוהם. דה ברויי מציין שתיאוריית הקוונטים היא סובייקטיבית מאוד, ומסביר את דבריו. בהמשך מדבר על השפעת התיאוריה של יונג על התפיסות הפיזיקליות שלו, שעזרו לו רבות בהבנת מכניקת הגלים, אותה פיתח ב1923-1926. לסיום הוא כותב על כך שבוהם צפוי להגיע לצרפת והוא מייחל לנצל זאת לשיתוף פעולה בתחום המחקרי.
רקע: פרופ' לואי ויקטור פייר ריימונד דה ברויי (1892-1987) פיזיקאי צרפתי, למד ולימד באוניברסיטת פריז. בשנת 1929 זכה בפרס נובל על חקר טבעם הגלי של האלקטרונים. מחקריו על קרינה אלקטרומגנטית ועבודתו על תאוריית דה ברויי-בוהם, קדמו רבות את תאורית מכניקת הקוואנטים.
מצב: טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
מכתב חתום מאת פרופ' וולפגנג פאולי לפרופ' דויד בוהם, המכון הטכנולוגי של ציריך, 1951.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 21×29 ס"מ. המכתב הוקלד משני צדי הדף במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' פאולי עם תוספות בכתיבת ידו.
תוכן: המכתב הוא מענה למכתבו של פרופ' בוהם ומתייחס לסוגיות בתחום התיאוריות הפיזיקליות שלו בענייני מכניקת הגל, האנרגיה הפוטנציאלית הקוונטית, משמעות הלינאריות של המשוואות עבור פונקצית שרדינגר ועוד.
רקע: וולפגנג ארנסט פאולי (1900-1958), פיזיקאי אוסטרי זוכה פרס נובל. לאחר קבלת תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן, עבד במחקר באוניברסיטת גטינגן ובמכון לפיזיקה בקופנהגן, והיה מרצה באוניברסיטת המבורג. בשנת 1940 היגר לארה"ב, וכיהן כפרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1945 הוענק לו פרס נובל בשל עקרון האיסור הנקרא על שמו, אשר קבעה שלא ייתכן ששני אלקטרונים יהיו באותו מצב קוואנטי. על אף שלא פרסם מאמרים רבים, ועל אף שרבים ממסקנותיו לא פורסמו מעולם, הוא תרם רבות לחקר מכניקת הקוונטים ושיתף את התובנות שלו במכתביו לעמיתים שלו, כפי שעשה במכתב שלפנינו.
מצב: טוב. סמני קיפול וקרעים זעירים בקיפולים ללא פגיעה בטקסט. מעט כתמים.
מכתב חתום מאת פרופ' לאון רוזנפלד לפרופ' דויד בוהם, מעבדות אוניברסיטת מנצ'סטר, 1952.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי. 20×26 ס"מ. המכתב הוקלד משני צדי הדף במכונת כתיבה ונחתם בידי פרופ' רוזנפלד עם תיקונים בכתב ידו.
מאפיינים ייחודיים: במכתבו מציין הכותב מניסיונו במחקר עם פרופ' בוהר, איך טעויות שגילו שוב ושוב במהלך מחקרם, הביאו לזיקוק התגליות המדעיות שלהם ולוודאותם בנכונותם.
"… I and even Bohr are also subject to error. I may reassure you by telling you something of my experience in working on this subject with Bohr. In our work on the problem of measurability of fields we have made probably all the errors that could conceivably be made before reaching at last solid ground. It is just because we have undergone this process of purification through error that we feel so sure of our results".
כן ציין על קושי שיש לרוב האנשים בגישה מדעית ראויה בשל תפיסות מטפיזיות מגיל הילדות בהשפעת הדת או הפילוסופיה אידאליסטית. ועל החוקר שלא להתעלם מכך, אלא ללמוד להשיר ממנו את המטפיזיקה ולהביט על המציאות באופן דיאלקטי.
בעניין הנטיה של בוהם למצוא להעדיף הסבר בשל פשטותו, כתב רוזנפלד שהתאמה של תיאוריה פיזיקלית אינה תלויה בפשטותה, ועל הפיזיקאי להתאים מחשבתו לטבע, בין אם הדברים פשוטים ובין אם הם אינם כאלו.
רקע: לאון רוזנפלד (1904-1974) פיזיקאי בלגי שעבד בשיתוף פעולה צמוד עם הפיזיקאי נילס בוהר. הוא חקר תחומים רבים בפיזיקה מחקר האלקטרודינמיקה הקוונטית, סטטיסטיקה פיזיקלית, תיאורית השדה הקוונטי ועוד.
מצב: טוב. מעט כתמים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
