ספר ארחות חיים, הלכות לכל ימות השנה, מאת רבי אהרן הכהן מלוניל. פירינצי, תק"י-תקי"א [1750]. מהדורה ראשונה. העותק האישי של הגאון רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי. לפנינו המהדורה הראשונה של חלק מהחיבור המקיף, שמחברו היה אחד מגדולי הראשונים. הכרך שלפנינו הינו החלק המקביל לשלחן ערוך אורח חיים. שאר החלקים נדפסו רק כעבור 150 שנה. החיבור שלפנינו נכתב שנים אחדות לפני שהתחבר ספר ארבעה טורים, ויש אומרים שבעקבותיו נדחק החיבור הזה, ולא התקבל כחיבור העיקרי של ספר ההלכה למעשה, אולם מרן רבי יוסף קארו וכל גדולי הפוסקים מצטטים אותו רבות. בדף השער מתנוססות שתי חותמות בעלות מוקדמות של של המהר"ם שפירא בכהנו כאב"ד פיעטרקוב וחותמת בית עקד ספרים של ישיבת חכמי לובלין. כידוע, למהר"ם שפירא לא היו ילדים משל עצמו ולאחר שהקים את ישיבת חכמי לובלין העביר לישיבה את הספרייה הפרטית שלו. כמו כן בשער מופיעות שתי חתימות בעלים רבניות קשות לפיענוח. לאורך כל דפי הספר מופיעות מאות הגהות בכתב יד. כמו כן דפים קז ו-קח חסרים והושלמו בכתב יד. רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה של לובלין – פארה של יהדות פולין. איש חי רב פעלים. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. המהר"ם שפירא היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי' שהתקבל בכל העולם היהודי. הוא אף כיהן לבקשת האדמו"ר מגור כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. המהר"ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים. למהר"ם שפירא וזוגתו הרבנית לא היו צאצאים משל עצמם ותלמידי הישיבה היו כבניהם ממש. [4], קכא, [1] דף, 29 ס"מ. דפים קז ו-קח חסרים והושלמו בכתב יד. סטפנסקי, ספרי יסוד 247. מצב טוב. כתמי זמן. קרעים קלים משוקמים בנייר דבק, בשולי השער וכמה דפים נוספים.