"בשעת מהומה כזאת לא אוכל גם אני לשתוק ולבוא אליכם בתחנונים ובבכי ממש, לתת לבנותי לדינה ורחל סרטיפיקטים בכדי לכנוס אל הארץ…"
מכתב זעקה מאת הגאון רבי יואל סורוצקין אב"ד סטויפץ [שהחזו"א מילא את מקומו ברבנות סטויפץ], אל ראשי הסוכנות היהודית, בעניין השגת רשיונות עליה לבנותיו הנתונות בסכנת גירוש מפולין. סטויפץ, תרצ"ג [1933]
הרב סורוצקין זועק מנהמת לבו: "בשעה שזעקת בני ישראל גדלה עד לשמים… באשר שדודים המה בכל פינות פזוריהם, אין אתם יכולים להבחין בדיוק בעד מי לפתוח את השער של ארצנו ובעד מי לסגור את הדלת, בשעת מהומה כזאת לא אוכל לשתוק… כבר ידוע לכם שהזמן לעזוב את ארץ פולין נועד ליום האחד לחדש.. בבקשה למהר את הרשיונות בהקדם האפשר למען יוכלו לעזוב את הארץ שתרגז תחתן המוכנת בכל עת בגלל חוקיה להשליכן אל ארץ אחרת"
הגאון רבי יואל סורוצקין [תרל"א-תרח"צ], מגדולי וחשובי רבני פולין השואה. אחי הגאון רבי זלמן סורוצקין, למד בוואלוז'ין שבע שנים והיה תלמידם חביבם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק. חתן הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן (שהיה גם חמיו של הגאון רבי ראובן כ"ץ) ומשנת תרס"ד מילא את מקום חותנו בסטויפץ.
כשנאלץ על ידי השלטונות בימי מלחמת העולם הראשונה לגלות מעירו, הזמין את מרן ה'חזון איש' למלא את מקומו והוא היה מהראשונים שגילו את גדלות החזון איש ברבים (כידוע בשנים אלו הצניע עצמו החזון איש ומעטים ידעו מגדלותו).
[1] דף נייר, 14*21 ס"מ. נייר מכתבים אישי.
מצב טוב.