אוצר בלום של אגרות ומכתבים הכוללים ענייני הלכה, ענייני הנהגה, נושאים ציבוריים ועניינים אישיים, משושלת משפחת הרבנים לבית סופר, שנשלחו מהונגריה במפנה המאות הי"ט והכ', בין השנים תר"ן-תר"ע (1890 – 1910).
קובץ המכתבים הינו מעצם כתב ידם של הרבנים רבי אליעזר זוסמן סופר; רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש; רבי נפתלי סופר ורבי משה ב"ר יעקב שלום סופר.
רבי אליעזר זוסמן (תקפ"ח-תרס"ג) מגדולי רבני הונגריה, בנו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר ואחיו של רבי חיים סופר, רבה של בודפסט, מחבר 'מחנה חיים' (אוצר הרבנים 6091); זכה להימנות על תלמידי ה'חתם סופר' בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החתם סופר המשיך ללמוד אצל בנו ה"כתב סופר" ולאחר מכן היה גם תלמידו המובהק של המהר"ם שיק. לאחר נישואיו עבר להתגורר בפאקש לצד חותנו הגאון רבי יואל אונגר אב"ד העיר. שם התמנה לדיין ומגיד מישרים ואף עמד בראשות ישיבה. בשנת תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש, שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם. בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בתרס"ג. מחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה", ו"עט סופר". אודותיו ראו: החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה, אוצר הרבנים 2646 .
רבי נפתלי סופר (תקע"א-תרנ"ט), מגדולי רבני הונגריה, רב ודרשן בטפולטשין וקדלבורג, ראזוביץ' ופטשיניידורף. בנו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר, אחיו של רבי אליעזר זוסמן וחתנו של רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא. מחבר 'בית נפתלי', 'מטה נפתלי', 'שער נפתלי' למד בישיבה אצל ה"חתם סופר" שכתב עליו מכתב המלצה בשנת תקצ"ז, למד גם אצל ה"כתב סופר", כיהן ברבנות בקארלבורג ובפעטשי-נייאדורף. בעל מטה נפתלי, בני נפתלי, שער נפתלי וספרים נוספים. (החת"ס ותלמידיו עמ' שפב; אוצר הרבנים 16132).
רבי יוסף ליב סופר, מגדולי רבני הונגריה. בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר, חתן רבי דוד יהודה פולק. רב בדרעטשקא ובתרס"ג, לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות פאקש. נפטר תרע"ח. מחבר 'ילקוט סופר' ו'ליקוטי סופר' (אוצר הרבנים 8900); רבי משה ב"ר יעקב שלום בנו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר (תרל"ה – תרע"ז). רב בברזוביץ וטיסא-פירד. מחבר 'מהר"ם סופר' (אוצר הרבנים 14972).
משפחת הרבנים לבית סופר נחשבה לשושלת השנייה בחשיבותה ובמעלתה, לאחר שושלת משפחת סופר א' של רבי משה סופר, בעל 'חתם סופר' וצאצאיו. משפחת שרייבר-סופר נודעה בייחוד בזכותם של שלושת האחים ששמם נישא על פני הונגריה כולה: רבי חיים, רבי אליעזר זוסמן ורבי נפתלי, שלשתם נמנו על גדולי מנהיגי, רבני ופוסקי גולת הונגריה במאה הי"ט. האחים נודעו גם בשל עמדתם התקיפה בשאלת ההפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה, בעת הקרע ביהדות הונגריה. האח רבי חיים סופר היה הראשון שנשא במישרת רב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. המאפיינים של שתי משפחות סופר הן זהות להפליא: שתיהן נושאות שם משפחה אחד; שתיהן התעצבו בקהילת פרשבורג, שתיהן לא נמנו על החסידים ושתיהן השמיעו קול ברור ותקיף כנגד מהפכת הנאורות ששטפה את אירופה היהודית. עם זאת, האחים הרבנים לבית סופר עיצבו את השקפת עולמם על ברכי ה'חתם סופר' ובנו בעל 'כתב סופר', ונחשבו לממשיכי מורשתו המובהקים.
פרק מיוחד בתולדות המשפחה משתלב ביחסי האחים לבית סופר עם רבי הלל ליכטנשטיין מקולמייא, חמיו של רבי נפתלי סופר, אשר יחד עמו ניסחו את 'תקנות מיהאלאוויץ', פסק דין שאסר על שינויים בסדרי בית-הכנסת, וכן על נשיאת דרשות בלשון האומות (דהיינו, לא ביידיש) וכוון בבירור נגד הדוגלים בשיטתו של רבי עזריאל הילדסהיימר. ניתן לקבוע במידה רבה כי הרבנים לבית סופר חוללו את השיטה האולטרה-אורתודוקסית, והיו האבות הרוחניים של הקו הקהילתי המתבדל. בקובץ שלפנינו עשרות אגרות ומכתבים בין הרבנים סופר לבין רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל 'לב העברי', חתנו של רבי הלל וגיסו של רבי נפתלי סופר.
קובץ המכתבים שלפנינו הינו בעל ערך היסטורי ראשון במעלה ויוצא מגדר הרגיל, בהקיפו את תנועת החיים הקהילתיים בהונגריה של המאה הי"ט, בשקפו את רוחה של תפיסת העולם הציבורית מבית היוצר של משפחת הרבנים ותלמידיהם, ואת מערכת היחסים העדינה שבין מנהיגי יהדות הונגריה לרבני ירושלים באותה תקופה. חשוב באופן יוצא מן הכלל.
להלן פירוט לאקוני של תוכן המכתבים וזמן כתיבתם:
מכתבים מאת רבי יוסף (יהודה) ליב ברא"ז סופר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בירושלים.
1. שליחת כספים לרבי עקיבא. פאקש, ב' באב עת"ר.
2. דברי הערכה על הרב יחיאל שלזינגר, אביו של רבי עקיבא וספרו דברי יחיאל. י"א תשרי תרס"ב.
3. בקשה שלא ירעיש בענין הכוללים וחלוקת המעות. פאקש, א' בא תרס"ח.
4. בענין חיזוק המעמדות עבורו. פאקש, כ"ד כסלו, תרס"ד.
5. בענין חיזוק המעמדות עבורו. פאקש, ו' אייר (א"ך למב"י) תרס"ג.
6. בענין חילופי ושליחות ספרים עם רבי עקיבא. דערעטשקע- ערש"ק ויק"פ תרנ"ח.
7. שליחת כספי המעמדות אליו והעיכובים שנוצרו בזה. פאקש, ז' תשרי תרס"ה.
8. הזכרה לברכה וחלוקת מעות. פאקש, א' נצוי' תרע"ב.
9. שליחת וחלוקת מעות לפי רשימה. פאקש, ה' אלול עת"ר.
10. מודיעו על הסכמת ראשי הכולל להגדיל התמיכה בו. פאקש, ז' אייר (כ"א לספירה) תרס"ט
11. פירוט הבתים שנבנו בעזרתו בשכונת הכולל בירושלים והשתדלות להשיב בא' מהם את חותנו של רעי"ש. פאקש ערש"ק לס' את מספר ימיך אמלא.
12. בענין מקשת מעות מגביר בחו"ל, ובענין מינוי חתנו למפקח על הכנסת אורחים שהקים. פאקש ערש"ק ויקרא תרס"ה.
13. רשימת אישים ומשפחות וסכום המעות המגיע להם. עש"ק ויצא תרס"ה.
14. בענין חלוקת מעות ירושה וענייני שידוכין. פאקש- אור לד' חיי שרה תרס"ט.
15. השתדלות עבור אצלי ראש ומנהלי הכולל בחו"ל אודותיו. פאקש, עש"ק חיי שרה תרס"ח.
16. אודות קניית בית והקדשתו להכנסת אורחים וחלוקות מעות לנצרכים. פאקש, עש"ק בראשית תרס"ה.
מכתבים מאת רבי אליעזר זוסמן סופר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בירושלים.
1. הזכרה לטובה ולברכה, ובענין שליחות מעות מעמד.
2. אודות קניית שדה בארץ ישראל. ב' בהעלותך תר"מ.
3. הערה על ס' שואל ומשיב. תרמ"ד (8 אפריל 1884).
4. הזכרה לטובה ולברכה לקראת השנה החדשה. עש"ק שופטים תרמ"ט.
5. רשימת תומכים מפורטת. ל' ניסן (ט"ו למב"י) תרמ"ט.
מכתבים מאת רבי נפתלי סופר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בירושלים.
1. ברכות לקראת השנה החדשה. ג' פרשת שופטים (שנה?).
2. ברכת גמר חתימה טובה ובקשה להתפלל על צאצאיו.
3. תנחומים על פטירת רבי הלל מקולומיי, ועל ההספדים שספדוהו. ד' שלח, כ"ה סיון תרנ"א.
4. אסיפת רבנים אודותם ועוד עיניינים הקשורים לרבי עקיבא. עש"ק וישלח.
5. ברכות לקראת השנה החדשה, והודעה על לידתו בן זכר. ד' נצבים וילך (בין כסא לעשור) תרנ"ה.
6. ביקור בפרשבורג אצל אביו, הצער והשבר מפטירת חותנו הרה"ק מקולומיי, ובקשת עצה וברכה. ב' סיון תרנ"א
7. השתוקקות לעליה לארה"ק ומעלת ורגשת תושביה. ד' תרומה, תר"ן.
8. בקשת רחמים עבור אשתו החולנית. ב' ויקהל תרנ"א.
9. בקשת רחמים עבור אשתו העברה שתלד זרע של קיימא. ערש"ק בראשית, תרנ"ב.
10. ברכות לקראת השנה החדשה, והזכרה לטובה ולברכה. ג' כי תבוא תרנ"ד.
11. ברכות לחג המצות ועניינים פרטיים. א' שמות.
12. ברכות לחג הפסח, ידיעות משפחתיות והזכרה לטובה ולברכה. ג' ניסן תרנ"ג.
13. ברכת השנים, ועניינים משפחתיים. פ"ח כ' מנחם אב, תרנ"ב.
14. הזכרת בני המשפחה הזקוקים לרפואה. ה' וירא.
15. אגרת ברכות לקראת השנה החדשה ועניינים משפחתיים. ח"י מנחם אב תרנ"ו.
16. השתדלות עבור רבי עקיבא אצל רבני הונגריה. י"א אדר ב' תרנ"ז.
17. עניינים משפחתיים וכספיים. כ"ט ניסן (י"ד למב"י) תרנ"ו.
18. בעניין כסף מעמד ועניינים משפחתיים. א' וירא תרנ"ו.
19. ברכות לקראת חג המצות ועניינים משפחתיים. אדר תרנ"ו.
20. עניינים משפחתיים וכללים. א' אחרי תרנ"ז.
21. אגרת מעניינת של בקשה לעריכת פדיון לחולה. ד' ויקרא תרנ"ב.
22. בקשה לתפילה על חליו. ט"ז אדר ב' תרנ"ז.
23. שילוח כספים ותמיכה בתושבי ארה"ק. כ"ה תמוז תרנ"ד.
24. השתדלות עבור רבי עקיבא אצל רבני הונגריה. ו' אדר תרנ"ז.
25. בקשת ברכה ותפילה לאנשים העומדים במשפט. ג' מקץ ב' חנוכה תרנ"ד.
26. אישור קבלת ספרו של רבי עקיבא. ב' תמוז תרנ"ט.
27. מצב בריאותו ועניני הרבנות בעירו. ב' דברים תרנ"ז.
28. רשימה מפורטת לחלוקה. עש"ק שמיני תרנ"ד.
מכתבים מאת רבי משה ב"ר יעקב שלום סופר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בירושלים
1. הזכרה לברכה ומפרטי תמיכה.
2. הזכרה לברכה ותמיכה. עש"ק ראה תרנ"ח.
