מכתב נרגש מאת רבי אבא גרוסברד – סיוע לנמלטי הנאצים השוהים בסמרקנד. אלול תש"ג. במכתב שלפנינו פונה ומבקש ר' אבא מעסקני אגודת ישראל, שיסייעו בדחיפות לרבי אברהם דוד לאשיצא, שהוא לפי עדותו "מחשובי הרמ"ים בליטא, וידוע בחוגי בני התורה והישיבות", ונמלט בזמן המלחמה לסמרקנד. ר' אבא מספר שקיבל מאת רבי אברהם הנ"ל מכתב מזעזע ובו הוא מתאר את המצוקה הנוראה בה הוא שרוי. הבריחה מהנאצים, פטירת חותנו "שאף הוא אחד מגדולי הרבנים במקומו", וכעת הוא פונה בקריאה נרגשת " שיחושו מיד להצלתו, כיון שכח הסבל הגיע אצלו לגבול הסופי …". ומסיים ר' אבא את מכתבו "בתקוה למלוי בקשה זו לאדם שחזה כל כך הרבה צער, אימים ופחדות, בצורה חיובית בהחלט ומשביעת רצון". רבי אבא גרובסרד [תרנ"ג בערך – תש"ו] למד בצעירותו בישיבות הדגל – סלבודקא אצל מרן המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. לאחר מכן עבר ביחד עם המשגיח לישיבת ראדין, שם התקרב למרן החפץ חיים. ותקופות נוספות למד בקלם, מיר ופולטובה. לפני השואה שימש כמשגיח בישיבת פוניבז' בליטא. בשנת תרצ"ט, עלה לפתח תקוה וכיהן כמנהל רוחני בישיבה הגדולה שם. בחורף תש"ד (חודשים בודדים לאחר כתיבת המכתב שלפנינו) נקרא על ידי הפונביז'ער רב להשתתף בהקמת ישיבת פונוביז' בבני ברק, והיה למשגיח הראשון דשם. נפטר בהיותו כבן חמישים ושלש שנים בלבד בשנת תש"ו. שיחותיו נאספו ונדפסו תחת השם "בית אבא". [1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 23.5×15.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול. מעט כתמי זמן. נקבי תיוק.