מכתב ביוגרפי-ייחודי, חשוב ומעניין, כולו בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמתו של הגאון האדיר רבי מרדכי בריסק הי"ד – מהר"ם בריסק, מגדולי גאוני הונגריה, אב"ד וראש ישיבת טאשנאד ובנו של הגה"ק רבי יהושע בריסק אב"ד טיסא-דאדא. טאשנאד, תרצ"ו [1936].
במכתב לא מוזכר שמו של הנמען, אולם כפי הנראה הנמען הוא ר' שמואל אפרים טיקטין, אשר ערך אנציקלופדיה לתולדות הרבנים בני דורו, ולצורך כך פנה למאות רבנים בבקשה שיכתבו בעצמם את קורות חייהם. במכתב הייחודי שלפניו מתאר רבי מרדכי את תולדותיו מעת לידתו:
"א) שמי מרדכי בריסק בן הגאון מוה"ר יהושע ז"ל.
ב) נולדתי שנת תרמ"ז בעיר דאדא, מדינת אונגארן.
ג) למדתי בישיבת הגאון בעהמ"ח שו"ת לבושי מרדכי אבד"ק מאד (-הוא הגה"ק רבי מרדכי ווינקלר).
ד) נסמכתי להוראה מהגאונים אבד"ק מאד הנ"ל ואבד"ק טאלטשאווא בעהמח"ס שו"ת יד יצחק (-הוא הגה"ק רבי אברהם יצחק גליק) ואבד"ק סוליש ז"ל (-הוא הגה"ק רבי פנחס חיים קליין מסעליש).
ה) שמשתי בהוראה בק"ק מארגרעטען.
ו) הוצאתי לאור חיבור בנין יהושע, ותח"י ספר שו"ת על ד' חלקי ש"ע, דרשות על שה"ג וש"ש, חיבור על סוגיות הש"ס.
ז) תחת הנהלתי לומדים שלש מאות בחורים"
בהרבה מקורות (כולל בויקיפדיה) נרשמה שנת לידתו בטעות: תרמ"ו. לפנינו עדות בכתב ידו ממש, בה כותב בבירור: תרמ"ז.
הגאון הקדוש רבי מרדכי בריסק – מהר"ם בריסק [תרמ"ו-תש"ד], מגדולי גאוני הונגריה. אב"ד וראש ישיבת טאשנאד ובנו של הגה"ק רבי יהושע בריסק אב"ד טיסא-דאדא. למד בישיבת מאד אצל הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר. הרב וינקלר הסמיכו להוראה בגיל 18. כן נסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק גליק מטולצ'בה והרב פנחס חיים קליין מסעליש. בתרס"ח נישא לגיטל, בתו של הרב שמואל זלמן ויינברגר, רבה של מרגיטה [בן המהריא"ץ; הוא הוציא לאור חלק ראשון של 'שו"ת מהריא"ץ' – שאלות ותשובות של אבי חותנו, עם הערות והוספות משלו בשם "בנין יהושע" על שם אביו]. נשא ונתן בהלכה עם רבנים רבו מרדכי יהודה ליב וינקלר, הרב יצחק יהודה שמלקיש מלבוב והרב צבי הירש שפירא ממונקץ'.
בשנת תרע"א התמנה לדיין ומורה צדק במרגיטה. בתפקיד זה שימש כ-8 שנים עד שמונה ב-תרע"ט לרבה של טשנד והגליל. בטשנד והגליל היה רבם של יהודי 50 יישובים. היה מהאישים המרכזיים בלשכת מרכז הקהילות האורתודוקסיות בטרנסילבניה שישבה בבירת החבל, קלוז'. ועם צירוף צפון טרנסילבניה להונגריה בת"ש היה מהאישים המרכזיים של מרכז הקהילות בהונגריה שמושבו היו בבודפשט.
בשנות השואה השיב לשאלות הלכתיות ועסק בהתרת עגונות של יהודים רבים מפלוגות העבודה שלא חזרו לביתם. תשובותיו פורסמו ב'שו"ת מהר"ם בריסק' שיצא לאור עוד בזמן המלחמה. הוא סירב להצעה לכהונת רב קהילת בודפשט שהייתה יכולה להצילו מהשמדה, מכיוון שראשי הקהילה לא נענו לדרישתו להחזיק ישיבה על חשבון הקהילה. בתש"ג עונה קשות בעקבות תפיסת עריק ממחנה קרוב על גג ישיבתו. ניצולים העידו שסיכן את חייו בהנחת תפילין בקביעות על הרצפה תחת השמיכות, והרבה לחזק את היהודים שסביבו, ולצעירים ייעץ לברוח למרות הסכנה. נספה בליל י"א בסיוון תש"ד עם רעייתו וילדיו, באושוויץ-בירקנאו, הי"ד.
[1] דף נייר, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של רבי מרדכי, בצירוף חותמתו. בלנק רשמי. 20.5X16.5 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. פגמים וקרעים משוקמים בשוליים. המכתב עבר שיקום אמנותי.