מכתב משנת תרכ"א בחתימת יד קדשו וחותמו האישי של הגאון הגדול רבי חיים דוד חזן עבור התלמוד תורה של כוללות הספרדים בירושלים.
הגאון רבי חיים דוד חזן הנודע בכינוי המיוחד 'ח"ד בדרא' נולד באזמיר בשנת תקנ"א לאביו הגאון רבי רפאל יוסף חזן אב"ד אזמיר בעל 'חקרי לב'. משנת ת"ר כהן כרבה של אזמיר במשך חמש עשרה שנה, ובשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל. לאחר פטירת הראשל"צ הרב חנ"א בשנת תרכ"א ישב על כסאו ונשא כהונתו ברמה עד פטירתו בשנת תרכ"ט.
מחיבוריו נדפסו: תורת זבח (שאלוניקי תרי"ז) יטב לב (אזמיר תרכ"ח) ישרי לב (אזמיר תר"ל) ושו"ת נדיב לב ב' חלקים (שאלוניקי תרכ"ב – ירושלים תרכ"ו) והגהות בספר חקרי לב לאביו.
[1] דף נייר, 26X27 ס"מ. מכתב באיטלקית עם מעט ציטוטים בעברית. נייר כחול דק, כתוב משני צדיו. בשולי המכתב חתימת ידו, וחותמו האישי בתור חכם באשי, וחותם התלמוד תורה של כוללות הספרדים בירושלים.
מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. סימני קיפול, קרעים זעירים בקיפולים ובשוליים, ללא חיסרון. החותמות נראות מהעבר השני של הדף, אך הכתב קריא.
מכתב נאה ביותר, על גבי נייר מכתבים מהודר, בכתיבה אמנותית המשלבת אותיות מרובעות וכתב רש"י, אל הגביר רבי שאול לניאדו, בחתימת הרב יעקב חי זריהן אב"ד טבריה, הרב משה מאיר חי אליקים אב"ד קזבלנקה ועוד.
בשנת ה'תר"ס ייסד הרב יעקב חי זריהן אב"ד טבריה את ישיבת "כתר תורה" – נשואת המכתב שלפנינו – יחד עם הרב מכלוף שטרית, הרב משה מאיר חי אליקים והרב אהרון הלוי סקלי. בשל אהבתו לארץ ישראל, סירב הרב זריהן לצאת לחו"ל על מנת לאסוף כספים בקהילות ישראל עבור הישיבה שעמד בראשה, זאת בניגוד לחכמי טבריה אחרים שהיו יוצאים למטרות אלו. ייתכן שזו הסיבה לכך שמכתב הברכה שלפנינו מושקע באופן מיוחד, בכדי לחפות על כך שהרב אינו מגיע באופן אישי אל הנדיב.
על המכתב חתומים גדולי טבריה: רבי אהרן הכהן סקלי (חותמו בצורת חתימה); רבי יעקב חי זריהן; רבי שלום ארוואח; רבי משה מאיר חי אליקים; ורבי מכלוף משה שיטרית – ראשי ונשיאי ישיבת כתר תורה בטבריה.
הרב יעקב חי זריהן [תרכ"ט – תשי"ג], אב בית דין בטבריה, וראש ישיבת 'כתר תורה'. תלמידם של הרב דוד עבו שהיה ראש ישיבה מפורסם בטבריה, והרב רפאל משה בן נאים (לימים אב בית הדין של גיברלטר), שאף הסמיכו להוראה. בשנת תרפ"ט, בעקבות פטירת הרב אליהו ילוז, מונה הרב זריהן לשמש כאב בית הדין במקומו, תפקיד אותו מילא עד פטירתו. בתקופה זו נשא ונתן בהלכה ובקבלה עם הרב אשר זאב ורנר שנחשב למקורבו והעריכו מאד. הוא התנגד לציונות ונודע בהשקפותיו הקנאיות, אותן ינק בין השאר מהרב שלמה אליעזר אלפנדרי ("הסבא קדישא"). יחד עמו הוא חתם על כרוזים "אזהרה גלויה" כנגד ההצבעה בבחירות לכנסת (אספת הנבחרים), המורה לכל הציבור "שעל פי דין תורתינו הקדושה איסור גמור לכל בר ישראל להשתתף בבחירת אספת הנבחרים". במקביל סירב בעקביות לקבל על עצמו תפקיד מינוי לרבנות מטעם הוועד הלאומי, למרות הפצרותיו הרבות של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. עם זאת, קיים יחסי ידידות והערכה הדדית עם הראי"ה קוק. ספריו: בכורי יעקב; אהל יעקב; חלק יעקב; שופריה דיעקב ותורת יעקב.
הרב משה מאיר חי אליקים
נודע בכינוי 'משמ"ח אליקים' [תרל"א-תש"ט], היה שד"ר, חבר בית הדין בטבריה, אב בית דין בקזבלנקה וחבר בית הדין במוגדור שבמרוקו. בשנת תרפ"ה נקלע לפולמוס הלכתי גדול בו היו מעורבים רבני טבריה, תוניס ומרוקו. במרכז הפולמוס היה ספר שהוציא בתוניס הרב חנניה חביב אזולאי בשם "מגן הדת", בו הוא כתב נגד רבנים שונים, ואוסר את הייבום בקזבלנקה. מנגד הוציא הרב אליקים את הספר "מלחמת המגן" המתיר את הייבום בעיר, ויוצא להגנת הרבנים שנגדם נכתב בספר הקודם. עם תלמידיו נמנו הרב שלמה ילוז, הרב יוסף חיים ילוז והרב ברוך טולידאנו.
[1] נייר מסמכים רשמי נאה של הישיבה. 28X22 ס"מ. נייר איכותי. כתיבת יד סופר נאה, חתימות וחותמות מקוריות.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
המכתב כתוב בכתב ידו הנאה של הרב חיים בראדי מפראג ובמליצה נאה. אל רבי נפתלי אדלר הכהן רבה של לונדון. לכבוד קבלת תואר אצולה. פראג, תרס"ט [1909]
הרקע למכתב: בשנת תרס"ט קיבל רבי נפתלי הכהן אדלר רבה של לונדון והממלכה המאוחדת תואר מפקד Commander במסדר הוויקטוריאני המלכותי. תואר זה ניתן לאות כבוד והערכה על פעולותיו של הרב למען הממלכה הבריטית.
הרב ד"ר חיים בראדי [תרכ"ח-תש"ב], נכדו ותלמידו של בעל ה'קצור שולחן ערוך'. למד גם בישיבת פרשבורג ולאחר מכן בבית המדרש לרבנים בברלין, עסק רבות בחקר השירה והפיוט של יהודי ספרד בימי הביניים. ופירסם דברים רבים מכתבי יד.
[1] דף נייר, 29X23 ס"מ. נייר איכותי, מסורטט. כתב רש"י.
מצב טוב. קרע משוקם בצורה אמנותית, ללא פגיעה או חיסרון.
כרוז מודפס במכונת כתיבה, עם חתימת יד רבי איסר זלמן מלצר, ועם מחיקה משמעותיות שעשה, בטרם הפרסום. ירושלים, תרצ"ז [1937].
הכרוז עוסק בפולמוס השחיטה הנפרדת בירושלים. רבי איסר זלמן מלצר כתב בתקיפות נגד מודעה שהתפרסמה בחוצות ירושלים תחת הכותרת "מחאה נמרצת וחוות דעת מגדולי וחכמי הישיבות". הוא קובע שמודעה זו מחללת ומחרפת את כבוד רבני ירושלים וגדוליה, הוא מציין שהקורא התמים יכול ח"ו לחשוש שרוב בני הישיבות נלכדו בעוון זה, ולכן הוא יוצא נמרצות נגד הפרסום. הוא מציין שברשימה המפורטת של חותמי המודעה יש רק שבעה מבני ישיבת עץ חיים, שנתפתו בתמימותם. רבי איסר זלמן מחק מהנוסח המודפס מלים בעלות משמעות (!) וחתם את חתימתו בכתב יד.
רבי איסר זלמן מלצר [תר"ל-תשי"ד 1870-1953], בעל ה'אבן האזל'. היה תלמידם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייציק בוולוזי'ן. שימש כראש ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן, משנת תרנ"ז [1897] שימש כראש ישיבת סלוצק, ומתרס"ג גם כרבה של העיר. משנת תרפ"ה כיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, עד לפטירתו.
[1] דף נייר, כ 20X20 ס"מ.
מצב טוב מאד, נקבי תיוק וסימני קיפול.
המכתב נשלח לרבה של ציריך הגאון רבי בנימין זאב ווייס. הגאון מטשעבין כותב אודות חולה ושינוי השם לחולה, וכותב שתלמידי ישיבתו יתפללו עבור החולה, ומברך בברכות רבות.
רבי דב בעריש ויידנפלד [תרמ"א – תשכ"ו], מגדולי גאוני גליציה. כונה 'שר התורה' ופוסק הדור'. כבר מילדותו נחשב לעילוי, אך הוא סירב לקבל משרת רבנות ועסק לפרנסתו במסחר. עד שהגאון רבי מאיר אריק 'קיללו' שיפסיד את כל כספו ויאלץ לקבל עליו משרת רבנות וכך היה. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טשעבין והקים בה ישיבה חשובה. לאחר השואה, בה איבד את בניו שהיו מגדולי תלמידי החכמים באירופה, עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו 'ישיבת טשעבין'. הגאון מטשעבין היה נערץ ע"י כל גדולי הדור, חסידים כמתנגדים. האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', כיבדו פעם בעליה לתורה והתבטא עליו: "היום כיבדנו בעליה לתורה את התורה בעצמה".
[1] איגרת דואר אוויר רשמית. 28 ס"מ. ממוענת, מבוילת וחתומה. נייר ירקרק. כתיבת הגבאי בתוספת שורה בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון מטשעבין.
מצב טוב. סימני קיפול. נקב כתוצאה מפתיחת המעטפה, עם פגיעה באות אחת.
6 מסמכים בכתב יד קדשו של חכם יהודה צדקה, בהם פתק שכתב למקובל רבי יצחק כדורי.
הרב יהודה יהושע חיים צדקה [תר"ע – תשנ"ב], היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך עשרות בשנים, ומחשובי הרבנים בארץ ישראל.
מצב כללי בינוני-טוב. כתמי זמן. קרעים.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי אריה לוין, "הצדיק הירושלמי", אל מרדכי רזיאל, מחנך ואביהם של מפקד האצ"ל דוד רזיאל וחברת הכנסת אסתר רזיאל נאור.
במכתב מברך ר' אריה לוין את מרדכי ובני ביתו לכבוד חג השבועות, ומרעיף עליהם מאהבתו. וכמו כן עוסק גם בענייני חינוך.
המכתב כתוב כולו בכתב ידו הקליגרפי של רבי אריה לוין, באותיות מרובעות וחתום בחתימת ידו.
[1] דף, 19X14 ס"מ. נתון במעטפה המקורית, אף היא נושאת את כתב ידו של הרב.
מצב טוב מאד. סימן קיפול לרוחב המכתב. שלושה כתמי זמן חומים, זעירים.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל הלוי וואזנר, לחיזוק משפחה שהוציאו את הטלוויזיה מביתם. בני-ברק, תשס"ט 2009.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של הרב וואזנר. 15X15 ס"מ. מצורף גם המעטפה ששלח הרב וואזנר למשפחה הנ"ל, עם כתב ידו ע"ג המעטפה, ועם חותמת יום משלוח המכתב י"א טבת תשס"ט 07.01.2009.
תוכן המכתב: אחדשה"ט, ברצוני לחזק אתכם אשר הוצאתם המזיק הגדול טעלעויזיא מן הבית. ינוחו ברכות על ראשכם ותזכו לכל טוב סלה ותזכו בכל דרכיכם לעשות רצון אבינו שבשמים…
רקע: ידועה מלחמתו של מרן בעל שבט הלוי רבי שמואל הלוי וואזנר כנגד הטלוויזיה. לפנינו ביטוי לשמחתו שעוד משפחה בישראל התנתקו מהמזיק הגדול – הטלוויזיה.
מצב: מצב טוב מאוד.
מקבץ [3] מכתבים מרבני העדה החרדית, ובהם: מכתב מקורי ב[2] העתקים מהאדמו"ר מדושינסקי רבי ישראל משה דושינסקיא, גאב"ד ירושלים, ומכתב מאת רבי מאיר בראנדסדארפער.
* [2] מכתבים זהים מהאדמו"ר הרב ישראל משה דושינסקיא, לטובת תלמידו האברך שהיה במצב של דוחק כלכלי בשל הוצאות רפואיות חריגות. מכתב מודפס בחתימת כתב ידו. ירושלים, חשון תש"ן [1989]. * מכתב מאת רבי מאיר בראנדסדארפער חבר הבד"צ העדה החרדית, נייר רשמי, חתימה בכתב ידו וחותמו. ירושלים, "יום השישי לסדר המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים כ"ט טבת תשס"ז" [2007], עם תוכן מעניין דברי חיזוק לניצול שואה.
מצב: מצב טוב מאוד.
שישה מכתבים בנושא הסידורים הרוחניים לשארית הפליטה בגרמניה, חלקם על ניירות רשמיים של ועדי העזרה השונים. 1948-1952.
* מכתב בחתימת רבי יצחק מרדכי שווארץ על נייר רשמי של 'שארית הפליטה תחת נשיאות הרה"צ ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם שליט"א…' בפערנוואלד, שבט תש"ז. נשלח לאדמו"ר מסטראפקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. בתוך הדברים מספר הרב שווארץ אודות איגרות שהגיעו מהאדמו"ר מקלויזנבורג ואודות משלוח שנשלח אליהם לפערנוואלד.
* מכתב מעניין בנושא המאבקים על חלוקת הקופה בין החרדים לחפשיים משארית הפליטה בכתב ידו וחתימתו של רבי משה שוסטער נכתב בפעראנוולד בשנת תש"ח. במכתב מספר הר' שוסטער אודות המאבקים בין החרדים לחפשיים בנושא חלוקת הכסף שנאסף לצורך החולים משארית הפליטה. בתחילה היתה קופה משותפת לחרדים ולחפשיים והועד האחראי 'העדיף קצת' בחלוקה את ציבור היראים- הועד ראה בזה מעין תשלום עבור ארגונם המסור באיסוף הכסף. החפשיים כמובן התנגדו לכך: ' וזה היה אצל מנהיגי החפשיים… כקוצים בעיניהם למה יהנו יותר החרדים והיראים מהם על כן עשו מידת סדום גם לי גם לך לא יהיה'. במכתב מספר הרב כי החפשיים פרסמו בעיתונות כי אינם מעוניינים לקבל תמיכה כלל 'גם לי גם לך לא יהיה' ומפרט כי 'זה כאב לנו מאד הסטרא אחרא והפושעים ימנעו ימנעו כלל ישראל מצדקה' בתגובה ארגן הוועד קופות צדקה אשר יועדו לקהל החרדי בלבד. בשולי הדברים מפרט ר' שוסטער שמות הרבנים הגאונים הנהנים מהקופה החדשה שייסדו בעבור החרדים בפארונוולד.
* מכתב מטעם ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי של מינכן על דף נייר רשמי של הוועד מוען לאדמו"ר מסטראפקוב. במכתב מביעים אנשי הועד פליאה על הסכומים העצומים שדרש האדמו"ר בעבור שכר משגיחים דשם וטוענים כי אם הג'ויינט ישמע כל הסכומים המבוקשים הוא בודאי לא יאשרם.
* מכתב בחתימת רבי אלחנן פרסון מהמשרד הדתי במינכן, י' אייר תש"ח בו הוא מודה לאדמו"ר מסטראפקוב על כי חשך את הועד מלהכשיל את הרבים בקניית ציציות שנעשו שלא כדין (כנראה במכונה).
* מכתב ע"ג גלוית דואר בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם דוד הורוויץ בעת שהותו בנופש בשוויץ.
* מכתב מטעם הבד"ץ בפאסט מיום תמוז תשי"ב חתום בחתימת רבי עמרם הלוי יונגרייז אודות אשה אחת הדרה שם וסידור ענייניה עם בעלה.
מצב כללי טוב.
תשובה הלכתית בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזון איש [תשי"א 1951].
[1] גלויות דואר, 15X10 ס"מ.
הרב קלמן כהנא מקורבו של החזון איש שהה בארצות הברית, שם פנו אליו בני זוג שהיה לאשה עקרות הלכתית. הרב קלמן כהנא שלח את השאלה לחזון איש לבני ברק, וציין שאין בארצות הברית מי שאפשר לשאלו בשאלה יסודית זו, והוא ביקש מהחזון איש, לכתוב את תשובתו ולשלוח לארה"ב. מתוך התשובה נראה גם על ידיעתו הרבה של החזון איש בענייני רפואה.
רבי אברהם ישעיהו קרליץ [תרל"ט-תשי"ד, 1953-1879] הנודע על שם ספריו כבעל החזון איש, גאון וצדיק בקי בכל מכמני התורה, מהווה דוגמא לדורות של 'עמל בתורה', ממנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל, ממתווי דרכה בתקופה שלאחר קום המדינה, מקומם עולם התורה לאחר השואה.
מצב טוב מאד.
מכתב מרבי שמואל סלנט לרבי שמעון מנשה [חייקין] לאחר שביקר בעיר חברון וראה שם תלמוד תורה פעיל, וכתב כעין המלצה ונגד אותם המכחישים את קיום התלמוד תורה בעיר. ירושלים, תרמ"ט [1899].
מפרט: [1] דף, 19X14 ס"מ, בחתימת ידו ובחותמתו.
רקע: בעיר חברון הוקם תלמוד תורה בפעילותו של הרב שמעון מנשה חייקין, אב"ד חברון, מגדולי תלמידי האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בקורות העתים מסופר על חיכוכים כספיים בין התלמוד תורה למוסדות התורה בירושלים, אודות כספים שנשלחו מהגולה. במכתב שלפנינו כתב רבי שמואל סלנט לרבי שמעון מנשה חייקין שהוא היה בימים אלו בחברון ולבקשתו הוא בקר בתלמוד תורה וראה ארבעה מלמדים לומדים עם תלמידים בארבעה חדרים. הוא מברך אותם שיצליחו בלימודם, ומוסיף באריכות נגד אלו שמכחישים דברים אמיתיים וגלויים ומפיצים שמועות כאלו אין תלמוד תורה בעיר חברון 'בחפצם לשום אור לחושך וחושך לאור', והוא מחזק את ידי העושים באמונה.
אודות פרשה זו ראה בספר שלושה עולמות מאת רבי חיים המבורג, חלק שני, פרק טו.
מצב טוב. כתמים וסמני קיפול.
מכתב תמיכה ברבי יעקב מאיר למינויו כראשון לציון, בחתימת ידם של אנשי העדה הספרדית בירושלים. כרוז בעל חשיבות היסטורית. [ירושלים, תרס"ז 1907?].
[2] דף נייר גדול. 20X47 ס"מ. כתב יד סופר, ובחתימת ידם של כ 100 איש.
כרוז מיוחד שנשלח לקושטא, ובו תמיכה במינויו של רבי יעקב מאיר לראשון לציון, כולל כ 100 (!) חתימות של אנשי הקהילה הספרדית בירושלים.
ל אחר פטירת הרב יעקב שאול אלישר התמנה הרב יעקב מאיר [תרט"ז 1856 –תרצ"ט 1939] לרבה הראשי הספרדי של ירושלים, 'הראשון לציון'. מינוי זה עורר התנגדות של חוגים מסוימים בעיר, אשר האשימוהו בנטייה לציונות. מתנגדים אלו שלחו מכתבים אל החכם באשי אשר בקושטא, במגמה למנוע את אישור מינויו. הרב מאיר העדיף למנוע את המחלוקת, והתפטר מיוזמתו מן התפקיד. ולתקופה הוא עזב את ירושלים וכיהן כרבה של שאלוניקי. בשנת תרפ"א עם ייסוד הרבנות הראשית לארץ ישראל, נבחר כרב הראשי הספרדי.
מצב טוב. סמני קיפול. קרעים זעירים בסימני הקיפול.
חידושי תורה בכתב יד ראש ישיבת 'כנסת ישראל' בסלבודקה רבי יצחק יעקב רבינוביץ – רבי איצ'לה מפוניבז'.
חידושים בדיני גיטין וקידושין.
הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הידוע גם בכינויו רבי איצ'לה מפוניבז', נולד בליטא בשנת תרי"ד, למד אצל רבי יוסף דב סולוביצ'ייק בעל בית הלוי, והיה חברותא של בנו רבי חיים סולובייציק. היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובדקה, ועקב חילוקי דעות אודות לימוד המוסר עזב [היה מהמתנגדים לתנועת המוסר]. בשנת תרנ"ה התמנה לרבה של פוניבז', ולימד 'קיבוץ' של בחורים למדנים. בעת מלחמת העולם הראשונה נדד וכששב לפוניבז', פרצה שם מגפת טיפוס, ותוך שעסק במסירות נפש בטיפול בחולים, נדבק במחלה, ונפטר ביום כ' אדר תרע"ט. סלל דרך מיוחדת בחידושי תורה בדרך 'חילוקים' וחידושי תורה ממנו היו נלמדים בכל הישיבות בליטא. מעט מחידושיו נדפסו בספר זכר יצחק וחלק משיעוריו נדפסו בשם חידושי הגריי"ר.
למיטב ידיעתנו חידושי תורה אלו, לא נדפסו.
[1] דף כתוב משני צדיו. 20×13 ס"מ.
סימני קיפול, מצב טוב.
[1] גלויה. 14X9 ס"מ. כולו בכתב ידו וחתימת ידו.
רבי עקיבא סופר [תרל"ח-תש"ך 1878-1959] הידוע בשם בעל ה'דעת סופר', בנו של רבי שמחה בונם סופר רבה של פרשבורג בעל ה'שבט סופר'. שמש רבה האחרון של ברטיסלאבה, בהיותו בן 29 בלבד התמנה תחת אביו לרבה הראשי של פרשבורג [אז בממלכת הונגריה]. נבחר לכהן כנשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים, ארגון שאיגד תחתיו למעלה משלוש מאות קהילות אורתודוקסיות ברחבי הונגריה. בזמן מלחמת העולם השניה נמלט לשויץ וממנה לארץ ישראל. שמש גם חבר מועצת גדולי התורה. עם עלייתו ארצה לאחר מלחמת העולם השניה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג בירושלים, ובמקביל כיהן גם כנשיא 'כולל שומרי החומות' ו'בתי אונגרין' בירושלים.
מצב טוב.
16 מכתבים מגדולי האדמו"רים והרבנים באמריקה.
ביניהם נציין: מכתב בכתב יד האדמו"ר מהעלמעץ זצ"ל; מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של רבי יוסף דב קליין אבד"ק טאב בענין סיוע לאחותו של אחד מגדולי האדמו"רים והמצב החמרי הקשה באמריקה; מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יעקב פנחס גווירץ מוותיקין; מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי גרשון טננבוים; מכתב מודפס בחתימת ידו של רבי יצחק יהודה בלום אב"ד קהל יראים; מכתב בכת"י האדמו"ר בן ציון יהודה לייב טברסקי ועוד.
לא נבדק ביסודיות, מצב כללי טוב מאד.
אוסף של 6 מכתבי חיזוק ארוכים ומעניינים מאד מגדולי ישראל נגד הכנסת הטלוויזיה לבית.
מפרט: * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי עזריאל אויערבאך חתנו של הרב אלישיב. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי משה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי נפתלי הלברשטאם האדמו"ר מטשאקווא. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אלעזר מרדכי קעניג מנהיג חסידי ברסלב בצפת.
מצב: גדלים שונים . מצב טוב מאוד.
מקבץ [14] מכתבים מגדולי ראשי הישיבות, בחתימת כתב ידם, מהם [12] מכתבים בכתב ידם. ברכות, פסקי הלכה, תיקוני תשובה ועוד.
מפרט: מכתבים חתומים בגדלים שונים, רובם בכתב יד, חלקם על גבי נייר רשמי. נציין חלק מהם: * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ. * [3] מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי מאיר צבי ברגמן חתנו של הרב שך וראש ישיבת הרשב"י, נייר רשמי של הרב/של הישיבה. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי נתן גשטטנר ראש ישיבת פנים מאירות. * מכתב מודפס בחתימתו של רבי יששכר מאיר ראש ישיבת הנגב. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יענקלע גלינסקי, מודבק ע"ג נייר אחר לחיזוק. * [4] מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יוסף ליברמן ראש ישיבת שומרי החומות וגיסו של רבי אהרן מבעלזא. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי משה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף. * גלויה מאת הרב אשר וייס. * מכתב חתום מאת הרב דוד יוסף, ראש בית המדרש "יחוה דעת" וחבר ועצת חכמי התורה. עם החותמת שלו. ירושלים.
מצב: מצבים שונים טוב-טוב מאוד.
[10] מכתבים מאת רבי חיים וואלקין, [2] מכתבים מאת רבי משה הלל הירש ו[2] מכתבים מאת רבי עזריאל אויערבך.
מפרט:
* [10] דף, מהם [8] דפי נייר בלאנק. 28X21 ס"מ: מכתבים מעניינים מאת המשגיח הידוע רבי חיים וואלקין. ירושלים, תש"ע-תשע"ח [2010-2018]. * [2] דף, נייר בלאנק של ישיבת סלבודקה "כנסת ישראל": מכתבים ארוכים ומעניינים בכתב ידו וחתימתו של רבי משה הלל הירש ראש ישיבת סלבודקא. 21X29 ס"מ. בני ברק, תשס"ט-תשע"א [2009-2010]. במכתבים מעודד רבי משה הלל הירש חוזר בתשובה ומכוון דרכו איך להתמודד עם הקשיים הנלווים לכך. * [2] דף, גלויות, 14X9 ס"מ. מאת רבי עזריאל אויערבך חתנו של הרב אלישיב. ברכת שנה טובה וברכות לבר מצוה של נין ונכד. לפחות אחד מהגלויות משנת תש"ע [2010].
מצב טוב.
מכתבים בכתב ידו של הגאון והמקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל, שנפטר לאחרונה. עם איחולים וברכות.
מפרט: [3] דף, נייר רשמי. 17X25 ס"מ.
באחד המכתבים הוא כותב לאשה שהוא מבקש ממנה מחילה אם פעם לא השיב לה על גלויה ששלחה אליו – זהו תוכן המכתב ומוסיף ברכות.
מצב: סימני קיפול. מצב טוב-טוב מאוד.
מכתב ברכה בכתיבת סופר נאה לכבוד: 'כנהר שלום וברכה כנחל איתן לכ' ידיד נפשינו עז באמת יקר הערך השלם האדון הנכבד החבר ד"ר משה בר יוסף וואלך שליט"א!" – בשולי המכתב חתימות רבנים ביניהן חתימת ידו של הגאון רבי יהודה לייב פראנק (אביו של רבי צבי פסח פראנק).
במכתב פונים הרבנים לד"ר וולאך בהודעה ובברכה אודות פועלו ב'פיקוח נפשות רבות וחסרונן', וכן על עזרתו בשנת הבצורת (אותה שנה), ומברכים אותו כי יזכה לשנים רבות נעימות וטובות וכו'. בשולי המכתב חתימות ידם של הרבנים הגאונים, לצד חתימת רבי יהודה לייב פראנק הנ"ל מופיעות חתימות ידם של רבי הרץ שמואל וייס, רבי יעקב דוד ב"ר משה סלאטקי, רבי יעקב מרדכי בהרש"מ, רבי יוסף צבי ניימאן מוולוזין ועוד.
[1] דף 22×15 ס"מ. מצב טוב מאד.
אוסף ענק של 70 מכתבים מגדולי הרבנים.
בין היתר מופיעים:
*מכתב בחתימתו של הראשון לציון רבי מרדכי אליהו
*מכתב בחתימתו של רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק
*מכתב בחתימתו של רבי בצלאל זלוטי רבה של ירושלים
*מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי מנשה קליין מאונגוואר
*מכתב בחתימתו של רבי חיים ברים ראש ישיבת משכן יוסף וסקווירא
*מכתב בחתימתו של רבי בנימין רימר ראש ישיבת טשיבין
*מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שילה רפאל אב"ד ירושלים
*שלושה מכתבים בחתימתו של רבי שמחה הכהן קוק רבה של רחובות
*שתי מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל אלכסנדר אונסדארפער חמיו של האדמו"ר מצאנז
*שתי מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי אלי' שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז
*שתי מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אלישע רוזנפלד
ועוד כהנה וכהנה מכתבים מגדולי הרבנים.
האוסף לא נבדק ביסודיות, גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב מאוד.
תעודת ירושה בעבור חיים סיתון מצפת מיום ט' אדר תרצ"א [1931] בחתימת הגאון רבי צבי פסח פראנק וחותמים נוספים.
הגאון רבי צבי פסח פראנק ]תרל"ג-תשכ"א, 1873-1961], רבה של ירושלים, מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. וממלא מקומו של רבי שמואל סלנט כחבר בית הדין.
[1] דף נייר רשמי של הרבנות הראשית לארץ ישראל 27×22 ס"מ. קרעים קלים בשולים, מצב טוב.
שבעה מכתבים ומסמכים בהדפסת סטנסיל מרביתם על דפים רשמיים של ישיבת המקובלים 'שער השמים' בראשות הגאון רבי חיים יהודה לייב אוייערבך (אביו של פוסק הדור רבי שלמה זלמן אוייערבך), אמצע שנות ה 30.
המסמכים מתעדים תקופה בה היתה הישיבה במשבר כלכלי בשנים תרצ"ה-תרצ"ו [1935-1936], באחד המסמכים מתואר מצב הישיבה: 'בחוגי מוסדות התורה בירושלם נפלה החברה תחת עול של חובות ונוגשים השורר עכשיו ואין בידי המנהלים לחלצה מן המצר בכח עצמם'. מופיעה רשימה מפורטת של חובות המוסד לרבנים ולגורמים שונים, וכן פירוט של 'זכויות המוסד' בדמות שטחים שונים שנקנו או הוקדשו לישיבה במקומות שונים בירושלם [חצר בעיר העתיקה שנקנה מכסף המוסד מאת הרב אלישר' ועוד]. מופיע מסמך מעניין שנשלח למושל מחוז ירושלם בשנת 1935 בו הוחלט להגדיל את מספר חברי הנהלת הישיבה למשך חמש שנים ע"י צירופם של רבי זאב שחור, ר' מיכאל שרגא הריס, ר' שלמה טרויס ורבנים נוספים. במסמך זה נכתב כי לאחר כלות אותן חמש שנים תשוב החברה לניהולו של המייסד רבי חיים יהודה ליב אויערבאך, ולאחר פטירתו תנוהל ע"י בנו רבי שלמה זלמן אויערבך.
כמו"כ מופיע מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמעון צבי הורוביץ אשר היה ממייסדי הישיבה עוד מראשיתה בו הוא מתאר את הקושי שעבר ביסוד הישיבה: 'היות שנפשי קשורה בישיבת שער השמים שאני יסדתי אותו מזמן שלשים שנה וכמה טרחות ויגיעות ותלאות שסבלתי עד שבע"ה עלתה בידי להקימו על נכון ולמדו בו גאוני עולם כידוע לכל…' במכתב זה מתייחס הגאון למאבקי כוח פנימיים בתוך הישיבה שנתעוררו בידי גורמים שונים [האדון טרייוויש] שניסו להשתלט על הישיבה. ומסמכים נוספים.
[7] דף. גדלים ומצבים שונים. מצב כללי טוב.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
