מכתב נרגש מאת ישיבת "שפת אמת" סניף ירושלים. חשון ת"ש.
במכתב מספרים מנהלי הישיבה, על כך שטרם פרוץ השואה, כ-80 אחוזים מכספי התמיכה הגיעו מפולין, בהשפעתו הכבירה של האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור. אך כעת לא מגיעות תמיכות " מחמת האסון הנורא שקרה לאח[י]נו היקרים יושבי מדינת פולניא, לרגלי המלחמה האכזרית שהכריז עליה הרשע העריץ היטלר ימ"ש, וחרב את גבולם, והרס את כל מעמדם ונשארו ל"ע מחוסר כל… אחרי שכל הישיבות הק' אשר בפולניא נחרבו ר"ל… ", ועל הם מבקשים ומחלים פני הממוען לקבלת תמיכה הגונה.
המכתב מתוארך י"ח חשון ת"ש. באותה העת ואף תקופה לא קצרה לאחר מכן, עדיין לא הייתה ברורה ממדי הזוועה שהתחוללה באירופה, והכותבים רק מזכירים את חורבן הישיבות, בעוד שאינם מודעים לכך שגורלם של יהודי פולין נגזר להריגה ולשחיטה, ה' יקום דמם.
על המכתב חתומים רבי חיים אלעזר אלתר, בנו של של הרה"ק רבי מנחם מנדל אלתר – אחיו הצעיר של ה'אמרי אמת', רבי אברהם מרדכי אלתר, ורבי יעקב העניך … (?). רבי ח"א הוסיף מספר שורות בכתב ידו. חותמת רשמית של הישיבה.
[1] דף נייר, מודפס משני צידיו במכונת כתיבה, בתוספת חתימות והוספות בכתב-יד. 27.5×22 ס"מ. בלאנק מכתבים רשמי.
מצב בינוני. קרעים בשוליים, ללא חסרון. כתמי זמן, סימני קיפול. חיזוק מאחור בדבק-נייר.