כתב היד מכיל שתי דרשות, שככל הנראה לא נדפסו מעולם: א. "זה דרשתי בשבת תשובה בירושלים ת"ו ראש שנת התק"ד בהספד הרב הכולל בנן של קדושים כמה"ר שבתאי נג'אנה זצוק"ל". הדרוש מדבר בעניין התשובה, במעלת עשרת ימי תשובה ובטעם שנקראת שבת זו שבת תשובה. ומביא מגמרות ומדרשים ואף מדברי רבותיו. בסוף הדרשה מובא שיר בחרוזים בו הוא מברך את הקהל. ב. דרשה לימי השובבי"ם ותיקון הברית, ומביא מדברי המדרשים, הזוהר, התיקונים והאר"י ז"ל. רבי יעקב ישראל אלגאזי [ת"מ-תקט"ז], מרבני איזמיר, ומגדולי החכמים והמקובלים בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל והיה מראשיה. בין רבותיו היו רבי חיים אבולעפיה (בעל 'עץ החיים') ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל 'בתי כהונה'). שימש כראש ישיבת 'נוה שלום ברית אברהם' שבה למדו גדולי חכמי ירושלים, והיה חבר בבית דינו של הרב אליעזר נחום. החיד"א ספד לו. שימש כראשון לציון משנת תקט"ו [1756] ועד לפטירתו, ובנו המהרי"ט מילא את מקומו. חיבר ספרים רבים, ביניהם: 'שלמי ציבור', 'נאות יעקב', 'מענה לשון', 'אמת ליעקב', 'ארעא דרבנן' 'קהילות יעקב', 'מגיד דבריו ליעקב' ועוד. רבי יעקב ישראל אלגאזי הוא זה שהביא לדפוס את הספר הקבלי והשנוי במחלוקת 'חמדת ימים', מתוך כתבים שמצא בצפת. שאלת זהותו של המחבר נתונה במחלוקת, האם הוא נתן העזתי תלמידו של משיח השקר שבתאי צבי, או שמא המחבר הינו מקובל חשוב, היעב"ץ כותב: "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". על הבעש"ט מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים. מאידך, רבי חיים מוולוז'ין הביע דעה חיובית אודות הספר. וכן בעל הלשם הגדיר את מחברו כ"אחד מקדושי עליון". הספר (במהדורה משנת ה'תשס"ג), נפתח בהסכמתו של הרב עובדיה יוסף: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה". החוקר התורני הרב יחיאל גולדהבר במאמרו המלומד במגזין 'דאצ'ה', מעלה את הסברא כי הרב אלגאזי הוא מחברו של ה'חמדת הימים'. [18] עמ'. 16X10 ס"מ. כתב חצי קולמוס צפוף בתוספת הגהות וציונים בשולי הדף. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.