[1] דף פוליו CCLIIII המתאר את עלילת הדם המפורסמת שאירעה בעיר טרנטו שבאיטליה. הרטמן שדל [Hartmann Schedel].
בשנת 1475 בעיר טרנטו נמצאה גופת הילד סימון אונפרדורבן בן השנתיים וחצי בשטח השייך ליהודי. הבישוף המקומי פסק שכל יהודי הקהילה אשמים במות הילד. כולם נעצרו, עונו וחלקם אף הוצאו להורג ע"י העלאה על המוקד או שריפתם חיים.
בציור ניתן לראות את רוצחיו היהודים של הילד סימון מקיזים, לכאורה, את דמו.
1 דף נייר עבה. 28X40 ס”מ. נצבע ידנית מאוחר יותר. מצב טוב-טוב מאוד.
דף פוליו CCXX תחריט עץ המתאר יהודים המוצאים להורג בשריפה כנראה בזמן פרעות רינדנפלייש שאירעו בדוכסות בוואריה בשנת 1298.
בפרעות אלו נרצחו למעלה מ-4,000 יהודים על רקע עלילות דם.
1 דף נייר. 40X28 ס”מ. נצבע ידנית מאוחר יותר. מצב טוב-טוב מאוד.
"פנקס הניצולים – רשימות יהודים שנשארו בחיים בארצות שונות של אירופה… 60,000 שמות… בהוצאת המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית לא"י". חלק א.
בספר מובאים שמות של ניצולים מהמחנות: ברגן-בלזן, בוכנוואלד, רנצמילר, דאכו, אלנבורג, וכן יהודים שהיו ברומא, במילאנו ובשבדיה. וכן רשימות של ניצולים מהולנד ומצ'כוסלובקיה.
לספר חשיבות היסטורית רבה. השמות בספר באותיות לועזיות, וליד כל שם של ניצול נכתב מוצאו וגילו.
ח, 360, VII עמוד. 22 ס"מ. כריכה מקורית רכה.
דפים צהובים. מצב טוב-טוב מאוד.
חמשה חומשי תורה, מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה. נדפס ע"י הועד להוצאת ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ז 1947.
חמשה חומשי תורה וחמש ומגלות, עם פירוש רש"י ואונקלוס. לפני דף השער נדפס מכתב תודה לעם האמריקני ולנשיא ה. טרומן, מאת רבני ועד ההצלה, על רקע ציור דגל ארה"ב באנגלית ובדף שאחריו בעברית. שער צבעוני בדפוס ליטוגרפי.
[2] ס, נה, [1], נו-צז, מח, [1], מט-צז דף, 17 ס"מ.
כריכה מקורית, מעט מוכתמת ומפורקת. מצב טוב.
תיעוד חשוב הכולל עשרות תצלומים נדירים ופקסימליות אודות פעילות "ועד ההצלה" בגרמניה לאחר השואה בניהולו של הרב נתן ברוך, שעסק בשיקום הפליטים הניצולים במחנות בגרמניה. הדו"ח מתעד בין השאר תמיכה בניצולים, הקמת מטבחים כשרים, ישיבות, תצלומים קבוצתיים של חבורות לומדים לאחר השואה, תלמודי תורה ובתי יתומים. כולל תצלום של כל רבני הועד, תמונות ומכתבים של הגאון הרב הרצוג, וכן התכתבויות של הועד עם אישים פוליטיים רמי דרג. מהספרים המוקדמים החשובים הסוקר בהרחבה את פעילות ועד ההצלה סמוך לזמן פעילותו.
254 [8] עמ', נייר. 29 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכת קרטון צבעונית מקורית.
הזמנה מהאדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', לכנוס רבנים אודות השואה, ירושלים, תש"ג [1943].
רקע: בהתחלת תקופת מלחמת העולם השנייה, לא הגיעו לא"י ולאמריקה ידיעות אמיתיות על מכונת-השמד באירופה. רק בסוף קיץ תש"ב הגיעו מאירופה ידיעות יותר ויותר מחרידות. כשנשמעו פרטי העינויים מפי עדי ראיה, התחזקה הסברה שיתכן שיהדות אירופה עומדת בפני חיסול טוטאלי; ובפני הנאצים תכנית שטנית מסודרת להביא כליה על עם ישראל ושהיא מתבצעת שיטתית יום-יום. דיווחים אלה הגיעו לארגונים יהודיים אמריקאים שונים בדרכים שונות וממקורות שונים, והחלו להתפרסם בעיתונות היהודית. עקב ריבוי הידיעות נזדעזע העם מקצה עד קצה וחרדת מוות מלאה את כל הלבבות, על אחים הנתונים בצרה גדולה, ועל כן קראו רבנים גדולי הדור, בשיתוף פעולה עם ארגונים יהודיים שונים, לנהי ומספד. כבר בראשית חורף תש"ג, התכנסו כל הסיעות בישראל –מהסוכנות ועד אגו"י, באסיפות כדי לדון האיך לקדם יום זעקה עולמית. בדיון הוחלט שיש צורך לקיים תענית ציבור עולמי, בניו יורק נבחרה וועדה בת כששה רבנים ובירושלים נבחרה וועדה בת חמישים רבנים, חברי הוועד הפועל, שתארגן את תפילות הציבור; עוד החליט ה'וועד הפועל' על קיום מפגשים עם נציגי מדינות ונציגי האפיפיור, ועל הצורך ליצור חזית אחידה של יהודי א"י לפעילות ההצלה. ביום י"ג בכסלו הודיעה הסוכנות לראשונה הודעה רשמית על ההשמדה השיטתית המתרחשת באירופה, בעיתון הארץ, י"ד כסלו תש"ג, כתב מו"ל העיתון: "הידיעות המוסמכות מהגיהינום הנאצי, שפורסמו אתמול מטעם 'הסוכנות היהודית', אישרו את החששות החמורים ביותר. איומי הרוצחים הגרמניים, שהיטלר ועוזריו השמיעו פעמים רבות, הולכות ונהפכים למציאות מזעזעת…". שיתוף הפעלה בין שתי הרבנות הראשית ו'אגודת ישראל' היה כה הדוק עד שהאסיפה המכרעת התקיימה ב י"ג בכסלו תש"ג. באסיפה זו החלטת הוועד הפועל היתה לבקש מהרבנים דושינסקי והרצוג להכריז על שלושה ימי אבל ותפלה מיום כ' בכסלו, ולאחריהם –כ"ג בכסלו: צום שיחולו עליו כל החומרות של יוה"כ. אסיפה זו מובלטת ביותר בעיתונות. כותרת שלא ירדה שבועיים מעל עמוד הראשון של 'קול ישראל' זעקה: "הכנוס הארצי של אגודת ישראל לרגלי הזוועות וגזירת השמד על אחינו באירופה", בכל יום העלה העיתון את הפעולות והנואמים באסיפות בתל אביב ובירושלים. בסוף נקבע ליום צום ארצי, ובירושלים יוזמנו כל רבני הארץ להתאסף בבית הכנסת החורבה. אלא לבסוף, למרות שכל שכבות הציבור הדתי והחרדי השתתף, הן בארץ והן בחו"ל, לא הצליחה המנהיגות האגודתית בישראל לגשר על היריבות בין היישוב הישן והחדש, והרב דושינסקי קבע את הצום ליום אחר – יום שני כ"א בכסלו – הסיבה לכך ידועה ליודעי סוד, והיא קשורה לפריט זה.
חברי אגודת ישראל ובראשם הרב דושינסקי לא הסכימו שהרבנות הראשית תזמין את הרבנים ליום הצום בירושלים, רק אחרי מו"מ מייגע הסכימו שהרבי מגור יהיה המזמין, כשהוא אהוד לשתי הסיעות. אולם לבסוף, לאחר הערמה כלשהי, הוזמנו רבנים גם מטעם הרב הרצוג. כשנודע לרב דושינסקי על הערמה זו, החליט לפרוש מן התכנית, וקבע יום צום אחר, וכל העיר סערה כמרקחה.
פריט זה הוא עדות חיה לרקע לשערורייה שהתעוררה בעיר באמצע המלחמה הארורה.
לפנינו ההזמנה מטעם האדמו"ר מגור, ההזמנה מטעם הרב הרבנות הראשית והמעטפה שבה נשלחו שתי ההזמנות כאחת.
מצב טוב מאד, סימני קיפול.
מקל הליכה אנטישמי, עשוי עץ, בעל ידית עשויה שנהב/עצם.
ידית השנהב מגולפת ביד אמן, בעבודה עדינה ומוקפדת, בצורת יהודי אורתודוקסי חבוש כיפה, בעל אף סטראוטיפי וארשת פנים זועפת משהו, עטור זקן ופאותיו מתנופפות ברוח.
גובה כולל 92 ס"מ, ידית מתברגת, שנהב/עצם. בחלק העליון של המקל קבועה טבעת כסף.
מצב טוב. מעט קילופים במקל העץ. סדקים קטנים בידית השנהב. שאריות הזהבה על טבעת הכסף.
KZ. Mauthausen. Bild und Wort von S. Wiesenthal [מחנה הריכוז מטהואזן. תמונות ומילים מאת ס. ויזנטל] לינץ-וינה, 1946. ע
דות ראשונה נדירה לזוועות השואה, נכתבה ואוירה על ידי 'צייד הנאצים' שמעון ויזנטל. מהדורה ראשונה. נדירה ביותר.
114 עמ', כולל [26] לוחות בשני גוונים, 31 ס"מ. ספרו הראשון של שמעון ויזנטל (1908-2005), ואחת העדויות הראשונות שהתפרסמו לאחר השואה. עדות בגרמנית אודות קורותיו במחנה מטהאוזן, ולצידה 25 איורים ופוטומונטאז'ים מאת המחבר על המחנה, השומרים והאסירים. ויזנטל, נולד בגליציה, ולמד אדריכלות. אחרי השואה התפרסם כ'צייד הנאצים', עקב פעילותו במרדף אחריהם, והבאתם למשפט, של למעלה מ1100 פושעי מלחמה. בשואה היה במחנות ריכוז שונים. בסוף המלחמה השתתף בצעדת מוות, ולמרות נמק ברגלו הצליח לשרוד ולהגיע למחנה מטהאוזן, שם שוחרר על ידי האמריקאים כאשר הוא שוקל פחות מ 45 קילוגרם. את כישורי הציור והאדריכלות, שאף הצילו אותו במחנה, ניצל על מנת להוציא לאור ספר זה, כשנה לאחר שחרורו. בשנת 1947 החל ויזנטל לעבוד עבור צבא ארה"ב באיסוף חומר לצורך העמדת פושעי מלחמה לדין, ובהמשך חייו עסק באופן פרטי במרדף אחרי נאצים.
כריכה רכה מאויירת. מצב מצוין.
אלבום נדיר "דער בייליס פראצעס". תמונות וסקיצות של המשתתפים במשפט בייליס, לודז', 1913.
[12] דף. 7*12 ס"מ. אלבום היסטורי של משפט בייליס שיצא בסמוך לזיכויו בשנת 1913. האלבום מתעד בתמונות ואיורים, עם כותרות באידיש וברוסית את המשתתפים העיקריים במשפט: התובעים, מומחי הסניגוריה, בייליס ומשפחתו.
משפט בייליס נערך בעקבות עלילת דם באוקראינה שהסעירה את העולם משנת 1911-1913. יהודי בשם מנחם מנדל בייליס הואשם על סמך עדות שקר ברצח נער אוקראיני עבור דם מצות הפסח. בהגנה היו מעורבים מומחים מהתנועה הציונית וכן רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"ץ) והרב לוי יצחק שניאורסון מטעם האדמו"ר הרש"ב. בסופו של דבר זוכה בייליס ולאחר המהפכה בשנת 1917 התברר כי כל דרגי הממשל – מהצאר, דרך שר המשפטים לתובע, היו מעורבים בעלילת הדם וחלקם אף הוצאו להורג.
כריכה מקורית משופשפת עם הטבעת זהב. מצב טוב-טוב מאוד.
L'extermination des Juifs – דו"ח ראשוני בצפרתית אודות מחנה טרזנזשטאט, שיצא מיד בתום המלחמה בג'נבה, 1945. הספר Zebra Konzentrationslage – אחת מספרי העדות הראשונים, אודות המחנה פלוסנברג, גרמניה, 1947.
* [1] 7, 55, 26 עמ'.
Theresienstadt Posen et Environs: L'Extermination des Juifs Dans des Camps צרפתית. דו"ח ראשוני, כולל עדויות ראשונות למה שהתרחש במחנה טרזנזשטאט והשמדת היהודים באיזור פוזן. מהפירסומים הראשונים שיצאו לאחר השואה. נדפס בסטנסיל.נדיר, מצב טוב מאוד.
* [1] 191 עמ', 21 ס"מ.
ZEBRA – Ein Tatsachenbericht aus dem Konzentrationslager Flossenbürg , מאת Hugo Walleitner. גרמנית. אחד מספרי העדות הראשונים שהודפסו לאחר השואה, בו המחבר מתאר באמצעות מילים וציורים את אשר עבר עליו במחנה הריכוז פלוסנברג (FLOSSENBURG) בגרמניה. מצב מצוין.
"שרוף אותו כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ" (יחיאל דינור במכתב אל הספריה הלאומית).ספר השירים של הסופר יחיאל דינור, ניצול אושוויץ הנודע בשם העט ק. צ'טניק, אשר ביקש המחבר להשמיד בכל דרך אפשרית, על מנת לא להשאיר זכר לדמותו לפני השואה. מלבד העותק שלפנינו ידוע על עוד עותק שלם אחד בלבד בעולם, מלבד העותק שדינור השמיד בספריה הלאומית. הוצאת קולטר-ליגא, וורשא 1931.
62 עמ, [1], 11.5*17 ס"מ. איור בדף האחרון מעשה ידי האמן יצחק ברוינער.
יחיאל דינור (פיינער) (1909-2001) נודע כאחד הסופרים הגדולים שכתבו על השואה ובעקבותיה, בחר את שם העט הספרותי ק. צטניק על שם KZ – מחנות הריכוז. כפי שאמר: "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ… אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ." ק. צטניק התפרסם כאשר התמוטט על הארץ במהלך נתינת העדות במשפט אייכמן, הוא מהיחידים שחוו את אושוויץ ושרדו.כחלק מתפיסתו כי העולם שקדם לשואה אבד והוא עבר לפלנטה אחרת, ביקש דינור בצורה אקטיבית להשמיד כל זכר לעולם ההוא, כולל ספרו זה שכתב לפני השואה. במכתב אל מנהל הספריה הלאומית (העתק ממנו מצורף) מספר דינור כי כאשר נודע לו בשנת 1953 כי נמצא עותק של ספר השירים 'צוויאונצוואנציק" השמיד אותו באומרו כי הוא שייך ל"סופר שהושמד באושוויץ". לאחר מכן, כאשר מצא עותק מוצג בויטרינת זכוכית בספריה הלאומית, הוא מצא את הדרך לשרוף גם אותו. מעניין כי משהתגלה עותק נוסף, השלישי, בספריה הלאומית, דינור לא השמידו הפעם אלא קרע אותו לגזרים, והחזיר את הקרעים לספריה בכותבו: "כאות ועד צרפתי כאן שארים מתוך "הספר", אנא שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטריון של אושוויץ".מצורף מכתב וחומר נוסף אודות ניסיונותיו של דינור להשמיד את הספר. הקטלוג בספריה הלאומית, פריט מס' 31V 5304, מאשר את הפרטים הנ"ל.
כריכה חדשה. כתמים ופגעי רטיבות, קרעים מחוזקים בשער. רישומים בעט בעמ' 10 ובדפים הסמוכים. פינה חסרה בדף האחרון. ללא העטיפה ותמונת המחבר. מצב טוב.
לוח אנטישמי בדפוס ליטוגרפי צבוע ביד מתקופת ההדפסה בהוצאת EPINAL . את הליטוגרפיה יצר Oliver o pinot .
הליטוגרפיה מלווה בבתי שיר אנטישמים בחרוזים בצרפתית אודות אגדת היהודי הנודד. באיור נראה יהודי עם זקן ארוך ומסולסל, ואף ארוך כשבידו מקל הנדודים. האנשים שסביבו המשחקים את תפקיד ילידי המקום נראים נקיים ומסודרים לעומתו, וכולם מביטים בו במבט בוחן.
בצרפת של המאה ה 19 התפרסמו ליטוגרפיות דומות הנושאות את הכותרת LA JUIF ERRANT בהן מופיעים בתי השיר שלפנינו עם איורי הצייר Francois georgin.
גודל: 40×30 ס"מ.
מצב טוב.
מצב טוב.
KZ BILDBERICHT AUS FÜNF KONZENTRATIONSLAGERN ["עדות מצולמת מחמש מחנות ריכוז"]. הספר התיעודי המצולם הראשון שיצא לאחר השואה. יצא לאור ע"י משרד התעמולה האמריקאי, על מנת ללמד את הגרמנים על הזוועות שהתרחשו במחנות. גרמנית, נדיר מאוד.
[32] דפי תמונות, 26 ס"מ.
ספר מונומנטלי זה נכתב בגרמנית עם תום המלחמה על ידי משרד התעמולה האמריקאי על מנת להביא למודעותה של האוכלוסייה הגרמנית מה שהם עוללו. כולל 45 תצלומים של המחנות בוכנוואלד, בלזן ועוד, שצולמו בעת השחרור באביב 1945. כולל את התצלום המפורסם של חתן פרס הנובל, אלי ויזל, במחנה בוכנוואלד, שצולם על ידי החייל מילר. החוברת מסתיימת עם תצלומים של הגנרל אייזנהאוור, כעד לזוועות במחנה אוהרדוף. תצלומים אלו שימשו כעדות במשפטי נירנברג. חוסר הארגון בהפצה גרם לכך שספר זה לא הגיע לאוכלוסייה האזרחית, וכיום נותרו עותקים בודדים בלבד. מצבו הטוב של עותק זה הופך אותו לנדיר ביותר. אינו בספריה הלאומית.
מצב טוב מאוד.
la voix du peuple massacre [קולו של טבח האנשים] מאת Marcel Bidoux [מרסל בידוקס], הוצאת REVEIL DES JEUNES פריז 1945. צרפתית.
חיבור מוקדם החושף את פשעי הנאצים בגטו ורשה תוך תיאור היסטורי פרטני של הנעשה בתוככי הגטו מבוסס גם על עדויות שהתקבלו מפה לאוזן, ומסמכים כתובים ממקורות שונים בתוך בגטו בזמן המלחמה. מלווה בתמונות מהגטו.
80 עמ'. 21 ס"מ.
קרעים בשדרה. שער מעטפת מנותק בחלקו, דפים חומים מעט שברירים.
מצב בינוני-טוב.
"איני יכול לתת לבני-אדם הללו למות, בני-אדם שבאו אלי לקבל עזרה כשהמוות מרחף מעל ראשיהם. יהא העונש שאקבל אשר יהיה, ברור לי כי עלי לפעול על-פי צו מצפוני." (סמפו סוגיהרה)
ויזת מעבר מקובנה לאי קורוסאו דרך יפן, אשר ניתנה להצלת חיי היהודי ישראל גורודוקי מהעיירה ג'נו (Janow) בפולין, חתומה על ידי שני הקונסולים חסידי אומות העולם מצילי היהודים סמפו סוגיהרה ויאן זווארטניק, ותגלית: חותמת דיפלומטית יוונית לא ידועה עד כה. קובנה, ליטא וריגה, לטביה, יולי – נובמבר 1940. פריט ייחודי והיסטורי נדיר ביותר.
4 עמ', 29.5 ס"מ. תעודת אזרחות פולנית בת 4 עמודים של היהודי ישראל גורודקי (Gorodecki) אשר ניתנה בחסות קונסול הבריטי והמשרד הבריטי לאינטרסים פולניים בקובנה, ליטא. תמונה של גורודקי עם חתימתו וחותמות פולניות ובריטיות, מילוי פרטים אישיים בכתב יד. בעמוד השני, ויזה לאי קוראסאו מס' 1407 מהתאריך 22.7.40 חתומה על ידי הקונסול ההולנדי
יאן זוארדטניק , ו'ויזת מעבר' כתובה וחתומה אנגלית ויפנית, ע"י הקונסול היפני
סמפו סוגיהרה מהתאריך 30.7.40. בנוסף ויזה ליוון חתומה ע"י
הקונסול היווני בריגה, לטביה מהתאריך 21.11.40.
מסמך היסטורי נדיר וחשוב, עדות למעשיהם האציליים של דיפלומטים אשר עשו את כל אשר ביכולתם על מנת להציל יהודים בשואה. חתום על ידי שניים מתוך ששה עשר דיפלומטים שהוכרו כחסידי אומות העולם ודיפלומט נוסף שלא היה ידוע עד כה כי הציל יהודים. מסמך זה היווה הסיכוי היחיד לנושאו להינצל מהמוות.
עם פלישתה של גרמניה לפולין בפרוץ מלחמת העולם השנייה, יהודים רבים מפולין נמלטו אל המדינות הבלטיות. בקיץ 1940, כאשר רוסיה סיפחה את ליטא בכח, ניסו הפליטים להימלט מאירופה בכל דרך אפשרית. שערי העולם היו נעולים ואי אפשר היה לעבור בברית המועצות ללא ויזה בעלת תוקף ליעד הסופי.
יאן זווארדניק , איש עסקים הולנדי אשר מונה כקונסול זמני בליטא, הסכים להנפיק ויזות אל האי קוראסאו ההולנדי ואף הצהיר (בהסתירו את האמת) כי אין צורך בוויזת כניסה אליה. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך שהפליטים יעברו בברית המועצות בדרכם לקוראסאו, ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר מיפן. כיוון שכך פנה ד"ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי ה'מזרחי', לקונסול היפני,
סמפו סוגיהרה וביקשו להעניק את האשרות.
צ'יאון "סמפו" סוגיהרה (1900 – 1986 ) (Chiune Sugihara) שימש כסגן הקונסול של האימפריה היפנית בליטא בקובנה, אשר שימש כקונסול בפועל בחלון ההזדמנות הקריטי של קיץ 1940. למרות שממשלתו דחתה את ההצעה, החליט סוגיהרה לפעול ולהעניק את האשרות לפליטים היהודים הרבים שצבאו על דלתות הקונסוליה. בשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה, הקדיש את מרב זמנו למתן האשרות הללו. תלמידי ישיבה רבים, כגון תלמידי ישיבת מיר שנמלטו אף הם לליטא, ניצלו את ההזדמנות לצאת משם. בתחילת אוגוסט 1940, עם כניסתם בפועל של הרוסים לאזור, נאלצו סוגיהרה וזווארדניק להפסיק את פעילותם. עוד בעלותו על הרכבת, המשיך סוגיהרה בחתימת הדרכונים, בידעו כי כל אחד מהם הוא הצלת חיים עבור המקבל. בסופו של דבר הספיקו סוגיהרה וזווארדניק להנפיק כ 1500 דרכונים מצילי חיים. שני הדיפלומטים זכו לאות 'חסיד אומות העולם' על ידי יד ושם. במסמך שלפנינו
תגלית היסטורית : ויזה נוספת שהונפקה על ידי ה
קונסול היווני בריגה, לטביה בחודש נובמבר 1940, לאחר עזיבתם של סוגיהרה וזווארדניק. במוזיאון 'יד ושם' אין כל עדות לפעילות זו של הקונסול היווני בהתערבותו למען הפליטים היהודים בלטביה, גם לאחר סיפוחה של לטביה על ידי ברית המועצות בקיץ 1940.
ישראל גורודקי נולד ב 1888 למשפחה יהודית ענפה אשר גרה בעיירה ג'נו (Janow) בפולין בקרבת הגבול עם בלרוס וליטא. שמו של ישראל מופיע לראשונה ברשימת הפליטים של הג'וינט ב 1940, ונראה כי הוא נמלט עם קרוב משפחתו בשם אבא אל איזור וילנה. ב30 ליולי 1940, ימים אחדים לפני סגירת הקונסול, הספיקו ישראל ואבא לקבל ויזות יחד מאת סוגיהרה. הויזה מריגה מעידה כי ישראל המשיך בנדודיו ללטביה. מה עלה בגורלו של ישראל איננו ידוע, אך נראה כי לא עשה את מסע הארוך אל יפן וייתכן והוא נהרג עם פלישת הגרמנים לאיזור במבצע ברברוסה. אבא, שהיה צעיר ממנו ב 17 שנה, הספיק להימלט אל יפן בחודש מאי 1941, הגיע אל הקהילה היהודית בשנחאי, ומשם היגר לארה"ב בשנת 1956. רוב בני משפחת גורודקי אשר נשארו ביאנוב בפולין נהרגו על ידי הנאצים בשואה.
סימני קיפול עם קרעים זעירים. מצב טוב.
אלבום תצלומים מהשואה – חורבן יהודי פולין דער חורבן פון פוילישן יידנטום,Extermination of Polish Jews מבוא גרשון טפט ופיליפ פרידמן. הוצאת הועדה ההיסטורית המרכזית בפולין, לודז', 1945.
ספר בפורמט אלבומי, ובו 252 תצלומים המתעדים את השלבים השונים של שואת יהודי פולין על פי סדר כרונולוגי החל מפלישת הנאצים לפולין ב 1939: תעמולה אנטישמית, עבודות הכפייה, הרעב בגטו, הגירוש מהגטו, מחנות ההשמדה, הפרטיזנים ועד אחרי השחרור בשנת 1945. עם מבוא בפולנית, רוסית, אנגלית, צרפתית, יידיש ועברית, התצלומים מתוארים בארבע שפות פולנית, רוסית, אנגלית, יידיש. הספר נדפס בחודש דצמבר 1945, ונחשב לאחד הספרים הראשונים והחשובים אשר תעדו בתמונות את השתלשלות חורבן יהדות פולין.
שער מעטפת בצבע שחור, עם שם הספר באנגלית ובפולנית. נדפס על נייר מיוחד.
[21], 104, [15] דף, אורכו גדול מרוחבו: 32×23 ס"מ.
קרעים בשער המעטפת, גוף האלבום במצב טוב מאד.
* חורבן ומרד של יהודי ורשה . ספר עדויות ואזכרות בעריכת מלך ניישטט, הוצאת הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל ועדת הגולה, ת"א תש"ו 1946. קרעים בחלקה העליון והתחתון של השדרה.
* ספר לינטשיץ. בעריכת הרב יצחק ידידה פרנקל הוצאת עולי לינטשיץ בישראל תשי"ג 1953. מלווה בתצלומים רבים של יוצאי הקהילה. הודפס על נייר כרומו משובח.
* בלזן. בהוצאת ארגון שארית הפליטה מהאיזור הבריטי 1958 . עשרות תצלומי יהודים במחנה ברגן בלזן.
* אלבום אושוויץ סיפורו של טרנספורט. בעריכת ישראל גוטמן ובלה גוטרמן הוצאת יד ושם ירושלים תשס"ג 2003. ספר במהדורה אלבומית מלווה בעשרות תצלומים של יהודים במחנה הריכוז אושוויץ, תמונות עם שמות עשרות ניספים, המחלקות השונות בתוך המחנה, רקע היסטורי ותוכן אינפורמטיבי רב חשיבות אודות הנעשה באושוויץ בשנות השואה. התצלומים צולמו בידי אנשי ס"ס וכונסו באלבום שהוסתר ונמצא לאחר השואה והוא שימש מקור למרבית התמונות בספר. כל פרק בספר נכתב בידי מומחה אחר בתחומו. מהספרים החשובים אודות מחנה המוות אושוויץ.
גדלים ומצבים שונים, כללית מצב טוב.
שלשה גליונות העיתון Le Petit Journal מתאריכי שיא בפרשת דרייפוס 1895-1899. הגיליון שהיה למעשה המוסף המאויר ליומון הפריזאי Le Petit Journal היה ממתנגדיו החריפים של אלפרד דרייפוס. בעמ' הראשון והאחרון של כל גיליון נדפסו איורים צבעוניים המתארים את אירועי הפרשה.
* גליון מיום 13 בינואר 1895 בו מופיע על פני עמ' השער הסצינה ההיסטורית מפורסמת ביותר מפרשת דרייפוס – טקס ההשפלה הפומבי – שבירת החרב והסרת הדרגות של דרייפוס לאחר שהורשע בבגידה במולדת- איור צבעוני מאת המאייר הנרי מאייר [Henri Meyer, 1844-1899]. [לפני שבירת החרב הצעידוהו סביב מגרש המסדרים של Ecole Militaire על פני יחידות מחיל המשמר של פריז. באותה שעה זעק קהל ההמונים: 'מוות לבוגד! להרוג אותו! יהודי מלוכלך! יהודה איש קריות!'. טרם הטקס שבר הצבא את חרבו של דרייפוס כדי למנוע תקלות בעת עריכת הטקס הפומבי. בתום הטקס הוסע דרייפוס בקרון משטרה אל הכלא, שבו ישב עד מועד שילוחו לאי השדים.
* גליון מיום 20 בינואר 1895 בו מופיע בעמ' השער איור צבעוני מאת ליונל רואייה [Lionel Royer, 1852-1926] המתאר את יומו הראשון של דרייפוס בכלא לאחר שנגזר דינו והורשע.
* גליון מיום 20 באוגוסט 1899 בו מופיע בעמ' השער איור צבעוני ממשפטו החוזר של דרייפוס לקראת שחרורו בחנינה וזיכויו המוחלט.
גודל זהה: 44×30 ס"מ. למעט מספר כתמים, מצב כללי טוב-טוב מאד.
מכתב שנשלח אל מר גוסטב לייבלינג (Gustav Liebling) ובו מאשרים כי הנמען קיבל סרטיפיקט מטעם המשרד לעלות ארצה. המכתב נכתב ב 17.12.36 עת הוחמרו ההגבלות על ידי השלטון הנאצי והיה לחץ גדול מצד יהודי גרמניה לעלות ארצה.
[1] דף, 29 ס"מ. נייר רשמי של 'משרד ארצישראל' של הסוכנות PALASTINA-AMT BERLIN DER JEWISH AGENCY FOR PALESTINE. חתימה וחותמת.
המשרד הארצישראל, הסניף הגרמני של הסוכנות היהודית, היה האחראי הרשמי בגרמניה לעלייה לארץ מטעמה, שכלל הגשת בקשות עלייה וחלוקת הסרטיפיקטים שאפשרו את העלייה מטעם הממשל הבריטי. המשרד שימש כגוף מפתח בעלייתם ארצה של קרוב ל 40,000 יהודים בימי השלטון הנאצי, בין השנים 1933-1938.
מצב טוב מאוד.
אנה פראנק: יומנה של נערה, מהדורה ראשונה בעברית, תרגום ש. שניצר, הוצאת קרני, דפוס 'דבר'. תל אביב, תשי"ג 1953 .
מהדורה ראשונה בעברית של 'יומנה של אנה פראנק' בתרגומו של ש. שניצר שיצאה לאור שש שנים אחרי המהדורה הראשונה שיצאה לאור בהולנד [בהולנדית]. מהדורה זו יצאה לאור במספר עותקים מוגבל וחולקה כמתנה למנויי עתון "דבר השבוע". לאחר שהספר קצר הצלחה רבה בקרב קהל הקוראים הישראלי הוא יצא לאור במהדורות רבות בארץ.
220 עמ'. 20 ס"מ.
קרעים קלים במעטפת הנייר, מעט חורים קטנים בדף האחרון ללא פגיעת טקסט.
מצב טוב מאד.
חמשה גליונות העתון Le Petit Journal מתאריכי מפתח בפרשת דרייפוס. 1898-1899. הגיליון שהיה המוסף המאויר ליומון הפריזאי Le Petit Journal היה ממתנגדיו החריפים של אלפרד דרייפוס. בעמ' הראשון והאחרון של כל גיליון נדפסו איורים צבעוניים המתארים את אירועי הפרשה.
* גיליון מיום 2 בינואר 1898. על פני עמ' השער איור מאת מאייר הנרי מאייר – תחילת הדיונים בבית המשפט, כמה ימים לפני שנפסק כי אסתרהאזי זכאי.
* גיליון מיום 12 בפברואר 1899. יומיים לאחר שהאסיפה הלאומית מאשרת את החוק הקובע שמליאת בית המשפט לערעורים היא לבדה מוסמכת לדון בעריכת משפט חוזר לדרייפוס.
* גיליון מיום 9 ביולי 1899. לקראת המשפט הצבאי ברן בו הוקל דינו של דרייפוס אשר נמצא אשם בבגידה בנסיבות מקילות ונידון לעשר שנות מעשר (שקוצרו בהמשך על לזיכויו המוחלט).
* גליון מיום 16 ביולי 1899. התקדמות במשפט לקראת חנינתו של דרייפוס שהתרחשה בפועל כחדשיים לאחר מכן.
* גיליון מיום 24 בספטמבר 1899 שלשה ימים לאחר פרסום הצו מטעם שר המלחמה גאייפה: 'הפרשה תמה".
גיליונות בגודל זהה 43×30 ס"מ. למעט כתמים וקרעים קלים בשולי חלק מהגליונות, מצב כללי טוב.
טופס בקשה ותעודת התאזרחות שניתנה לזוג קורט פריליך (Kurt Froehlich) ואשתו בחודשים יוני – יולי 1942 על ידי ממשלת פלסטינה. חתומה על ידי הנציב העליון מקמייקל.
[1] דף, 33*20.5 ס"מ. מצד אחד טופס הבקשה עם שתי תמונות מקוריות וחותמות משרד העלייה. בצידו השני תעודת התאזרחות עם חתימה וחותמת של הנציב העליון Harold MacMichael.
מצב טוב מאוד.
* גלויה בעיצוב E.Burner [חתומה בלוח] בה נראים ידי אסיר אזוקות עולות מתוך גדרות תיל. לזכרון המחנות בוכנוולד, דכאו ושטוטהוף. אפריל-מאי 1945.
* גלויה זכרון לשחרור מחנה דכאו בה נראים אסירים במדים פורצים את גדרות התיל בשעת השחרור. בצדה האחורי חותמת רשמית:DACHAU-GEDACHTNISKUNDGEBUNG 18/5/47
גודל זהה: 15×11 ס"מ.
מצב טוב מאד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
