הגדה לא מסורתית, קיבוץ אילת השחר תש"ה 1945, הדפסת סטנסיל עם איורים. התייחסות ערה למאורעות הקיבוץ, למאורעות השואה, ולסגירת שערי הארץ בפני שארית הפליטה, ועוד.
לצד שירי אביב מקוריים מופיעים מספר קטעים מושחזים המתייחסים למאורעות התקופה: קורות הקיבוץ, הנופלים בארץ, שארית הפליטה ונעילת שערי הארץ בפניהם, וכן חזון העתיד: 'בלילה זה אור ליום ט"ו בניסן תש"ה… זו השנה הששית חסרים בינינו חברינו אשר הלכו בשמנו ללחום את מלחמת ישראל, לנקום את נקמת דמנו השפוך, לנטוץ את חומות הגיטאות ולסול לתפוצותינו מסילת גאולים… בשורות החטיבה היהודית הלוחמת… באולם החוגג הזה אינם חברינו, אשר נקטפו באיבם בעודם שזורים במסכת חיינו. שלמה שלצר, חלוץ ההתנדבות למלחמת הנקם, אשר יד הגורל הוציאתהו מהמערכה, ויעקב רוזנפלד אשר עלה קורבן עולה על מזבח העבודה… ולא הם בלבד חסרים פה. חשבון אימים לדם יהדות אירופה, אשר בעוון יהדותה נטבחה ונרמסה בפרסות חיות אדם. רק עוללות נותרו על משואות אם הגלויות…נעים ונדים שרידי הפליטה ללא קרקע ומכסה וללא בית מולדת . והמולדת האחת אשר היא משאת נפשם ועוגן הצלתם – ננעלה בפניהם כי ערל לב עמי העולם וקברניטיהם, על אף מת הדמים שהקרבנו למולך התהו… לא נחשבנו בקהל עמים, וכל קרבנותינו וכל יסורינו לא עמדו לנו בעיניהם להיות ראויים לבית מולדת, להיות עם חפשי…'
כמו"כ מופיע קטע מעניין תחת הכותרת 'לקרוע את גזר הדין' המתייחס לנעילת שערי הארץ בפני ניצולי השואה: שמענו איך בכל מיני דרכים אין נותנים ליהודים להגיע לארץ ישראל. אין נותנים ל'אואנטורה' האיומה הזאת שתתרחש. שמענו איך עושים אתנו חשבונות גם עכשיו, בימי ההשמדה האיומה לא היו אניות. לכל הספיקו אניות רק לא להצלת ילדינו, אחינו, אחיותנו והורינו… והיהודים מרומניה והפליטים מאונגריה שהגיעו לרומניה, ואנשים שהיו שנים במחנות הסגר, וילדים שאבדו את אחיהם והוריהם… מוכרחים להשאר במקומותיהם, מפני שיש 'קווטה' יש ספר לבן, יש חוק, יש מיג'ר פוליסי וימותו היהודים האלה, שנותרו בחיים – אין לשבור את המיג'ר פוליסי הקדוש… אין שום תוכן אחר בחיים שלנו בימים אלה חוץ מתוכן אחד ויחיד – לעשות את ה כ ל שבאפשרותינו כדי לקרוע את גזר הדין הזה ולפתוח לרוחה את שערי הארץ…', ועוד.
איורים שונים המתארים את שיבת הישוב היהודי כיציאת מצרים העכשווית.
איילת השחר נוסדה בסיוע קפא"י בשנת 1915 על ידי קבוצה של חמישה גברים ואישה אחת מאנשי העלייה השנייה שהתגבשה לצורך התיישבות. הקיבוץ הוקם בעמק החולה, ליד חצור הגלילית. באוקטובר 1925, הצטרף הקיבוץ לעין חרוד מאוחד, שפרש מגדוד העבודה ב-1923 והיה מעוניין בדריסת רגל בגליל העליון.
[25] דף. מודפסים מצדם האחד. חיבור הדפים בשרוך. מצב טוב.