כתב העת המרכזי של תנועת ההשכלה באוסטריה בשנות העשרים של המאה הי"ט. יצא לאור בוינה בין השנים תקפ"א – תקצ"ב [1820-1831], (לפנינו כל הכרכים).
מייסדו ועורכו הראשון היה המשורר שלום כהן, ובין עורכיו נמנו נכדו של ה"נודע ביהודה" משה סגל לנדא, יש"ר מגוריציה, יהודה ייטלס ועוד. בכתב העת הופיעו סיפורים ושירים מתורגמים לעברית, מאמרים מדעיים בגרמנית (באותיות עבריות), וכן מאמרים רבים שעסקו בחכמת ישראל.
כרכים: ראשון, תקפ"א [1820] עד 12, תקצ"ב [1831].
[12] כרכים, 19 ס"מ, שדרות מקוריות עם כיתוב בהטבעה מוזהבת, דפים כחולים.
מצב טוב מאד, מעט כתמי זמן.