כרך ובו שלשה חיבורים בקבלה שנדפסו בקארעץ:
* שערי צדק, מאת רבי יוסף גיקטיליא. קארעץ, תקמ"ה [1785].
מפרט: מג דף, 18 ס"מ.
* ספר הניקוד מאת רבי יוסף גיקטיליא. [קארעץ, תקמ"ה 1785?].
מפרט : יב דף, 18 ס"מ. נדפס ללא שער. נדיר.
* סוד ה', קבלה ע"פ האר"י. [קארעץ תקמ"ד 1784?].
מפרט : י דף, 18 ס"מ. נדפס ללא שער. נדיר.
כרוך עם – שומר אמונים – מבוא פתחים, מאת רבי יוסף אירגאס. זאלקווא, תקכ"ו [1756]. ספירת דפים משובשת.
מאפיינים ייחודיים: הספרים הקטנים נדירים מאד. בספרים הגהות קבליות בכתב יד אשכנזי קדום, הגהות ענייניות בקבלה על דברי הספר. ההגהות בספרי רבי יוסף גיקטיליא מהמקובלים בדורות הראשונים. חשובות במיוחד, מכיון שבמקומות רבים פסקו מלהגות בספריהם בקבלה של הראשונים לאחר שנתפשטה תורתו של האריז"ל והמהרח"ו בקבלה. באשכנז ובאיטליה עדיין המשיכו ללמוד בספריהם של גדולי הראשונים בקבלה. לפי סגנון כתיבת ההגהות נראה שנכתבו על ידי מקובל גדול, מכיון שאינם סתם הגהות שאדם כותב דרך לימודו, אלא הגהות בדקדוק הכתיבה, בסוף ההגהה הארוכה הוא כותב וד"ל, ודי למבין. זאת אומרת יש כאן עומק.
בספר שומר אמונים יש שני חתימות של רבי משה זאקס, רבי משה זאקס היה קדוש עליון מגדולי תלמידיו של החתם סופר רבי עקיבא איגר ורבי מרדכי בנט, צאצאיו משפחת זקס גדולי ישראל ורבנים חשובים. היה חתן רבי צדוק הלוי (שע"ש נקרא החצר "ר צדוק'ס האש"). עלה לארץ והיה מגדולי חכמי ירושלים בשנת תקצ"ד, בירושלים שקד על התורה והעבודה במשך ארבעים שנה, בשנת תרכ"ג יצא בשליחות כולל הו"ד ו"בתי מחסה". הוא ראש משפחת רבני זקש הירושלמית. יתכן וההגהות הם בכתב ידו
מצב : בינוני. נקבי עש. לא כרוך.