מכתב נדיר ומיוחד מאת הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט, בענין המחלוקת הגדולה שהתעוררה בעקבות בחירת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר.
מפרט: [1] דף, נייר רשמי, 15×22 ס"מ.
תוכן: האדמו"ר שמיעט להתערב בעניינים ציבוריים, יצא מגדרו במכתב זה והביע את דעתו התקיפה והנחרצת נגד חלוקת הקהילה לשתי קהלות נפרדות, ומפציר מאוד שיסעו בדחיפות לטשרנוביץ לפעול אצל הממשלה ולמנוע את הפירוד בכל מחיר.
מאפיינים ייחודיים: חתימת יד קדשו: שלום אליעזר הלברשטאם בהרה"ק מצאנז זצלה"ה. בתוספת שורה בכתב יד קדשו, וכמה תיקונים בגוף המכתב. עד כמה שנראה שדברי המכתב ברורים, נראה שטמונים בהם דברים ברמז בין השורות, והנסתר רב על הנגלה, כמה פעמים הוסיף האדמו"ר בכתב ידו וד"ל היינו "ודי לחכימא" [ברמיזא]. פרט נוסף מעניין שיש במכתב הוא כתיבת שם העיר סאטמר. הוא נמנע מלכתוב השם סאטמר וכותב "סאקמר", שכן הוא הלך בזה בעקבות אביו הגדול ה"דברי חיים" שנמנע לקרא לכמה עיירות בהונגריה בשמם המקורי, כי הם קרויים על שם עבודה זרה, וכינה את סאטמר בשם 'סאקמיר', (ראה בספר האיש דומה למלאך ה', בני ברק תשס"ב עמ' סב). האדמו"ר רבי יואל מסאטמר מונה לרבנות העיר סאטמר, אך הייתה התנגדות גדולה למינוי בקרב כמה גורמים בקהילה ופרצה בענין מחלוקת גדולה שהתערבו בה רבני וצדיקי הונגריה ואף נדפסו על כך כמה ספרים (שפת אמת, מלחמת מצוה החדש). מכתב זה, הנחשף כאן לראשונה, עוסק במחלוקת קשה זו.
רקע: האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט – נולד בשנת תרכ"ב לאביו רבי חיים מצאנז, שקרא לו על שם שניים מידידיו רבי שלום מבעלז ורבי אליעזר מז'דיקוב. דבק בדרכי אביו ובמנהגיו, והרבה לספר ממנו עובדות אף שהיה בן ארבע עשרה בפטירתו. לאחר שעבר לרצפרט שבהונגריה, נעשה למנהיג חסידי צאנז בהונגריה, והמונים נהרו אליו לברכה וישועה. רבנים שיחרו לפתחו והסבו לשולחנו. סיפרו אודותיו סיפורי נפלאות רבים, אך הוא השתדל להצניעם. לפני שנשלח לאושוויץ, לבש קיטל ותכריכים תחת בגדיו, לאחר שאביו הדברי חיים נגלה אליו בחלום. 'הגעתי לשם ביום ט"ז סיון תש"ד ובו ביום נעקד, הי"ד'. ניניו של רבי שלום אליעזר הם האחים המכהנים כיום כאדמו"רים מסאטמר שליט"א, בני האדמו"ר רבי משה בעל 'ברך משה', בן האדמו"ר בעל 'עצי חיים' מסיגט, שהיה חתנו של רבי שלום אליעזר. היה פרוש מענייני עולם הזה ולא התעניין במדיניות ובמפלגות, ובטח לא במחלוקות. הוא לא התערב כלל בעניינים ציבורים, כמו שכתב בעצמו במכתבו שנדפס בקונטרס שפת אמת (סאטמר תר"צ) 'והגם כי אין זה דרכי מעולם לבוא בכתבים באיסורים וחרמות והסכמות, אך הפעם לא אוכל להתאפק ולצאת מגדרי ולבקש ולהתחנן ולהזהיר את האנשים וכו".
מצב: טוב מאוד.