אוסף חשוב ומרתק ובו פריטים היסטוריים חשובים, החל מספרי החשבונות של המוסדות החשובים בירושלים וכלה בהעתק עברי של מסמך תנאי שביתת הנשק עם תורכיה במלחמת העולם הראשונה.
* תקנות ותעודות בית החולים הכללי משגב לדך. עברית ואנגלית. ירושלים, המאה ה-20.
* משלח מנות אל בני ישראל מארץ פרס [איראן], מאת החברה הנודעת בשם כל ישראל חברים. פאריז, תרל"ד.
* The League of Nations. מאת הרב ש' לוי. לונדון, 1938.
* ספר החשבון החמשה ושלשים. של בתי מושב זקנים וקנות לעדת ישראל בירושלים. ירושלים, תרס"ה.
* קונטרס חוקי ואופני תקנות החברה, בנין בתי מחסה. עברית, יידיש וסרבית.
* STATTUTEN. בית החולים משגב לדך, ירושלים. עברית וגרמנית עמודה מול עמודה. 1899.
* קונטרס המדבר בצדקה "קול דברים היוצאים מן הלב ותמונה נכונה אל עין הקורא על… כולל שומרי החומות בית הסופר והמאיר מכל מדינות אסטעררייך, אונגארן, מעהרן, בעהמעם, הדרים בערי הקודש ירושלים, חברון, צפת, וטבריא". 1896.
* סדר העבודה לחברת 'אהבת ציון' בטארנוב (חברה גליצית ליסוד מושבות באה"ק). למברג, 1896. עברית ויידיש. גיליון לא חתוך.
* עדות לישראל תעודות אנשי השם שבקרו את בית מושב זקנים וזקנות בירושלים. עברית, יידיש ורוסית. שלהי המאה ה 19.
* ספר החשבון ההכנסה וההוצאה של בית התבשיל הכללי. חוברת ב. ירושלים, תרנ"ו.
* ספר החשבון העשרים ושנים מהכנסה והוצאה בבית מושב זקנים. ירושלים, תרנ"ו. הוספות בכתב-יד.
* חשבון הכנסה והוצאה לבית החולים בקור חולים האספיטאל. ירושלים, תרנ"ב.
* 2 X קהלת יעקב – קול קורא לאחינו היקרים נדיבי ישראל. על הכרוז חתום הראי"ה קוק. ירושלים, 1905. כרוז באנגלית.
* התמיכה והעבודה, מאת חברת קהלת יעקב. ירושלים, תרס"ו. שתי חוברות על ארץ ישראל.
* 4 X קהלת יעקב – קול קורא לאחינו היקרים נדיבי ישראל. על הכרוז חתום הראי"ה קוק. ירושלים, 1908. כרוז בעברית (עמוד אחרון באנגלית).
* ספר חשבון העשרים ושלשה בבית מושב זקנים. ירושלים, תרנ"ז. הוספות בכתב-יד.
* תקנות כולל אונגארן בעיה"ק ירושלים. פרעסבורג, תרס"ג.
* פנקס קיצור התקנות – ותעודות רבני ומנהלי קהל עדת ישורון ורוב רופאי ארצנו הקדושה ת"ו. ירושלים, תרנ"ט.
* א גרוס פון ארץ ישראל. ירושלים, תרצ"ג. חוברת מוקדמת ובה תיאור היסטורי מעניין ותצלומים רבים של התפתחות הישוב היהודי בירושלים בכלל ושל ישיבת 'עץ חיים' בפרט. בין התמונות: רבני הישיבה [תמונת פורטרט של רבי שמואל סלנט, רבי יהושע לייב דיסקין ועוד], תלמידיה [תצלומי מחזורים שונים] והמבנים השונים בהם שכנה. כמו"כ הובאו בחוברת מאמרים מעיתונות התקופה אודות הישיבה.
* תרגום עברי של 24 מסעיפי הסכם מודרוס, מהתקופה הסמוכה לחתימתו. [1918]. דפוס אבן.
כאשר היה ברור לתורכיה שהיא הפסידה במלחמת העולם הראשונה, והמצב היה חסר תקווה, התפטרה ממשלת טלעת פאשה והוקם שלטון חדש בראשות אחמד עזט פאשה, שהעביר בקשת כניעה אל השלטון הבריטי. הסכם הפסקת האש של מודרוס, המכיל 25 סעיפים, נחתם ביום 30.10.1918 וציין את סיום המלחמה העולמית בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות ההסכמה.
לפי ההסכם, נאלצו העות'מאנים לוותר על האחיזה מחוץ לאנטוליה ולסגת לגבולות שיקבעו להם. הצבא העות'מאני יפורק מנשקו וכל נמלי הים, הרכבות והנקודות האסטרטגיות האחרות יעמדו לשימוש מדינות ההסכמה. כן יועברו לשליטתם עמדות התצפית והשליטה לאורך מצרי הבוספורוס והדרדנלים, ונתנה להם הזכות לכבוש את שש הנפות המיושבות בארמנים באסיה הקטנה במקרה של אי סדרים.
ההסכם תורגם לעברית והודפס בדפוס אבן כדי לעדכן את קוראי העברית בהחלטות, שהיו להן השלכות רבות על עתיד ההתיישבות בארץ ישראל והמפעל הציוני (ניתן להניח כי התרגום נעשה עבור מקבלי ההחלטות בישוב העברי, או עבור החיילים שנלחמו במסגרת בנות הברית כנגד תורכיה ומדינות הציר, או לטובת העיתונות העברית).
מצורפת חוברת 120 שנה לממלכת התורה – ישיבת חברון כנסת ישראל. ירושלים, תשנ"ז. כולל תמונות רבות.
מצב כללי טוב.