"צהלי ורוני ליסא כי גדול וקדוש ישראל בקרבך…
מה נכבד היום הזה, אשר באנו בברית חדש עם כבוד
מורינו ורבינו נ"י, עוד אורו עלינו יזרח, וכבודו עלינו יראה…"
תעודה היסטורית בעלת חשיבות יוצאת דופן: שטר חידוש רבנותו של גאון הגאונים, רבינו יעקב לורברבוים מליסא בעל ה'נתיבות המשפט' ו'חוות דעת', עם חתימות 130 רבנים ודיינים, פרנסים ומנהיגים, בעיר ואם בישראל – קהילת ליסא הנכבדה, מהם אשר נודעו לימים כרבני קהילות ומאבותיהם של שושלות מפוארות. ליסא, יום ג' ח' סיון, שנת "ויחי נא רוח יעקב סלה" [תקע"ו 1816].
הגאון רבי יעקב היה גאון אדיר, בעל מוח חריף במיוחד. לאחר ששימש קרוב לעשרים שנה בעיר קאלוש שבאוקראינה, הגיע בחודש כסלו שנת תקס"ט לעיר ליסא, על מנת להנהיגה. רבי יעקב היה כל כך מפורסם, עד אשר בכתב הרבנות הראשון (שמור בתוך אוסף כתבי היד הרבניים, ספריית רי"א) אין נזכר בו שמו של רבי יעקב, אלא רק שם ספרו 'חוות דעת' [!]. בשנת תק"ע הוציאו שלושה מחכמי העיר (חלקם חתומים לפנינו) את ספרו 'חוות דעת', ובהקדמתם מתפארים הם ברבם בלשון נמלצה ונהדרת.
בכתב הרבנות הראשון משנת תקס"ט, הוסכם ששכר הרבנות יעמוד על עשרה רייכסטאהלער (ר"ט) לשבוע. בשנת תקע"ו, רצה רבי יעקב לעזוב את העיר, מחמת סיבות שונות (ראה להלן). בני העיר בהכירם היטב את גדולתו, ניסו בכל תוקף לשנות את החלטת רבם, ועל כן ניסחו 'כתב רבנות' חדש המופיע לפנינו, ובמסגרתו התקבלה החלטה על העלאת משכורתו לחמשה-עשר ר"ט לשבוע, הון רב באותה העת.
זהו למעשה הכתב המקורי עליו חתמו (כמעט) כל חכמי ומנהיגי ליסא, ואשר ללא ספק החזיק בעצם ידיו הקדושות הנמען, הלא הוא רבינו יעקב זי"ע המכונה בסילודין 'בעל הנתיבות'.
לפנינו תעודה היסטורית רבת חשיבות. תעודות בעלות חשיבות דומה מוצגות לראווה במוזיאונים ובארכיונים נחשבים ונראות לעיתים נדירות בלבד במכירות. בשונה מכתבי-ידם של רבנים שונים (ובתוכם כתי"ק של ה'נתיבות'), שככל שהם נדירים ומבוקשים, על פי רוב הם קיימים בידיים פרטיות, ועל פי רוב ניתן לרכשם תמורת הסכום המתאים. לפנינו הזדמנות חד פעמית לרכוש את התעודה ההיסטורית הנדירה, עליה חתומים כאמור כ-130 רבנים, וממנה (מן הסתם) לא נערך עותק נוסף.
בין הרבנים החתומים:
רבי נחמן ברלין, הוא הגאון רבי נחמן ברלין, מח"ס עין משפט, עת לדבר וכדור קטן כנגד המתחדשים. הדפיס מחדש בשנת תק"ע את ספר חוות דעת לרבינו יעקב מליסא.
רבי אייזיק גרשון ב"ר יהודא גולדמן, איש אלוקים קדוש, ראב"ד בליסא. תשובה ריד בשו"ת רעק"א מופנית אליו. ראה אודותיו בספר פעולת צדיק (פיעטרקוב, תרפ"ט) בהקדמה. כמו כן מוזכר בספר חכמי פולין, (י-ם תשס"ט) עמ' מו.
רבי אליעזר ב"ר משה יעקב בריש, אב"ד קוטנא וראש הישיבה דשם, באותה העת מדייני ליסא. היה ממקורבי רבינו יעקב מליסא אשר המליץ עליו לבני קהילת קוטנא. מח"ס פעולת צדיק. גיסו של רבי אייזיק גרשון הנ"ל. ראה אודותיו: חכמי פולין, (י-ם תשס"ט) עמ' מה-מז.
רבי חיים לוונשטאם אב"ד ליוורדן (לעווארדן), בנו של הגאון האדיר רבי אריה ליב ברסלא בעל ה'פני אריה'. נפטר תקצ"ו.
רבי אליעזר ליפמן אב"ד ראוויטש, תלמיד מובהק לרבינו הגרעק"א. ראה אודותיו: עוללות רבינו עקיבא איגר, סופרי המלך כ'.
רבי "יהונתן בהר"ר זכרי' מענדל ז"ל" – ייתכן והוא בנו של הגאון רבי זכריה מנדל מדייני ליסא, בנו של הגאון רבי דוד טעבלי מליסא.
רבי משה ב"ר דוד מפוזנן, מדייני ליסא.
הנגיד רבי אברהם בר"א גאטטשטין [-גוטשטיין], מחשובי נגידי קהילת ליסא. חמיו של הגאון רבי חיים לוונשטאם אב"ד ליוורדן (החתום אף הוא לקמן). מחותנו – אבי רבי חיים הנ"ל, הוא הגאון האדיר רבי אריה ליב ברסלא אב"ד עמדין ולאחמ"כ רוטרדם, מח"ס פני אריה. היה אף מחותנו של רבי יהודה ליב קאלישר.
הנגיד רבי אליעזר ב"ר חיים סג"ל מפלונסק. הדפיס מחדש בשנת תק"ע את ספר חוות דעת לרבינו יעקב מליסא, ביחד עם רבי נחמן ברלין הנ"ל.
הפרנס ומנהיג רבי נחמיה לעווינשטיין, קרוב משפחתו של רבי יהודה ליב קאלישר.
רבי דוד ליב הערצפעלד (הרצפלד), מחותנו של רבי יהודה ליב קאלישר.
כמו כן חתומים על כתב הרבנות עוד עשרות רבות של רבנים, פרנסים ותלמידי חכמים, ביניהם ממשפחות מיוחסות: פרנקל, הולנדר, חלפן, פשקס, ווינר, זקס, לוונטל, פייזר, אורנשטיין, פיילכנפלד ועוד.
[1] דף נייר כפול, מתוכם שלשה עמודים מלאים לכל גודלם. 34X21 ס"מ.
מצב טוב. כתמים, בלאי וקרעים קטנים בשולי הדף. נקבי כריכה ישנים.
– – – – – – – – –
הגאון הנודע רבי יעקב לורברבוים אב"ד ליסא [תק"ל בקירוב-תקצ"ב], נקרא על שם ספרו בעל ה'נתיבות המשפט' או בעגה הישיבתית 'הנתיבות'. מגדולי גאוני הדורות שקמו בעם ישראל. נזכר בנשימה אחת עם גדולי גאוני דורו, ידידיו הקרובים: החת"ם סופר, הגאון רבי עקיבא איגר ובעל ה'קצות החושן'. ספריו 'נתיבות המשפט', 'חוות דעת', 'תורת גיטין' ושאר ספרים היו לנכס צאן ברזל והם תופסים מקום של כבוד בקדמת ארון הספרים היהודי.
רבנות ליסא: תחילה התמנה ה'נתיבות' כרבה של מוניסטרישץ', ולאחר זמן מה התמנה כרבה של קאליש. ביושבו בקאליש הדפיס את ספרו הגדול הראשון 'חות דעת'. מקאליש נקרא לכהן כרבה של ליסא הגדולה, בה נכתב כתב המינוי שלפנינו. בעניין המינוי המחודש שלפנינו לרבנות ליסא מסופר סיפור מפליא, המעיד על צדקותו הרבה של ה'נתיבות': באחד הימים הגיע חתנו הרה"ק רבי אלעזר הכהן מפולטוסק לבית הכנסת, וקראו לו לעלות לתורה. אולם רבי אליעזר עדיין לא בירך ברכות השחר, ונתעוררה שאלה האם בברכות שיברך כעת יצא ידי חובת ברכות התורה, או שמא יצטרך לברך שוב. רבינו יעקב הכריע שלא יצא ידי חובה, ושעליו לברך שוב, וכן עשה. לאחד מכן, נוכח ה'נתיבות' כי טעה בדין, ורעדה אחזתו. לעת מנחה ציווה לכנס את דייני העיר, ושם העלה את השאלה והתשובה המוטעית שפסק, והודיע להם חגיגית על התפטרותו באופן מיידי מן הרבנות וכה אמר: דעו נא רבותי, כי טעיתי בדין… ומאחר שטעיתי הריני דומה כזקן ששכח תלמודו. לכן החלטתי לחדול מלדון באיסור והיתר, ולהסתלק מן הרבנות בכדי שלא אכשיל את הרבים. ובאם לא יקבלו את התפטרותו, הרי שיעזוב את העיר ללא רשותם. לאחר הפצרות ובכיות של פרנסי העיר ניאות ה'נתיבות' להישאר במשרתו, אולם תנאי התנה עמהם שלא יוסיפו עוד לשואלו בהלכות איסור והיתר, אלא ימנו דיין מיוחד לעניינים אלו. מאחר שכבר הועלתה על הפרק שאלת עזיבתו של ה'נתיבות' את כס הרבנות והן מפני שבתקופה זו נצרך ה'נתיבות' לשכר גבוה מפני עניינים אישיים. מיהרו בני העיר להעלות את משכורתו של ה'נתיבות' פן קהילה עשירה יותר תיקח להם את רבם האהוב, כמפורט בכתב המינוי.
לאחר ליסא: בליסא כיהן ה'נתיבות' במשך קרוב לשתים עשרה שנה, עוד כחמש שנים לאחר המינוי המחודש שלפנינו. חששם של פרנסי העיר הבא לידי ביטוי במסמך שלפנינו התגשם כעבור כחמש שנים אז עזב ה'נתיבות' את רבנות ליסא, כאשר עד היום חלוקים ההיסטוריונים בסיבה שהביאתו לידי כך. בשנת ה'תקפ"א או ה'תקפ"ב עזב ה'נתיבות' את העיר הגדולה ליסא וחזר לקאליש, בסביבות שנת תקפ"ו מונה לרבנות סטריי. בכהונה זו נותר עד יום פטירתו, ובעיר זו נקבר.
ה'קצות' ו'הנתיבות': לאחר שפרסם את ספרו 'נתיבות המשפט' בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר – בעל ה'קצות החושן' [שהיה מבוגר בעשרות שנים מ'הנתיבות'], קונטרס בשם 'משובב נתיבות', בו הוא משיב על השגותיו של ה'נתיבות'. אולם גם בעל ה'נתיבות' לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל 'קצות החושן' על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב". ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו.
התבטאויות גדולי דורו: הגה"ק הר"ר בונם ז"ל מפרשיסחא א' על הגאון מליסא ז"ל שאעפ"י שלא כיון בלימודו להסוד עכ"ז הלימוד שלו הגיע לחלק הסוד להלכה, מתוך שהתייגע עצמו לכוין האמת וכמרז"ל יגעת וכו' [רמתים צופים, דף צז, מצוטט בתולדות יעקב כד]. עוד התבטא אודותיו הרבי מפשרשיסחא "כי הוא גמרא סנהדרין" [שמחת ישראל דף נח מצוטט בתולדות יעקב, סימן כה, עמ' 10]. הגה"ק מהררמ"מ זצ"ל מקאצק כשהיה מדבר מהגאון מליסא זצ"ל היה קוראו: "דער זיסער למדן", והיה אומר עליו שכמו שפוסק הוא כן פוסקים גם בעולם העליון [תולדות יעקב מז].
