מכתב פרטי – סודי מרתק שבו מבקש ראש הממשלה דאז 'בן גוריון' מחברת הכנסת אסתר רזיאל נאור למחוק מהפרוטוקול "כל מה שאמרת בדבר הפצצה האטומית". וזאת מפני "הנזק החמור שיש בדברים אלה בכנסת".
מאמצי מדינת ישראל להשיג פצצות גרעיניות החלו עוד בשנת ה50, לאחר שקברניטי ישראל הגיעו למסקנה שאל לה לישראל להשליך את יהבה על הסתמכות על צבא קונבנציונלי בלבד, וכי לאור הייתרון המספרי של מדינות ערב שומה על ישראל לפתח נשק גרעיני שישמש כשובר שוויון. ישראל לא הודתה מעולם שהיא מחזיקה בנשק גרעיני, ומדיניותה הרשמית היא "ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון, אולם גם לא תהיה השנייה לעשות זאת". מסמך זה חושף בפנינו את מאמצי ההסתרה של ממשלת ישראל בנוגע למדיניות הגרעין.
שמה של הנמענת כוסה בדיו שחור אולם ניתן לזהות בוודאות את המילים "רזיאל – נאור". אסתר רזיאל נאור הייתה חברת כנסת מתנועת 'חירות' מהכנסת הראשונה עד השביעית, אחותו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל.
בבדיקה שנעשתה בפרוטוקולים של מליאת הכנסת, ועדת הכנסת וועדת החינוך (שבהם הייתה ח"כ רזיאל נאור חברה בימים ההם) לא נמצאו דברים שלה בנוגע לנשק גרעיני, מה שמלמד שככל הנראה היא נענתה לבקשת ראש הממשלה למחוק את דבריה מהפרוטוקול.
תוכן המכתב: לחברת הכנסת XXXXX XXXX (רזיאל נאור) – שלום רב.
בשם האינטרס העליון של המדינה אני פונה אליך בהצעה למחוק מהפרוטוקול כל מה שאמרת בדבר הפצצה האטומית. ולא רק מפני שהדבר אינו מדויק – אלא מפני הנזק החמור שיש בדברים אלו בכנסת.
נדמה לי שלא תחסרנה לך הזדמנויות אחרות לנגח אותי – ולא אתרעם אף פעם אם תעשי זאת.
בכבוד רב
ד. בן גוריון
[1] דף נייר בלאנק רשמי של ראש הממשלה עם מונוגרמה של סמל המדינה בחלק העליון. 21X16 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה עם חתימת ידו של בן גוריון בדיו כחולה, בן גוריון הוסיף בכתב ידו בחלק העליון של המכתב את המילים "פרטי, סודי".
מצב טוב מאד, סימני קיפול וכתמי זמן, מעט כתמי דיו שנמרחו כשהסתירו את שם הנמענת.
שבעה פתקים ששלח בן גוריון ליריביו המרים ממפלגת חירות ובראשם בגין. בשנת 67 לרגל הקמת מפלגת האחדות, נכנסה מפלגת רפ"י לממשלה, בן גוריון החליט שהוא איננו מעוניין להצטרף לממשלה והחליט להקים סיעת יחיד, בן גוריון היה מריר במיוחד כלפי עמיתיו לשעבר מהמפלגה. בין הפתקים:
* פתק שבו בן גוריון אומר לבגין ש"מותר לך לשנוא את הממשלה שנאת מוות, ואעפ"כ לא מובן לי כיצד אתה נותן לחסינות של ריגול קומוניסטי במדינה זו". * פתק מבן גוריון לבגין אודות פרשת מלון ה'מלך דוד'. (הכוונה לפיצוץ מפקדת הבריטים במלון ה'מלך דוד' בירושלים ב1946 על ידי תנועת המרי העברי). * פתק מבן גוריון לבגין שבו הוא מוסר לו שישמח להיפגש עמו לאחר שחוקית כבר לא יהיה שר הביטחון. * פתק מבן גוריון לבגין אודות החשיבות של אי השקיעה בעבר, פתק מעניין ורלוונטי משום שאחד הנושאים המרכזיים שבו עסקו בתנועת חירות בשנים הראשונות למדינה היה הבלטת פועלם של לוחמי האצ"ל והמאבק להקמת המדינה. * פתק מבן גוריון לח"כ אריה בן אליעזר. * פתק מבן גוריון לח"כ בן אליעזר: "מתי ישוב מר בגין? הוא הבטיחני להסביר לי פרשת "דוד המלך" בכבוד, ד.ב.ג.
הפתקים נתונים במעטפה שעליה רשום "מר בגין, יישר כוח, גולדה מאיר" בנוסף הכניסה גולדה פתק למעטפה שעליו כתבה "יישר כוח".
[8] פתקים בגודל ממוצע של 13X8 ס"מ לערך, נתונים במעטפה, 15X12 ס"מ.
מצב כללי טוב- טוב מאד, סימני קיפול וקרעים זעירים, הטקסטים קריאים כולם.
מסמך היסטורי מרתק, מבן גוריון ליעקב רוזנטל בנוגע לעיתונות, תקשורת, ועיתון הארץ.
מכתב עם התבטאויות מסקרנות, בין הדברים טוען בן גוריון שאין דבר כזה "בלתי תלוי" אלא כל גוף תקשורת מייצג את האינטרס של בעליו, ו/שאין הוא מתייחס בשלילה ל'עיתונות' אבל שישנם כמה עיתונאים ועיתונים שהם "שורש פורה ראש ולענה בחיינו". לקראת סוף המכתב מציין בן גוריון שניתן לבוא לבקר אותו בכל אחד מימות החול לאחר השעה 12 בצהריים, ושבשבתות הוא טרוד מאד בעבודתו משום שזהו היום היחיד שבו הוא לא צריך לעבוד במשק בקיבוץ.
[1] דף נייר. 25X20 ס"מ, העתק שהוקלד במכונת כתיבה עם חתימתו בעט של בן גוריון בתחתית המכתב, בחלק העליון של המכתב הוסיף בן גוריון את המילה "אישי". מצב טוב מאד, סימני קיפול, 2 קרעים זעירים בשוליים.
25 תצלומים מהלוויתו של דוד רזיאל הי"ד. בין המצולמים- רבי אריה לוין, הרב שלמה גורן, מנחם בגין ועוד, בתצלומים נראה משמר הכבוד ושורות מנהיגי אצ"ל חולקים כבוד אחרון למפקדם. דוד רזיאל (תרע"א – תש"א, 1910-1941), מפקד האצ"ל. בצעירותו למד בישיבת מרכז הרב, שם למד בחברותא עם הרצי"ה קוק ועם הרב אברהם שפירא, ששימשו לימים כראשי הישיבה. היה ממייסדי האצ"ל לאחר שהוחלט להתפצל מ'ההגנה', לאחר שז'בוטינסקי נפגש עמו ציין ז'בוטינסקי כי חיכה לאדם כמו רזיאל 15 שנה, והחליט למנותו לנציב בית"ר בארץ. לאחר פרוץ מלחה"ע ה 2 הוחלט באצ"ל להצטרף לבריטים במלחמתם בנאצים (מה שהוביל לפרישת הלח"י). רזיאל מונה ע"י הבריטים לעמוד בראש יחידת קומנדו קטנה שנשלחה לעיראק. שם נהרג רזיאל במתקפה על העיר פאלוג'ה. רזיאל נטמן ע"י הבריטים בעיראק, לאחר מותו נעשו השתדלויות רבות בקרב ממשלת עיראק להעלות את קברו ארצה, רק בשנת 1955 הסכימו העיראקים להעביר את עצמותיו, אך בתנאי שעצמותיו ייטמנו בקפריסין ולא בישראל, בשנת 1961 הצליח מנחם בגין לשכנע את מנהיגה החדש של קפריסין ובכ"ח באדר התקיים הלוויתו של רזיאל בהר הרצל בירושלים בנוכחות אלפי אנשים.
[25] תצלומים. 9X7 ס"מ. מצב טוב מאד.
בנוסף מצורף מכתב בכתב ידו של הצדיק רבי אריה לוין למשפחת דוד רזיאל מתאריך ו' בניסן תשכ"ב שבו מעודד רבי אריה את המשפחה לשמוח בחג הפסח ואף מביא כדוגמא אלמנה בשם רחל לאה, שלימים נכדה היה לא אחר משניאור זלמן חשין, שופט בימ"ש העליון, שתמיד השתדלה לחוג את חג הפסח בשמחה, ומפציר בבני המשפחה לנהוג כמוה. [1] דף נייר. 15X21 ס"מ. מצב טוב מאד, סימני קיפול.
ארכיון מרתק של עשרות מכתבים מרבני ואנשי הישוב הישן, מהעדה האשכנזית והספרדית גם יחד, החושפים בפעם הראשונה קשר חם ומוערך בינם לבין הקונסול האנגלי. המחצית השניה של המאה ה 19.
עשרות קונסולים של המעצמות השונות שירתו בירושלים בשלהי השלטון העות'מאני, למן ייסודה של הקונסוליה הבריטית בשנת תקצ"ח (1838). אולם לאיש לא יצאו יותר מוניטין מאשר לג'יימס פין (1806- 1872), ששירת כקונסול הבריטי במשך 17 שנה (תר"ו-תרכ"ג). רישומו ניכר על תולדות הארץ והיישוב היהודי, ולא היה קונסול אחר בירושלים, שזכה לפרסום כה נרחב בימי חייו ואשר כה רבות נכתב עליו ועל פעולותיו, בעיקר למען היישוב היהודי. עוד טרם קבלת המשרה עניין אותו נושא היהודים וקורותיהם, ויצר קשר עם ראשי המיסיון הבריטי, ואף נרתם לפעילותיו, שהיה אז בראשית דרכם, אבל, ערב צאתו לירושלים ניתק את קשריו עמהם. התעניינותו ביהדות הביא אותו ללמוד באופן שיטתי את לשון העברית, והיה מסוגל לקרוא בתנ"ך ועוד ספרי קודש. אף היה מסוגל לנהל שיחה פשוטה בעברית, וגם לקרוא מכתב שנכתב בעברית פשוטה. נתונים אלה הסירו את המחיצות בינו לבין מומרים וכן ליהודים שפנו אליו בעת צרה, וכך להגביר את אמונם בו. מאידך, אהדתו המרובה של ג'יימס פין ליהודים השתקפה גם במאמציו להקל על היישוב בעת מצוקה, במסירות מופלאה, על-ידי יצירת מקורות תעסוקה, עזרה לעניים הגנה מפני עושי רשעה ועוד. המפעל המפורסם ביותר שלו היה ייסוד שכונת 'כרם אברהם' (תרי"ב), שנועד לספק אמצעי קיום ליהודים עניים, והרעיון לכך הועלה בעת מצוקת מלחמת קרים, מפעל פילנתרופי זה הציל מאות משפחות ממצוקתן, והקנה לרבים מקצוע ומיומנות בתחומי הבנייה והחקלאות. פעילותו המיסיונרית שנויה במחלוקת. העובדה שפעל רבות לטובת המומרים, גרמה לחוקרים שונים לקבוע בפסקנות כי אכן עסק בפעילות מסיונרית, וכבר בחייו הואשם בכך ע"י יהודים וגם אינם יהודים. מאידך, ישנם חוקרים הטוענים, שמעולם לא הפעיל מסע שכנוע, או פעילות כלשהי להמרת דת. נכון שקירב את המומרים והשתדל לדאוג לצרכיהם, וגם השתתף בטקסי ההמרה, ונטל חלק בשמחתם, אבל כל זה ללא שום שמץ של המרת דת. מאידך, כבר בשנים הראשונות שקד פין על הידוק קשריו עם ראשי היישוב היהודי. ביקר רבות בבתי הכנסת, השתתף בשמחות של יהודי העיר, ורקם יחסי ידידות עמם. לקונסול היו שני מתורגמנים, אחד אשכנזי, מומר – שחזר בתשובה, בשם שמעון רוזנטל, וספרדי בשם רפאל אברהם מיוחס.
תגליות:
האוסף טומן בחובו חומר עשיר לחקירת הקונסול בפרט ולחקר היישוב הישן בכלל. חוקר הקונסול האנגלי – פרו' מרדכי אליאב ששקל את שתי העמדות, אלה שחשדוהו במיסיונריות ואלה שניקוהו מכל עוון, מכריע שלמרות פעילותו הנמרצת למען היהודים, ו'חרף מעשיו הטובים', החששות מפני מגמותיו המיסיונריות גברו על הכתרת-הטובה לפעולותיו'. מאוסף זה, העשיר במכתבי-תודה רבים, מכל גווני היישוב, מנוסחים בסגנון לבבי ביותר, אפשר להוכיח אחרת.
* מכתב תודה אודות העזרה לשעבר ובקשה על העתיד מאת רבי יעקב סלונים: "…ובקשתנו ובטחוננו על להבא שישמור אותנו בכל עת…". רבי יעקב סלונים אבי משפחת סלונים חתן האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער שניאורסון מליובאוויטש בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא אשר עלה לחברון בהוראת ה'צמח צדק' בשנת תר"ג לערך והיה ממייסדי ומנהיגי הישוב החבד"י בחברון. * מכתב תודה מטעם העדה ספרדית והאשכנזית בחברון, על עזרתו הרבה בהצלתם מיד צר: 'ועל ידו החזקה הושפלו לעפר הארץ'. * מכתב תודה מאת הרב יוסף יו"ט מיוחס, מעסקני העיר על כך שנאות לקבל את בנו 'רפאל אברהם' למתורגמן. * מכתב בקשת-עזרה מאת חיים וייסמן עבור יהודי עסטרייך, שטרם גיבשו כולל עצמאי. טבריה תרט"ז. וייסמן יליד ברודי בשנת תקס"ג. רכש ידיעות ברפואה בבוקרשט, עבר לטוניס בה עסק ברפואה. משם עלה ארצה בתקפ"ח והתיישב בטבריה. ברעש של תקצ"ז איבד את אשתו ושני בניו ואת כל רכושו הרב. לאחר הרעש הקים בית-מלון, בו התארחו נוסעים ומבקרים שהגיעו לטבריה, וחלק מהם תיאור אותו בספריהם. * מכתב סודי מאת השד"ר מטעם כולל חב"ד – רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מנדל אל הקונסול. כמה פעמים סיבב בשליחות עדת חב"ד בעיקר בארצות ערב. בשנת תרכ"ד הדפיס בירושלים את הספר 'חמדה גנוזה' הכולל תשובת הגאונים מתוך כת"י, ובוודאי מכר אותם בעברו בקהילות בדרך שליחותו. בשנת תרכ"ו הדפיס בירושלים את הספר 'קול אריה', חידושים על סוגיות הש"ס, מאת זקנו ר' אריה ליב חריף אב"ד האמל. בהקדמה לספר מגולל הוא את כל מסלולי שליחויותיו, אכן מסלול מרתק ביותר. בשנת תרל"ו הדפיס את ספרו 'זכרון ירושלים' ביחד עם הספר 'אם למסורת" מאת זקנו רא"ל חריף. מטרת הספר היא לעורר חיבת א"י, ותיאר את היישוב לפרוטרוט ואת הערים שעבר בהן בדרך שליחותו. הוא אשר הצליח להתרים את משפחת ששון מהודו עבור בניית בתי הכנסת החב"דיים בחברון ובירושלים. באיגרת זו הוא מעדכנו על נקודות עלומות הקשורות לשליחותו. [הודו] תרי"ט. * מכתב מעניין של ר' דוד ששון מירושלים [ולא ר' דוד ב"ר סלימאן ששון מהודו] בוא הוא חושף עסק-ביש שארע בבית הקונסול, ושידו לא הייתה במעל. ר' דוד ששון מחכמי ירושלים חותם, בשנת תרי"ט, על 'כתב מינוי' לר' דוד אריה הכהן, גבאי וגזבר קופת ירושלים בטריאסטי. [ירושלים] ר"ח ניסן תרי"ח. * מכתב זעקה מפועלי 'כרם אברהם' על ידם הקשה של מעבידיהם. ירושלים תרס"ד. * מכתבי מחאה נגד מגמת המיסיון, ועוד. מכתבים מראשי היישוב ומפשוטי עם: לדוגמת: רבנים לבית מיוחס, ר' דוד טעבלי מלומזא, מראשי כולל ווארשא, ועוד. * אישור בלאדינו מהקהילה הספרדית לשד"ר רפאל אברהם פנחס עבור הקונסול.
בסך הכל 24 מכתבים שנכתבו כולם בעברית ועוד כ 8 מכתבים בשפה העותמאנית. כללית מצב טוב מאוד.
אוצר בלום ויקר המציאות של מעל ל-100 מסמכים, תעודות, קבלות, פסקי-דין ומכתבים הקשורים לכולל אוסטרייך בגליל. חלקם מהווים תגליות היסטוריות חשובות שעד כה לא היו ידועות. תר"כ-תרפ"ב [1922-1860].
כשהתלוננו עולי גליציה אשר גרו בערי-הקודש: ירושלים, צפת וטבריה, כי הם נלחצים ע"י ממוני כולל רוסיה, יסד רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים' יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא בעל 'מגן גבורים' את 'כולל עסטרייך', ושניהם היו נשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא כולל 'רבי מאיר בעל הנס' של יהודי בוקבינה, מרמרוש וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב על מערב גליציה, עם פטירתו של ה'תורת חיים' בשנת תרי"ד, התגלעה מחלוקת בין בניו על ירושת אמרכלות ארץ-ישראל. בניו היו רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר, שעלה ארצה, ורבי מנחם מנדל, בעל ה'צמח צדיק' שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של כולל אוסטרייך. ותחת הבנים שכיהנו התפתחו שני 'כוללים', של קאסוב ושל ויזניץ. והחל סכסוך ביניהם על בעלות האזורים, שהרי לרוב ינקו מאותם המקורות. בשנת תרכ"ג, עם פטירת רבי מרדכי זאב, ירש בנו – רבי יצחק אהרן בעל שו"ת מהרי"א הלוי, את הנשיאות.
הממונים מטעם ויז'ניץ היו: ר' משה חר"ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, וחתנו ר' טודרוס ברי"ל לעבאך, ר' מנדל מקופישניץ ור' יונה מטארנופול. שנים אחדות לאחר מכן הגיעו הממונים בין עצמם לידי עימות. גלגל נוסף לסכסוך היה בשנת תרכ"ז כשהגיע לצפת ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק, ונתמנה לממונה כולל אוסטריה מטעם לבוב. בינו ר' דב ותומכיו לבין ממוני וויז'ניץ התפתח עימות חריף. גלגל נוסף לכדור-אש הצפתי היה התערבות הקונסול האוסטרי. מאות היהודים יוצאי אוסטריה שהתיישבו בצפת וטבריה, לא יכלו לחסות בקונסוליה בירושלים, וקשה היה להם לזכות בהגנה יעילה ממנו. ולאחר בקשת רבות, שלח הקונסול הכללי בביירות, בשנת תרכ"ח, סוכנות קונסולארית בצפת, והוא התחבר לסיעת ויז'ניץ.
זאת ועוד, בשנים תרל"ה-תרל"ז התלקח סכסוך חריף נוסף בין הנהלת כולל אוסטריה בצפת לבין 'נשיא ארץ-ישראל' בלבוב הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא. הסכסוך גרם לפשקיווילים רבים מהכא להתם. ב'אגרת פתוחה' שפורסמה בתרל"ו שפורסמה ע"י שני שליחי א"י שהגיעו ללבוב: ר' אלימלך פרלמן מירושלים ואברהם הלוי קלישר מצפת, בה הם מבקרים בצורה סמויה את ניהולה של רי"א, ומקווים שעם פרישתו ישתפר המצב. כעבור כמה חודשים יצא 'אגרת בקורת' והיא בקורת חריפה ביותר נגד הממונים, והיא מחזקת את ידי רי"א. על פי הידוע, רי"א המשיך לכהן בתפקידו גם בשנים שלאחר-מכן, והסכסוך הסתיים בלא שחלו שינויים ארגוניים והנהגתיים בצפת או בלבוב.
בשנת תרמ"ו נעשה הסכם בין ה'צמח צדיק' לבין רי"א איטינגא [ראה קובץ 'שפתי צדיקים' ה]. בשנת תר"מ נפטר רבי יעקב שמשון מקאסוב, ובנו יחידו רבי משה הגר בעל 'לקט עני', ירש את כסאו וגם תואר נשיא הכולל. שוב החלה שורה של סכסוכים בין המשרדים. ובשנת תרמ"ו הגיעו שני הצדדים לידי הסכם לאיחוד שני הכוללים. בשנת תר"ן שררו אי-סדרים בתוככי כולל ויזניץ, ורבה התלונה לבעל 'אמרי ברוך' אשר אכן הביע דעתו ואזהרתו בענין.
מחלוקת חיצונית הוסיפה אש למדורה, והיא החיכוך עם חסידי סיגוט, שגם הם מאזור מארמרוש, שהזיקה מאוד להתרמות למעות א"י [ראה קטלוג ווינרס, 100, פריט 41 מכתב של ה'אהבת ישראל' משנת תרס"ח]. בשנת תרס"ח פרצה בסיגוט מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגט; חסידי וויזניץ בקשו, שרבם, בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו הצד של סיגט ביקש, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ"א-תרפ"ו), ישמש נשיא הכולל. לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בחמישי, בבעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' נשיא ובחלק אחר בעל 'עצי חיים'. פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. יום-יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר; אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, השנאה בים הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו.
מכלול סכסוכים אלו ועוד עניינים רבים של חלוקת קרקעות, כספי החלוקה ושאר עניינים השופכים אור על מאורעות התקופה, הנחשבת לתור הזהב הרוחני-חסידי בגליל, מתרכזים באוסף עשיר זה. עשרות רבות של מכתבים – מהם מכתבי צדיקים, תעודות, קבלות מיוחדות, רשומות, הן פנים-צפתיות והן עדכונים מהכא להתם. רשימת התורמים של הכוללים השונים, חתימות המקבלים, אוצר בלום לאספנים, לחוקרי צפת וטבריה בפרט וחוקרי התקופה בכלל.
לדוגמא:
* סדרת מכתבים מאת ראשי הכולל אל האדמו"ר בנוגע לשערורייה בתוך כולל ויזניץ וקאסוב "אחרי הקידה והשתחויה בהדרת קודש… מהדר"ק שליט"א… איש צר ואויב ישראל אריה ברעכער ובטח ישלח לחצה"ק כתבי שטנה…". בנוגע אליו מופיע מסמך נוסף: פסק בוררות בינו לבין האדמו"ר הרה"ק רבי חיים הגר מאנטוניא חותם הרב דוד פרענקיל אב"ד נעפאלאקוויץ.
* מכתבים מלאי עניין מאת הגאון הקדוש רבי יצחק מ'ראדוויץ.
* קבלה בכתב יד סופר בשלל צבעים, אל נדיבים בחו"ל שתרמו תרומות משמעתיות, בראש החותמים הגאון רבי דוד יהודה אויערבאך, נכד בעל ה'תולדות יעקב יוסף' וסבו של הגרש"ז אוירבך (לאחר מכן כאשר לא יכול היה לסבול יותר את העניות בצפת עבר לחו"ל וכיהן שם כאדמו"ר).
* מכתב מאת הגאון רבי שלום גוטמן אב"ד יאסי, בעל 'בית ישראל'. נכד ה"דג"ל מחנה אפרים, הבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחום מטשנוביל, בו הוא מפרט למי מצדיקי צפת וטבריה ינתנו המעות ששלח.
* מודעה בכתב יד, חתומה, מחאה חריפה נגד המחבלים בכרם בית ישראל. חתימה רבנית מטושטשת.
* מכתבו של רבי נפתלי הירץ איטינגא בנו של הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב. ששימש נשיא ארץ ישראל בגליציה.
ועוד מסמכים היסטוריים רבים וחשובים. פירוט המסמכים ניתן לראות באתר ווינרס.
* שני מכתבים מלאי עניין מאת ר' יצחק דוד מראדוויץ אל אביו החסיד הישיש ר' יהודה ליב. תר"ך-תרכ"א. מר' יצחק שו"ב משאץ אל ר' טודרוס בענייני סידור כספי הכולל. תר"ם. קבלת כספי האדמו"ר מבאהוש. תרמ"ח. מכתב מאת לייב במוהר"ץ מחיפה אל ר' משה חרז. תרל"ג. עם חותמת שעווה.
* 1. התחייבות פלאית ביותר מאת יהודה ליב מעלער מסטאניסלוב, שבאם אשתו תתעבר ותלד בן-זכר תוך שנה, אזי הוא מתחייב לתת סכום גדול למ"ה גבריאל הגר בצפת. כסלו תקפ"ה.
* צוואת גיטל אשת ר' יוסף יהושע פרוכטר מווישווא. תרי"ח עם אישור הקונסול.
* שטר התחייבות מעניינת תקפ"ד. צפת.
* מכתב מחיפה.
* 2. רשימה של פרפראות שנשלח לא"מ לונץ כדי להכניס אותם בלוח 'ארץ ישראל' שלו.
* 3. מכתב הגאון רבי שלום גוטמן אב"ד יאסי מצורף לשילוח מעות צדקה עבור ידידיו בצפת ובטבריה: בין הנמענים: ר' ישראל אשכנזי, יודא ליב נגד ר"י מדרהביטש, משה מאיר שמרלר ש"ץ מיקולאיוב ובנו יעקב ישראל [משה מאיר, מתלמידי בעל 'דברי חיים' מצאנז, וחתן ר' נפתלי בער אב"ד ליטוואסק. עלה ארצה בתר"מ והתיישב בצפת. נפטר בתרע"ח, בנו יעקב ישראל נולד בתרמ"ב, נפטר בתש"י, בין בניו הגאון ר' אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז-נתניה]. אסתר נכדת הה"צ מפרמישלאן. מרים בת הרה"צ ממיקאלויב.
* בטבריה: שלושת בניו של האב"ד רבי אברהם צבי: יודיל, חיים משה וניסן. שלום סגל מקישנעב נכד הבעש"ט. הגאון ר' שלום גוטמאן (תרכ"ז-תרפ"ט), גדול בתורה ובחסידות. מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיטשוב. נסמך מאת מהרש"ם מברעזן, רבי יהודה ליב לנדא בעל 'יד יהודה' ורבי אברהם בנימים קלוגר מברודי. משנת תרנ"ד כיהן כרבה של יאסי במשך 35 שנה על כסאו של אביו שכיהם שם כ-50 שנה! ר' שלום התייחס לגדולי הפוסקים ולתלמידי הבעש"ט. מחשובי הרבנים ברומניה.
* 4. שטר חוב של ר' אהרן עהרליך מצפת. תרע"ו
* 5. כתב התחייבות לתרומה עבור בניית בה"כ מארמרוש בצפת: חותמים ראשי הקהל: איציק הערשקאוויטש, זאב ברעכר, יצחק זעליד צייגר, מרדכי סגל, משה בהגה"צ אב"ד רעצ?
* 6. שטר הצהרה של בנאי של כמה בתים בצפת, כולל פרטי הבניה וזיהוי הרוכשים. תרס"ב
* 7. מחאה חריפה נגד מהחבלים בכרם בית ישראל
* 8. אוסף מכתבים לר' טודרוס
* 9. מכתבי ר' דוד ב"ר יהודה ליב מטבריה לבתו. תרל"ב
* 10. שונות
* 11. מכתב מלונדון אל ראשי כולל גליציה בצפת. עדכון על חוו"ד רבני גליציה לגבי ניהול הכולל. תרל"א
* 12. מכתבו של ר' 'משה זאב נכד' מבאיאן אל ר' משה חר"ג. מכתב נסער על הפילוגים והפיצולים המתרחשים בכולל. הרב החסיד רבי משה זאב נכד ז"ל, מראשי ופארי סגל חבורת חסידי באיאן בצפת, הסתופף בצלם של אדמו"ר הזקן מסאדיגורא ובנו אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן. רבי משה זאב נולד צפת, לאביו הרב החסיד רבי יחיאל דוב, בשנת תרט"ו, ונקרא על שם זקנו הרב הצדיק רבי משה זאב אוירבאך מחמעלניק. נשא את הרבנית שרה רחל בת הרב החסיד רבי שלום מאיר, בן הרב הצדיק רבי אברהם שלמה, בן הרה"ק רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של המלאך הק' וחתנו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין. בצפת, נתחמם רבי משה זאב לאורם של גדולי וזקני החסידים, יחידי סגולה אנשי שם שהסתופפו בצילא דמהימנותא, בצל מרן הסבא קדישא מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא. כבר בהיותו אברך צעיר לימים, התבלט רבי משה זאב כדמות מופת בין סגל חבורת החסידים בצפת. כמה פעמים עלה רבי משה זאב מצפת לחצרות הקודש בסאדיגורא ובאיאן, להסתופף בצל רבותיו הקדושים. בין היתר ידוע כי נסע לחצר הקודש בסאדיגורא בשנת תרמ"ו, להסתופף בצל אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן שישב עדיין בסאדיגורא. ובי"ב אלול תרמ"ו, למחרת יומא דהילולא של אדמוה"ז מסאדיגורא, שלח רבי משה זאב אל החסידים בצפת 'אמרי קודש' שאמר אדמו"ר ה"פחד יצחק" בשבת קודש פרשת שופטים, ובשלהי 'אמרי הקודש' כתב להם אודות עלייתו עם אדמו"ר ה"פחד יצחק" ואחיו הרה"ק רבי ישראל מסאדיגורא על הציון הק' ביום היאר-צייט, ועריכת השלחן. בח"י חשון תרמ"ז, יום אשר אדמו"ר ה"פחד יצחק" השתקע בעיירה באיאן, היה גם רבי משה זאב בין גדולי החסידים ששהו אז בסאדיגורא, ונתלוו אליו בנסיעתו לחצר הקודש באיאן. לקראת ירח האיתנים שנת תרנ"ה, נסע רבי משה זאב להסתופף בחצר הקודש בבאיאן. ונשתמרה אגרת ששלח מחצר הקודש ביום י"ד חשון תרנ"ה. במשך השנים הוסיף רבי משה זאב לנסוע מפעם לפעם לבאיאן, ובשהותו בחצר הקודש היה משגר אל החסידים בצפת אמרי קודש שאמר אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן. רבי משה זאב נכד ז"ל, נשא עליו משרת הקודש ושימש ממונה ומנהל לכולל וואהלין בצפת ובירושלים, בהמשיכו בכך את מורשת אבותיו ה"ה אביו הרב החסיד המפואר רבי יחיאל דוב נכד, וחותנו הרב החסיד המפואר רבי שלום מאיר, ששירתו גם הם כממונים ומנהלים בכולל. רמ"ז שירת את הכולל את לפטירתו ב-תרס"ז. מכתב זה, כנראה משנת תרמ"ט בהיותו מסתופף בבאיאן.
*13. מכתבו של ר' אלימלך פרלמן, מראשי כולל חסידים בירושלים אל ר' משה חרג. פירוט שילוח המעות ליעדם בצפת. תרמ"ז.
*14. מכתבו של ר' נפתלי הירץ איטינגא אל 'ידידי הרב המופלג הוותיק לבו ונפשו הולכים צמודים באורח צדק, יקר קוח ואיש תבונה' ר' משה חרג. הנידון משא ומתן בענייני הכולל. לבוב תרכ"ב. ר' נפתלי הירץ היה בנו הצעיר של ר' מרדכי זאב איטינגא, וכיהן כסגן-נשיא א"י, וסייע לאחיו הגדול – רבי יצחק אהרן.
*15. אוסף מכתבי ר' משה חרג
*16. אוסף מעניין של ר' משה חרג
*17 מכתב מר' אפרים פישל הלוי אשכנזי, רב במונטריאל לצפת, אל ידידו ר' יוסף צבי גייגער: על מצב היהודים והיהדות בעירו. תרפ"ו
*18 קבלה מאת 'בית היתומים העברי' מיסודו של אדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוויץ, באותייות מוזהבות עבור הנדיב יצחק שטארק. אידיש. תר"פ.
*19 שלושה מכתבים: שערורייה בתוך כולל ויזניץ וקאסוב
*27. שטר מכר של גיטל ובעלה אברהם ליב ממדינת הגר. קיום הבי"ד: ר' רפאל זילברמן ודייניו. מאחורי השטר: עדות ממוני כולל אוסטריך וקיום הקונסול עם החותמות האורגנליות. תרל"ט
*28. מכתב שלומים מאת שמואל אליעזר מסיגוט תרל"ו. אל 'הרבני החסיד' ליבער ליב…
29. מכתב לר' טודרוס מאת חיים ב"ר אברהם [?] בענין פינוי ביתו והעברת חפציו.
*30. מכתב ממדפיס בווינה אודות הזמנת 'בלנקים' עבור הכולל. תרפ"ד.
*38. קבלת שטרי החלוקה. טבריה תרמ"ג, קיום העדים: ר' פנחס ברז"ל, ראש למשפחת ברז"ל העניפה, ר' ישראל בר בנימין הכהן. עם אישור רבי אברהם צבי הלוי, רב העיר. בצירוף חותמת הבית-דין.
*50. פשרה בענין דירתו של ר' יהודה ליב ב"ר דוד מסניאטין, תר"ל. חותמים: חיים הלוי קראסנער, משה יוסף מסיעטן
*42. כתב התחייבות להשתדל לטובת הכולל: 'אליעזר כהן מלבוב נכד המנוח ר' חיים'. תרל"ד
*47. כתב קיום צוואה והעברת רכוש עבור ר' טודרוס. עם חתימת ר' אברהם צבי אב"ד טבריה תרל"ה
*48 שטר שותפות בין ר' חיים יהושע ב"ר יעקב ור' חיים צבי הלוי, בקשר ליבוא סחורה מחו"ל. צפת תרל"ה. חותמים עדים לראיה: אהרן מרגליות ומשה כהן.
*65. עזבון שפרינצא מקאסוב. חותמים בי"ד בצפת: ר' שמואל העלר, יצחק מביטשעטש ור' משה בר"ש מרודניק. צפת תרל"ב. עזבון זה גרם למחלוקות וחיכוכים גדולים בתוככי העיר.
*83 צוואת רחל בת הירש מזבארוב: עדים שרגא פייביש מהונגריה אברהם מטלוסט. צפת תרכ"ה
*120. מכתב תודה לרבי מאיר להמן אב"ד מיינץ, ירושלים תרמ"ט. מאת ר' ישראל מאיר סופר 'תורה שרייבר': "ברכות לראש צדיק הרב המאוה"ג החריף והמופלג המפורסם בתורה וביראה חובב ציון וירושלים עושה צדקה וחסד כש"ת…".
רבי מאיר להמן מחשובי רבני גרמניה, מגדולי הלוחמים למען יהדות הצרופה. ומסר את נפשו לטובת היישוב בא"י. מכתבים אליו הם נדירים ביותר.
*121 צוואת גבריאל ב"ר משה חרז עם חתימות רבני העיר: אברהם ליב זילברמן, ר' נחום אתרוג ור' אפרים וויינגוט
*168. טיוטה. תיאור תרומת הגאון ר' יהושע העשיל רובין רבה של עדת אוסטריה-הונגריה בירושלים לצפת [?] ר' יהושע העשיל בנו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, שעוד זכה להסתופף אצל החוזה מלובלין ור' נפתלי מרופשיץ. ר' יהושע העשיל נתייתם עוד בילדותו, והתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק שהיה חתנו של רבי שלום אב"ד בעלז. בשנת תר"ל נתמנה לרבה של העיירה 'יאסלו'. בשנת תר"ן לערך עלה ארצה והתיישב בצפת, וכיהן שם כאב"ד לעת אוסטרייך אונגרין עד לפטירתו בתרס"ט. צפת תרנ"ו.
*201. קבלות שונות
*220. מכתבו של הגברת אסתר אשת ר' יודל בראנשטיין אל ד"ר יוסף קייזערמאן מביירות, שחמל על בנה בחולה ולקחו לבית חולים שלו בביירות. צפת תרס"ג.
222. מכתבי ר' יוסף צבי גייער
*229. אישור להרב קהת טננהויז על קבלתו לבית 'מושב זקנים'. תרפ"ג עם חותמת המנהל: ר' שמחה שולמאן.
*247. מכתבו של הרב אלעזר יעקב פודהורצר מחשובי קהלת טרנופול, אל ר' משה חרג, בענין הסכום התרומה שלו לקופת דמי החלוקה. טרנופול תרס"ג.
*290. פירוט התרומות עבור חברי הכולל, ממוען לר' פנחס ברכר.
*292. מכתב אל ר' משה חרג מלא עניין. מזכיר את הרבנים והצדיקים במדינה, עם רמזים רבים!
*296. צוואת האשה גיטל אשת ר' יוסף יהושע מרוסיה. נדבה סכומים אדירים, בין השאר, לתיקון בה"כ האר"י בצפת, לשיפוץ הקלויז של קאסוב. אפוטרופסים: הרבנים: אליעזר מוויזניץ, יונה מטארנפול ארצ'י מבוטושאן. חותמים נפתלי אלי' פרוכטר מווישיווע [היה ראש הח"ק מטעם הכולל], ועוד. בצירוף אישור הקונסול האוסטרי בצפת עם חותמו. צפת תרי"ח
*348. ייסוד חברת מושב זקנים ועזרת יתומים בשם 'משען זקנים' ו'עזרת יתומים', צפת. תרנ"ח עם חתימות חשובי העיר
*350 .קבלות משנים תר"ע, תרע"ו, תרצ"ט, עבור חברי כולל קאסוב נכתב באותיות מוזהבות. מעשירי קולמייא. עם חתימת עשרות המקבלים. החותם הראשון הוא ר' דוד יהודה אויערבאך
*365. מכתב מאלימלך פרלמן, ראש כולל חסידים בירושלים, אריכות בעניין הכולל. מזכיר תרומה 'מבת הרה"צ מוהר"א אייגער', כנראה שהכוונה לרבי אברהם ב"ר יהודה לייב אייגר מלובלין, מח"ס 'שבט יהודה'.
*371. העתק פשרה בין הרה"צ ר' חיים הגר מאנטוניא לבין ר' ישראל ליב ברעכיר. חותם הרב דוד פרענקיל אב"ד נעפאלאקוויץ
*421. מכתב מי. סגל? אל ר' יוסף גייגר בוא הוא שולח לו את ספר 'כתיבת הארץ' לישראל בלקינד ממיייסדי תנועת הבילו"יים, שנדפס בתרנ"ח. כן הוא מצרף לו את עיתון 'הצבי' מאותו שבוע. תוכן המכתב הוא אודות עריכת מפות של הארץ, כנראה כהכנה לעריכת ספרו 'מפת ארץ ישראל בזמן הזה' (תרע"ז)
439. אל ר' טודרוס. סכסוך בין מרת רייזיל שטיין לבין פייגא אשת נחמיה סגל. טבריה
*443. מכתבו של ר' יוסף הייזלר מטבריה אל ר' יוסף צבי גייגר. מוזכר כמה וכמה שמות מידידיו.
454. חיכוך אודות מרת רבקה אשת ר' פנחס ב"ק, בתו של רבי ישראל ב"ק. מתפורר
*461. שטר פשר בין משפחת ר' קהת טננהויז לשעבר מו"ץ במאויוואר בעקבות גירושי בתו מאת חיה שהיתה נשואה לר' יצחק ב"ר צבי ברז"ל. תרע"ח.
*468. כעשרים מכתבים פולמוסיים נגד מכירת בית החולים, פולמוס שגרם לקרע בין חברי הכולל. מכתב אחד לבעל 'אהבת ישראל' לבניה: יצחק, חתנה: אברהם חיים,
416. יהושע חרז מטבריה אל מרדכי סגל
419. שאול בהרמ"מ אל ר' טודרוס
*440. אוסף צוואת וקבלות
*442. מכתב של רבי יהושע העשיל אייזין רבה של ווברניבקא (מערב-גליציה) על מקום אביו ר' אברהם אביש. בשנת תרמ"א עלה לצפת, ונודע כאיש-פלא. משם עבר לגור בירושלים העתיקה, והצטרף לחסידי קארלין. בעודו בריא הודיע שבשבוע הבא יסתלק מן העולם וכך היה. נפטר כ' שבט תרע"ה. מכתב, מירושלים, מלא תוכן, ידיעות אודות כמה צדיקים.
485. מכתבו של ר' פנחס ברז"ל מצפת אל ר' טודרוס 'חתן גיסי ידי"נ ר"מ חרג'. בתגבור התמיכה. עם חותמת שעווה.
*497. אישורם של הרבנים מרדכי נח הייזלר ו-יוסף קרויטהיימר, מראשי כולל קאסוב בטבריא, על קבלת הסכומים המגיעים להם מהכולל הראשי, 'באמצעות כולל אונגארין'. טבריה תרפ"ט.
רבי זאב וולף חיות, צעיר בניו של הגאון רבי צבי הירש חיות [תר"ה-תרס"א], היה תלמיד חכם גדול וחוקר דגול. פרסם מאמרים על תולדות הראשונים בכתבי עת שונים.
בין הכותבים: רבי שמואל יוסף פין – סופר וחוקר עברי מאנשי קהילת ווילנא (בין המכתבים התכתבות על דברים שמצויים בארכיון רש"י פין), רבי יוסף ברויאר מלובלין, צבי הירש קצנלנבוגן – מנהל בית ספר בווילנא, אליעזר ליפמאן זילבערמאן – עורך כתב העת 'המגיד' והוצאת 'מקיצי נרדמים', רבי משה אריה ליב הרמלין – למדן, סופר ועורך, חיבר את ספר 'החולץ', נגד אחד ממשכילי גליציה.
במכתבים מדווחים על הדפסת ספרים, כתיבת מאמרים ומחקרים בנושאים שונים, וכן דיונים הלכתיים ותלמודיים שונים.
גדלים שונים. כללית מצב בינוני-טוב.
מקבץ נרחב [מעל 80] של חוברות לתולדות ירושלים וארץ ישראל, כתבות, מכתבים מאת פנחס גרייבסקי ועוד, ירושלים, בין שנות העשרים לשנות הארבעים.
אוצר בלום של חומרי קריאה מגוונים מפרי עטו השופע של הסופר והחוקר הירושלמי המפורסם פנחס בן צבי גרייבסקי ועוד 13 חוברות וספרים בכריכה דקה ממחברים שונים, ירושלים, משנות ה-20 עד שנות ה-40.
האוסף כולל: 'חללי בת עמי' – חוברת קינה וזכרון לקדושי מאורעות תרפ"ט בארץ ישראל, כוללת את שמות ההרוגים הי"ד וכן תמונות קשות מאוד לצפייה. סדרת [10] 'זכרון לחובבים הראשונים' – מקבץ חוברות זכרון לדמויות ידועות בהיסטוריה של היישוב הישן. סדרת [4] חוברות 'אבני זכרון' – נוסח כיתובי מצבות בבתי העלמין השונים בארץ ישראל. צמד חוברות 'בשערייך ירושלים' – אודות השתלשלות קורות היישוב החדש מחוץ לחומות. חוברות [17] זכרון שהוקדשו לאנשים פרטיים. אוסף [13] חוברות 'מגנזי ירושלים', אוצר של כתבות, סיפורים, תמונות ומכתבים מירושלים של מעלה. מבחר [5] חוברות בשבח נשות ישראל בארץ ישראל. מבחר [30] חוברות וספרים בכריכה דקה, 17 מהם מאת גרייבסקי ו-13 מהם ממחברים שונים בנושאים שונים.
גדלים שונים. כללית מצב בינוני-טוב.
ארכיון גדול המכיל כ 100 מכתבים אל הרב שאול חנא הכהן קוק, אחיו של הראי"ה קוק, שנשלחו אליו בנושאים שונים. בין היתר מצב היהודים בחו"ל, החזקת מוסדות ארץ ישראל, חידושים בעולם המחקר בכלל ובעולם הספרות התורנית בפרט ובנושאים אישיים. מרבית המכתבים נכתבו בכתב יד ומיעוטם נדפסו במכונת כתיבה.
בין הרבנים שכותבים אליו נמצא הרב מאיר ברלין והרב בן ציון חי עוזיאל. בין שמות החוקרים נמנים דוד ילין, גרשם שלום, בנימין מנשה לוין, ישראל דודזון, שמחה אסף, עזריאל קרליבך, דוד צמח, יעקב נחום אפשטיין, יהושע ברנד [ובו כותב על תוכניתו להקים מכון לריאליה תלמודית], משה זיידל, חיים שירמן, שלום שפיגל, אברהם שבדרון.
מעניין לקרוא את המכתב שכתב בנימין מנשה לוין ובו מתאר שיחות שקיים עם פרופ' אלברט איינשטיין על תפקידה ומצבה של האוניברסיטה העברית בתחילת דרכה. איינשטיין התבטא על האוניברסיטה: "מתרנגול אי אפשר לעשות נשר". חוקרים שונים הודו לו במכתביהם על הערות רבות שהעיר על ספריהם ומאמריהם ועל תוכניותיהם להוציא ספרים חדשים, וכן נשלחו מכתבי תנחומים על פטירת אחיו הראי"ה.
הרב שאול חנא הכהן קוק היה פעיל ציבורי וחוקר במדעי הרוח, היה פעיל ציוני וקשור לתנועת המזרחי. פרסם מאות מאמרים בכתבי עת שונים והתכתב עם גדולי החוקרים של תקופתו על מאמריהם.
הארכיון נבדק בצורה שטחית למדי וכללית במצב טוב.
מודעת זאת בכל הארץ. הסכם בין כולולות הספרדים והאשכנזי בירושלים בקשר לחלוקת כספי שליחות בערי איטליה. בחתימת ידם של רבני הספרדים והאשכנזים בירושלים.
הסכם ארוך ומפורט, שנעשה לקראת שליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן צורף לאיטליה. חתומים ששה מרבני הספרדים וששה מרבני האשכנזים, מהם: רבי שלמה סוזין, רבי חזקיה אברהם הכהן, רבי יהודה נבון, רבי ישראל חיים רפאל סגרי, רבי ישעיה ברדקי, רבי נתן נטע משקלוב ועוד. הכרוז נדפס בליוורנו עבור יהודי איטליה. על ההסכם ראה: י.ריבקינד, 'ירושלים' לזכר א.מ. לונץ (תרפ"ח) קנג-קנו, א. יערי, שלוחי ארץ ישראל 774-775. נדיר, אין בספריה הלאומית, נרשם במפעל הביבליוגרפי על פי צילום טופס בית המדרש לרבנים, ניו-יורק.
[1] דף מודפס, 29X20 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן.
מכתב מאת שני אחים יהודים מפרס אל מלכת בריטניה, בבקשה להושיע אותם מצרותיהם. טהרן, המאה ה 19.
פניה אותנטית נדירה למלכת האימפריה הבריטית, להצלת חיי משפחה יהודית שגלתה לטהרן וחייה בסכנה בשל הסתבכות כלכלית. במכתב נדיר ומיוחד זה מגוללים שני אחים סוחרים יהודיים את סיפורם האיש הכואב: אביהם היה עשיר אך נהפך עליו הגלגל וירד מנכסיו, הוא נפטר והשאיר אחריו חובות רבים, אי לכך נאלצו בניו לברוח מעיר מגורם ג'זירא הסמוכה לאשור היינו מוצל (מוסול שבדרום עיראק) לערי פרס, שם לוו כסף כדי לקנות סחורה, אך הסחורה נגנבה מהם לא פעם ולא פעמיים, הם מתארים באריכות את סדר ההתרחשויות ואת הניסיונות לפנות לקונסול וכו' אך ללא הועיל, וכשמצבם קשה מנשוא וטפיהם ונשיהם סובלים חרפת רעב הם מנסים להיחלץ מן המיצר דרך פניה ישירה למלכה ויקטוריה 'שתרחם עלינו ותעשה עמנו חסד ותכתוב לסניור טומסון שיעזור אותנו ויקח ממון שלנו ….'.
סיפורו של המכתב הוא בעצם סיפורם של יהודי הגולה במקומות ותקופות שונות שנאנקו תחת עול הגויים והיו נתונים למשיסה ולמרמס.
[1] עמ', נייר כחול. 21X35 ס"מ. כתב יד מזרחי. בתחתית הדף הוטבע חותם בלט בדמות אריה.
מצב טוב מאוד, סימן קיפול.
מכתב זעקה לעזרה 'דמוע תדמע עינינו אנחנו צעירי הצאן החתומים מטה… אשר אנחנו בשפל… דוויים וסחופים…'. פרס, תר"מ [1880]. נדיר מאוד.
על המכתב חתומים רבני אספהאן עם חתימותיהם המסולסלות:
רבי יהודה בכה"ר יוסף. רבי ישעיה בכה"ר יוסף. רבי אברהם בה"ר יחזקאל. רבי יוסף שלום בכה"ר יהודה מלמד.
21X13 ס"מ. נייר כחול כהה.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן, קיפולים בקצה הדף.
מאות מכתבי-ברכה וטלגרמות מרבנים ואישים מוסדות ציבור המאחלים לו הצלחה ברבנותו, מרחבי מערב-אירופה וארץ ישראל.
קרוב ל-300 פריטים, רובם בגרמנית ומיעוטם בעברית. בין האישים: מוסדות קהילת באזל, כולל רשימת התלמידים והתלמידות. הרב ד"ר אשר מיכאל כהן (תרכ"ב-תרפ"ו), מראשי יהדות החרדית בשווייץ. תלמיד מובהק לרבי עזריאל הילדסהיימר. עוד בצעירותו נסמך לרבנות ונתמנה לרבה של באזל (צפון שווייץ), בה כיהן כארבעים שנה עד לפטירתו. מר סאלי גוגנהיים, ידיד נפשו של הרב, ומחשובי הקהילה. הרב דוב הלל קניגסברגר אב"ד פלעשין (כולו בעברית), הרב דוד צבי הופמן רב ור"מ ברלין; הרב מאיר הילדסהיימר; הרב משה מיכאל כהן אב"ד פולדא; הרב סיני סיפר אב"ד קרלסרוהה; הרב שמואל חיים שיללער אב"ד קולמאר; ראשי קהילת ציריך ומוסדותיה, ראשי קהילת 'פרייבורג' (דרום גרמניה), ראשי ישיבת פרשבורג; 'לשכת המרכז הציוני' (כולל בול עם דיוקן של הרצל); ברלין ;פריז ועוד. הרב כהן עמד במשא-ומתן הלכתי וענייני עם רבני דורו, כדוגמת רבי יצחק אלחנן מקאוונא והראי"ה קוק. בשנת 1897 הזמין את הרצל לקיים בעירו את הקונגרס הציוני הראשון, לאחר התנגדות רבנים מחוגים שונים (הן אורתודוקסים והן רפורמים) לקיומו של הקונגרס במינכן, כפי שתוכנן לכתחילה. הרב כהן אף נטל חלק חשוב בקונגרס, ואך היה הפותח. לעומת זאת, היה מיוזמי תנועת 'אגודת ישראל' ומראשוני הרבנים בגרמניה שקראו לחרדים להתאחד במסגרתה. השתתף באסיפת-היסוד של 'אגודת ישראל' בקטוביץ, וגם בו היה הנואם הראשון בפתיחה.
כרוך בכריכה ירוקה עם הטבעת זהב. גדלים ומצבים שונים. כללית מצב טוב-טוב מאוד.
דף לוח שנה, עם שמות פרשיות השבוע, המולדות, המועדים המוכרים, ועשרות שמות בלתי מוכרים ["פויליש טאג", "כל הצלמים", "תחילת ימי כלבים", "אשה חדשה", "אשה אחרונה ויריד אויז לייטין" ועוד רבים]. עם ביאורים והוספות בעברית ודויטש-יידיש. משני צדי הדף תחריטי איורים של שנים עשר המזלות. הודפס על ידי יורשי מוהר"ר וואלף לוי, [פרנקפורט, המאה ה-18].
הלוח איננו מופיע בספריה הלאומית, ואינו רשום במפעל הביבליוגרפיה.
[1] דף נייר עבה ומשובח. 43X33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. שיקום מקצועי. מספר קרעים ונקבים זעירים. שולים עליונים קצוצים. מחיקות.
מודעת זאת בכל הארץ. הודעה מהדפיס נפתלי הירץ גרוישמאן מלבוב על הדפסת נ"ך עם עברי טייטש, עם פרטים על ההדפסה. [לבוב, תקס"ח 1808]. נ"ך המגיד נדפס על ידי גרוישמאן בשנת תקס"ח.
הודעה מהמדפיס הנודע מלבוב על הדפסת נ"ך – המגיד, עם פרטי המסייעים, ההוספות המיוחדות ועוד. המדפיס מתייחס בדבריו גם לאיסור מהשלטונות אודות הדפסת ספרים עם עברי טייטש. הוא כותב על הדפסה על שני סוגי נייר, נייר איכותי ונייר פשוט, ועל המחיר והתשלומים.
[1] דף נייר. 21X18 ס"מ. חתוך מעט בחלקו התחתון. מצב טוב.
אגרת שליחות ראשי כוללות אשכנזים בירושלים לשד"ר עבור בנין בית הכנסת החורבה. דפוס על נייר. [לונדון?] [תקצ"ט].
אגרת ארוכה המתארת את מצב הישוב בירושלים ובכמיהה להקים את בית כנסת החורבה. באגרת מוזכר שהקימו את את בית הכנסת מנחם ציון, ואילו 'חורבת רבי יהודה החסיד' עדיין חרבה. בית הכנסת 'מנחם ציון' נחנך בשנת תקצ"ז, והוא בית הכנסת האשכנזי הראשון שהוקם לאחר התחדשות היישוב בעיר, ומיד אחר כך החלו בתוכנית לקומם את בית הכנסת החורבה, וכנראה שהאגרת נכתבה אז. אמנם בשולי האגרת נוספו חתימות רבני לונדון משנת תקצ"ט.
האגרת פותחת במשפט: המשפיעים במדה גסה לכל דבר שבקדושה… על האגרת חתומים ששה מראשי כוללות אשכנזים בירושלים. וכאמור בשולי הדף נוסף המלצות רבני לונדון משנת תקצ"ט, באנגלית. בעמוד ממול, נדפס תרגום האגרת לאנגלית. על השתלשלות השליחות ראה: החורבה, שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, ירושלים, תש"ע-2010, ושם בעמוד 80 צילום החלק העברי בלבד. וראה גם בעניין זה, יערי, שלוחי ארץ ישראל 785-783. [2] עמ', 34X21 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים ללא חסרון וקרע לאורך הקיפול.
ספר המצוות לפי דעת הקראים, מאת החכם אליהו בשייצי 'הפוסק האחרון לאחינו הקראים באשר הם שם, על פיו יצאו ועל פיו יבואו באסור והיתר בדינים שאינם נגד המלכות'. אודיסה, תרל"א 1871. טבלאות ושרטוטים.
עם טבלאות רבות אודות מהלך השמש הירח והמזלות, לחישוב לקדוש החודש. ובנוסף 2 לוחות מקופלים עם טבלאות בענין קדוש החודש, דפים אלו אינם נמצאים בכל העותקים.
עותק מושלם, כולל [8] דפים בהתחלה, יותר מהרשום בביבליוגרפיה, בעמודים הראשונים רשימה גדולה מאנשי עדת הקראים מערי רוסיה ששילמו מעות קדימה.
מפרט: [8], רכח דף. 27 ס"מ. מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
