קול אליהו, שני חלקים בשערים נפרדים. חלק ראשון: שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך מאת רבי אליהו ישראל, חלק שני: 'מחנה ישראל', חידושי תורה מאת בנו רבי ידידיה שלמה ישראל. ליוורנו, תקס"ז [1807]. מהדורה ראשונה. בשער חתימת יד קדשו של המקובל רבי חיים פינטו: "חפנ"י" – ח'יים פ'ינטו נ'ר"ו י'צ"ו. רבי חיים פינטו [תק"ג-תר"ה], רב, ראש ישיבה דיין ומקובל בעיר מוגאדור. מגדולי רבני יהדות מרוקו. סבו היה הרב יאשיהו פינטו הראשון. מצעירותו התפרסם כעילוי. לאחר פטירת הרב יעקב ביבאס מונה במקומו בשנת ה'תקכ"ט לרב הקהילה במוגאדור על אף גילו הצעיר. יחד עם המקובל הרב דוד חזן. ייסד את בית הדין הרבני הראשון במוגאדור. עקב תקיפותו בענייני הלכה כינוהו "אביר לב" אך עם זאת היה קשוב לצורכי עדתו ולדאגת עניי עירו. קדוש ונערץ היה על כל יהודי מרוקו, ואגדות מופלאות של סיפורי מופתים נקשרו בדמותו. זכה לגילוי אליהו הנביא והתפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות שברכותיו מתקיימות במלואן ויהודים מארצות אירופה שלחו לו נדרים ונדבות. מקום קבורתו הפך למוקד עליה לרגל לכל יהודי מרוקו, שהיו באים בהמוניהם לשפוך את צקון לחשם אצל קברו של הקדוש. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים על ידי יהודי מרוקו על נסים שהתחרשו על קברו. בנו הוא רבי יהודה פינטו, ונכדו רבי חיים פינטו המכונה 'הקטן' להבדילו מסבו. [3], פח; [1], פט-קיט דף, 30 ס"מ. חתימת בעלים נוספת בשער: נסים אשכנזי. מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש. כריכה חדשה.