מכתב משפחתי ארוך וחשוב, עמוס בפרטים היסטוריים אודות המשפחה החשובה והתקופה. מאת אחיו של הראי"ה קוק, הגאון רבי דוב בער הכהן קוק לאחיו רבי שמואל קוק אב"ד ויליסבטגרד ולימים ראש מכון הרי פישל בירושלים. כמו כן מצטרפים למכתב עוד מבני המשפחה הרוממה. ויליסבטגרד, תרפ"ב [1922].
המכתב נשלח בראשית המאה הקודמת מאוקראינה, ובמכתב מופיעים פרטים רבים על חיי היהודים באותה התקופה, בה שררו רעב ומחלות ועל התמודדותם של היהודים. בין הדברים מציין הכותב את המצרכים אותם לא ניתן להשיג אצלהם [קמח לבן, לפת, אורז]. הוא מודה מאוד לאחיו ששולח לו חבילות מצרכי מזון מהארץ, שהיו לו ולבני משפחתו לעזר רב בתקופה זו בליטא. בעדינותו הוא כותב, "תודה על הכל, אבל אבקש אם ח"ו קשה עליכם השילוח שלא תשלחו עוד כי חוששני שאתם עושים יותר מכפי כוחכם..".
כן מבקש מאוד שבני המשפחה יכתבו וישלחו מכתבים אשר הם למשיב נפש. בנוסף מבקש שישלחו לו סטים של אתרוגים, לולבים והדסים, רק בתנאי שלא ישלחו הרבה סטים כי המכס עולה ביוקר רב. בסיום המכתב יש מס' שורות בשפת האידיש, כנראה מהרבנית. וכן מס' שורות מבנו רבי רפאל קוק – שלימים כיהן כרבה של עיר טבריה.
הרב דב בער הכהן קוק [תרלא-תש"י], רב בעיר קרוק ויליסבטגרד-ליטא ובעפולה בא"י וראש 'מכון 'הרי פישל'. אחיו של מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק. תלמידם של האור שמח והרוגוצ'ובר בדווינסק. כיהן ברבנות בערי ליטא ובשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות עיר עפולה והיה לרבה הראשון. ייסד את מכון הרי פישל וקיבץ תלמידי חכמים מופלגים ויחד עסקו בתורה ובחיבור ספרים. בניו: הרב רפאל קוק, רבה של טבריה, מבניו: רבי שלמה קוק ורבי שמחה הכהן קוק (רבני העיר רחובות); רבי אברהם יצחק קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד, הרב נחום קוק – (אביו של המקובל הצדיק רבי דב איסר הכהן קוק מטבריה)
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 16X21.5 ס"מ. כולו בכת"י, חתימתו וחותמו.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן.