תעודת אשור-נישואין בחתימת ידו של מרא דארעא דישראל – הגאון האדיר רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים תרפ"ו [1926].
תעודת אשור-נישואין לנישואי ר' יודא ליב צוובנער עם הכלה מרת שיינדעל לאה פעלדמאן. החתונה התקיימה בר"ח סיון תרפ"ו בבתי הונגרין בירושלים. העדים הם: ר' דוד גינוואלד ור' פנחס הורביץ. מסדר הקידושין היה 'מרא דארעא דישראל' – מנהיג ארץ ישראל, הגאון האדיר רבי יוסף חיים זוננפלד, אשר חתם את שמו המלא בכתיבת ידו הקדושה.
כמו כן חתום על התעודה מזכירה הראשון של העדה החרדית – רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, וחותמת דיו דהויה של הבד"צ.
לפנינו אחת מתעודות הנישואין הקדומות ביותר של בד"ץ העדה החרדית, עוד בשמו הקדום 'ועד העיר לקהילת האשכנזים' [על המילה "העיר" הועבר קו מחיקה בעקבות הפיצולים בעדה החרדית]. תעודה זו נושאת מספר סידורי 448, כאשר עד היום נרשמו לנישואין ב'בד"צ עדה החרדית' מאות אלפים לפחות.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד [תר"ט-תרצ"ב], מגדולי הדור, ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל, שימש כרבה הראשון של העדה החרדית בירושלים. תלמידם של ה'כתב סופר' ורבי אברהם שאג. נודע בצדקתו, בקדושתו, ובפקחותו הרבה, וזכה לכינוי "מרא דארעא דישראל".
[1] דף גדול, 34 ס"מ.
מצב טוב מאוד. נקבי תיוק.
הקמת בתי מחסה לעניים בירושלים – מכתב היסטורי יפה ורשמי לגביר רבי אברהם ליכטענשטיין מאמריקה. בחתימת מנהיגי היישוב ראשי ועד הכללי וחברת כנסת ישראל, ובראשם גדולי רבני ירושלים – הגאון רבי אליהו דב רבינוביץ תאומים – האדר"ת [חתי"ק], והגאון רבי שמואל סלנט [חותמת]. ירושלם, תרס"א [1901].
אחת מהפעולות הגדולות והחשובות ביותר של הועד הכללי הייתה ייסוד חברת כנסת ישראל שנוסדה בירושלים בשנת תרנ"א (1891). כאשר מטרתה העיקרית הייתה לבנות בתי מחסה לעניים בין החומות.
במכתבם שלפנינו מביעים הרבנים את שמחתם הרבה והכרת תודתם על הרעיון ששמעו מאת רבי דוב אריה הכהן לעווינטהאל [אב"ד פילדלפיה] שעלה בדעתו של רבי אברהם הנ"ל לבנות בתים בהר הקודש ירושלים בהם יחסו עניי עמו. רבני ירושלים מבטיחים לנדיב ששמו יהיה חרוט באותיות זהב על אבני שיש בקיר הבתים ויושבי הבתים יהיו מחוייבים לשמור לעשות לשמו ולזכרו ככל הכתוב בספר התקנות ויהיה שמו לעולם לכבוד ולתהלה לזכרון.
על המכתב חתומים כאמור האדר"ת בחתימת יד קדשו, הגאון רבי שמואל סלנט וראשי חברות ועד הכללי וחברת כנסת ישראל לבנין בתי מחסה בירושלים, כולם אנשי שם ידועים מגדולי עסקני הישוב בירושלים, הרבנים: רבי זיסקינד שחור, רבי אלימלך פערלמאן, רבי אריה ליב הכהן, רבי גדליה נחמן בראדער (חותמת בצורת חתימה) ורבי אברהם חיים דוב שקאל.
בשנת תרס"א, שנת כתיבת המכתב שלפנינו, כהו עיניו של רבי שמואל סלאנט ל"ע ולבקשתו עלה האדר"ת לירושלים על מנת לשמש כעוזרו וכמחליפו בבוא הזמן של הרב סלאנט. זו גם הסיבה שחתימתו של רבי שמואל סלאנט בוצעה באמצעות חותמתו ולא בכתיבת ידו. אולם בסופו של דבר הרב האדר"ת נפטר עוד בחייו של הרב סלאנט, בשנת תרס"ה (1905), ואילו הרב סלאנט האריך ימים עד גיל 93 ונפטר רק בכ"ט באב תרס"ט.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], "גאון ישראל אשר הארץ האירה מכבודו ונתפרסם בכל העולם בתורתו וחכמתו כחכימא דיהודאי ועוצם גבורתו בהוראה אשר היה יחיד ומיוחד בזה. גם היה מפורסם מאד בקדושתו העצומה" (הגר"ש אוירבך בהסכמתו ל'אדרת שמואל', ירושלים תשע"ד). כיהן כרבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית.
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת [תר"ה-תרס"ה], אב" ד פוניבז', מיר וירושלים. בגיל ארבע עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. בגיל 16 העיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בגיל עשרים ותשע התמנה האדר"ת כרבה של העיר פוניבז' ולאחר מכן גם כרב במיר. בתרס"א נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, לשמש כממלא מקומו ברבנות ירושלים. ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב. הראי"ה קוק כותב עליו: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו" ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל… תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת… היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא".
[1] דף נייר כפול, 29 ס"מ. נייר משובץ, ואיכותי. כתיבת סופר אמן. על גבי בלאנק של חברת כנסת ישראל. עם כל החותמות הרשמיות של החברות. בחת"יק וחותמות הרבנים ומנהיגי היישוב.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. נקבי עש בודדים.
אסון נורא מאוד לפי המצב ברוסיא כעת'
מכתב בהול מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק לראשי הסוכנות היהודית בבקשה
לסדר בדחיפות את רשיון העליה של ברכה לויצקי בתו של רבי יעקב לויצקי אב"ד אלעווסק, כי זה גם מעכב את עליית אביה לארץ ישראל. ירושלים, תרצ"ה [1934].
מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה-תרצ"ה],
רבה הראשי של ארץ ישראל שע"י הרבנות הראשית. גאון ומקובל. חתן הגאון האדר"ת זצ"ל. ייסד את ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בה מטובי הת"ח שבירושלים. הרב קוק כיהן לפני עלותו לא"י ברבנות בערי ליטא – זיימל ובבויסק. לאחר עלייתו לא"י כיהן כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון לישראל.
הגאון רבי יעקב לויצקי [תרמ"ח-תש"ח], היה תלמידו המובהק של הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורנוסטייפול ונסמך ממנו ועוד גדולי הדור להוראה, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (ראה אודותיו: קובץ בית אהרן וישראל, סיון-תמוז תש"ע, עמ' יח-יט)
[1] נייר מכתבים רשמי, 21X29 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו.
מצב בינוני. קרעים בשוליים, חור קטן במקום החתימה.
מכתב המלצה נאה, נדיר וחשוב, לסייע ולעזור בידי רבי מרדכי לוריא מטבריה להדפסת ספרו כנסת מרדכי, בחתימת הגאון רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה ועליו נוספו חתימות רבנים נוספים. [ארץ ישראל גרמניה, תר"מ לערך].
המסמך שלפנינו נדד למעשה מספר פעמים – מארץ ישראל לגרמניה, ומגרמניה בחזרה לארץ ישראל. להלן שמות הרבנים החותמים על המכתב, שנתנו למחבר דמי קדימה על ספרו לכשיצא לאור.
רבי אביעזרי זעליג אוירבאך אב"ד הלברשטאט
רבי דוב אריה ריטר (ריטטער) אב"ד רוטרדם
רבי אשר לעמיל מארקס אב"ד דארמשטאט
רבי נחום בריל (ברילל) מפפד"מ
רבי אריה שוורץ (שווארץ) אב"ד קרלסרואה
רבי גבריאל וינטער אב"ד דרעזדען
רבי דוד שלמה גאלאץ
רבי סיני שיפר (שיפפער) רב קהלות היראים בקרלסרואה
הספר כנסת מרדכי, נשוא המכתב שלפנינו, יצא לאור בשנת תרמ"ו בירושלים, בדפוס שמואל צוקערמאן, והינו ספר נדיר שאינו מופיע במאגרים התורניים היברו-בוקס ואוצר החכמה.
[1] דף 22X28 ס"מ. גוף המכתב כתוב בכתב יד סופר נאה ומתחתיו חתימות הרבנים.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים קלים בקיפולים, עם פגיעות מזעריות בטקסט.
………………………………………
ביוגרפיה
הגאון רבי אברהם צבי הירש הלוי סגל [תקפ"ו-תרנ"ד], רב ואב"ד טבריה וראש העדה האשכנזית. בחוץ לארץ כיהן כאב"ד ניאמץ שברומניה. לאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כרבה של צפת, ולאחר רעש האדמה הגדול עבר לכהן בעיר טבריה והקים בה ישיבה . נפטר בטבריה ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט סמוך לקבר רבי מנחם מנדל מויטבסק.
בשנת תר“מ התפרסם ברבים כרוז בחתימת עשרה רבנים המשבחים אותו בכל לשון. הדברים התפרסמו במאמר שנקרא ”להצדיק צדיק“ (”החבצלת“ טז תמוז תר“מ), ובו מתיחסים אליו כאל ”האדם הגדול בענקים, מי כמוהו מורה חוקים ומשפטים צדיקים, מו“ץ דק“ק אשכנזים הי“ו, הרב הגאון כמהר“ר אברהם צבי הלוי נר“ו, אשר כל ימיו שימש בקודש לטובת ולעזרת אנשי קהלו“.
בשנת תרמ"ח הוציא לאור את ספרו 'מנות הלוי" על הלכות עירובין, הספר נדפס בכלכותה שבהודו. רבים מחידושיו מפוזרים בין ספרי השו"ת של חכמי דורו. ישנה עדות על כתבי חידושי תורה רבים ותשובות בהלכה שהשיב בד' חלקי השולחן ערוך, כתבים אלו מסר לפני פטירתו לתלמידו רבי נחום אתרוג וביקש ממנו שישתדל להדפיסם, אך רבי נחום לא הספיק למלא את מבוקשו.
הגאון רבי סיני ב"ר יקותיאל זאב שיפר [תרט"ו-תרפ"ד], רב ואב"ד קהל יראים, הקהילה האורתודוקסית בקרלסרוהה גרמניה. מחבר שו"ת "סתרי ומגיני" (ראה צילום), קונטרס על תספורת הזקן, וקונטרסי הלכה נוספים.
בעודו צעיר בשנים נשלח על ידי הוריו לישיבת פרשבורג שם יצק מים על ידי מורו ורבו הגדול מרן אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל בעל כתב סופר והיה לאחד מתלמידיו המובהקים כעבור שנים אחדות עבר משם לסמינר לרבנים של הרב עזריאל הלדסהיימר זצ"ל בברלין ולמד בו משנת תרל"ה עד שנת הרמ"א עם תום תקופה זו הוסמך שם להוראה.
משרת הרבנות הראשונה שלו הייתה בקהילה בהנובר, ובשנת ה'תרמ"ג התמנה לכהונת רב קהל היראים בקרלסרוה שבמדינת באדן, גרמניה. משרה בה החזיק במשך ארבעים שנה עד פטירתו הפתאומית בגיל שבעים.
חיבר ספרים רבים וביניהם שאלות ותשובות סתרי ומגיני שני חלקים, קונטרס תספורת הזקן, קונטרס בעניני סמי רפואה, קונטרס בעניני מציצה ועוד. עסק במיוחד בשאלות מעשיות שעמדו על הפרק ורבות מתשובותיו הן מקור נאמן גם לרבנים ולמורי הוראה בימינו.
הגאון רבי אריה שווארץ אב"ד קרלסרואה , בעל 'הגיון אריה' על התוספתא (ראה צילום מצורף).
תשובה להלכה בענין כשרות גט שנחלקו בו חכמי האשכנזים והספרדים – תשובה בכתב יד רבי יצחק מבוטשעטשי – מדייני צפת – נשלח אל הגאון רבי שמואל סלנט.
בין דבריו כותב רבי יצחק פרט מעניין על ההבדל בין סגנון לימודם של חכמי האשכנזים והספרדים, וכך הוא כותב: '… ראיתי שכל דבריהם בנויים על יסודי שו"ת גאוני ספרדים אחרונים שאינם מפורסמים לנו ודן אהניין לי, לפי שאין זה בדרך גאוני אשכנז השואבים מים חיים מים התלמוד והפוסקים ראשונים…'.
רבי יצחק [ב"ר ישראל] מבוטשאשט, נמנה על חכמי בית הדין בצפת וחתום עמם על פסקי דינים והסכמות (ראה למשל בהסכמתם לספר לבושי אור יקרות, למברג תר"מ).
[1] דף כתוב משני צידיו, גודל: 15X20 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. קרע קטן עם חסרון קל.
מכתב בחתימת ראשי כולל חבת ירושלים – צדיקים ואנשי מעשה מחשובי הישוב היהודי בירושלים. ירושלם, תרפ"ה [1925].
המכתב נשלח למערכת העיתון 'קול ישראל' ובו מבקשים הרבנים שלא ידפיסו שום דבר בהווה ובעתיד ממאמריו והודעותיו המרעילים של [אברהם] ערדשטיין המתכוון להתנקש בכוללנו להרסו ולהחריבו.
על המכתב חתומים:
רבי אברהם בראנדוויין [תרכ"ט-תרצ"ט], חסיד ופרוש, מגדולי יקירי קרתא דעיר הקדש ירושלים,
רבי יצחק מאיר קלאגסבראן [תרי"ד-תרצ"ז],
עלה ארצה בשנת תרכ"ז מצוייד במכתב המלצה מהרה"ק משינאווא היהממוני כולל גאליציה, בנו היחיד אימץ את שם אביו לשם משפחתו ברי"ם ומצאצאיו נושאים שם זה (אנציקלופדיה לחכמי גאליציה בערכו)
רבי אלישע סג"ל לאנדא – חתום על מכתבים ומסמכים בין רבני וראשי הכולל.
רבי ברוך יצחק פריינד [נפטר: תשכ"ד], מזקני חשובי חסידי צאנז עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ב, בשנת תרע"ד יצא לשהות בצל הרה"ק מצעשינוב ובה נשאר עד חזרתו לירושלים בשנת תר"פ (דברים לזכרו בקובץ חנוך צאנז-מצורף צילום) בירושלים הסתופף בצל הרה"ק בעל 'שומר אמונים', הדפיס את הסידור הידוע 'טהרת השם'
רבי שלמה זלמן כהנא שפירא
– אבי הרב הראשי רבי אברהם אלקנה שפירא.
[1] דף נייר, 20X27 ס"מ. נייר מכתבים רשמי.
מצב טוב. כתמים, סימני קרע קלים ונקבי תיוק בשוליים בלבד.
מכתב המלצה במקום סמיכה שכתב רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת, לרבי שמואל רפפורט. מיר [תרנ"ה 1895 בערך].
האדר"ת כותב שהוא גדר בעצמו לא לעמוד במקום גדולים ולכתוב 'סמיכת חכמים' ולכן מכתבו זה הוא כעין המלצה.
רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת [תר"ה-תרס"ה], אב" ד פוניבז', מיר וירושלים. בגיל ארבע עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. בגיל 16 העיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בגיל עשרים ותשע התמנה האדר"ת כרבה של העיר פוניבז'. ולאחר ששימש גם כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, לשמש כממלא מקומו ברבנות ירושלים. ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב. במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. חתנו הראי"ה קוק כותב עליו: "אחד מהחזיונות הנפלאים שיש בידם לרומם נפש המסתכל בהם, היו בימינו חיי איש המורם מעם, מו" ח הגאון הצדיק פאר עמנו מרן אליהו דוד ראבינאוויטץ תאומים זצ"ל… תמיד היה משפיע על חוגו רוממות נפש, קדושה ותפארת… היה מלא תורה ויראת ה', מדות קדושות ונשגבות, ומעשים טובים עד להפליא".
רבי שמואל רפפורט [תרי"ג–תרצ"ח], אב"ד ספרינגפילד (מסצ'וסטס). הוא נולד בעיירה קטנה בפלך קובנה ולמד בקובנה אצל רבי הירש נעוויאזער. הוא נסמך לרבנות בידי רבני העיר ודבק בבעלי המוסר תלמידי רבי ישראל סלנטר. הוא נשא אשה מהעיר רגולה. שם התפרנס כסוחר והעביר שיעורי תורה. בשנת תרס"א 1901, הוזמן רבי שמואל לכהן כרב הקהילה היהודית בספרינגפילד. בתפקיד זה כיהן כ-24 שנים, הוא פעל כדיין גם במקומות מרוחקים. בשנת תרפ"ד, 1924, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בשכונת זכרון משה. גם בירושלים המשיך בפעילות ציבורית והתמקד בעזרה לרבנים ותלמידי חכמים יוצאי רוסיה. בירושלים הוא קבע את מקומו בבית הכנסת המרכזי ב'זכרון משה', עד לפטירתו.ראה אודותיו: אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ג, עמ' קנ.
[1] דף נייר. 21X13.5 ס"מ. הכל בכתב ידו בחתימת ידו ובחותמתו מהעיר מיר.
מצב בינוני. פגמים וקרעים.
פסק דין אודות האיסור להיכנס לבית עבודה זרה גם לא בשעת תפילתם, בחתימת יד רבי יצחק יעקב ווייס. מנצ'סטר, תשכ"ב [1961].
פסק הדין נכתב על נייר מכתבים של ועד השחיטה במנצ'סטר. הוא נכתב בעקבות שהיו כמה רבנים שפקפקו באיסור. בעקבות כך בית הדין במנצ'סור חיזק את האיסור ואף כתב מראי מקומות לדבר. הפסק נחתם בחתחית יד הרב וייס ורבי יצחק גולדיטש שהיה דיין במנצ'סטר (ראה, מנחת יצחק, חלק י, סימן נט).
הגאון רבי יצחק יעקב ווייס גאב"ד ירושלים [תרס"ב-תשמ"ט], מגדולי הפוסקים בדור האחרון. כיהן בהוראה בגרוסוורדיין-רומניה. לאחר השואה היגר למנצ'סטר וכיהן בה ברבנות. בשנת תש"ל בחר בו הגה"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל לכהן פאר כראב"ד העדה החרדית ולאחר פטירתו מילא את מקומו כגאב"ד ירושלים. מגדולי וחשובי הפוסקים. שבחו מפי כל גדולי דורו מכל העדות והקהילות. מחבר שו"ת מנחת יצחק על עשרה חלקיו. ביסס והעמיד את קהילת העדה החרדית בתקופתו לשם ולתפארת.
[1] דף, 13X20 ס"מ.
מצב טוב.
תעודת הוקרה לנדיב, מאת כולל אוסטריה, הונגריה ומורביה, בירושלים, בחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד.
תעודה נאה מודפסת בצבעים, עם עיטורים ואיורי המקומות הקדושים.
עם מילוי בכתב יד של שם התורה וסכום התרומה ופרטים נוספים, ומקום לחתימות רבני הכולל.
התעודה שלפנינו ניתנה לנדיב רבי אברהם שטיינער מהעיר ראאב, שתרם "מאה כתרים" לעילוי נשמת חותנו ר' משה בן טערצה, שנפטר בשנת תרנ"ב, ושלח את הכסף לירושלים ע"י הגבאי ר' יעקב אליעזר שטיינער מהעיר פאפא.
עם חתימת יד של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז, ורבי יחיאל דוד "בהגאון מה"ו שמעון דייטש זצ"ל" (תלמיד ה"חתם סופר").
התורם תרם סכום גדול במיוחד, ולפיכך זבה לתעודת הוקרה נאה ובמיוחד זה לחתימת יד של רבי יוסף חיים זוננפלד.
נדיר.
47X60 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגעי בלאי וחורים בקפלי הנייר.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
